ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר כב | למהדורת הביאור הרגילה) |



סוף פרשת חוקת ותחילת פרשת בלק, החלוקה הנוצרית צרפה בכוונה את הפסוק מסוף חוקת, מכיוון ששמו של ישו מרומז בפסוק זה.


וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ העיר הנקראת על שם הנהר והשפעת הירח הברורה על הגאות והשפל. וראו מאמר אראל סגל על בית ירח.{ס}


בלעם

הקדמה - מואב מבקשים את שירותי בלעם

וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי לעיל בסוף הפרשה הקודמת, פרשת חוקת.
וַיָּגָר פחד מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם עם ישראל מְאֹד, כִּי רַב הוּא! וַיָּקָץ רצה את סופם וקיצם, כלומר שהם לא יהיו בסביבתו מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן למרות העוינות ביניהם:

סרט המראה שור לוחך את ירק השדה ומשתמש בלשונו לחיתוך העשב בהביאו אותו אל החיך. (אתר יוטיוב)
איך פרה אוכלת - סרט על פעולת האכילה של הפרה ובמיוחד על הפה שלה (אנגלית, אתר יוטיוב)

עַתָּה יְלַחֲכוּ יתלשו ויאכלו, ישחיתו הַקָּהָל ישראל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר המשתמש בלשונו כחרב, ואינו מותיר דבר, גם לא קוצים אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה!
- וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא.

משלחת המואבים והמדיינים לבלעם

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים שליחים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, פְּתוֹרָה למקום הנקרא פתור אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר,
אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ אולי שיבוש של 'עמון' הצפונית למואב, לִקְרֹא לוֹ, לֵאמֹר:
הִנֵּה: עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם! הִנֵּה: כִסָּה אֶת עֵין את מראה כל הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי!
וְעַתָּה, לְכָה נָּא אָרָה לִּי קַלֵּל בשבילי (אָרָה מלשון ארור) אֶת הָעָם הַזֶּה, כִּי עָצוּם גדול וחזק, ולא אוכל לנצחו במלחמה הוּא מִמֶּנִּי,
אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ להכות בו אני ועמי וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ?
כִּי יָדַעְתִּי: אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ - מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר - יוּאָר.
וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם קיסמי עץ על מנת לנחש את המקום הנכון בו יעמדו לביצוע טקס המאירה,
וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֵלָי.
וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם.

המשלחת הראשונה

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ?
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים:
בָּלָק בֶּן צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי:
הִנֵּה: הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ!

קבה לי - מלשון ניקוב. טקס של ניקוב כלי חרס, כך שאינם יכולים לשמש את החיים, והיו נקברים עם המתים על מנת "לקבל את רוח המת". בלעם כאן אינו מדבר על הבקשה שלהם לנסח מלים שיהיו נגד עם ישראל. זהו משחק מלים אירוני, הלועג לרצונו של בלעם והתמודדותו עם היותו נביא אמת, שיודע את מה שהאל דורש ממנו, אך באופן מגוחך מנסה לבצע את רצונו תוך התחמקות מן האל ובו בזמן השארת ה"לקוח" שלו, בלק, מרוצה - כאשר אינו מצליח

עַתָּה, לְכָה קָבָה לִּי לנקוב, כלומר לעשות פעולה טקסית של ניקוב כלים. ר' הערה משמאל אֹתוֹ, אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ? וְגֵרַשְׁתִּיו!

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם: לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם! לֹא תָאֹר תקלל אֶת הָעָם! - כִּי בָרוּךְ הוּא!

וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרֵי בָלָק: לְכוּ אֶל אַרְצְכֶם, כִּי מֵאֵן סירב, מלשון: אין, לא יְהוָה לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם!
וַיָּקוּמוּ שָׂרֵי מוֹאָב וַיָּבֹאוּ אֶל בָּלָק, וַיֹּאמְרוּ: מֵאֵן בִּלְעָם הֲלֹךְ עִמָּנוּ.

המשלחת השניה

וַיֹּסֶף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה.
וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ:
כֹּה אָמַר בָּלָק בֶּן צִפּוֹר: אַל נָא תִמָּנַע מֵהֲלֹךְ אֵלָי!
כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה!
וּלְכָה נָּא, קָבָה לִּי אֵת הָעָם הַזֶּה!
וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק:
אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב,
לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.
וְעַתָּה שְׁבוּ נָא בָזֶה גַּם אַתֶּם הַלָּיְלָה בלעם מקיים את ההוראה באופן מצמצם, ואינו הולך איתם, אך בכל זאת מנסה, אף שהאל הסביר לו גם את הסיבה, וְאֵדְעָה מַה יֹּסֵף יְהוָה דַּבֵּר עִמִּי.
וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ:
אִם לִקְרֹא אם רק לקרוא לך לבוא איתם (מבלי שתתחייב מראש לקלל) לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים? - קוּם לֵךְ אִתָּם,
וְאַךְ, אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ? אֹתוֹ תַעֲשֶׂה!
וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ, וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב.

בלעם והאתון - סיפור בתוך סיפור

וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן למכשול לוֹ, וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ.
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ!
- וַתֵּט נטתה הצידה הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה...
- וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ.

שמורת עין זרקא בין שילת לבית אל וקרוב לכפר הערבי ג'מאלא ליד ביתילו. בתמונה נראה משעול הכרמים העתיק שהשתמר עוד מהתקופה הרומית, טרם עבודות העפר של הרש"פ במקום

וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יְהוָה בְּמִשְׁעוֹל במעבר צר בין הַכְּרָמִים, גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה ואין אפשרות להתרחק מהדרך.
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר, וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר, וַיֹּסֶף לְהַכֹּתָהּ.
וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ יְהוָה עֲבוֹר, וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ אפילו בלחץ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול.
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה וַתִּרְבַּץ מלשון רביצה, הצליל המושמע בעת שהבהמה רובצת בבוץ תַּחַת בִּלְעָם, וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל.
וַיִּפְתַּח יְהוָה אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם: מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים פעמים?!
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן בלי להתפעל: "כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי! לוּ יֶשׁ אילו הייתה חֶרֶב בְּיָדִי? כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ!
וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם:
הֲלוֹא אָנֹכִי האם לא אני? משחק מלים עם שם האל 'אנכי' כמופיע בתחילת עשרת הדיברות אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה?
הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי האם פעלתי כך בתגובה לפקודתך. וראו: ערי מסכנות, לא במסכנות תאכל בה לחם לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה?
וַיֹּאמֶר: לֹא.
וַיְגַל יְהוָה אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ, וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו על פניו.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה:
עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים?
הִנֵּה אָנֹכִי שוב שימוש בביטוי זה יָצָאתִי לְשָׂטָן להפריע -
כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ הדרך נטתה - כלומר אי אפשר היה להמשיך ישר לְנֶגְדִּי מולי, והמלאך למעשה לועג לבלעם המנסה להתגנב במשעול העקלקל ולעזוב את דרך הישר)...
וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן, וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים!
אוּלַי אילו לא נָטְתָה מִפָּנַי? כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי גם - מילה מקראית שמשמעותה במיוחד, כמו "רק" של ימינו וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי הייתי משאיר בחיים!!
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ יְהוָה:
חָטָאתִי! כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ.
וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ בלעם מקווה שמדובר במפגש מקרי עם מלאך, שאינו קשור בעניינו עם המאירה? אָשׁוּבָה לִּי.
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל בִּלְעָם:
לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים, וְאֶפֶס אבל: אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ - אֹתוֹ תְדַבֵּר".
וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק.

בלעם בקריית מואב (חזרה לסיפור הראשי)

וַיִּשְׁמַע בָּלָק כִּי בָא בִלְעָם, וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל עִיר מוֹאָב מסויימת במואב, אֲשֶׁר עַל גְּבוּל אַרְנֹן, אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַגְּבוּל של ארצם, או: של ארץ ישראל.

וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם:

הֲלֹא האם לא שָׁלֹחַ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לִקְרֹא לָךְ לשון מאיימת ובריונית?
- לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֵלָי? הַאֻמְנָם לֹא אוּכַל כַּבְּדֶךָ?
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק:
הִנֵּה! בָאתִי אֵלֶיךָ עַתָּה! הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה?
הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי? - אֹתוֹ אֲדַבֵּר!
וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם בָּלָק, וַיָּבֹאוּ קִרְיַת אל העיר המוקפת חומה - קיר חֻצוֹת חצרות, כי היא נמצאת באיזור הררי ומוסלע. או: דרכים רחבות, כי היא נמצאת במישור הירדן.
וַיִּזְבַּח בָּלָק בָּקָר וָצֹאן, וַיְשַׁלַּח לְבִלְעָם וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.

הברכות הראשונות: בָּמוֹת בָּעַל

וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל יתכן שיש כאן משחק מלים עם מותו של הבעל המקומי (לכל איזור היה "בעל" משלו), וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה חלק מ-, ומשחק מלים עם "ויקץ מפני בני ישראל" בתחילת הפרשיה הָעָם.

החלוקה הנוצרית מחלקת את הפרשיה באופן מלאכותי.