ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/יח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר יח | למהדורת הביאור הרגילה) |
ראו במהדורת הביאור הרגילה
|
פרשת קורח
|
אחריות המקדש[עריכה]
|
בני אהרן מקבלים את האחריות על המקדש, עם היבחרם. |
- וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן:
- אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ בית קהת אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת משחק מלים עם נשיאת חלקי המשכן במדבר - תשאו אחריות ותענשו על עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ על הכלים והמקום להשאר בטהרה,
- וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם על הפעולות להיות על פי חוקי עבודת המשכן.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- וְגַם אֶת אַחֶיךָ, מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ, הַקְרֵב אִתָּךְ, וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ,
- וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעדֻת הלויים והאחרים יעבדו סמוך לאהל מועד. ולפי חז"ל רק אתה ובני יכולים להכנס 'לפנים' לתוך אהל העדות..
- וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ את החוקים שאתה אמון עליהם וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל,
- אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ,
- וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם לפי פשוטו: אסור לאיש לגעת ישירות בכלי הקודש או במזבח שלא בשעת העבודה. או פירושו: גם אתם תמותו אם הם יעברו את התחום, ולפי חז"ל גם לכוהנים אסור לעסוק בעבודה שאיננה שלהם (אלא של הלוויים).
- וְנִלְווּ עָלֶיךָ, וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל,
- וְזָר ומי אינו כהן לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם.
- וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ,
- וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף כמו שהיה עתה במחלוקת קורח ועדתו עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
- וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה לצורך העזרה לכם, הם נתנו...
- - נְתֻנִים לַיהוָה, לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.
- וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית ואל תוך - כלומר מעבר ל לַפָּרֹכֶת, וַעֲבַדְתֶּם,
- עֲבֹדַת מַתָּנָה נתינה - התנדבות ללא שכר קבוע אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם, וְהַזָּר הַקָּרֵב הבא אל המשכן או אל המזבח יוּמָת". {פ}
מאכלי הכהנים מן המובא למקדש[עריכה]
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן:
- וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת שיש לשמור אותן בטהרה תְּרוּמֹתָי
- - לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל,
- לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה לכבוד וּלְבָנֶיךָ, לְחָק עוֹלָם.
קרבנות מן המזבח (מן האש)[עריכה]
- זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
- מִן הָאֵשׁ לפי פשוטו: מהדברים הנשרפים על גבי המזבח, קרבנות מן החי והצומח. ולפי חז"ל: מהנשאר לאחר הקטרת האימורים: כָּל קָרְבָּנָם לְכָל מִנְחָתָם וּלְכָל חַטָּאתָם וּלְכָל אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ יקריבו לִי -
- קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא, וּלְבָנֶיךָ.
- בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לפי חז"ל: בעזרה תֹּאכֲלֶנּוּ, כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ, קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ.
ביכורי הצמח ותרומות[עריכה]
- וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל תְּנוּפֹת קרבנות שמניפים אותם באופן טקסי ונותנים לכהנים. לפי פשוטו - מן הצומח או: הנוזלים - שאינם נשרפים, וחז"ל פרשוהו על כל הקרבנות שאינם "עולה" בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?
- - לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם...
- כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ ולפי זה חז"ל למדו שגם העבדים ולא רק בני המשפחה. אך לא האורחים יֹאכַל אֹתוֹ.
- כֹּל חֵלֶב יִצְהָר שמן צלול (נקרא כך על שם "לובנו") וחז"ל פרשוהם כשני מושגים: שומן בהמה ושמן זית וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ יין צלול (נקרא בימינו גם יין לבן) וְדָגָן לפי פשוטם של דברים - משקה מן הדגן: בירה,
- רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה? - לְךָ נְתַתִּים.
- בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם, אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַיהוָה?
- - לְךָ יִהְיֶה! כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ כאן חז"ל למדו על ארוסה יֹאכֲלֶנּוּ.
בכורות[עריכה]
- כָּל חֵרֶם נדבה או הקדשה בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה:
- כָּל פֶּטֶר רֶחֶם בכור (שפתח את רחם אימו ויצא ראשון)
- לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה,
- יִהְיֶה לָּךְ.
- כָּל חֵרֶם נדבה או הקדשה בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה:
- אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם,
- וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה - תִּפְדֶּה.
- וּפְדוּיָו ואותם הפדויים שלו... מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה לפי פשוטו: השתמש בבן חודש לפחות כדי לפדותו. ולפי חז"ל פודים את האדם אחרי גיל חודש
- בְּעֶרְכְּךָ לפי הערך שנקבע לך לשלם. ולפי מקראות אחרים: זהו מושג בשם 'ערכך', במובן "הערך של" - כֶּסֶף החומר כסף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ משקל, - עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא.
- אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז - לֹא תִפְדֶּה: קֹדֶשׁ הֵם.
- אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר, אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.
- וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ, כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין, לְךָ יִהְיֶה.
סיכום[עריכה]
|
לפי פשוטם של דברים זהו סיכום המגיע לבני שבט לוי, ומיד לאחר מכן יגיע גם חובם מתוך מתנות אלו. אך לפי חז"ל מדובר כאן בהפרדת הכהנים משאר בני לוי |
- כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה?
- נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם,
- בְּרִית מֶלַח ברית שתתקיים לנצח כמו שמלח לא מתקלקל עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה,
- - לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ.
|
לפי פשוטם הכוונה בחלקים הבאים מאמר אחיד לאהרן לגבי מעשר הקרקעות והמזון המתקבל מהם. |
- וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן:
- בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם.
- אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! {ס}
- וְלִבְנֵי לֵוִי לפי פשוטו - לכל בני שבט לוי. ור' הערה בצד לגבי פירוש חז"ל - הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר לפי פשוטו: עשירית. ור' הערה בצד לפי חז"ל בְּיִשְׂרָאֵל מבני ישראל לְנַחֲלָה במקום נחלה, חֵלֶף תמורת, כתחליף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד כל הנעשה במשכן, ור' בהערות בצד דעת חז"ל.
- וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת.
- וְעָבַד הַלֵּוִי - הוּא בלבד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם אחראים על עוון בני ישראל, אם לא ישגיחו עליהם הלויים:
- חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם!
- וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה!
- כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה - נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה,
- עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם: בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה". {פ}
מעשר מן המעשר[עריכה]
|
לפי פשוטו על הכהנים להפריש עשירית מכל מה שקיבלו לאל - כלומר מוקרבים על המזבח בידי הכהן הגדול, ורק אז מותר להם לאכול את שארית המעשר שקיבלו מבני ישראל. כלומר מותר להם לאכול תשע מאיות ממה שקיבלו. גם בהמשך, חז"ל דורשים ומסבירים: וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא - שאין צורך לאכול את המעשר בטהרה, לאחר שהופרשה ממנו "תרומת המעשר" (שם אחר לאותו המעשר מן המעשר) |
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
- כִּי כאשר תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם בזכות המגיעה לכם במקום הנחלה כאמור במקומות רבים בתורה,
- וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה קודש לאל, וראו פירוש כתובים אלו לפי חז"ל בהערה בצד, מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר אחד חלקי מאה. ור' פירוש חז"ל בהערה בצד.
- וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם ואז תוכלו לאכול את שאר התרומה שקיבלתם - כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן שמותר לבני ישראל לאכול ממנו ללא נתינת תרומה, עד להכנסתו לממגורות וְכַמְלֵאָה וכמו מקום איסוף מיץ הענבים - שגם הוא מותר בשתיה לפני הכנסתו לחביות לצורך התססה מִן הַיָּקֶב מערכת הבורות המטוייחים בעלי הנקבים, שבהם ממצים את המיץ מין הענבים לקראת ההתססה.
- כֵּן וכך תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת יְהוָה מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
- וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְהוָה לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן לפי פשוטו, הכוונה בשלב זה היתה שאהרן יכנס לארץ ישראל. או שזהו כינוי לכהן הגדול. ולפי חז"ל לכל הכהנים - בני אהרן, נציגם
- מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם אתם הלויים מכל מה שקיבלתם - תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת יְהוָה:
- מִכָּל חֶלְבּוֹ החלקים הלבנים והטובים - השומן בבעלי החיים, והיין הלבן מהענבים - אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ חלקו המקודש, המופרד - כלומר, מכל מה שקיבלתם (שהיה החלק הטוב של היבול) עליכם להביא גם אתם את חלקו המקודש.
- וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ללויים:
- בַּהֲרִימְכֶם לאחר שתרימו אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ?
- וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם המעשר יחשב שלכם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב !
- וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, אַתֶּם וּבֵיתְכֶם...
- - כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
- וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא לא תחמיצו ותחטיאו את המטרה, שלשמו נתנו לכם את המעשרות. החטא יהיה באכילת התרומות בלי להפריש את החלק לה' - בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ על ידי תרומת ה"חלב" לה' אתם מנקים את עצמכם מהחטא.,
- וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ - וְלֹא תָמוּתוּ איום על דרך השלילה!! {פ}
- וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ללויים: