חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשס״ח, 450, 618; תשס״ט, 328; תשע״ח, 662; תשע״ט, 66; תשפ״ב, 1111.

שינוי תפקידי האיגוד: ק״ת תשע״א, 1419.


תוכן עניינים

פרק א׳: מטרות ופרשנות

מטרות החוק
מטרות חוק זה הן להסדיר את הטיפול בחופי הכנרת בראייה כוללת ואחידה, בהתחשב בהיבטים הייחודיים של הכנרת, ולהגביר את האכיפה של חיקוקים שנועדו למנוע ולצמצם את הפגיעה בכנרת.
הגדרות
בחוק זה –
”האיגוד“ – איגוד ערים כנרת שהוקם לפי הוראות סעיף 3;
”גזבר האיגוד“ – גזבר שמונה לפי הוראות סעיף 27;
”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;
”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”יושב ראש המועצה“ – יושב ראש מועצת האיגוד שנבחר לפי הוראות סעיף 14;
”מוסד תכנון“ – כהגדרתו בחוק התכנון והבניה;
”מועצת האיגוד“ – המועצה שמונתה לפי סעיף 13;
”רשות הניקוז כנרת“ – רשות הניקוז כנרת שהוקמה לפי חוק הניקוז;
”תחום האיגוד“, ”תחום הפיקוח“ – כמפורט בתוספת הראשונה;
”השר“ – שר הפנים;
”השרים“ – השר ושר האוצר.

פרק ב׳: הקמת איגוד ערים כנרת

הקמת איגוד ערים כנרת
מוקם בזה איגוד ערים שייקרא ”איגוד ערים כנרת“.
תחום האיגוד
(א)
תחום האיגוד הוא כמפורט בתוספת הראשונה.
(ב)
השרים רשאים, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את תחום האיגוד.
האיגוד – תאגיד
האיגוד הוא תאגיד ובמסגרת סמכויותיו הוא רשאי להתקשר בחוזים, לרכוש נכסים, להחזיק בהם ולהעבירם, לתבוע ולהיתבע ולעשות כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיו.
האיגוד – גוף מבוקר

פרק ג׳: תפקידי איגוד ערים כנרת, סמכויותיו ואופן פעולתו

תפקידי האיגוד [תיקון: ק״ת תשע״א, תשע״ט]
(א)
האיגוד יפעל בעניינים שונים הקשורים בטיפול בחופי הכנרת שבתחום האיגוד, לשם השגת מטרותיו של חוק זה, ובכלל זה:
(1)
ייזום הליכי תכנון ופיתוח;
(2)
הקמה, ניהול, החזקה, הפעלה וטיפוח החופים, לרבות ניקיונם;
(3)
פיתוח, תפעול ותחזוקה של תשתיות בתחום האיגוד, לרבות תשתיות לדרכים, וכן למים ולביוב והספקת שירותי מים וביוב, למעט תפקידים כאמור שהוטלו על חברה המוקמת לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, ככל שהוקמה חברה כזו;
(4)
מילוי תפקידיה של רשות מקומית בתחום האיגוד לפי חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964;
(5)
מילוי תפקידיה של רשות תמרור מקומית ורשות מקומית בתחום האיגוד לפי פקודת התעבורה;
(6)
מילוי תפקידיה של רשות מקומית בתחום האיגוד לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, ובלבד שהאיגוד לא ימלא תפקידים כאמור אלא מהמועד שיקבע השר בצו;
פורסם צו הסדרת הטיפול בחופי כנרת (רישוי עסקים), התש״ע–2010 (ק״ת תש״ע, 1072) לפיו איגוד ערים כנרת ימלא את תפקידיה של רשות מקומית בתחום האיגוד לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 החל מיום 3.8.2010.
(6א)
מילוי תפקידיה של רשות מקומית בתחום האיגוד לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961;
(7)
יצירת דרך גישה לציבור, בכפוף לכל דין, לחופים ולשטחים ציבוריים הגובלים בהם, ופעולות להסרת מכשול מלאכותי, גדר או מעצור אחר, החוסמים שלא כדין את המעבר החופשי לחופים ולשטחים כאמור;
(8)
מתן חוות דעת למוסדות התכנון שהאיגוד בתחומם, לגבי תכניות ובקשות להיתרים לפי חוק התכנון והבניה.
(ב)
נוסף על התפקידים לפי סעיף קטן (א), יפעל האיגוד בתחום הפיקוח, לאכיפה ולפיקוח על הוראות לפי החיקוקים המפורטים בתוספת השנייה, ולאכיפתם בהתאם לסמכויותיו שנקבעו לפי חוק זה.
(ג)
השרים רשאים, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:
(1)
לשנות את תפקידי האיגוד, כמפורט בסעיף קטן (א);
(2)
לשנות את תחום הפיקוח כמפורט בתוספת הראשונה;
(3)
לשנות, בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו מתבקש השינוי, את התוספת השנייה.
סמכויות האיגוד
לאיגוד יהיו כל הסמכויות הנדרשות לביצוע תפקידיו לפי חוק זה לרבות הסמכויות של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומו בעניינים הקשורים לתפקידיו כאמור, וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהעניינים האמורים ולא יהיו נתונים לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, לפי כל דין, בעניינים אלה.
חוקי עזר ועונשין [תיקון: תשע״ט]
(א)
לשם ביצוע תפקידי האיגוד וסמכויותיו לפי חוק זה, רשאית מועצת האיגוד, באישור השר, להתקין לאיגוד חוקי עזר; חוקי עזר שאושרו יפורסמו ברשומות.
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לקבוע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של האיגוד היא עבירת קנס; השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס.
(ג)
העובר על הוראת חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), דינו – קנס בשיעור הקבוע בסעיף 254 לפקודת העיריות, לעניין עבירה על חוק עזר, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף בשיעור הקבוע בסעיף האמור לעניין עבירה נמשכת, בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם יושב ראש המועצה או לאחר הרשעה.
ביצוע תפקידי האיגוד באמצעות רשות הניקוז כנרת
(א)
לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, יתקשר האיגוד עם רשות הניקוז כנרת, לרבות לצורך מינוי פקחים, בכפוף להוראות לפי כל דין, למעט בכל הנוגע להתקשרויות של האיגוד עם אחר לפי סעיף 11.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), תפקידי האיגוד בעניינים הנוגעים לפיתוח חופי הכנרת שבתחומו לא יבוצעו בידי עובד רשות הניקוז כנרת העוסק בפיקוח, רישוי ואכיפה לפי דין.
(ג)
רשות הניקוז כנרת רשאית, באישור האיגוד, להתקשר עם אחר לביצוע פעולות שעל האיגוד לבצע לפי חוק זה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מאחריות האיגוד ורשות הניקוז כנרת לפי חוק זה.
(ד)
רשות הניקוז כנרת תמסור לאיגוד, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, כל מידע שיתבקש על ידו, לרבות בכל הנוגע לביצוע התקשרות בינה לבין האיגוד לפי חוק זה.
ביצוע התקשרויות
על התקשרויות שיבצע האיגוד במסגרת ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, יחולו הוראות אלה:
(1)
על התקשרות בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, למעט על התקשרות עם רשות הניקוז כנרת בהתאם להוראות סעיף 10(א), יחולו ההוראות לפי סעיפים 197 ו־198 לפקודת העיריות, בשינויים המחויבים ובתיאומים שיקבע השר;
(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקה (1) –
(א)
מכירה או רכישה של זכות במקרקעין, לרבות התחייבות לעשות פעולה כאמור, טעונה החלטה של מועצת האיגוד ברוב של שבעה מחבריה ואישור השר;
(ב)
עסקה במקרקעין, לרבות התחייבות לעשות פעולה כאמור וכן הענקת זכות שימוש במקרקעין, נאמנות וכל פעולה אחרת במקרקעין, שאינן מנויות בפסקת משנה (א), טעונה החלטה של מועצת האיגוד ברוב של שבעה מחבריה, ואם היתה לתקופה העולה על חמש שנים – גם אישור השר; בסעיף זה, ”תקופה“ – כולל זכות לחידוש או להארכה של התקופה, הכלולה בהתקשרות עצמה;
(ג)
התקשרות שאינה מנויה בפסקאות משנה (א) או (ב), לתקופה העולה על חמש שנים, טעונה החלטה של מועצת האיגוד ברוב של שבעה מחבריה.
סמכות ללוות
(א)
האיגוד רשאי, לפי החלטת מועצת האיגוד, ובאישור השרים, בהתאם לתנאים שעליהם יורו, ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שיאשרו, ולמשכן למלווה הכנסה של האיגוד להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.
(ב)
האיגוד רשאי ללוות סכומי כסף כהלוואת שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון האיגוד, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה המשוערת של האיגוד לתקופה אשר לה נערך התקציב השנתי, וסך כל ההלוואות ייפרע מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך אותה תקופה.

פרק ד׳: מועצת איגוד ערים כנרת ויושב ראש המועצה

מועצת האיגוד [תיקון: תשס״ט]
(א)
לאיגוד תמונה מועצה בת 12 חברים וזה הרכבה:
(1)
עובד משרד הפנים, שימנה השר;
(2)
עובד המשרד להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה;
(3)
עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
(4)
עובד משרד התיירות, שימנה שר התיירות;
(5)
עובד רשות מקרקעי ישראל, שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל;
(6)
עובד רשות הניקוז כנרת, שתמנה מועצת רשות הניקוז כנרת;
(7)
עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי הוראות חוק המים, שימנה מנהל הרשות האמורה;
(8)
נציג של כל אחת מהרשויות המקומיות המפורטות להלן, שתמנה מועצת הרשות המקומית שאותה הוא מייצג, מקרב עובדי אותה רשות מקומית או מקרב חברי מועצתה:
(א)
המועצה האזורית עמק הירדן;
(ב)
המועצה האזורית גולן;
(ג)
עיריית טבריה;
(9)
נציג ציבור שימנו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים בחלק א׳ לתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002;
(10)
נציג ציבור שהוא בעל מומחיות בתחום שמירת הטבע או ניהול חופים ואגמים, שימנה השר להגנת הסביבה.
(ב)
לא ימונה לחבר מועצת האיגוד:
(1)
מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה וטרם חלפו שבע שנים ממועד הרשעתו כאמור, או מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
(2)
מי שיש ניגוד עניינים בין עיסוקו ובין חברותו במועצת האיגוד; ואולם לא יראו ניגוד עניינים אם עצם מינויו של בעל תפקיד למועצה נובע מתפקידו.
(ג)
השר יפרסם הודעה ברשומות על מינוי המועצה והרכבה.
יושב ראש המועצה
(א)
מועצת האיגוד תבחר, בישיבתה הראשונה, אחד מחבריה לכהן כיושב ראש המועצה ורשאי הוא לבחור, באישור המועצה, ממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה, ובלבד שלא יתמנה ליושב ראש המועצה או לממלא מקומו נציג רשות הניקוז כנרת.
(ב)
מועצת האיגוד רשאית להעביר את יושב ראש המועצה מתפקידו; החלטת המועצה לא תהיה בת תוקף אלא אם כן התקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לעניין זה והצביעו בעדה שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
תפקידיו וסמכויותיו של יושב ראש המועצה
(א)
האיגוד יפעל באמצעות יושב ראש המועצה; יושב ראש המועצה יהיה אחראי לניהול השוטף של האיגוד לפי הוראות חוק זה ובכפוף להחלטות מועצת האיגוד, ויהיו נתונות לו כל הסמכויות הנתונות לאיגוד, למעט סמכויות שהוקנו במפורש לגורם אחר לפי הוראות חוק זה.
(ב)
יושב ראש המועצה ימסור למועצת האיגוד, לפי דרישתה, דין וחשבון על פעולות האיגוד וכל מידע אחר בקשר לאיגוד.
תקופת הכהונה
חברי מועצת האיגוד יתמנו לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת כאמור.
פקיעת כהונה [תיקון: תשס״ח]
חבר מועצת האיגוד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה ולמי שמינה אותו, ואם המתפטר הוא יושב ראש המועצה – גם לשר;
(2)
התקיימה בו אחת הנסיבות האמורות בסעיף 13(ב);
(3)
אם נתמנה כחבר מקרב הציבור – הוא נתמנה עובד המדינה, ואם נתמנה כעובד המדינה או מטעם גוף אחר – הוא חדל להיות עובד המשרד או הגוף שבו עבד או היה חבר במועצתו בעת המינוי, לפי העניין;
(4)
הוא נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 19;
(5)
הוא הועבר מתפקידו על ידי מי שמינה אותו.
ישיבות המועצה וסדרי עבודתה
(א)
מועצת האיגוד תקיים ישיבה מן המניין אחת לשלושה חודשים לפחות במועד קבוע שעליו החליטה.
(ב)
יושב ראש המועצה ינהל את ישיבות מועצת האיגוד, יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן.
(ג)
(1)
יושב ראש המועצה רשאי לכנס, בכל עת, ישיבה של מועצת האיגוד שלא מן המניין.
(2)
יושב ראש המועצה יכנס ישיבה של מועצת האיגוד שלא מן המניין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש מחברי המועצה לפחות; לא כינס יושב ראש המועצה ישיבת מועצה שלא מן המניין בתוך 14 ימים מיום הגשת הדרישה כאמור, רשאים חברי המועצה שחתמו על הדרישה לכנס ישיבה של המועצה לדון בסדר היום הנדרש.
(ד)
החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של החברים המשתתפים בהצבעה, אלא אם כן נקבע אחרת במפורש לפי חוק זה.
(ה)
מועצת האיגוד רשאית לקבוע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
היעדרות מישיבות מועצת האיגוד
(א)
חבר מועצת האיגוד שנעדר מישיבות המועצה תשעה חודשים רצופים או משלוש ישיבות של המועצה – אם היו בתשעה חודשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, אלא אם כן נעדר מסיבה מוצדקת או ברשות יושב ראש המועצה, ובתנאי שנשלחה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב).
(ב)
בתום החודש השמיני להיעדרו של חבר המועצה מישיבות מועצת האיגוד או מיד אחרי הישיבה השנייה שממנה נעדר, לפי המאוחר, ישלח לו יושב ראש המועצה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסח הוראות סעיף זה.
(ג)
חבר מועצת האיגוד שחדל לכהן בשל היעדרות כאמור בסעיף קטן (א), לא ימונה מחדש אלא לאחר שחלפה שנה מהמועד שבו חדל לכהן כאמור.
תוקף פעולות
קיום מועצת האיגוד, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
ניגוד עניינים
(א)
חבר מועצת האיגוד יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו, או לבין תפקיד אחר שלו, למעט תפקידו בגוף שאותו הוא מייצג במועצה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות המועצה.
(ב)
התברר לחבר מועצת האיגוד כי נושא הנדון בישיבת המועצה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מיד ליושב ראש המועצה.
(ג)
לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ד)
בסעיף זה, ”קרוב“ – כל אחד מאלה:
(1)
בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, גיס, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר מועצת האיגוד, וכן סוכן, שותף, מעביד או עובד של חבר המועצה;
(2)
תאגיד שחבר מועצת האיגוד או אחד המנויים בפסקה (1) הוא מנהלו, או עובד אחראי בו, או שיש לאחד מהם חלק בהונו או ברווחיו העולה על חמישה אחוזים.
איסור התקשרות בחוזים
חבר מועצת האיגוד או קרובו לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם האיגוד; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 21(ד).
החלת דינים על חברי המועצה
הוראה למילוי חובה
(א)
ראה השר כי מועצת האיגוד או יושב ראש המועצה אינם ממלאים חובה שהוטלה עליהם לפי דין או שאינם מבצעים את הדרוש למילוי תפקיד מתפקידיהם לפי כל דין, רשאי הוא לדרוש מהם בכתב שימלאו את המוטל עליהם בתוך פרק הזמן שיקבע.
(ב)
לא מילאו מועצת האיגוד או יושב ראש המועצה אחר דרישת השר לפי סעיף קטן (א), בתוך פרק הזמן שנקבע, רשאי השר למנות אדם מתאים למילוי החובה או לביצוע התפקיד; מינה השר אדם מתאים כאמור, רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר וההוצאות למילוי החובה או לביצוע התפקיד ייפרעו מקופת האיגוד.
פיזור מועצת האיגוד או העברת יושב ראש המועצה מתפקידו
(א)
ראה השר כי מועצת האיגוד או יושב ראש המועצה אינם ממלאים עוד, לדעתו, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי חוק זה, רשאי הוא, לאחר שנתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם, בתוך המועד שעליו יורה, להתרות בהם בכתב כי אם בתוך פרק הזמן שיקבע לא ימלאו את המוטל עליהם, יפזר את מועצת האיגוד או יעביר את יושב ראש המועצה מתפקידו, לפי העניין.
(ב)
לא מילאו מועצת האיגוד או יושב ראש המועצה את שהוטל עליהם כאמור בסעיף קטן (א), בתוך פרק הזמן שנקבע, רשאי השר להורות על פיזורה של מועצת האיגוד או על העברתו של יושב ראש המועצה מתפקידו, לפי העניין.
(ג)
פוזרה המועצה כאמור בסעיף קטן (ב), ימנה השר ועדה למילוי תפקידי יושב ראש המועצה ומועצת האיגוד או למילוי תפקידי מועצת האיגוד, שתכהן עד למינוים של חברי מועצה חדשים, ובלבד שתקופת כהונתה של ועדה כאמור לא תפחת משישה חודשים.
(ד)
פוזרה מועצת האיגוד כאמור, לא ימונה כחבר המועצה מי שכיהן כחבר בה עובר לפיזורה, אם לדעת השר הוא אחראי לאי־מילוי תפקידי המועצה כאמור.
שמירת סמכויות
אין בהוראות סעיפים 24 ו־25 כדי לגרוע מסמכותו של מי שמינה את חבר מועצת האיגוד להעבירו מתפקידו כאמור בסעיף 17(5).

פרק ה׳: נושאי משרה ועובדים

מינוי גזבר האיגוד
מועצת האיגוד תמנה, בהליך של מכרז פומבי, את גזבר האיגוד.
תפקידי גזבר האיגוד
(א)
גזבר האיגוד יהיה אחראי על ניהול ענייניו הכספיים של האיגוד, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב של האיגוד, על ניהול מערכת החשבונות שלו ועל הכנת דוחותיו הכספיים.
(ב)
גזבר האיגוד ינהל, באופן שיורה עליו השר, חשבון של כל הכספים המתקבלים והמוצאים בידי האיגוד או בשמו; חשבון זה יהא פתוח לעיון חברי מועצת האיגוד.
זכות חתימה
(א)
פקודת תשלום או שיק לחובת קופת האיגוד וכן חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה, לרבות הסדר פשרה הטעון אישור בית המשפט, או מסמך אחר שיש בו התחייבות כספית מטעם האיגוד (בחוק זה – התחייבות כספית), יהיו חתומים בידי יושב ראש המועצה ובידי גזבר האיגוד.
(ב)
יושב ראש המועצה רשאי להסמיך את ממלא מקומו לחתום במקומו על כל התחייבות כספית שסכומה אינו עולה על סכום שיורה; הסמכה כאמור אינה גורעת מאחריותו לפי דין של יושב ראש המועצה להתחייבויות כספיות שנחתמו.
(ג)
מועצת האיגוד רשאית להסמיך אחד מחברי המועצה לחתום במקום גזבר האיגוד על התחייבות כספית בעת העדרו של הגזבר, ולתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ובלבד שהסמכה כאמור לא תהא אלא לגבי התחייבות כספית חיונית שיש לחתום עליה בלא דיחוי.
(ד)
יושב ראש המועצה וגזבר האיגוד או מי שהוסמכו כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחתמו על התחייבות כספית אלא אם כן נוכחו כי התקיימו שני אלה:
(1)
התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לעניין מתן ההתחייבות הכספית;
(2)
ההתחייבות הכספית מתוקצבת בתקציב האיגוד לאותה שנת כספים.
מינוי מבקר פנימי ותפקידיו
לאיגוד ימונה מבקר פנימי; על מינויו ופעולתו של המבקר הפנימי יחולו ההוראות החלות על מבקר עירייה לפי הוראות פקודת העיריות, בשינויים המחויבים, זולת אם קבע השר אחרת בכללים לעניין זה.
העסקת עובדים
(א)
האיגוד יהיה רשאי, באישור השרים, להעסיק עובדים לפי תקן שתקבע מועצת האיגוד.
(ב)
סדרי קבלתם ומינוים של עובדים לאיגוד יהיו כשל עובדי עירייה, בשינויים המחויבים ובתיאומים שיקבעו השרים.

פרק ו׳: תכנית עבודה, תקציב ודוחות

תכנית עבודה רב־שנתית
(א)
מועצת האיגוד תכין תכנית עבודה רב־שנתית לשם קידום מטרות חוק זה ומילוי תפקידיו של האיגוד; תכנית כאמור תוגש לשרים לאישורם.
(ב)
האיגוד יגיש לשר, בתום כל שנה ולא יאוחר מהמועד שעליו הורה השר, דין וחשבון כולל על ביצוע התכנית הרב־שנתית.
תכנית עבודה שנתית, אומדן ותקציב
(א)
יושב ראש המועצה יכין תכנית עבודה שנתית לשם קידום מטרות חוק זה, מילוי תפקידי האיגוד וביצוע תכנית העבודה הרב־שנתית שאושרה לפי סעיף 32 ויגיש אותה למועצת האיגוד לאישורה.
(ב)
יושב ראש המועצה יכין, בכל שנה, במועד ובאופן שיורה השר, הצעת תקציב ובה אומדן הכנסותיו והוצאותיו של האיגוד, ויגיש אותה למועצת האיגוד לאישורה.
(ג)
האיגוד יגיש לשרים, לאישורם, לא יאוחר מ־30 בנובמבר בכל שנה, את הצעת תכנית העבודה השנתית ואת הצעת התקציב של האיגוד לגבי שנת הכספים הבאה.
(ד)
התקציב שאושר לפי סעיף זה יהיה תקציב האיגוד לאותה שנה; לא ישולם סכום מכספי האיגוד ולא יתחייב האיגוד בשום התחייבות, אלא על פי התקציב שאושר כאמור.
(ה)
השרים רשאים לקבוע כללים לעניין סעיף זה לרבות כללים בדבר מבנה התקציב, דרכי הכנתו, ואופן ההעברה מסעיף תקציבי אחד למשנהו.
שינויים בתקציב
מועצת האיגוד רשאית, על פי הצעת יושב ראש המועצה, לאשר, במהלך שנת כספים, שינוי לתקציב; על הצעה לשינוי תקציב ועל אישורה יחולו הוראות חוק זה בנוגע לאישור תקציב, בשינויים המחויבים.
מקורות תקציביים
(א)
תקציב האיגוד ימומן מאוצר המדינה, ממכסות שיוטלו לפי סעיף 36 וממקורות מימון נוספים לפי חוק זה.
(ב)
השתתפות המדינה בתקציב האיגוד תיקבע בתחום פעולה נפרד בחוק תקציב שנתי; בסעיף זה, ”תחום פעולה“ – כהגדרתו בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ג)
לצורך ביצוע תפקידיו רשאי האיגוד לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, והכל בהתאם להנחיות השר.
הטלת מכסות על רשויות מקומיות שבתחום האיגוד
האיגוד, באישור מועצת האיגוד והשר, רשאי להטיל על רשויות מקומיות שבתחומו תשלומי כסף למימון תקציבו, לפי מכסות שיקבע.
חשבונות וביקורת – תחולת הוראות
הוראות סימן ב׳ לפרק אחד עשר לפקודת העיריות יחולו על האיגוד בשינויים המחויבים.
גבייה – תחולת הוראות פקודת העיריות [תיקון: תשפ״ב]
הוראות פרק חמישה עשר א׳ לפקודת העיריות יחולו על האיגוד, בשינויים המחויבים.
מסירת מידע
נוסף על הוראות סעיף 32 ימסור האיגוד לשר, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, כל מידע שיתבקש על ידי השר, לרבות דיווחים נוספים על פעילות האיגוד.

פרק ז׳: פיקוח ואכיפה

הסתייעות בעובדי רשויות מקומיות
בלי לגרוע מהוראות סעיף 10, רשאי האיגוד, לשם מילוי תפקידיו, להסתייע בעובדי הרשויות המקומיות שבתחומו, לפי כללים שעליהם יורה השר.
מינוי פקחים
(א)
יושב ראש המועצה רשאי למנות פקח, מבין עובדי רשות הניקוז כנרת או אדם אחר שהוא עובד הציבור, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה והחיקוקים המנויים בתוספת השנייה, כולם או חלקם, בתחום הפיקוח (בחוק זה – פקח), ובלבד שלא יתמנה פקח אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של יושב ראש המועצה, כי אין מניעה למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, ולפי החיקוק שעל ביצועו הוא יפקח, כפי שהורה השר הממונה על אותו חיקוק;
(3)
הוא עמד בתנאי כשירות ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים והשר הממונה על חיקוק שעל ביצועו יפקח.
(ב)
הודעה על מינוי פקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג)
אין בסמכויות פקח מבין עובדי רשות הניקוז כנרת שמונה לפי סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שהוענקו לו לפי כל דין אחר, לרבות חוק הניקוז.
סמכויות פקח
(א)
לשם ביצוע תפקידיו כאמור בסעיף 40, בתחום הפיקוח, רשאי פקח, לאחר שהזדהה בדרך האמורה בסעיף קטן (ד) –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ואת מענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על אכיפתו של חיקוק שהוסמך לפקח על ביצועו; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם אכיפתו של חיקוק שעל ביצועו הופקד, ובלבד שלא ייכנס –
(א)
למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית המשפט;
(ב)
למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון או משטרת ישראל, אלא אם כן בידו אישור כניסה למקום כאמור מאת שר הביטחון או השר לביטחון הפנים, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לעניין זה, וכל עוד לא מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הפקח, פעילות מבצעית או פעילות עוינת; לעניין פסקה זו, ”מערכת הביטחון“ – צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.
(ב)
התעורר חשד לביצוע עבירה על חיקוק המנוי בתוספת השנייה, בתחום הפיקוח, רשאי פקח, שהוסמך לפקח על ביצועו של החיקוק, לאחר שהזדהה בדרך האמורה בסעיף קטן (ד) –
(1)
לחקור כל אדם הקשור לעבירה, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות אליה, ולדרוש ממנו למסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;
(2)
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 32 ו־34 עד 42 לפקודת החיפוש, בשינויים המחויבים;
(3)
לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי סעיף 23 לפקודת החיפוש; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת החיפוש, בשינויים המחויבים.
(ג)
סירב אדם להיענות לדרישת פקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי הפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים המחויבים.
(ד)
פקח לא יעשה שימוש בסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
(1)
הוא בעת מילוי תפקידו;
(2)
הוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שהורה לעניין זה יושב ראש המועצה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(3)
יש בידו תעודה חתומה בידי יושב ראש המועצה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
צו מינהלי [תיקון: תשס״ח]
ניתנה סמכות בחיקוק המנוי בתוספת השנייה למתן צו להפסקת פעולה המהווה עבירה או צו למניעת פעולה שקיימת הסתברות גבוהה שתתבצע, או סמכות דומה להם, וטרם הוגש כתב אישום, תוקנה סמכות זו גם ליושב ראש המועצה לצורך ביצוע תפקידי האיגוד לפי חוק זה בתחום הפיקוח; הוראות שנקבעו באותו חיקוק לרבות בכל הנוגע להמצאת הצו, ביצועו על ידי האיגוד במקום מי שנצטווה לבצעו, ערר או ערעור, יחולו על צו לפי סעיף זה בשינויים המחויבים.
אכיפת דיני התכנון והבניה
לעניין פרק י׳ לחוק התכנון והבניה, יראו את האיגוד כאילו היה ועדה מקומית בתחום הפיקוח ואת יושב ראש המועצה כאילו היה יושב ראש ועדה המקומית כמשמעותה בחוק האמור, בשינויים המחויבים, ורשאי השר לקבוע תיאומים נוספים לעניין זה.
ייעוד קנסות
קנס שהטיל פקח שהוסמך בהתאם להוראות חוק זה, או שהטיל בית משפט עקב הפעלת סמכותו של פקח כאמור, ישולם לקופת האיגוד.

פרק ח׳: הקניית נכסים, חובות והתחייבויות לאיגוד ערים כנרת

הקניית נכסים, זכויות וחובות מרשויות מקומיות לאיגוד
(א)
במועד ההעברה, יהיו כל המפורטים להלן לקניין האיגוד ויועברו לחזקתו, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, לרבות מסמך בדבר שעבוד הנכסים ובכפוף להוראות סעיף 47:
(1)
הזכויות במקרקעין ולגבי המקרקעין שבתחום האיגוד שהיו, ערב הקמת האיגוד, קניין הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד;
(2)
המיטלטלין ששימשו במישרין את הרשויות המקומיות לצורך מילוי תפקידי האיגוד, והיו מצויים בתחום האיגוד ערב הקמתו, וכן הזכויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא, החובות וההתחייבויות, שהיו לרשויות המקומיות שבתחום האיגוד, ערב הקמת האיגוד הנוגעים למילוי תפקידי האיגוד;
(3)
מיטלטלין אחרים ששימשו את הרשויות המקומיות לצורך מילוי תפקידי האיגוד ערב הקמתו, שנקבעו על ידי השר, בצו, בתוך שישים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ב)
הקניה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה פטורה מכל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין.
(ג)
השר יקבע, בצו, את מועד ההעברה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא ייקבע מועד מאוחר ליום שבו יחל האיגוד במילוי תפקידיו לפי הוראות סעיף 54(ד) (להלן – יום תחילת מילוי התפקיד); בצו כאמור רשאי השר לקבוע מועדים שונים להעברת נכסים וזכויות כאמור בסעיף קטן (א).
פורסם צו הסדרת הטיפול בחופי הכנרת (קביעת מועד העברת נכסים, זכויות וחובות לקניין האיגוד), התשע״א–2011 (ק״ת תשע״א, 577), לפיו מועד ההעברה הוא ביום 25.1.2011.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (א), סברה רשות מקומית כי הקניה מסוימת לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) אינה נחוצה לשם מילוי תפקידי האיגוד, רשאית היא לפנות לשר, בתוך שלושים ימים ממועד ההעברה שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (ג); השר יכריע בעניין, לאחר שנתן לאיגוד ולרשות המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהם; הוראה זו לא תחול על הקניית זכויות במקרקעין או לגבי מקרקעין שנועדו לצורכי ציבור; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – כמשמעותם בסעיף 188 לחוק התכנון והבניה.
הקניית נכסים זכויות וחובות מהמדינה לאיגוד
המדינה רשאית להקנות לאיגוד את זכויותיה וסמכויותיה, לעניין תחום האיגוד ומילוי תפקידיו, לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה – הסכמים); ממועד ההעברה כאמור, יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לאיגוד, והחובות וההתחייבויות המוטלות על המדינה לפי ההסכמים יהיו מוטלות על האיגוד, והוא יבוא במקום המדינה לכל דבר, על אף האמור בכל דין, בכל חוזה ובכפוף להוראות סעיף 47.
עילות ותביעות
כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם הרשויות המקומיות או המדינה או נגדן לפני מועד ההעברה כאמור בסעיפים 45 או 46, לפי העניין, בקשר לנכסים, או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או לעסקאות כאמור בסעיפים האמורים וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה.

פרק ט׳: הוראות שונות

שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע –
(1)
מהוראות לפי חוק המים וממעמד הכנרת לפי כל דין;
(2)
מהסמכויות הנתונות לגורם מוסמך לפי כל דין, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת בחוק זה.
אי־תחולת הוראות חוק איגודי ערים
על האיגוד לא יחולו ההוראות לפי חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, ככל שלא נקבע במפורש אחרת בחוק זה.
משקיפים במוסדות התכנון
נציג האיגוד, כפי שתקבע מועצת האיגוד, יוזמן להשתתף כמשקיף בכל ישיבות מוסדות התכנון שבהם נדון עניין הנוגע לתחום האיגוד.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
[תיקון: תשס״ח]
תחילה תחולה והוראות מעבר
(א)
בכפוף להוראות סעיף זה, תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב)
תחילתם של חוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004, וחוק התכנון והבניה, כנוסחם בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום).
(ג)
הוראות חוק התכנון והבניה, כנוסחן בחוק זה, יחולו על תכנית ועל בקשה להיתר לשימוש חורג או להקלה, בתחום הסביבה החופית של ים כנרת, שביום הפרסום טרם אושרו ובלבד שהתקופה שמיום הפרסום ועד תום תשעים ימים מאותו מועד, לא תימנה לעניין המועדים לפי סעיף 6 לתוספת השנייה לחוק האמור.
(ד)
האיגוד יחל במילוי תפקידיו לפי חוק זה בתום שלושה חודשים מיום התחילה, וכל עוד לא החל בפעילותו כאמור יוסיפו למלא תפקידים אלה הרשויות המקומיות בתחום האיגוד; השר רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
שמירת תוקף
חוקי עזר, רישיונות והיתרים שחלו בתחום האיגוד לפני יום התחילה, יעמדו בתוקפם וימשיכו לחול באותו שטח, כאילו הותקנו או ניתנו, לפי העניין, על ידי האיגוד, עד שיפקעו על פי האמור בהם או על פי החיקוק שמכוחו ניתנו או עד להחלטת מועצת האיגוד לבטלם או לשנותם לפי דין.

התוספת הראשונה

(סעיפים 2, 4 ו־7)

תחום איגוד ערים כנרת ותחום הפיקוח

”תחום הפיקוח“ – השטח התחום בקו כחול במפה, הנמצא בין קו החוף של הכנרת, כהגדרתו בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004, לבין כבישים מס׳ 87, 90, 92, וכן תחום של 300 מטר לכיוון הים מקו החוף כאמור;
”תחום האיגוד“ – שטחים הנמצאים בתוך תחום הפיקוח, המסומנים בצבע תכלת מקווקו במפה וכן תחום של 300 מטר לכיוון הים מקו החוף של אותם שטחים.
המפה שלהלן, תופקד בקנה מידה 1:3,500 במשרד הפנים ובמשרדי האיגוד ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, וכל אדם רשאי לעיין בה.

התוספת השנייה

(סעיפים 7, 40 ו־42)

[תיקון: תשע״ח]
(נמחק).
[תיקון: תשע״ט]
חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, למעט לעניין כבאות.


התקבל בכנסת ביום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
  • מאיר שטרית
    שר הפנים
  • שמעון פרס
    נשיא המדינה
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.