חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת) מתוך

חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ״ג–1983

2001044

ס״ח תשמ״ג, 110; תשס״ג, 118; תשס״ח, 863; תשע״א, 744, 908, 934.

שינוי שיעורי קנסות: ק״ת תשמ״ו, 502; תשמ״ז, 358; תשמ״ט, 1235; תשנ״ג, 487; תשנ״ו, 995; תשס״ג, 124; תש״ע, 949.

לפי פקודת פקידי ממשלה (שנוי תוארים), 1940, רואים ”שר התעשיה והמסחר“ כאילו הוחלף ב”שר הכלכלה והתעשייה“ (ק״ת תשס״ג 708; תשע״ג 966; תשע״ח, 250) ו”שר התחבורה“ כאילו הוחלף ב”שר התחבורה והבטיחות בדרכים“ (ק״ת תשס״ו, 202; תשע״ד, 32).

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ח, תשע״א־2]

בחוק זה –

”אמנה“ – אמנה בינלאומית שעניינה הסדרת הטלת פסולת לים ושישראל צד לה;

”בעל“ – הבעל, החוכר או המפעיל של כלי שיט או כלי טיס, וכן סוכנו של כל אחד מהם;

”ים“ -מימי החופין של ישראל ומימיה הפנים־ארציים וכל שטח ים אחר שעליו חלה אמנה;

”כלי שיט“ ו”כלי שיט ישראלי“ – כמשמעותם בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, לרבות מיתקן ימי המוצב בים, בין באופן קבוע ובין במצב ציפה, ואינו מחובר ליבשה, ולמעט כלי שיט צבאי או כלי שיט המשמש בשירות המדינה שלא לצרכי מסחר;

”כלי טיס“ ו”כלי טיס ישראלי“ – כהגדרתם בחוק הטיס, התשע״א–2011, למעט כלי טיס צבאי, כלי טיס משטרתי וכלי טיס של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האמור;

”הטלה“ – כל אחד מאלה:

(1)

סילוק לתוך הים של פסולת מכלי שיט או מכלי טיס שהפסולת הוטענה עליהם במטרה לסלקה, למעט סילוק פסולת שהצטברה עקב הפעלתם הרגילה ושלא הובלה למטרת סילוק;

(2)

הטבעה בים של כלי שיט או כלי טיס או כל חלק מהם;

(3)

שריפת פסולת בים או פירוקה בחום בדרך אחרת;

”פסולת“ – חומר מכל סוג, צורה או תיאור;

”קברניט“, לענין כלי שיט – כמשמעותו בחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973, ולענין כלי טיס – טייס האחראי לפעולתו ולבטיחותו של כלי הטיס במשך הטיסה;

”השר“ – השר להגנת הסביבה.

2.

איסורים

(א)

לא יטיל אדם לים פסולת מכלי השיט או מכלי הטיס המפורטים להלן, אלא על פי היתר לפי חוק זה (להלן – היתר):

(1)

כלי שיט וכלי טיס ישראליים, אלא אם כן ההטלה נעשתה בהתאם לאמנה ועל פי אישור שניתן כדין לפי דיני המדינה שבה ניתן;

(2)

כלי שיט וכלי טיס הטוענים בישראל פסולת לשם הטלתה;

(3)

כלי שיט המצויים במימי החופין של ישראל או במימיה הפנים־ארציים, וכלי טייס המצויים מעליהם.

(ב)

לא יטעין אדם פסולת על כלי שיט או כלי טיס לצורך הטלתה לים אלא על פי היתר.

(ג)

לא ירשה בעלו או קברניטו של כלי שיט או כלי טיס כאמור בסעיף קטן (א) להטיל פסולת מכלי השיט או מכלי הטיס או להטעינה עליו לצורך הטלתה, אלא אם שוכנע כי הדבר נעשה על פי היתר.

3.

ועדה למתן היתרים [תיקון: תשס״ג, תשס״ח]

(א)

השר להגנת הסביבה ימנה ועדה למתן היתרים, שזה הרכבה:

(1)

נציג השר להגנת הסביבה, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

נציג שר הבטחון;

(3)

נציג שר הבריאות;

(4)

נציג שר התעשיה והמסחר;

(5)

נציג שר התחבורה;

(6)

נציג שר התיירות;

(7)

נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לשר גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002.

(ב)

הודעה על מינוי הועדה ועל מענה תפורסם ברשומות.

(ג)

הועדה תקבע את סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה; הועדה רשאית לאצול מסמכויותיה לגבי סוגי היתרים ליושב ראש שלה או לצוות מתוכה, ובלבד שתנאים בהיתר המתייחסים לתפעול כלי שיט או כלי טיס ייקבעו בהסכמתו של נציג שר התחבורה.

3א.

היתר להטלת פסולת [תיקון: תשס״ח]

(א)

הוועדה רשאית לתת היתר להטלת פסולת לים בהתאם להוראות חוק זה.

(ב)

הוועדה רשאית להתנות את מתן ההיתר בתנאים מוקדמים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר וכן לקבוע בהיתר תנאים.

(ג)

הוועדה רשאית לבטל היתר בכל עת, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, אם מצאה כי התקיים אחד מאלה:

(1)

בעל ההיתר לא קיים אחר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי ההיתר;

(2)

הובא לידיעתה מידע שלא היה בידיה בעת מתן ההיתר ואשר אילו היה ידוע לה באותה עת לא היתה נותנת את ההיתר.

(ד)

החלטות הוועדה לפי חוק זה וכן נוסחם המלא של היתרים שנתנה יהיו פתוחים לעיון הציבור ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

4.

דיווח על הטלה

מי שקיבל היתר חייב לדווח על ביצועה של הטלה, באופן שנקבע.

5.

הסמכת מפקחים [תיקון: תשע״א, תשע״א־3]

(א)

בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחים מבין עובדי משרדו לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011 (בחוק זה – חוק הגנת הסביבה), רשאי השר להסמיך, לעניין חוק זה, מפקחים מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו, ועובדי רשויות נחלים ומעיינות.

(ב)

לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו התנאים המנויים בסעיף 4 לחוק הגנת הסביבה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה:

במקום האמור בסעיף 4(1) לחוק האמור יבוא ”הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה לדעת השר כדי למנוע את הסמכתו“.

(ג)

לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – מפקח) –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(3)

להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

(ד)

מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה.

5א.

צו להפסקה, למניעה או לצמצום של זיהום הים [תיקון: תשס״ח]

(א)

נוכח השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, כי הוטלה פסולת, בלא היתר או בניגוד לתנאיו, וטרם הוגש כתב אישום, או כי קיים יסוד סביר שתוטל פסולת כאמור, רשאי הוא לצוות על מי שהטיל את הפסולת, במישרין או בעקיפין, או על מי שקיים יסוד סביר כי הוא עומד לעשות כן, למנוע, להפסיק או לצמצם את הטלת הפסולת ולנקות את שזוהם, לפי העניין, הכל באופן שיקבע בצו ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה במועד מסירתו, ורשאי הוא לדרוש, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, להחזיר את המצב לקדמותו.

(ב)

לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו לקרן כאמור בסעיף 10; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).

(ג)

מי שהשר הסמיך לעניין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו לו סמכויות מפקח כאמור בסעיף 5(ב) ו־(ג).

(ד)

על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

5ב.

בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט [תיקון: תשס״ח]

(א)

הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 5א, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו.

(ב)

הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

(ג)

בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

6.

עונשין [תיקון: תשס״ח, [שינוי שיעורי קנסות]]

(א)

העובר על הוראות סעיף 2, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 185,000 שקלים חדשים.

(ב)

העובר על הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות או הוראות שניתנו לפיו, דינו – קנס.

(ג)

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר־בני־אדם, יאשם בעבירה גם כל מנהל, שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד אחראי של אותו חבר.

(ד)

עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(ה)

העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין).

(ו)

(1)

בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2)

לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.

(3)

אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.

7.

סמכות שיפוט

בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט לפי חוק זה גם מי שעבר על הוראות חוק זה מחוץ לישראל.

8.

הגנה לקברניט

תהיה זו הגנה טובה לקברניט במשפט על עבירה של הטלת פסולת בניגוד להוראות חוק זה, אם הוכיח אחת מאלה:

(1)

הטלת הפסולת נגרמה כתוצאה מהתנגשות של כלי השיט או כלי הטיס;

(2)

היה צורך להטיל את הפסולת מחמת נזק או תאונה או מחמת סכנה מוחשית לחיי בני אדם;

וכן הוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את הטלת הפסולת.

8א.

סמכויות בית משפט [תיקון: תשס״ח]

(א)

הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, צו להחזרת המצב לקדמותו וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום הים על ידי הטלת פסולת.

(ב)

על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959, בשינויים המחויבים.

9.

חיוב בהוצאות ניקוי

(א)

בית משפט שהרשיע אדם בעבירה על חוק זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות המפורטות להלן, יהיה סכומן אשר יהיה, אם הוגשה לו על כך בקשה מאת מי שהוציאן:

(1)

הוצאות לניקוי הים, החוף וכל אשר זוהם בפסולת שהוטלה לים אגב ביצוע העבירה;

(2)

הוצאות לאיתור הפסולת שהוטלה לים, כדי למנוע זיהום הים ממנה ולצמצם את הנזק שנגרם.

(ב)

לענין ערעור ולענין גביית הסכום שנפסק, החלטה לפי סעיף זה כמוה כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית.

(ג)

הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה לפי סעיף זה, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שנראה לבית המשפט בנסיבות הענין.

(ד)

לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתובען בתובענה רגילה.

10.

ייעוד הקנסות

אגרות שישתלמו על פי חוק זה וקנסות שיוטלו בשל עבירה לפי חוק זה ישולמו לקרן שהוקמה לפי סעיף 13 לפקודת מניעת זיהום מי הים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980.

11.

ההליכים נגד קברניט שעזב את הארץ

על אף האמור בכל דין אחר, ניתן לנקוט הליכים משפטיים נגד קברניט שעזב את ישראל לפני חלוף המועד שבו ניתן היה לנקוט נגדו בהליכים בגין עבירה על חוק זה, בכל עת תוך חדשיים מיום שחזר לראשונה לישראל.

12.

אכיפת תשלום

קנס והוצאות שהטיל בית משפט בהליכים לפי חוק זה נגד בעל כלי שיט או כלי טיס או קברניטו, ואשר לא שולמו במועדם ובדרך שקבע בית המשפט, רשאי בית המשפט להורות כי ייגבו בדרך של עיקול, תפיסה ומכירה של כלי השיט או כלי הטיס, מיתקניו, ציודו ומכשיריו; אין הוראה זו גורעת מסמכויות אחרות לענין אכיפת התשלום.

13.

שמירת דינים

הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר.

14.

תחולה על המדינה

חוק זה יחול גם על המדינה.

15.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו ובכלל זה תקנות בענינים אלה:

(1)

סוגי חומרים האסורים או המותרים בהטלה לים, בהתאם לאמנה;

(2)