סמ"ג לאו קסה
הזהירה תורה בפרשת קדושים לא תעמוד על דם רעך. ותניא בת"כ מניין שאם ראית את חברך טובע בנהר, או לסטים או חיה רעה באין עליו, שאתה חייב להצילו? תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך. ומניין שאף לרודף אחר חברו להורגו, או רודף אחר נערה המאורסה, שאתה חייב להצילה בנפשו? תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך. עד כאן הברייתא. [בסימן דלעיל מיניה]
ולמעלה הביאנו דבר זה מלא תחוס עיניך וצריך להתיישב בדבר כי לפי הנראה יש כאן שני לאוין בדבר זה וכן כתב רבינו משה. [בסוף פ"א דהלכות רוצח] אמנם בפ' בן סורר ומורה [דף ע"ג] דוחה שאין זו הברייתא אמת וניתן להצילו בנפשו. דורש מדהוקש רוצח לנערה המאורסה שנאמר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו וגו' ברודף אחר נערה המאורסה כתוב אין מושיע לה. הא אם יש לה מושיע, מושיעה בכל דבר שהוא יכול להושיעה ואפילו בהריגת הרודף. והוא הדין לשאר כל העריות חוץ מן הבהמה, [שם דף ע"ב] אבל הזכור מצילין אותו בנפש הרודף כשאר כל העריות.
אבל הרודף אחר בהמה לרובעה או שרדף לעשות מלאכה בשבת או לעבודה זרה, אע"פ ששבת ועבודה זרה עיקרי הדת, אין ממיתין אותו עד שיעשה ויביאוהו לב"ד וידונוהו וימות. כך המסקנא בסנהדרין. [דף עד]
כל היכול להציל באחד מאבריו ולא טרח בכך אלא להציל בנפשו של רודף והרגו, הרי זה שופך דמים וחייב מיתה אבל ב"ד אין ממיתין אותו. שנינו בתרומות [דף נ"ז] נשים שאמרו להם עכו"ם תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכם יטמאו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל וכן לעניין הריגת שונא בתוספתא [שם פ' ו' דף ס"ב] יהרגו את כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל וגרסינן עלה בירושלמי [שם פ"ח] יחדו להם אחד ימסרוהו אמר ר"ל והוא שחייב מיתה כשבע בן בכרי ואמר ר' יוחנן אע"פ שאינו חייב מיתה.