ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/במדבר/כח

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר כח | למהדורת הביאור הרגילה) |

---

המשך פרשת פנחס

קרבנות המועדים

קרבן התמיד - בכל יום

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:

אֶת קָרְבָּנִי - לַחְמִי שהוא הלחם שלי, לְאִשַּׁי לאש מזבחי, רֵיחַ נִיחֹחִי -

תִּשְׁמְרוּ - לְהַקְרִיב לִי, בְּמוֹעֲדוֹ!

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וְאָמַרְתָּ לָהֶם:

זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה:

כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה - תְמִימִם: שְׁנַיִם לַיּוֹם, עֹלָה לקרבן עולה, כלומר ללא שחלקו נאכל בידי אדם תָמִיד יום יום:

אֶת הַכֶּבֶשׂ - אֶחָד: תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר,

וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי: תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.

וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה עשירית האיפה נקראת גם "עומר", כ-4 ליטר (נפח מוצקים) סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית מופק בכתישה במכתשת (לא בטחינה) - רְבִיעִת הַהִין נפח נוזלים. הין שלם הוא כ-1.5 ליטר.

עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי עולת תמיד זו, תהיה עשויה כמו העולה שנעשתה בהר סיני (ראה קידוש המשכן בספר שמות) - לְרֵיחַ נִיחֹחַ, אִשֶּׁה - לַיהוָה.

וְנִסְכּוֹ היין של הקורבן, שמסיכים (מלשון סיכה כמו שמן סיכה) יחד עם הקורבן. מקור המילה מצליל הסכסוך של נוזלים הנמזגים? רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד - בַּקֹּדֶשׁ בכלי קודש הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר משקה משכר, יין - לַיהוָה.

וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי לפי פשוטו, בלשון המקראית ההוראות הראשונות מתייחסות לקרבן הראשון, ואחר כך חוזרים וכוללים את האחרים? תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם - כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה: אִשֵּׁה, רֵיחַ נִיחֹחַ - לַיהוָה. {פ}

הקרבן המיוחד ליום השבת

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת?

שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם,

וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים עשירית האיפה לכל כבש סֹלֶת קמח דק - מִנְחָה למנחה, בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן (רביעית ההין, כפי שצויין לעיל בעולת התמיד), וְנִסְכּוֹ.

עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ - עַל עֹלַת בנוסף לעולת הַתָּמִיד, וְנִסְכָּהּ. {פ}

הקרבן המיוחד לראשי חדשים

וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם? תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוָה:

פָּרִים בְּנֵי בָקָר - שְׁנַיִם,

וְאַיִל - אֶחָד,

כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה - שִׁבְעָה תְּמִימִם.

וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת - מִנְחָה, בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן - לַפָּר הָאֶחָד לכל אחד משני הפרים,

וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת - מִנְחָה, בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן - לָאַיִל הָאֶחָד.

וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן עשרון לכל אחד ואחד משבעת הכבשים, עשירית האיפה סֹלֶת - מִנְחָה, בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן - לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד,

עֹלָה לפי פשוטו, המנחות הם חלק מן ה"עולה" - רֵיחַ נִיחֹחַ, אִשֶּׁה - לַיהוָה.

וְנִסְכֵּיהֶם?

חֲצִי הַהִין - יִהְיֶה לַפָּר,

וּשְׁלִישִׁת הַהִין - לָאַיִל,

וּרְבִיעִת הַהִין - לַכֶּבֶשׂ, יָיִן.

זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ - לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד - לְחַטָּאת לכפר על טומאת מקדש וקודשיו - לַיהוָה,

עַל בנוסף ל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה - וְנִסְכּוֹ. {ס}

הקרבנות בפסח

וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן ניסן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ: פֶּסַח לַיהוָה.

וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה: חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא: "קֹדֶשׁ!"... כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוָה:

פָּרִים בְּנֵי בָקָר - שְׁנַיִם

וְאַיִל אֶחָד,

וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה - תְּמִימִם, יִהְיוּ לָכֶם עליכם לבדוק שיהיו תמימים. גם הכבשים הם עולה, ולא נאכלים בידי אדם.

וּמִנְחָתָם? סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן -

שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים - לַפָּר

וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים - לָאַיִל, תַּעֲשׂוּ.

עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לכל אחד מהכבשים, לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.

וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד, תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה.

כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם - שִׁבְעַת יָמִים, לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה,

עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ.

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי:

מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה - לֹא תַעֲשׂוּ. {ס}

קרבנות יום הביכורים

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם בחג השבועות:

מִקְרָא: "קֹדֶשׁ!" יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה - לֹא תַעֲשׂוּ.

וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה:

פָּרִים בְּנֵי בָקָר - שְׁנַיִם,

אַיִל אֶחָד,

שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה.

וּמִנְחָתָם? סֹלֶת, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן,

שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים - לַפָּר הָאֶחָד,

שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים - לָאַיִל הָאֶחָד.

עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן - לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.

שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד - לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ,

תְּמִימִם כל בעלי החיים לעיל צריכים להיות תמימים יִהְיוּ לָכֶם

וְנִסְכֵּיהֶם ועליכם להקריב אותם יחד עם נסכיהם (וחז"ל דרשו שגם הנסכים צריכים להיות תמימים - ראה ברמב"ם). {פ}