סמ"ג עשה נט
ארבע מצוות עשה יש במאכלות:
- לבדוק בסימני בהמה וחיה להבדיל בין טמאה לטהורה,
- לבדוק בסימני העוף להבדיל בין טמא לטהור,
- לבדוק בסימני חגבים להבדיל בין טמא לטהור,
- לבדוק בסימני דגים להבדיל בין טמא לטהור.
שנאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה, ונאמר להבדיל בין הטמא לטהור וגו׳ [כך משמע בחולין דף ס״ג בברייתא דר׳ אומר גלוי וידוע וכו׳ ושם אמר רבי יצחק י׳ בהמות וכו׳ דף פ׳]. אין לך בכל בהמה וחיה שבעולם שמותרת באכילה חוץ מעשרה המינין המנויין בתורה והם:
- ג׳ מיני בהמות – שור, כשב ועז;
- ושבעה מיני חיה – איל, וצבי, ויחמור, אקו, ודישון, ותאו, וזמר.
כל מי שמכירן הרי זה אוכלן בלא שום בדיקה. ומי שאינו מכירן כבר נתפרשו סימניהם בתורה, שתהיה מפרסת פרסה שתי פרסות ומעלת גרה [שם דף נ״ט]. צריך שיהא שם שני סימנים אלו, ואסר הכתוב את הגמל אע״ג שהוא מעלה גרה ואת החזיר אע״פ שהוא מפריס פרסה, לפי שאין בהם ב׳ הסימנים. ופירוש מעלה גרה שמאכל׳ חוזר ונגרר מן האסטומכא לתוך פיה לחזור ולכתשו הדק. [שם]
אע״פ שכל העשרה מותרים באכילה צריכים אנו להבדיל בין בהמה טהורה לחיה טהורה, שחיה חלבה מותר ודמה טעון כיסוי, והבהמה טהורה חלבה אסור בכרת ואין דמה טעון כיסוי.
וסימני חיה פירשו רבותינו בחולין [שם כל הסוגיא] ע״פ הקבלה כל מין שהוא מפריס פרסה ומעלה גרה ויש לו קרנים מפוצלות כגון איל הר״ז חיה טהורה בודאי ומפרש שם שכל שאין קרניו מפוצלות כגון הצבי צריך שיהו בקרניו ג׳ סימנים הללו שיהו קרניו כרוכות כקרני השור פירוש עגולות וגם שיהו חדודות כקרני השור והעז שהם חדודות בראשם וגם שיהו חרוקות כקרני העז ויהיה החרק מובלע בהם אבל אם אין מובלע בהן אין החריקות סימן. וכל שיש בה ג׳ סימנים אלו כרוכות וחדודות וחרוקות הרי הוא אוכל חלבה ודמה טעון כיסוי ואומר ר״י [בתו׳ שם בד״ה והרי] שאין די בב׳ סימנים הללו כרוכות וחרוקות לפי שיש מין עז שהוא כך כמו שמוכיח שם. פירש רבי׳ יעקב [בתוס׳ שם בד״ה והרי] שהצבי שהוזכר [שם] היא אותו שאנו קורין עתה צבי שהרי אין עורו מחזיק את בשרו ואמר בכתובות [דף קי״ג] ארץ צבי מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף א״י אינה מחזקת פירותיה ואומר במדרש שיר השירים דומה דודי לצבי מה צבי זה בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה אף הקב״ה בשעה שישראל בצרה עינו אחת פתוחה עליהם לשומרם והרי אנו רואין בזה שאנו קורין צבי שכך דרכו שהוא ישן בעין אחת ועין אחת פתוחה לפיכך אין לפרש מפוצלות כמשמעו מפוסקות ומפוזרות לחלקים שהרי קרני הצבי כך הם אלא פירוש מפוצלות כמו מבוצלות כמו נשפת שהוא כמו נשבת ובסדר זרעים יש בכמה מקומות הבקר כמו הפקר [מהם בפ״ו דפאה דף ח׳] ומבוצלת לשון כפיפה כדאיתא בקידושין [דף ס״ב] מאי משמע דהאי אגם לישנא דבוצלה הוא דכתיב הלכוף כאגמון ראשו וקרני האיל זקופות ובראשם כפופות אבל של צבי אינם כפופות כלל כתב מורי רבינו יהודא בשם רבינו יצחק אע״ג דמתרגמינן אקו ודישון יעלא ורימא ראמים שלנו מין בהמה לכל דבר וחלבם אסור ודמם אין טעון כיסוי כי אותם ראמים שהם מין חיה גדולים מאד כדאיתא בזבחים [דף קי״ג והסוגיא בתוס׳ שם] ובב״ב [דף ע״ג] שאומר שם לדידי חזי לי אורזילא דרימא בר יומי כו׳ פירש עופר של ראם עופר האיילים מתרגמינן אורזילא דאיילייא.