לדלג לתוכן

דברים רבה ג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה שעשויה פרקים פרקים מהו לטלטלה בשבת. כך שנו חכמים המרכיב קני מנורה בשבת חייב חטאת ומשום מה מחייב א"ר אבהו בשם רבי יוחנן המרכיב את המנורה בשבת כאדם שבונה בשבת ומי שהוא בונה בשבת חייב א"ר יוסי ברבי חנינא אימתי שמרו ישראל את השבת כשם שראוי לה. תחלה כשניתנה להן באלוש מנין שנאמר (שמות טז, ל): "וישבתו העם ביום השביעי".

ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך את השבת לא נתתי לך אלא לטובתך כיצד א"ר חייא ברבי אבא את מקדש את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ומהנה את נפשך ואני נותן לך שכר מנין (ישעיה נח, יג) : "וקראת לשבת עונג וגו'" מה כתיב אחריו (יד): "אז תתענג על ה'" (תהלים לז, ד): "[וְהִתְעַנַּג עַל ה'] וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ".
אמרו לו ישראל ואימתי את נותן לנו שכר המצות שאנו עושים אמר להם הקב"ה מצות שאתם עושים מפירותיהן אתם אוכלים עכשיו אבל שכרו בעקב אני נותן לכם מנין ממה שקרינו בענינינו "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן":