ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק שמיני

ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה א

מתני’: האשה שהיתה אוכלת בתרומה, ובאו ואמרו לה מת בעליך או גירשך. וכן העבד שהיה אוכל בתרומה, ובאו ואמרו לו מת רבך או מכרך לישראל, או נתנך במתנה, או עשאך בן חורין. וכן כהן שהיה אוכל בתרומה, ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב קרן וחומש. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ^ח_אפוטר. היה עומד ומקריב על גבי המזבח, ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולין. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ^ח_במכשיר. ^ח_גנודע שהוא בעל מום, עבודתו פסולה. וכולם שהיה תרומה לתוך פיהם, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר יבלעו. ו°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אומר ^ח_דיפלוטו. אמרו לו נטמאת ונטמאת תרומה, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר יבלע. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר יפלוט. ^ח_הטמא היית וטמאה היתה תרומה, או נודע שהוא טבל או מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, או מעשר שני והקדש שלא נפדו, או שטעמו טעם פשפש לתוך פיו, הרי זה יפלוט:

גמ’: תנן, האשה שהיתה אוכלת בתרומה ובאו ואמרו לה מת בעליך או גירשך . ניחא מת בעליך יש אפשרות שלא ידעה שבעלה מת ואכלה. אבל גירשך? הרי אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה ואיך יתכן שאכלה ולא ידעה שהיא גרושה? רבנן אמרין כמשנה ראשונה שארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. ובקטנה שאביה מקבל את גיטה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ח_א מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ב:

2 ח_ב מיי' פ"ו מהל' ביאת המקדש הלכה י':

3 ח_ג מיי' פ"ו מהל' ביאת המקדש הלכה א':

4 ח_ד מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ב:

5 ח_ה מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ג:

-----------------------------------דף לט

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לט עמוד א] רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר. אפילו תימר כמשנה אחרונה שאין האישה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה, הרי לאחר שנכנסה לחופה יצאה מרשות אביה ואינו יכול לקבל את גיטה אז איך יתכן שלא ידעה שהיא מגורשת?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לט עמוד ב] תפתר שאמרה לו _לשליח התקבל לי גיטי ממקום פלוני והיה דרכו להגיע לה בעשרה ימים. ומצא סוס רץ בחמשה ימים. ולא מתניתין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא דתנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב קרן וחומש. והתנינן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר מיד משיצא השליח. שאני אומר, שמא מצא את הבעל מחוץ לדלת וקיבל ממנו. אם כן, איך היה מותר לה לאכול? מי לא מודי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאם אמרה לא תקבל לי גיטי אלא ממקום פלוני, שהיא אוכלת בתרומה עד שמגיע הגט לאותו מקום? אם כן יתכן שאמרה לשליח לא תקבל לי גיטי אלא ממקום פלוני והיה דרכו להגיע לה בעשרה ימים. ומצא סוס רץ והגיעה בחמשה ימים . אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין°. אם באמרה לו לא תקבל לי גיטי אלא ממקום פלוני, כמי שאמרה לו. לא יהא גט אלא לעשרה ימים ואפילו מצא סוס רץ בחמשה ימים אין בכך כלום. ואינה מגורשת עד עשרה ימים ומה שאכלה , בהיתר אכלה. תנן, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר . רבי חגי רבי חגי (אמורא)° שאל לחברייא. מה טעמו של °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה במשנה שפטר את כל אלה שאכלו ברשות? מניין לאוכל ברשות שהוא פטור? מה בין סבר שהוא חולין

-----------------------------------דף מ

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מ עמוד א] ונמצא תרומה ^ח_ו שהוא חייב, מה בין סבר שהוא כהן ונמצא ישראל שהוא פטור? אמרין ליה, מהוריית בית דין. כשם שכאשר חשב שזה שומן ונמצא שהוא חלב, חייב קרבן. לעומת זאת אם לא שגג באכילה עצמה, כגון שידע שזה חלב ואכל מכח הוראת בית דין, פטור מקרבן. אף כאן. אכל תרומה כי חשב שהוא כהן, אין השגגה באכילה, וזה דומה להורו בית דין שפטור . אמר לון עוד צריכה לי. מה בין סבר שהוא חול ונמצא שבת ^ח_ז שהוא חייב, מה בין סבר שהוא פסח _{ודוחה שבת} ונמצא שלמים ^ח_ח שהוא פטור?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מ עמוד ב] אמרין ליה, משוחט ברשות _{שטעה בדבר מצווה וחשב ששוחט פסח שמותר.} דסובר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה , טעה בדבר מצוה פטור .. אמר לון עוד צריכה לי מה בין סבור שהוא שומן ונמצא חלב ^ח_ט שהוא חייב, מה בין סבור שהוא אסור ונמצא מותר שהוא פטור _{דהא כתיב וה’ יסלח לה משמע שאף שבעלה הפר לה כיוון שחשבה שעושה איסור צריכה כפרה ולמה מי שאכל שומן וחשב שאוכל חלב פטור מקרבן?} לא אגיבו. אמר להון, נימא לכון מנין. כתיב, (ויקרא ויקרא ד כח) או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא. השב מידיעתו חייב על שגגתו קרבן. יצא זה שסבור שהוא אסור ונמצא מותר , שאפילו יודע שהוא מותר אינו פורש. עאל רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לגבון נכנס רבי יוסי אצלם. אמר לון למה לא אמריתו ליה, או הודע אליו חטאתו והביא? אמרין ליה הוא קשיתה והוא קיימה הוא שאל והוא תרץ. תנן, היה עומד ומקריב על גבי המזבח, ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולין. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה מכשיר. מאי טעמא ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שמכשיר? כדאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. זה אחד מן ג' מקראות שהן מחוורין בתורה כתיב (דברים כי תבא כו ג), ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם. וכי יש אדם שהוא כהן עכשיו ואין הוא כהן לאחר זמן? ואיזה? זה שהיה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, שעבודתו כשירה. רב רב (אמורא)° אמר, מדכתיב (דברים וזאת הברכה לג יא) ברך ה’ חילו ופועל ידיו תרצה. כל שהוא מזרעו של לוי אפילו חלל , עבודתו כשירה. על דעתיה דרב רב (אמורא)° _{שהביא פסוק שמדבר על עובד עבודה} , ובלבד כהן שראוי להיות מקריב. אבל בעל מום שפסול לעבודה שאכל ביכורים והתברר שהוא חלל, יהיה חייב בקרן וחומש. ועל דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, ואפילו כל כהן. על דעתיה דרב רב (אמורא)°, ובלבד בקדשי מקדש. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, ואפילו בקדשי הגבול. על דעתיה דרב רב (אמורא)°, ובלבד בשעת מקדש. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, ואפילו בזמן הזה. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. ואף לשאר הדברים כן, דמכשיר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה , ואפילו אם עשה חלק מעבודה ישלימה אחר? מקבל ואחר זורק, קומץ ואחר מקטיר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

6 ח_ו מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה א', סמ"ג לאוין רנח:

7 ח_ז מיי' פ"ז מהל' שגגות הלכה ב':

8 ח_ח מיי' פ"ב מהל' שגגות הלכה י"ב:

[ע"ב]

9 ח_ט מיי' פ"ח מהל' שגגות הלכה ב':

-----------------------------------דף מא

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מא עמוד א] מולק ואחר מזה. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי יצחק. רבי יצחק.° מן מה דתני עליה בבריתא. שאותו כהן שהוא עומד ומקריב ונודע שהוא פסול עשוהו ^ח_י כחטאת גזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח. דאף על פי שנודע אחר כך שגזולה היא, אפילו הכי מכפרת, הואיל ובהתחלת הקרבתה לא נודעה לרבים. והכא נמי כן .הדא אמרה, שהוא מקבל ואחר זורק. קומץ ואחר מקטיר מולק ואחר מזה. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° . רבי יצחק רבי יצחק° שאל היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע לו שהוא בן גרושה או בן חלוצה. מה את עביד ליה? כמי שהוא מת ויחזור הרוצח למקומו. או כמי ^ח_יא שנגמר דינו בלא כהן גדול ואינו יוצא משם לעולם? נישמענה מן הדא. מעשה במגורה _מקוה של דיסקי _{שם אדם} ביבנה, שנפגמה ונמדדה ונמצאת חסירה. והיה °רבי טרפון רבי טרפון מטהר, ו°רבי עקיבא רבי עקיבא ^ח_יב מטמא. אמר °רבי טרפון רבי טרפון . המקוה הזה בחזקת טהרה. לעולם הוא בטהרתו עד שיודע שחסר. אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא , הטמא הזה בחזקת טומאה. לעולם הוא בטומאתו, עד שיודע שטהר. אמר °רבי טרפון רבי טרפון למה זה דומה? לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה ^ח_יג שעבודתו כשירה. אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא . למה זה דומה? לעומד על גבי המזבח ונודע שהוא בעל מום, ^ח_יד שעבודתו פסולה.אמר לו °רבי טרפון רבי טרפון. מה זו °עקיבא עקיבא? אני מדמה ליה לבן גרושה, ואת מדמה ליה לבעל מום. נראה למי דומה? אם לבן גרושה הוא דומה, נלמדנו מבן גרושה. ואם לבעל מום הוא דומה, נלמדנו מבעל מום. אמר ליה °רבי עקיבא רבי עקיבא מקוה פסולו בגופו, ובעל מום פסולו בגופו. ואל יוכיח בן גרושה שפסולו מאחרים. מקוה פסולו בעד יחיד ובעל מום פסולו ביחיד, ואל יוכיח בן גרושה שפסולו בבית דין. ונימנו עליו וטמאוהו. אמר °רבי טרפון רבי טרפון ל°רבי עקיבא רבי עקיבא. הפורש ממך כפורש מחייו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . ממה שאמר °רבי עקיבא רבי עקיבא ואל יוכיח בן גרושה שפסולו בבית דין . זאת אומרת. היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, עבודתו כשירה עד שיופסל בבית דין. וממה שאמר °רבי עקיבא רבי עקיבא שבעל מום פסולו ביחיד , הדא אמרה, ספק טמא ספק בעל מום עבודתו פסולה. ואפילו ל°רבי טרפון רבי טרפון שמכשיר מקוה מספק, לא הכשיר אלא מפני דמדמי ליה לבן גרושה ולבן חלוצה. אבל אם היה מדמי לה לבעל מום, שעבודתו פסולה, היה פוסל כל הטהרות כמו °רבי עקיבא רבי עקיבא . ומקוה לאו ספק הוא? מכאן שספק בעל מום עבודתו פסולה. וכן טמא. שפשיטא שמדמים אותו לבעל מום, בספק, עבודתו פסולה . אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מא עמוד ב] זאת אומרת פסול משפחה, צריך בית דין, ואין מחזיקים אותו בפסול אלא על ידי שני עדים ובבית דין. תנן, וכולם שהיה תרומה לתוך פיהם, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר יבלעו. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר יפלוטו . אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° מה פליגין? בעבד ואשה שאמרו לעבד מת רבך, ולאישה אמרו מת בעלך, נמצא שתחילת אכילתם הייתה בהיתר . אבל בשאר דברים, אף °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מודי שיפלוט, כיון שהתברר שתחילת אכילתו הייתה באיסור . אמר רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° . מתניתין אמרה כן. דתנן, או נודע שהוא טבל, או מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומתו, או מעשר שני והקדש שלא נפדו, יפלוט. ולית °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס פליג ורבי אליעזר לא חולק. מאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס _{למה בקדמים הוא מתיר}? מכיון שהתחיל בהיתר. תני, רבי נתן רבי נתן° אומר. לא שהיה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר משום שהתחיל בו בהיתר. אלא שהיה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, הלעוס כבלוע. אף בשבת כן? אף בפסח כן? אף ביום הכיפורים כן? אף בנזיר כן? אף בנבילות כן? אף בטרפות כן? אף בשקצים כן? אף ברמשים כן? אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. השוחט בהמה ומצא בה שקץ, אסור באכילה. מה טעמא דכתיב, בבהמה. תאכלו. שיכל לכתוב בהמה וכתב (דברים ראה יד ו) בבהמה. ללמד בהמה בבהמה תוכלו , ולא שקץ בבהמה תאכלו. אמר רבי יונה רבי יונה°. רבי הושעיא רבי אושעיא רבה° בעי. מה בינה לבין ^ח_טו זיזין שבעדשים? ליתושים שבכליסין? לתולעים שבתמרים ושבגרוגרות? תמן בגופיהן הן. ברם הכא, אינו בגופו. הדין צירא מורייסא. _{התולעים שבו} עד שלא יצליל, שרי. מדהוא צליל, אסור. ^ח_טז דם שעל הככר, גוררו ואוכלו. ואם היה מבין שיניו, אוכלו ואינו חושש כתיב, (ויקרא שמיני יא מב) שקץ הוא לרבות שבזיזין, ובזביזין ובגזין, ובשקצים, וברמשים. יכול בזמן שהן בפרי? תלמוד לומר (ויקרא שמיני יא לה) שקץ הם. ^ח_יז בזמן שהן בפני עצמן, ולא בזמן שהן בפרי. יכול אפילו יצאו וחזרו? תלמוד לומר, טמאים הם. ואפילו יצאו וחזרו. אמר רב חייא בר אשי רב חייא בר אשי° בשם רב רב (אמורא)°. ^ח_יח אפילו יצאו על שפת אוכל פרי וחזרו הרי אלו אסורין. אמר רבי אבא בר רב הונא רבי אבא בר רב הונא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. השוחט בהמה ומצא בה חזיר, מותר באכילה. מצא יונה, אסור באכילה. מה טעמא? בהמה בבהמה תאכלו. ^ח_יט ולא עוף בבהמה תאכלו. ולא שקץ בבהמה תאכלו. תנן, או שטעמו טעם פשפש לתוך פיו, הרי זה יפלוט . ולא סוף דבר פשפש, אלא כל דבר שנפשו של אדם חתה ממנו:

ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ב

מתני’: היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, יגמור. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, ^ח_כלא יגמור. חשיכה לילי שבת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, יגמור. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, ^ח_כאלא יגמור:

גמ’: תמן תנינן. גפן שהיא נטועה בחצר, נוטל את כל האשכול. וכן ברימון וכן באבטיח, דברי °רבי טרפון רבי טרפון. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר צריך לגרגר באשכול, דאפילו לאכול שני גרגירים ביחד אסור כי זה נחשב לאכילת קבע . רבי זעירא רבי זעירא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. או ש°רבי טרפון רבי טרפון כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאמר שכיוון שהתחיל בהיתר יגמור. כדתנן, היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, יגמור. או ש°רבי טרפון רבי טרפון עושה קציעות _סוף האוכל כתחילתו, וכיוון שהתחיל עראי מסים . רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. או ש°רבי טרפון רבי טרפון כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאמר שכיוון שהתחיל בהתר יגמור. או ש°רבי טרפון רבי טרפון עושה אכילה אחת שיש בה שתים ושלש אכילות, כאכילה אחת. תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, יגמור . מאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ? משום שהתחיל בו בהיתר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 ח_י מיי' פ"ה מהל' איסורי מזבח הלכה ז', סמ"ג לאוין שיח, סמ"ג לאוין שיט:

11 ח_יא מיי' פ"ז מהל' רוצח הלכה י"ב:

12 ח_יב מיי' פ"י מהל' מקוואות הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף ע"א:

13 ח_יג מיי' פ"ו מהל' ביאת המקדש הלכה א', מיי' פ"ו מהל' ביאת המקדש הלכה י':

14 ח_יד מיי' פ"ו מהל' ביאת המקדש הלכה א', מיי' פ"ו מהל' ביאת המקדש הלכה י':

[ע"ב]

15 ח_טו מיי' פ"ב מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ד סעיף ד':

16 ח_טז מיי' פ"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ו סעיף י':

17 ח_יז מיי' פ"ב מהל' מאכלות אסורות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ד:

18 ח_יח מיי' פ"ב מהל' מאכלות אסורות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ד:

19 ח_יט מיי' פ"א מהל' מאכלות אסורות הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' י"ג סעיף ה':

20 ח_כ מיי' פ"ד מהל' מעשר הלכה י"ז:

21 ח_כא מיי' פ"ה מהל' מעשר הלכה כ"ג:

-----------------------------------דף מב

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מב עמוד א] תני, °רבי נתן רבי נתן אומר. לא שאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס משום שהתחיל בו בהיתר בחול יגמור בשבת וכיוון שהתחיל בשדה יגמור בחצר . אלא ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר ימתין עד מוצאי שבת, או עד שיצא חוץ לחצר ויגמור

ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ג

מתני’: ^ח_כב יין של תרומה שנתגלה, ישפך, ואין צריך לומר של חולין. ^ח_כג שלשה משקין אסורים משום גילוי. המים והיין והחלב. ושאר כל המשקין מותרין. ^ח_כד כמה ישהו ויהיו אסורים? כדי שיבא הרחש ממקום קרוב וישתה. ^ח_כה שיעור המים המגולין, כדי שתאבד בהן המרה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. בכלים כל שהן, ובקרקעות ארבעים סאה. ^ח_כו ניקורי תאינים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות אפילו הם ככר. אחד גדול ואחד קטן, אחד תלוש ואחד מחובר. כל שיש בו ליחה אסור. ^ח_כז ונשוכת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות. ^ח_כח המשמרת של יין אסורה משום גילוי, ו°רבי נחמיה רבי נחמיה מתיר:

גמ’: רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. יין שנתגלה ישפך ואפילו של תרומה. תבשיל שבישלו במים המגולין, אפילו של תרומה ישפך ואין צריך לומר של חולין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . מתניתין אמרה כן דתנן, יין של תרומה שנתגלה ישפך, ואין צריך לומר של חולין. חברייא אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. יין שנתגלה אסור לשהותו לבודקו אם יחמיץ _{שהארס אינו נותן ליין להחמיץ} . ^ח_כט ואם שיהו והחמיץ מאיליו מותר, תאינים וענבים שנוקרו אסור לשהותן לבודקן אם יצטמקו _{שהארס אינו נותן להם להצטמק} . ואם שיהן וצמקו מאיליהן מותרות. ברתי דרבי חייא הגדול רבי חייא רבה° ביתו של רבי חייא הגדול, הות מנקרא בתאינייא בגין דלא ייכלון חברייא הייתה מנקבת חורים בתאנים כדי שבחורי הישיבה לא יאכלו מהם, והוה רבי חייא רבי חייא רבה° אבוי אכל מינהון. ולית אסור? לדעתיה הוה עובדא הוא ידע שהיא עשתה את החורים. ואפילו כן לא אסיר? לא כן תני, ^ח_ל ראה ציפור נוקרית בתאינה, ועכבר מנקרת באבטיח, אסור. אני אומר, מקום הנקר אכלו. ברתי דרבי חייא רבי חייא רבה° מנטרא להון הוות ביתו של רבי חייא היתה שומרת עליהם _{עד שיאכלם אביה.} אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . ^ח_לא החד והמר והמתוק אין בו משום גילוי. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . החד והמר והמתוק אין בהן לא משום גילוי, ולא משום יין נסך. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° מפרש. החד כגון קונדיטון. והמר כגון פסתינון. והמתוק כגון חמרא מבשלא יין מבושל. רבי יהושע בר זידל רבי יהושע בר זידל° הוה ליה חמרא מבשלא שנתייחד ברשות גוי. שאל לרבי ינאי בי רבי ישמעאל רבי ינאי בי רבי ישמעאל° אמר לו. לא כן אמר אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° , מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך? רבי ינאי ברבי ישמעאל רבי ינאי ברבי ישמעאל° איבאש חלה. סלקין לגביה הלכו אליו רבי זעירא רבי זעירא° ורבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ורבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא° ורבי חנניא חבריהון דרבנן רבי חנניא חבריהון דרבנן° מבקרתיה. חמון לרבי יהושע בר זידל רבי יהושע בר זידל° יתיב. אמרין, הא מרא שמועתא והא מרא עובדא הנה גם בעל השמועה וגם בעל המעשה, אתון ושאלון ליה. אמר לון רבי ינאי בי רבי ישמעאל רבי ינאי בי רבי ישמעאל°. כן אמר אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° , מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך.אמר לו רבי זירא רבי זירא° דילמא מן אילין דריש לקיש ריש לקיש° דהכין הכין אולי זה מהדברים שרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר בדרך ספק ללימוד? אמר לו לא, לעובדא. וסמכון עלוי. כד נחתון כשחזרו, קם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° עם רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא°.אמר לו. אילולי דאתון מרחמין שמועתא אלמלא שאתם אוהבים דברי אמוראים, ולא מתניתא היא? דתני רבי חייא רבי חייא רבה°. יין מבושל של גוים, למה אסור? מפני שהיה מתחילתו יין. חומץ של גוים מפני מה הוא אסור? מפני שהיה תחילתו יין. _{משמע שמצד עצמו לא היה נאסר} אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא אמרה כן דתנן, ^לבהיין והחומץ של גוים אסור שהיה מתחילתו יין. רבי אימי רבי אמי° הוה ליה אורחין. אמר לון, אילולי דאיתגלי חמרא מבשלא דידי, הוינה משקי לכון מיניה אם לא היה היין המבושל שלי מתגלה הייתי משקה אותכם ממנו. אמר לו רב ביבי רב ביבי° איתיא ואנא שתיי תביא ואני אשתה. אמר מאן דבעי ימות, ייזול וימות גו בייתיה מי שרוצה למות שילך למות בבית שלו. בר יודני איגלי קונדיטון דידיה. אתא שאל לרבנן, אמרין ליה אסור. ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° , החד והמר והמתוק אין בהן משום גילוי? רבנן דקיסרין אמרי בשם רבי חייא בר טיטס רבי חייא בר טיטס°, היין החריף שאמרו שאין בו גילוי , בההיא דשחיק

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מב עמוד ב] חד לתלתא פילפלין. בעון קומי רבי אבהו רבי אבהו° יין שנתבשל שנתגלה מהו אמר לון קרינה _{יין מתוק מטבעו} צריכה  היה ספק לרבי יוחנן רבי יוחנן°, ואתון שאלון לי על מבושל שהוא הרבה יותר מתוק? כל שכן שהוא מותר . עאל שאל לרבי יצחק רבי יצחק°,אמר לו אסור. אינהר נזכר רבי אבהו רבי אבהו° שלאחר שהסתפק אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° קרינה אסור _{ממילא יש מקום להסתפק במבושל.} רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אימי רבי אמי° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אם היה נכנס ויוצא מותר ואין לחשוש לגילוי. בר נטוזא איתגלי ליה גיגיתיה. אתא שאל לרבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°,אמר לו. אם היה יוצא ונכנס מותר. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אימי רבי אמי° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אם היה ישן מותר. רבי חנניא רבי חנניא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . חד אמר, ישן מותר. וחרנא אמר, ^ח_לגישן אסור. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. ומסתברא דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° הוא דאמר ישן מותר. דבכל אתר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° סמיך לרבי חנניא רבי חנניא°. רבי יוסי בן שאול רבי יוסי בן שאול° משתעי אהן עובדא סיפר מעשה זה. חד איתתא הוות רחמנא מצוותא סגיא אשה אחת אהבה מאד לעשות מצוות. חד זמן, סליק גבה חד מיסכן, יהבת קומוי מיכול פעם אחת בא אצלה עני ונתנה לו לאכול. כי אכל, ארגשת בעלה איסלק הרגישה שבעלה בא, יהבתיה גו עיליתא שמה אותו בעליה. יהבת קומי בעלה דייכיל נתנה לפני בעלה שיאכל, אכל נם ודמך ליה נרדם. אתיא חיוויא בא נחש אכל מן מה דהוה קומיה. והוה העני מסתכל ביה. מן דאיתער, קם בעי מיכול מן מה דהוה קומיה. שרי ההוא דעיליתא מילולי ביה התחיל זה שבעליה לאמר לו שלא יאכל. הדא אמרה ישן אסור. אם אסור, איך אותו אדם ביקש לאכול? בור הוה. ואין האשה אסורה על בעלה משום יחוד? מכיון דלא חשיד על הדא, לא חשיד על הדא. שאם היה נואף היה רוצה שבעלה ימות שנאמר , (יחזקאל כ"ג, ל"ז) כי נאפו ודם בידיהם. מעשה בטבח אחד בציפורין שהיה מאכיל ישראל נבילות וטריפות. פעם אחת שתה יין בערב שבת, ועלה לגג ונפל ומת והיו כלבים מלקקים בדמו. אתון שאלו לרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° מהו מירמיתי מן קמיהון? אמר לון כתיב (שמות משפטים כב ל) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו וזה היה גוזל את הכלבים ומאכיל את ישראל ארפינון עזבו אותם דמדידהון אינון אכלין. מעשה בחסיד אחד שהיה מלגלג בגילוי יין. פעם אחת לקה בדלקת _{מחמת ארס שהיה במשקה,} וראו אותו יושב ודורש ביום הכיפורים וצלוחית של מים בידו. חד בר נש איגלי לה גרב דחמר חבית יין, אזל בערובא צומא רבא למישפכיניה הלך בערב יום כיפור לשפוך אותו. חמתיה חד אמר לו, הביה לי נשתייה ראה אותו אחד אמר לו תן לי ואשתה אותו. אמר לו לאו מגלי הוא? אמר לו הביה לי, ומרי דצומא ליקום ואדון הצום יעזור. לא איספק משתייה עד דאיתחלחל. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. כל הארסין מעלין חטטין, ואירוס דנחש ממית. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייא רבי חייא רבה°, אין נשאלים על הגילוי ובכל ספק צריך להחמיר . רבי ירמיה רבי ירמיה° שאל לרבי זירא רבי זירא° . איך יתכן שרבי ירמיה רבי ירמיה° שהוא מריה שמועתא שלא שואלים על גילוי שאל ליה? _{הרי הוא שאמר שאין נשאלין} מתנמנם היה. רבי זעירא רבי זעירא° הוה יתיב אייכול והוה דמיך. יהב ידיה על תומנתא _{כלי יין קטן} כדי לא יאסר משום גילוי. כשקם אמר לון אדלקין בוצינא. אדלקון ואשכחון שפופינא שהוא דומה לשערה כריך עלה. אמר ליה, רשיעא לא הוינא זהיר בך ואף על פי כן לא הועלתי והיין אסור . אמר רבי אמי רבי אמי°. צריכין למיחוש למה דברייתא חששין. אסור ^ח_לדדלא למיתן בר נש פריטין גו פומא לא יתן מטבעות בפיו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

22 ח_כב מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה י"ג:

23 ח_כג מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קט"ז סעיף א', סמ"ג עשין עט:

24 ח_כד מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"א:

25 ח_כה מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"ב:

26 ח_כו מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה י"ג, מיי' פי"ב מהל' רוצח הלכה ב', סמ"ג עשין עט:

27 ח_כז מיי' פי"ב מהל' רוצח הלכה א':

28 ח_כח מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"ד:

29 ח_כט מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה ז':

30 ח_ל מיי' פי"ב מהל' רוצח הלכה ב':

31 ח_לא מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י':

32 ח_לב מיי' פי"א מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ג סעיף ו', סמ"ג לאוין קמח:

[ע"ב]

33 ח_לג מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"א:

34 ח_לד מיי' פי"ב מהל' רוצח הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' קט"ז סעיף ה':

-----------------------------------דף מג

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מג עמוד א] ותבשילא תותי ערסא תבשיל תחת המיטה. פיתא תחות שיחיא בית השחי. מיצא סכינא גו פוגלא להשאיר סכין תקוע בתוך צנון. סכינא גו אתרוגא  סכין בתוך אתרוג _{שלא ידרכו עליו בטעות.} אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° ^ח_להכל זיעה דנפקא מבר נש, סם המות הוא, חוץ מזיעת הפנים. כד שאלון לרבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° האם להקפיד, אמר לו. ערבא דנפשך אנא? כדאי להקפיד אין קטא, קטא שיחור  שאם יקפיד מפסיד פחם. ואין אובד אובד מרגלית _{ואם לא יקפיד יכול לאבד את חיו.} אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. אילו זבנת גרמך אילו מכרתה עצמך ללודין _{שהיו אוכלי אדם,} הוה מזבין להון הייתה מוכר להם בדמין יקרין. והכא בדמין קלילין. תני, ^ח_לו מים שנתגלו, לא ירביץ בהון בתוך ביתו, ולא ישפכם ברשות הרבים, ולא ישקה לגוי, ולא ישקה מהן בהמת חבירו. אבל משקה הוא בהמתו. ^ח_לז מים שנתגלו, לא ישרה בהן את הטיט, ולא יכבס בהן את הכלים, ולא ידיח בהן קערות כוסות ותמחויין, ואין צריך לומר פניו ידיו ורגליו. אחרים אמרו לא אסרו אלא מקום שיש בו סריטה. פניו כסירטא הם. ראשי אצבעות ידיו ורגליו כסירטא הם. מים שנתגלו, לא יגבל בהן את העיסה. °רבי נחמיה רבי נחמיה אמר, אפייה מותר, מפני שאירס נחש כלה באור. רבי סימן רבי סימן° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, בשאינה נופלת. אבל אם היתה נופלת אסור. שאולי מחמת הארס לא תפחה . הכל מודים במים שהוחמו שאסור. מה בין פת מה בין חמים? כאן האור שולט, וכאן אין האור שולט. שכאן במים חמים הכלי מפסיק, וכאן אין הכלי מפסיק. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. מה יעשה לי רשע זה? אין אני שותה אלא חמין. מילתיה אמר, צונן שנעשו חמין מותרין. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° רשע זה, דעתו נקייה. ואינו שותה חמין שנעשו צונן. מילתיה אמרה חמין ונעשו צונן מותרים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, בין זה בין זה אסור. מתניתא מסייע לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, ^ח_לח חמין כל זמן שמעלין הבל, הרי אלו מותרים. אבל מים המגולין, אף על פי שמחממן הרי אלו אסורים. ^ח_לט מי כבשין ומי שלקות ומי תורמסין, הרי אלו מותרים שאין הנחש שותה מהם . ^ח_מ מים שהדיח בהן כבשין ושלקות ותורמסין, הרי אלו אסורים. הדיח בהן ענבים ובאושין לחולה, אסור: המשמרת של יין. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אם היתה פקוקה מלמעלה, אף על פי שהיא פתוחה מלמטן, _{שהמשמרת לא ממלאת כל פי הכד.} דכיוון שיין מנטף הנחש לא ישתה. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר . אם היתה התחתונה מכוסה, אף על פי שהעליון מגולה מותר. מפני שאירס נחש עומד כסבכה ועמד מלמעלן. אבל אם היה פתוח מלמטה אסור שהנחש שותה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מה שאמר °רבי נחמיה רבי נחמיה שהארס לא עובר במשמרת, דווקא בשלא טרף _{שלא ערבב את היין במשמרת שימהר לרדת.} אבל אם טרף אסור. לגין בתיקו ^ח_מא מותר. מכוסה ואינו פקוק כגון שהניח דף על הפתח, אסור, שהנחש יכול להרים את הכיסוי ולשתות. פקוק ואינו מכוסה, אם היה פקקו לחוץ, מותר. מהו לחוץ? תרין אמוראין. חד אמר, כדי שינטל בפיקקו. וחרנא אמר, כדי שלא יכנס לתוכו ראש הכרכר _{כלי של אורג.} אמר רבי אבא רבי אבא° מאן דעבד טבאות, פקיק לה ^ח_מב ומכסה לה. לגין שהניחו בשידה תיבה ומגדל ושכחו, וחזר ומוצאו אסור. בדק ואחר כך הניחו, מותר. חד עובדא אתא קומי °רבי רבי יהודה הנשיא, בנחש דחמתיה מגלי ומכסי ראו אותו מרים את המכסה ואחר כך כיסה אותו. אמר, מפני רשע זה ניקלקל את הכיסויין? אמר רבי מנא רבי מנא° . מסתברא דההיא עובדא שבו ראו את הנחש מסיר את הכיסוי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מג עמוד ב] הוא אסור. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. חלב של גוי, למה אסור? מפני תערובת בהמה טמאה. ותנינן, ^ח_מג עומד הוא גוי וחולב בעדר, וישראל עומד על גביו ואינו חושש. אמר רבא רבא° בשם רב יהודא רב יהודה° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . חלב של גוי למה הוא אסור? מפני הגילוי. ולמה לא יעמיד? ואם התגבן יהיה מותר שהרי הארס מונע מהחלב להתגבן. אמר רבי שמואל ברבי יצחק רבי שמואל ברבי יצחק° , מפני האירס העומד בין הנקבים. ג' אירסין הן. ארס שוקע, וארס צף, וארס עומד כסבכה מלמעלה. ביומוי דרבי ירמיה רבי ירמיה° אתגליין גיגייתא דסדרא רבא התגלתה הגיגית של הישיבה הגדולה. שתון קדמיין ולא מייתון. אחריין ומייתון. אני אומר ארס שוקע היה. פעליא היון בחקלא פועלים היו בשדה. איתגליין קולתא דמיא התגלה כד המים ואישתון מינה קדמיין ולא מייתון, אחריין ומייתון. אני אומר ארס שוקע היה. ותני כן. ^ח_מד חבית שנתגלתה, וכן אבטיח שניקר. ואכלו ושתו ראשונים, לא יאכלו וישתו אחרונים. אני אומר ארס שוקע הוא. יין שנתגלה ושתו ממנו י' בני אדם. אסור לוכל ולשתות אחריהן. אני אומר ארס שוקע הוא. חמשה משקין אין בהן משום גילוי. הציר והמורייס והחומץ והשמן והדבש. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אוסר בדבש. מודים חכמים ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כשראו אותו נוקר. °רבי חיננא בר פפא רבי חיננא בר פפא הוות בידיה צלוחית דדבש מיגלייא. לא אספיק מישאל, עד דמפעפעת בידיה. רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)° תרויהון אמרין, ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו. ולא ניתנה רשות לכלי לבקע מפניו. ולכן לא מועיל שבדק את ביתו, אלא יש לחשוש שמא הנחש התחבא באדמה וחזר ויצא מחורו. אבל לא ניתנה רשות לכלי להבקע, לכן אם כיסה את הכלי, יכול לשתות מתוכו. רבי חייא רבא רבי חייא רבה° ורבי שמעון ברבי רבי שמעון ברבי° הוון יתבין בחד בית אזלין מרמרין מצופה שיש. אמרין אפשר דהוא מתחמי הכא שיראה עאן נחש? ואיתחמי שחפר באדמה ונכנס לבית . אמרין, ברוך הוא שבחר בהן בחכמים שאמרו ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו, ולא ניתנה רשות לכלי לבקע מפניו. רבי ינאי רבי ינאי° הוה מידחל מיניה סגין פחד ממנו הרבה. והוה יהב ערסיה על ארבעה מרושין דמיין נתן מיטתו על ארבע כלים עם מים. חד זמן פשט ידיה ואשכחיה גביה. אמר, ארימון מיניה _{תוציאו את המיטה מהכלים עם המים שגם זה לא עוזר אלא יבטח בה’} דכתיב, (תהלים קט"ז, ו') שומר פתאים ה'. וכמה הוא שיעור נקב שיחשב גילוי? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר, רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° מחוי בה הכין ואמר כראש אצבעי קטנה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר ווא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° , עד כדי שלא תכנס ^ח_מה ראש אצבע קטנה של תינוק בן יומו לתוכה. ואף שאפילו פחות מיכן הוא עליל ניכנס, אלא כיוון דלא ידע איך הוא נפיק יצא, לא עליל נכנס. הדין סלטא סל שיש בו נקבים. אפילו קטן כמה אסור. דהוא עליל בהדא ונפק בהדא נכנס בזה ויוצא מזה. הדא סלקותא סל שתולים. אפילו היא תלויה כמה אסורה. דהוא משתלשל: תנן, כמה ישהו ויהיו אסורים? כדי שיבא הרחש ממקום קרוב וישתה . איזהו מקום קרוב? אמר שמואל שמואל (אמורא)° ^ח_מו מאוזן חבית ולפיה. ולא חמי ליה לא רואה אותו? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° . מין קטן יש, ושפיפון שמו, והוא דומה לשערה: תנן, שיעור המים המגולין, כדי שתאבד בהן המרה _{שיהיו כל כך הרבה מים עד שהארס בטל בהם.} °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. בכלים כל שהן שאפילו אם המים מרובים, אסורים משום גילוי, ובקרקעות ארבעים סאה . תני המים בקרקעות ארבעים סאה. °רבי נחמיה רבי נחמיה אמר, כדי שתהא חבית שיחין מתמלא מהן. היין. בין בכלים בין בקרקעות כל שהוא שאפילו הרבה לא בטל בו הארס . היין ^ח_מזכל זמן שהוא תוסס אין בו משום גילוי. כמה זמן תוסס? ^ח_מחעד שלשה ימים. מעשה שמצאו נחש

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

35 ח_לה מיי' פי"ב מהל' רוצח הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' קט"ז סעיף ד':

36 ח_לו מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה ט"ו:

37 ח_לז מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה ט"ו:

38 ח_לח מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה ח':

39 ח_לט מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה ט':

40 ח_מ מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה ט':

41 ח_מא מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"ג:

42 ח_מב מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"ג:

[ע"ב]

43 ח_מג מיי' פ"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קט"ו סעיף א':

44 ח_מד מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"ד, טור יורה דעה סי' קטז סמ"ג עשין עט:

45 ח_מה מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"ג:

46 ח_מו מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"א:

47 ח_מז מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה ח',טור יורה דעה סי' קטז , סמ"ג עשין עט:

48 ח_מח מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה ח', טור יורה דעה סי' קטז , סמ"ג עשין עט:

-----------------------------------דף מד

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מד עמוד א] בצד הבור של יין. ובא מעשה לפני °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי והתיר. ^ח_מט מעיין כל זמן שהוא מושך אין בו משום גילוי. אמר °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. מעשה שירד °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אצל °רבי יוחנן בן ברוקא רבי יוחנן בן ברוקה אבא לבית שריין. והראהו גיביה _{מקום שבו נקבים המים} שלא היה בו אלא שלושת לוגין מים, והיו הגשמים מטפטפים ויורדין. ושחה ושתה. ואמר כזה אין בו משום גילוי. ועד היכין אומרים שאם המים מטפטפים אין חוששים שמא נחש שתה מהם? אמר רבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, עד כדי שתפרח הכרית _{צמח ממשפחת החלמית שצומח בסוף החורף.} וכיוון שאז אין המים מצוים כל כך חוששים שמא שתה אפילו כשהמים מטפטפים. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי° בשם רב רב (אמורא)°, עד כדי שיעשה צמח הכרית כרגלי אווז. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° . מכיון שהותר המים שבשדה _{שהתחילו הגשמים,} הותר מה שבבית שכיוון שיש לנחש הרבה מקורות מים, לא ידחק עצמו לשתות ממה שבבתים . תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הגילויין נוהגין בין בארץ בין בחוץ לארץ. בין בימות החמה בין בימות הגשמים: תנן, ניקורי תאינים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות. אפילו הם ככר. אחד גדול ואחד קטן, אחד תלוש ואחד מחובר. כל שיש בו ליחה אסור . אמר רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° מאן תנא ניקורין? °רבן גמליאל רבן גמליאל. דתנן גבי מי חטאת, כל העופות פוסלין חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת. כל השרצים אינם פוסלין חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אף הנחש מפני שהיא מקיאה . אמר רבי יונה רבי יונה°. מה אכפלן מה משווים מצות גבי נקורים? חמירה סכנתא מאיסורא. וגם חכמים שאינם פוסלים מי חטאת שנחש שתה מהם, יאסרו לשתות מים מגולים . ולא כן תני, ^ח_נ ראה צפור נוקרת בתאינה ועכבר באבטיח הרי זה אסור. שאני אומר, מקום הנקר אכלו. ולענין טריפה אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבנן דתמן. ^ח_נא שחטה וחטפו זאבים בני מיעיה, כשירה. שחזקת בני מעים כושר. וחש לומר שמא ניקבו? חזקת בני מעים כושר, והכא את אמרת הכין? אלא ^ח_נב חומר הוא בסכנת נפשות, וירדו בניקורין כ°רבן גמליאל רבן גמליאל. תני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אוכל אדם תאנים וענבים בלילה ואינו חושש. שנאמר, (תהלים קט"ז, ו') שומר פתאים ה'. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רב רב (אמורא)°, דג נקור אסור. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי טבי רבי טבי° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, דג ניקור חי אסור. מת, נוטל מקום הנקר . ומליח על ידי מליחה מתחלחל בכולו. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. אבטיח שניקר שניתמסמסו בני מיעיה אסור. חד בר נש הוה טעון מלפפון נקור, ואכיל מיניה לעשרה בני נש ומיתון. עברת רירין עלוי ופסקתיה לרגליו נפל ריר מהמלפפון עליו וחתכה את רגלו. חד בר נש הוה סני קופד דאימר שנא בשר כבש. חד זמן הוה אכיל קופד בשר. עבר חד ואמר ליה דאימר הוא של כבש הוא, ואיתכלעס  נגעל ומית. חמרייא שרון בפונדקיא חמרים חנו בפונדק. אמרין לון, הבו לן טלופחין עדשים. ויהבון. אמרין לון הבו לון תינן עוד פעם, ויהבון. אמרין לון, קדמייא הוון טבין מהאילין. אמרין לון שזרתיה דחיוי אשכחנן בהון מצאנו עור של נחש בתוכם, ואיתכלעסון נגעלו ומיתון. כתיב (משלי ט"ז, ז') ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, זה הכלב. ורבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אומר, זה הנחש. רעייא רועים חלבון חלב. ואתא חיוויא ואכל מיניה, והוה כלבא מסתכל ביה. כד אתון ייכלון כשבאו לאכול, מישרי נבח בהון, ולא אתבוננון, בסופה _{כשראה שלא מבינים אותו,} אכיל ומית. חד בר נש עביד תום שחיק גו בייתיה. ואתא חיויא דטור נחש הרים ואכיל מיניה, והוי חיויא דבית מסתכל ביה. אתון בני בייתיה מיכל מיניה, מישרי מתרתר עליהון עפר, ולא אתבוננון. וקלק גרמיה גוויה _{זרק עצמו לתוך הכלי עם החלב}.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מד עמוד ב] חד בר נש זמין חד רבן ואייתיב כלבא גביה. אמר לו ביזיון אנא חייב לך?אמר לו רבי, טיבו אנא משלם ליה חייב לו, שבאין עלון לקרתא. עאל חד מינהון בעא מינסב איתתי נכנס אחד מהם ורצה לקחת את אשתי ואכל הכלב ביציו:

ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ד

מתני’: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אם היתה מונחת במקום תורפה, יניחנה במקום המוצנע. ואם היתה מגולה, יכסנה. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. אם היתה מונחת במקום המוצנע, יניחנה במקום תורפה. ואם היתה מכוסה, יגלנה. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר. ^ח_נג אל יחדש בה דבר. חבית שנשברה בגת העליונה, והתחתונה טמאה, מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה , ^ח_נד שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה, יציל. ואם לאו, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. ^ח_נה וכן חבית של שמן שנשפכה. מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה , שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה, יציל. ואם לאו, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר תרד ותבלע, ואל יבלענה בידיו. ועל זו ועל זו אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ^ח_נו לא זו היא תרומה שאני מוזהר עליה מלטמאה, אלא מלאכלה. ובל תטמאה. ^ח_נז כיצד? היה עובר ממקום למקום וככרות של תרומה בידו. אמר לו נכרי, תן לי אחת מהן ואטמאה, ואם לאו הרי אני מטמא את כולן. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. יטמא את כולן ואל יתן לו אחת מהן ויטמא. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, יניח לפניו אחת מהן על הסלע. ^ח_נח וכן נשים שאמרו להן גוים עובדי אלילים. תנו לנו אחת מכם ונטמאה. ואם לאו הרי אנו מטמאין כולכם. יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל:

גמ’: תנן, חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אם היתה מונחת במקום תורפה, יניחנה במקום המוצנע. ואם היתה מגולה, יכסנה. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. אם היתה מונחת במקום המוצנע, יניחנה במקום תורפה. ואם היתה מכוסה, יגלנה. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר. אל יחדש בה דבר . אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. מדברי שלשתן למדנו, ^ח_נטשתלויה אסור לשורפה. שהרי אף °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה לא התיר ברישא אלא לגרום לה טומאה. אבל לא לטמא אותה בידים. והוא הדין שאסור לשרפה ולהפסידה בידים

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

49 ח_מט מיי' פי"א מהל' רוצח הלכה י"ג:

50 ח_נ מיי' פי"ב מהל' רוצח הלכה ב', טור יורה דעה סי' קטז , סמ"ג עשין עט:

51 ח_נא מיי' פ"ו מהל' שחיטה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' כ"ה סעיף ג', סמ"ג עשין נט , סמ"ג עשין ס, סמ"ג עשין סא , סמ"ג עשין סב :

52 ח_נב מיי' פי"ב מהל' רוצח הלכה ב', טור יורה דעה סי' כה , סמ"ג עשין עט:

[ע"ב]

53 ח_נג מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ג':

54 ח_נד מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ד', מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ה':

55 ח_נה מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ד', מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ה':

56 ח_נו מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ד', מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ו':

57 ח_נז מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ד', מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ו':

58 ח_נח מיי' פ"ה מהל' יסודי התורה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ז סעיף א', סמ"ג לאוין קסה:

59 ח_נט מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ב':

-----------------------------------דף מה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מה עמוד א] תנא רישא חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה. °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אומר, אם היתה מונחת במקום המוצנע, יניחנה במקום תורפה. ואם היתה מכוסה, יגלנה. גרם טמאה מותר, לטמאנה בידים אסור. והתנא סיפא. חבית שנשברה בגת העליונה, והתחתונה טמאה, ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה יטמאנה בידים? . חברייא אמרי בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. תרי תנאי אליבא ד°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל . חבית הראשונה _{חבית שנולד בה ספק טומאה} כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. והשנייה _{חבית שנשברה בגת} כ°רבי מאיר רבי מאיר . כדתניא. °רבי חנינא סגן הכהנים רבי חנינא סגן הכהנים אומר, מימהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטמאה עם הבשר שנטמא באב הטמאה, אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו. הוסיף °רבי עקיבא רבי עקיבא ואמר, מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו. אמר °רבי מאיר רבי מאיר , מדבריהם _{של °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס} למדנו, ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח. אמר לו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, אינה היא המידה. נמצא, ש°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא סובר בדעת °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה שאסור לשרוף את הטהורה עם הטמאה, ו°רבי מאיר רבי מאיר סובר שמותר לשרוף את הטהורה עם הטמאה. חברייא אמרי, חבית הראשונה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ולית °רבי מאיר רבי מאיר מודה בה. והשנייה כ°רבי מאיר רבי מאיר ולית °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מודה בה. דסבר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שלא התיר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אלא גרמא, אבל לטמא בידים אסור. אמר לון רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. חמון מה אתון אמרין, חבית הראשונה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. הא כ°רבי מאיר רבי מאיר שורפין. שהרי אם מותר לטמאותה ביד, מותר גם לשורפה, ואף ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שורפין. וירבו °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא וישרופו? ואנא חמי רבנן דאתא עובדא קומיהון ואמרין, איזיל תלי ואנו רואים כשמגיע מקרה כזה לחכמים הם אומרים לתלות. והיכא אשכחן דאמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שורפין? דתנינן. אמר לו °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אינה היא המידה. מודין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה. ועל מה נחלקו? על התלויה ועל הטמאה. ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר תישרף זו לעצמה וזו לעצמה. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר שתיהן כאחת: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שנאה. _{והכוונה ש°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר ל°רבי מאיר רבי מאיר הרי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי הכי מקל בדעת °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. ואפילו הוא לא סובר ש°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה מתיר לשרוף טהורה עם הטמאה, ורק בתלויה הוא מתיר} וכשם של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שורפים את התלויה, הוא הדין ששורפים ספק תרומה . _{ואם כך שירבו °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ויהיה מותר לשרוף. ועוד קשה לחבריה} אין תימרון דאית ליה ל°רבי מאיר רבי מאיר תלויה שורפין. הא תני, תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה בערב שבת עם חשיכה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים אומרים בזמנה _{מבער על ידי שמפרר וזורה לרוח.} ואי אית ליה שורפין, שישרפנה בשחרית? אמר אמר רבי זירא רבי זירא° קומי רבי מנא רבי מנא°. תפתר בתלויה שדעתו להישאל עליה. אמר לו. כן אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° כל תלויה דאנן אמרין הכא, בתלויה שאין דעתו להישאל עליה. אבל דעתו להישאל עליה, טהורה היא. דתני, תלויה שאמר _{אפילו אם היא} טהורה _{אני מתיחס אליה כאילו} טמאה היא, הרי זו טמאה. אם אמר הריני מניחה על מנת שאשאל עליה, טהורה. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. תפתר שנולדה לה ספק טומאה עם דמדומי חמה, ולית שמע מינא כלום.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מה עמוד ב] ועוד, אתון _חברייה אמרין, חבית שניה כ°רבי מאיר רבי מאיר ולית °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מודה בה. והתני על הא דתנן חבית שנשברה בגת העליונה, והתחתונה טמאה, ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה יטמאנה בידים , במה דברים אמורים? בבור שאין בו כדי להעלות את התרומה. אבל בבור שיש בו כדי להעלות, אפילו כל שהוא אסור לטמאות, שלא התיר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אלא במקום הפסד חולין . ואין כ°רבי מאיר רבי מאיר בין אם יש בו כדי להעלות, בין אם אין בו כדי להעלות. אפילו כל שהוא מותר לטמאות. שהרי ל°רבי מאיר רבי מאיר תרומה שהולכת לאיבוד מותר לשרוף אפילו בלא חשש הפסד חולין. דתנן, שורפין את התלויה _{כיוון שממילא הולכת לאיבוד,} עם הטמאה _{אף שאין הפסד חולין.} ועוד, איך אתם אומרים חבית שניה כ°רבי מאיר רבי מאיר ולית °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מודה בה? והא תנינן. אמר °רבי מאיר רבי מאיר , מדבריהם _{של °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה} למדנו, ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח. אמר לו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא , ^ח_ס אינה היא המידה. ולית בר נש אמר אינה היא, אלא דמודה על קדמייתא. משמע שמודה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שלדעת °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה מותר לטמאות תרומה שהולכת לאיבוד בידים. ורק על מה ש°רבי מאיר רבי מאיר רצה לחדש הוא חולק . מאי כדון? _{למה לא לקבל את דברי °רבי מאיר רבי מאיר ?} תמן התורה חסה על ממונן של ישראל _{שהתרומה תאסור את כל החולין,} לכן יטמאנה בידים , והכא איך אתה רוצה להתיר לשרוף תלויה עם טמאה , דמה אית לך מימר איזה הפסד יש כאן? וכי הכא אינו מפסידו ממון שהוא צריך עצים לשורפה זו לעצמה וזו לעצמה? ^ח_סא להפסד מרובה חשו להפסד מועט לא חשו. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. מה שאמר °רבי מאיר רבי מאיר , מדבריהם למדנו , תפתר כמאן דאמר מדברי °רבי עקיבה רבי עקיבא ומדברי °רבי חנינא סגן הכהנים רבי חנינא סגן הכהנים, ולא מדברי °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה, ולית שמע מינא כלום: רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי זירא רבי זירא° תרויהון אמרין בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. חבית הראשונה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שסובר ש°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה מתיר רק גרמא אבל לא לטמא ביד , _{אבל °רבי מאיר רבי מאיר סובר של°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה יכול לטמא בידים.} והשנייה בין כ°רבי מאיר רבי מאיר בין כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אמר רבי זירא רבי זירא° קומי רבי מנא רבי מנא°. ולית הסיפא פליגא על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? אז איך אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שגם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מסכים? אמר לו אין חובה להסביר שחבית ראשונה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ושניה כ°רבי מאיר רבי מאיר . ואם נרצה נאמר שהבריתות דלא כ°רבי מאיר רבי מאיר ונאמר דלא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. שבאמת אין חובה להעמיד את הרישא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ואין חובה להעמיד את הסיפא כ°רבי מאיר רבי מאיר . שאפשר ש°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה מתיר אפילו לטמא בידים. ומה שחלקו ברישא בגרמא, זה לא בגלל ש°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה סובר כדעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שמותר רק גרמא, אלא להראות כוחו של °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאפילו בגרמא אסר. ואפשר ש°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אוסר לטמא בידים. ומה שהתיר בסיפא, זה לא בגלל ש°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה סובר כ°רבי מאיר רבי מאיר שתרומה שהולכת לאיבוד מותר לטמא בידים, אלא בגלל שחשש להפסד ממון. תני, אמר °רבי מאיר רבי מאיר שורפין את התלויה עם הטמאה . לפי שמצינו °רבי מאיר רבי מאיר שורף תלויה בכל מקום. אמר רבי מנא רבי מנא°. אזלית לקיסרין שמעית דאמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. °רבי מאיר רבי מאיר שורף תלויה בכל מקום. ואמרית ליה, האם רק בגין שהיא תלויה דבר תורה? אמר לו אין. אמר לו, אנא פתר לה אפילו בספק שנטמאה במדור של גוים. מה אית לך? הרי אפילו ודאי טומאת מדור גוים לא שורפים? דתני, ^ח_סב מדור של גוים תולין. אמר ליה אני סובר כ°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה דתני, °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר שורפין. רק שאני מוסיף עליו וסובר שאף על ספק מדור גויים שורפים. אמר רבי חונא רב הונא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. °רבי מאיר רבי מאיר שורף תלויה בשאר ימות השנה. והתני, תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, ^ח_סג בזמנה מבערים _{על ידי שמפרר וזורה לרוח.} ואם ל°רבי מאיר רבי מאיר שורפים תלויה , וישרוף בשחרית? תיפתר בשנתעצל ולא שרף. תדע לך שהוא כן. דתנינן טמאה, והרי טמאה כולם מודים שיכול לשרוף ולא תנינן שחרית. ולא בשנתעצל ולא שרף? אמר רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי°. תיפתר שנולד לה טומאה באותה שעה, ולית שמע מינא כלום. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שאמר טמאה שהולכת לאיבוד מותר לטמאותה בידים. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאמר בכור שאחזו דם יקיז אף על פי שעושה מום . _{והטעם כיון שאם לא יקיז ממנו דם הבכור ימות} שניהן אמרו דבר אחד

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

60 ח_ס מיי' פ"ג מהל' חמץ ומצה הלכה ד':

61 ח_סא מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה ה':

62 ח_סב מיי' פי"א מהל' טומאת מת הלכה ח':

63 ח_סג מיי' פ"ג מהל' חמץ ומצה הלכה ד':

-----------------------------------דף מו

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מו עמוד א] אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° . °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דבכורות, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה דתרומות. לא הדין מודה לדין ולא הדין מודה לדין. דמה שאמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בתרומות שיכול לטמאה בידים, זה משום שיש כאן הפסד מרובה _{הפסד החולין}. אבל בבכורות שאין שם אלא הפסד הבכור עצמו, לא יתיר לעשות בו מום. ומה שהתיר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי הקזה לבכור שאחזו דם, זה משום ש°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי סובר שבכור שאחזו דם, זה עצמו מום, ושוב אינו תם . אמר רבי זעירא רבי זעירא° מסתברא ש°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודה ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. שאם בהפסד מועט הוא מתיר, כל שכן שיתיר בהפסד מרובה . ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה לא מודה ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° בעי קומי רבי זירא רבי זירא°. על דעתך דאת אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי יודי ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה והתנינן, מודין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה _{בתרומת חמץ בערב פסח} ששורפין זו _{תרומה טהורה} לעצמה וזו _טמאה לעצמה _{כדי שהטהורה לא תטמא.} ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שנאה. ואם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי סובר של°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה תרומה שהולכת לאיבוד מותר לטמאה ביד, אז למה לא שורפים את שניהם כאחד? אמר לו תמן תרומה חמץ בשש שעות טהורה היא דבר תורה, ותרומה בעינה היא. אתה הוא שגזרת לשורפה בכל מקום. _{אבל בחבית שנשברה הרי התרומה הולכת לאיבוד לכן מתיר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה לטמאה בידים} לדעת °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא שסובר של°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אסור לשרוף תרומה תלויה, ומותר רק גרמא . ^ח_סד ולא נפסלה בהיסח הדעת? לא כן אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, היסח הדעת דבר תורה ולמה לא נשרוף את התלויה? _{הגמרא מביאה מימרות של רבי יוחנן רבי יוחנן° אף שאינם קשורות אלינו.} ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן° חבית שנייה כ°רבי מאיר רבי מאיר , נלמד מהתורה _{היינו שמה שלומד °רבי מאיר רבי מאיר מדברי °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שהתיר לטמא אותה ביד זה} מדכתיב (במדבר קרח יח ח) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי. תרומתי כתיב בלשון יחיד, בתרומה אחת הכתוב מדבר. אבל בתלויה אי אתה מצווה בשמירתה . ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אחיזת דם כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי _{שמותר להקיז ממנה דם} נלמד מפסוק מהתורה. אם כך למה תלויה לא נשרפת הרי נפסלת בהסח הדעת? אמר לו אין כאן הסח הדעת שהוא משמרה שלא תגע בטהרות אחרות. התיב רבי יצחק בריה דרבי חייא רובה רבי יצחק בריה דרבי חייא רובה°. הגע עצמך שהיא נתונה על גבי גחלים שאין חשש שיגע בטהרות אחרות והסיח דעתו, האם יהיה מותר לשרוף איתה גם תרומה טמאה? אמר לו לכשיתננה. אמר רבי מנא רבי מנא° לרבי שימי רבי שימי°. אתון אמרין יודי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שיהיה מותר לטמאה ביד. הרי אפילו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה לית ליה הא דאמרת בשם °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שיכול לשרוף את התלויה. דתני אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה איך נשרוף תלויה עם הטמאה, שמא יבוא אליהו ויטהרם. משמע ש°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה סובר שאפילו אם אירע לתרומה ספק טומאה דאורייתא שהולכת לאיבוד, לא יטמאנה בידים. אמר ליה , תניין אינון. תמן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בשם °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ברם הכא, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בשם °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. תנן, חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אם היתה מונחת במקום תורפה, יניחנה במקום המוצנע. ואם היתה מגולה, יכסנה. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. אם היתה מונחת במקום המוצנע, יניחנה במקום תורפה. ואם היתה מכוסה, יגלנה. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר. אל יחדש בה דבר . תמן תנינן. ^ח_סה בכור שאחזו דם, אפילו מת אין מקיזין לו את הדם דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וחכמים אומרים, יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום. ואם עשה בו מום, הרי זה לא ישחוט עליו. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר יקיז כדי שלא ימות, ואף על פי שעשה בו מום. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אתיא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאמר שאפילו מת אין מקיזין לו את הדם. כ°רבן גמליאל רבן גמליאל דאמר במשנתנו, לא יחדש בה דבר. ורבנן שאומרים, יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום. ואם עשה בו מום, הרי זה לא ישחוט עליו. כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס דאמר במשנתנו שיניחנה במקום מוצנע . וד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שאמר במשנתנו אם היתה מכוסה יגלנה. ומה שמצאנו בבריתא דתני °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי יקיז ואף על פי שהוא מתכווין לעשות בו מום. אתייא כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אחרייא שבסיפא שאמר אף יטמאנה ביד. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאוסר להקיז דם לבכור, זה לא מפני שהוא סובר כ°רבן גמליאל רבן גמליאל אלא גזרת הכתוב דכתיב , (דברים ראה יב טז) לא תאכלנו, על הארץ תשפכנו כמים. לא התרתי לך דמו, אלא לשופכם, אבל הקזה אסור . מתיב רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי°. והא בפסולי המוקדשים כתיב, (דברים ראה יב כד) לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים , והרי ודאי שמותר להקיז מהם דם שהרי כבר נפדו אז מה נדרוש מהפסוק? אמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מו עמוד ב] רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. להכשר איתאמרת. מה ^ח_סו מים מכשירים, ^ח_סז אף דם מכשיר. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. _{°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי וחכמים שחלקו אם מותר להקיז דם לבכור שאחזו דם} ושניהם מקרא אחד דרשו כתיב, (ויקרא אמור כב כא) תמים יהיה לרצון, כל מום לא יהיה בו. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דרש. בשעה שהוא לרצון _תמים, אין את רשאי ליתן בו מום. בשעה שאינו לרצון _{בעל מום,} את רשאי ליתן בו מום. וחכמים אומרים. אפילו כולו מומין, אין את רשאי ליתן בו מום. תנן, מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה , שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל. ואם לאו, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. אמר רבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא° . ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כלי שתוכו טהור ואחוריו טמאים _{שנטמא אחוריו במשקין,} אין מטמאין בו דבר ממועט כדי להציל בו דבר מרובה. והתנינן תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו? _{דמשמע דווקא לטמא בודאי אסור. אבל כלי שאחוריו טמאים, שאינו מטמא את תוכו, אינו אסור.} אמר רבי שמואל בר ברכיה רבי שמואל בר ברכיה° . מה שאמר רבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא° _{שלא ישתמש בכלי שאחוריו טמאים כדי להציל תרומה} תיפתר, בשיש לו שני כלים. אחד תוכו טהור ואחוריו טמאים. ואחד כולו טהור. וכיוון שיכול להשיג כלי שכולו טהור, לא התירו לו להשתמש בכלי שגבו טמא. אמר רבי מנא רבי מנא°. תפתר בבור טהור. ולכן לא התירו כלי שגבו טמא, שאף אם תרד התרומה לבור ויהיה הכל מדומע, אין כאן הפסד מרובה. שיכול למכור את המדומע לכהן. מה דמתניתין בבור טמא שיש הפסד חולין. והתנינן בסיפא, וכן חבית של שמן תרומה שנשפכה. מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה , שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה, יציל. ואם לאו, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר תרד ותבלע, ואל יבלענה בידיו, אבל כלי שתוכו טהור אפילו אם אחוריו טמאים מותר למרות שאין כאן הפסד חולין? תיפתר שנתגלגלה לבית פרס. תנן, חבית שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה, מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה , שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל. ואם לאו, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. וכן חבית של שמן שנשפכה. מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה, יציל. ואם לאו, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר תרד ותבלע, ואל יבלענה בידיו . על דעתיה דחברייא שסוברים בדעת °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה שאם התרומה הולכת לאיבוד מותר לטמאותה ביד, אין הבדל בין החבית הראשונה _{חבית שנשברה בגת העליונה}. ובין חבית השנייה _{חבית שנשפכה}. בשניהם אותה סברא, כיוון שהתרומה הולכת לאיבוד מותר לטמאותה . על דעתיה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שסובר שלא התיר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אלא בהפסד חולין מרובה. הרישא מדברת דווקא בחבית של יין, אבל בשמן אומר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה שתרד ותטמא, שאין זה הפסד מרובה שהרי ראוי הוא לנר. וסיפא _{חבית שנשברה אפילו} בחבית של שמן. תנן, היה עובר ממקום למקום וככרות של תרומה בידו. אמר לו נכרי, תן לי אחת מהן ואטמאה, ואם לאו הרי אני מטמא את כולן. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר יטמא את כולן ואל יתן לו אחת מהן ויטמא. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, יניח לפניו אחת מהן על הסלע. וכן נשים שאמרו להן גוים עובדי אלילים. תנו לנו אחת מכם ונטמאה. ואם לאו הרי אנו מטמאין כולכם. יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל . לא מסתברא אם היתה ככר טמאה שימסורו להן אותה? לא מסתברא אם היתה שפחה אחת שימסרו להן אותה?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

64 ח_סד מיי' פי"ט מהל' פסולי המוקדשין הלכה ד':

65 ח_סה מיי' פ"ב מהל' בכורות הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' שי"ג סעיף ו', סמ"ג עשין ריא:

[ע"ב]

66 ח_סו מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה ב':

67 ח_סז מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה ב':

-----------------------------------דף מז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף מז עמוד א] תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך פגעו להן גוים ואמרו, תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו. ואם לאו, הרי אנו הורגים את כולכם. אפילו כולן נהרגים, ^ח_סח לא ימסרו נפש אחת מישראל. ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי. ימסרו אותו ואל ייהרגו. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. אף על פי שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי. עולא בר קושב תבעתיה מלכותא. ערק ואזיל ליה ברח והלך ללוד גבי רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . אתון ואקפון מדינתא, אמרו להן. אין לית אתון יהבון ליה לן, אנן מחרבין מדינתא. סלק גביה רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ופייסיה, ויהביה לון. והוה אליהו זכור לטוב יליף מתגלי עלוי רגיל להתגלות אליו, ולא אתגלי. וצם כמה צומין ואיתגלי עלוי. אמר ליה ולמסורות אני נגלה? אמר לו ולא משנה עשיתי? אמר לו וזו משנת החסידים? רבי אימי רבי אמי° איתצד נשבה בסיפסיפה. אמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, יכרך המת בסדינו שאין דרך להצילו. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. עד דאנא קטיל, או אנא מתקטיל אנא איזיל ומשיזיב ליה בחיילא אלך אציל אותו בכח. אזל ופייסון ויהבוניה ליה. אמר לון רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אתון גבי סבון והוא מצלי עליכון בואו לזקן שלנו שיתפלל עליכם. אתון גבי רבי יוחנן רבי יוחנן°, אמר לון. מה דהוה בלבכון איעבד ליה, יתעבוד ימטא לההוא עמא מה שרציתם לעשות לו יקרה לכם. לא מטון אפיפסירוס, עד דאזלון כולהון עד שמתו ולם. זעיר בר חנינא איתצד נשבה בספסיפה. סלק רבי אמי רבי אמי° ושמואל שמואל (אמורא)° מפייסה עלוי. אמרה להון זנביה מלכותא בגיחוך. מה באתם להתחנן אלי , יליף הוא ברייכון עבד לכון ניסין אלוקיכם רגיל לעשות לכם ניסים כד הוו עסוקין ביה, עלל חד סרקיא טעין חד ספסר נכנס אחד השודדים כשהוא מחזיק חרב. אמר להון, בהדא ספסירא קטיל בר נצר לאחוי דזנביה. בחרב זה הרג נצר את האח של המלכה נפקו כולהו, ואישתיזיב וניצל זעיר בר חנינא. רבי יוחנן רבי יוחנן° איקפח נשדד בעלי קנייה. סליק לבית וועדא נכנס לישיבה והוה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שאיל ליה, והוא לא מגיב. שאיל ליה והוא לא מגיב. אמר לו, מהו הכין? אמר לו כל האיברים תלוין בלב. והלב תלוי בכיס. אמר לו ומהו את כן? אמר לו איקפחת נשדדתי בעלי קנייה. אמר לו חמי לי זויתה תראה לי את הכיוון. נפיק מחוי ליה חמיתון מן רחוק ושרי מצלצל יצא להראות לו וראם מרחוק וצעק לעברם אמרין אין רבי יוחנן רבי יוחנן° הוא זה ששדדנו יסב פלגא יקח חצי. אמר לון חייכון כולה אנא נסיב, ונסיב כולה. דיקלוט רועה חזירא, מחוניה טלייא היכו אותו הנערים {{{2}}} ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי נשיאה. איתעבד נעשה מלך, נחת לפמייס. שלח כתבין בתר רבנן. ובהם ציוה, תיהוון גבי במפקי שובתא מיד תהיו אצלי במוצאי שבת מיד. ואמר לו לשלוחיה. לא תתן להון כתבין, אלא בערובתא עם מטמעי שמשא בערב שבת עם השקיעה. ואתא שליחא גבהון בערובתא עם מטמעי שמשא בערב שבת עם השקיעה. והוה רבי יודן רבי יודן° נשיאה ורבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° נחתין למיסחי בדימוסין דטבריא ירדו לרחוץ במרחצאות של טבריה. אתא השד אנטיגריס גבהון, ובעי רבי יודן רבי יודן° נשייא למינזף ביה. אמר לו רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, ארפי ליה לניסין הוא מתחמי עזוב אותו לעשות לנו נס הוא מתגלה לנו. אמר לון, מה רבנן עבדין ולמה אתם עצובים? תנון ליה עובדא סיפרו לו את המעשה. אמר לון, סחון תתרחצו ותתכוננו לכבוד שבת . דברייכון עביד ניסין. במפקי שובתא טעין יתהון ואעיל יתהון במוצאי שבת נשא אותם והביא אותם. אמרו לדיקלוט , הא רבנן לבר. אמר לא יחמון אפיי עד דאינון סחיין לא יראו פני עד שיתרחצו. הוה ההיא בי בני דאזייה מרחץ שהוסק שבעה יומין ושבעה לילוון. נפק ואנצח קדמיהון יצא וקרר אותו לפניהם, ועללון וקמון ליה קדמיהון נכנסו ועמדו לפניו. אמר לון בגין דברייכון עביד לכון ניסין אתון מבזין מלכותא? אמרין ליה דיקלוט חזירא בזינן. דיקליטיאנוס מלכא, לא בזינן. אמר להם . אפילו כן, לא מכסי תבוזו לא ברומי זעיר ולא בחבר זעיר. שאינכם יודעים מה יצא ממנו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

68 ח_סח מיי' פ"ה מהל' יסודי התורה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ז סעיף א':

[ע"ב]

הדרן עלך פרק האשה שהיתה