לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק שמיני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שמיני - המוציא יין[עריכה]

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה א[עריכה]

מתני’: המוציא ח_איין כדי מזיגת הכוס. חלב כדי גמיעה. דבש כדי ליתן על הכתית. שמן כדי לסוך אבר קטן. מים כדי לשוף את הקילורית. ושאר כל המשקין

-----------------------------------דף נד[עריכה]

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_נד.ogg


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נד עמוד א] ברביעית, וכל השופכין ברביעית. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כולן ברביעית. לא נאמרו כל השיעורין הללו, אלא למצניעיהן
:

גמ’: תנן המוציא יין כדי מזיגת הכוס. רבי זעירא רבי זעירא° שאל לרבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°. כמה שיעורן של כוסות? אמר לו, נלמוד סתום מן המפורש. דתני רבי חייה רבי חייא רבה°. ארבע כוסות שאמרו, יש בכולן יחד רביעית יין באיטלקי. ודרך מזיגה להוסיף שלשה חלקים מים, נמצא שגודל כל כוס רביעית. תמן תנינן. מפנין ארבע וחמש קופות. רבי זעירא רבי זעירא° שאל לרבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°. כמה הוא שיעורה של קופה? אמר לו, נלמוד סתום מן המפורש. דתנינן תמן. בשלוש קופות של שלוש שלוש סאין תורמין את הלשכה. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. המשנה שאמרה ששיעור יין כדי מזיגת הכוס, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא. דתני, מים כדי גמייה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, כדי מזיגת הכוס. מזוג בכמה? נישמעינה מן הדא מים כדי גמייה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמייה, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כדי מזיגת הכוס. הדא אמרה, אפילו מזוג שיעורו כדי מזיגת הכוס. ח_בכמה הוא שיעורן של כוסות מהוא שיעור רביעית.? אמר רבי אבין רבי אבין°, טיטרטון ורביע. מהו לשתות ארבע כוסות בכרך אחד? מן מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ח_גבהלל אם שמעה בבית הכנסת יצא, ואין צריך לאמרה בבית בן הכוסות. הדא אמרה אפילו שתיין בכרך אחד יצא. שהרי אם לא אומר הלל, אין הפסק בין כוס שלישי לרביעי. מהו לשתותן מפוסקין? כלום אמרו שישתה ארבע כוסות ויקרא ביניהם, לא כדי שלא ישתכר אם הוא שותה אותן מפוסקין, אף הוא אינו משתכר. מהו לצאת ביין של שביעית? שהרי ביעור יין חל בערב פסח. ואחר הביעור מותר להשאיר רק שלוש רביעיות. האם התירו להשאיר ארבע רבעיות לצורך ארבע כוסות? תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, יוצאין ביין של שביעית. מהו לצאת בקונדיטון? מן מה דתני בר קפרא בר קפרא°, קונדיטון כיין. הדא אמרה ח_דיוצאין בקונדיטון. מהו לצאת במזוגין הרבה? מותר מן מה דתני רבי חייה רבי חייא רבה°. דתני רבי חייה רבי חייא רבה°, ארבעה כוסות שאמרו, יוצאין בהן ח_הבין חיין בין מזוגין והוא שיהא בהן טעם ומראה יין. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° ח_ומצוה לצאת ביין אדום. מה טעמא? כדכתיב (משלי כ"ג, ל"א) אל תרא יין כי יתאדם. תני מבושל כדין מתובל.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נד עמוד ב] מהו לצאת ביין מבושל? רבי יונה רבי יונה° אמר ח_זיוצאין ביין מבושל. רבי יונה רבי יונה° כדעתיה. דרבי יונה רבי יונה° שתי ארבעת כסיי דלילי פיסחא, וחזק רישיה עד עצרתא. ו°רבי יודא בי רבי אילעאי רבי יודא בי רבי אילעאי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא, וחזק רישיה עד חגא. וחמתיה חדא מטרונה אפיה נהורין. אמר לו. סבא סבא, חדא מן תלת מילין אית בך. אי שתיי חמר את. או מלוה בריבית את. או מגדל חזירין את. אמר לה. תיפח רוחה דההיא איתתא. חדא מן תלת מילייא לית בי. אלא אולפני שכיח לי, וכתיב (קהלת ח', א') חכמת אדם תאיר פניו. רבי אבהו רבי אבהו° נחת לטבריא. חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן רבי יוחנן° אפוי נהירין. אמרון קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, אשכח רבי אבהו רבי אבהו° סימה אוצר. אמר לון למה? אמרין ליה אפוי נהירין. אמר לון. דילמא אוריתא חדתא שמע. סליק לגביה, אמר לו, מאי אוריתא חדתא שמעת? אמר לו תוספתא עתיקתא. וקרא עליו חכמת אדם תאיר פניו. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. לוגא דאורייתא, כשיעור תומנתא עתיקתא שמודדים בה מורייסא דציפרין. אמר רבי יונה רבי יונה° חכים אנא לה, דבית רבי ינאי רבי ינאי° הוון מכיילין בה דבש. תני, שיעור לוג, חצי שמינית טברנית הישנה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הדא דידן הוות, ולמה אמר עתיקתא? בגין הרי דהוות ביומוי? אית דאמרי דהוות זעירא ורבת גדלה וזערת ושוב קטנה ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו של כוס? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° , ורבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם שמואל שמואל (אמורא)°. אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. תני, ח_חיין יבש בכזית דברי °רבי נתן רבי נתן. רבנן דקיסרין אמרו בשם רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, ורבי בון רבי אבין° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אתיא ד°רבי נתן רבי נתן כ°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה . כמה ד°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר ברביעית. כן °רבי נתן רבי נתן אומר ברביעית. דתנן, אמר °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה : אף כשטמאו °בית הלל בית הלל, לא טמאו אלא בדם שיש בו רביעית, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. מעשה בפרדה של בית °רבי רבי יהודה הנשיא שמתה, וטהרו דמה משום נבילה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל לרבי סימון רבי שמעון בן פזי° עד כמה? ולא אגיביה. שאל לרבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ואמר לו. עד רביעית טהור. יותר מיכן טמא, שאם יקרש יעמוד על כזית. ובאש לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דלא חזר ליה רבי סימון רבי שמעון בן פזי° שמועתא. רב ביבי רב ביבי° הוה יתיב מתני הדין עובדא. אמר לו רבי יצחק בר כהנא רבי יצחק בר כהנא°. עד רביעית טהור יותר מיכן טמא? ובעיט ביה. אמר לו רבי זריקן רבי זריקא°. בגין דשאל לך את בעט ביה? אמר ליה, הא דלא הוות דעתי עלי. כדאמר רבי חנין רבי חנין° (דברים כי תבא כח סו) והיו חייך תלואים לך מנגד, זה הלוקח חיטים לשנה. ופחדת לילה ויומם, זה הלוקח מן הסידקי. ולא תאמין בחייך, זה הלוקח מן הפלטר שאין לו וקונה כל יום כדי צרכו. ואנא סמיך לפלטירא. מיי כדון? העיד °רבי יהושע בן בתירא רבי יהושע בן בתירא ח_טעל דם נבילות שהוא טהור. מהו טהור? טהור מלהכשיר, הא לטמאות מטמא. והא תנינן. דם השרץ כבשרו, מטמא

-----------------------------------דף נה[עריכה]

תלמוד ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_נה.ogg


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נה עמוד א] ואין לנו כיוצא בו. והרי אף דם נבלה מטמא ואינו מכשיר? מה שנאמר אין לנו כיוצא בו, הכוונה לשיעור טומאתו. שגם הדם מטמא כשיעור הבשר בכעדשה. אמר רב יוסף רב יוסף°. מאן דאמר שדם נבלה טמא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מאן דאמר טהור כ°רבי יהושע בן בתירה רבי יהושע בן בתירא. אמר ליה רב אבדומה נחותה רב אבדומה נחותה°. ויאות. דהא °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, מוריינא דבי נשיא הוה. וראינו שבבית °רבי רבי יהודה הנשיא טיהרו דם פרדה עד רביעית. אבל יותר מרביעית טמא. תני, דם כדי לכחול עין אחת. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בדם עטלף שנו: חלב. הדא דאת אמר, ח_יבחלב בהמה טהורה. אבל בחלב בהמה טמאה, כדי לכחול עין אחת: דבש. הדא דאת אמר, בהין עתיקי שראוי לרפואה. ברם בהן דידן, שיעורו כגרוגרת: שמן כדי לסוך אבר קטן. ח_יאובלבד אבר קטן של קטן בן יומו: מים כדי לשוף את הקילורית. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. הדא דאת אמר באילין מיא דטלא. וברם באילין דידן, כדי להדיח פני מדוכה: תנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כולן ברביעית. לא נאמרו כל השיעורין הללו, אלא למצניעיהן. הרי כשהוא מוציא, מגלה דעתו שהם חשובים בעיניו. ולמה לא מתחייב ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כמו המצניעה? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב חסדא רב חסדא°. במפנה מבית לבית היא מתניתא שאין ההוצאה מראה על חשיבות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר כולם ברביעית. משיבין חכמים ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אפשר לומר דבש ברביעית. וחומץ ברביעית? והוא מתיב לון. כמה דאית לכון כל האוכלין מצטרפין בככותבת. כן אוף אנן אית לן, כל המשקין מצטרפין ברביעית. תנן, לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למצניעיהון. אמר רבי מנא רבי מנא°. למצניעיהן וכי צריך שיעור? הרי חייב בכל שהן. איכא דתני כן על ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למוציאיהן. הא למצניעיהן כל שהן. ואיכא דתני כן על דרבנן. לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למצניעיהן. הא למוציאיהן ברביעית.

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ב[עריכה]

מתני’: ח_יבהמוציא חבל כדי לעשות ממנו אוזן לקופה. גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. כדי לעשות ממנו מידת מנעל לקטן. ח_יגנייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין. המוציא קשר מוכסין חייב. נייר מחוק כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטין:

גמ’: חבל כדי לעשות וכ"ו. הדא דאת אמר, בהין רכיכה. ברם בהן קשייה, כדי לבשל ביצה קלה: גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה. הדא דאת אמר


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נה עמוד ב] בהין גווים הפנימים שהם רכים. ברם בהן ברייא. כדי לעשות שני בתים לנפה ולכברה. תני, ח_ידהוצין כדי לעשות אוזן לקפיפה מצרית. הדא דאת אמר, באילין רכיכיא. ברם באילין קשייא, כדי לעשות צפירה שנותנים סביב לשפת הסל לחיזוק. הוציא שתי נצרים חייב, שמצניעים אותם לעשות בהם כפיפה. תורי דקל שנים. זמורות, לנטיעה שתים. אם לבהמה, כמלא פי גדי. אם לעצים, כשיעור העצים. ח_טוהוציא שתי נימין, מזנב הסוס מזנב הפרה חייב, שכן מתקינין אותן לנשבין. זיפי חזיר. אית תניי תני, שתים. אית תניי תני אחת. מאן דאמר שתים, באילין רכיכתא. מאן דאמר אחת, ח_טזבאילין קשייתא שראוי לרצענים לראש החוט. גלעינים ח_יזלנטיעה שתים. אם לבהמה כמלוא פי חזיר. כמה הוא מלא פיו? אחת. אחרים אומרים לחשבון חמש שעושים אותם סימן לעשרות בספירה. הוציא סיאה, ח_יחאזוב, או קורנית. אם לאוכלין, כגרוגרת. אם לבהמה, כמלוא פי גדי. אם לעצים, כשיעור העצים. אם להזייה, כשיעור הזייה. גמי, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, כדי ליטול ממנו מידת מנעל לקטן. ובלבד קטן שהוא יודע לנעול: המוציא קשר מוכסין. תני, הוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס חייב. משהראהו למוכס, פטור. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. ח_יטאף משהראהו למוכס חייב. שהוא ראוי להראותו למוכס אחר. הוציא שטר חוב. עד שלא הראהו לבעל חוב ופרע לו, חייב. משהראהו לבעל חוב, פטור. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אף משהראהו לבעל חוב חייב. שהוא ראוי להראותו לבעל חוב אחר להשתבח שהוא פורע חובות: נייר מחוק. תני, ח_כאם יש בו מקום חלק כדי לכתוב שתי אותיות חייב.

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ג[עריכה]

מתני: ח_כאעור כדי לעשות קמיע. ח_כבדוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה. קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה של תפילין שהיא שמע ישראל. דיו כדי לכתוב עליו שתי אותיות. ח_כגכחול כדי לכחול עין אחת. זפת וגפרית, כדי לעשות נקב. שעוה, כדי ליתן על פי נקב קטן:

גמ’: עור, אית תניי תני, כדי ליתן על הקמיע לעטוף אותו. מאן דאמר, כדי לעשות קמיע, בהין רכיכה שהוא ראוי לכתיבה. ומאן דאמר כדי ליתן על הקמיע, בהין קשיא. קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין שהיא שמע ישראל. הדא דאת אמר, בקולף פני העור החלק החיצון שכלפי השיער הנקרא קלף, ברם בהין דוכסוסטון החלק שבצד הבשר כדי לכתוב שתי פרשיות שבמזוזה: דיו. הוציא דיו. אם בקולמוס, כדי לכתוב שתי אותיות. ח_כדאם בכלי, צריך יותר שחלק דבק בכלי. תמן תנינן. כמה יהא במים ויהא בהם כדי הזייה? כדי שיטבול ראשי גבעולים. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. לא מסתברא אם בכלי צריך יתיר שהרי חלק בטל בכלי?: כחול כדי לכחול עין אחת. אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°. שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ויוצאת לשוק. אמר רבי אבון רבי אבין°

-----------------------------------דף נו[עריכה]

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_נו.ogg


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נו עמוד א] אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן. אלא שכן אשה החוששת באחת מעינה. כוחלת חבירתה ויוצאת לשוק. אמר רבי מנא רבי מנא° מי תנא חוששת? אלא שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת חבירתה ויוצא לשוק. ודרך צנועות היא. כדכתיב (שיר השירים ד', ט') לבבתני באחת מעיניך. רבנן דקיסרין אמרי בשם רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°. שכן אשה סומא באחת מעיניה, כוחלת חבירתה ויוצאת לשוק: זפת וגפרית כדי לעשות נקב. רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא° אמר במזניק שנו. שהיו עושים חור בחבית ומניחים בתוכו קנה וסותמים בזפת מסביב לנקב: שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן. תני רבי חייה רבי חייא רבה° כדי ליתן על פי סדק קטן:

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ח_כהדבק כדי ליתן בראש השבשבת. לתפוס עופות שיעמדו עליו ח_כוחרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, כדי לעשות פטפוט רגל למושב הכור ח_כזסובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב. ח_כחסיד כדי לסוד קטנה שבבנות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, כדי לעשות כלכול. להשכיב שערות הצדעים °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר, כדי לעשות אנדיפי להאדים הפנים:

גמ’: מהו חרסית? חוורה סוג אדמה. אמר שמואל שמואל (אמורא)°. עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה. תני שמואל שמואל (אמורא)°. ח_כטעפר ואפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה. תני, חרש כל שהוא. גמי כל שהוא מותר לטלטלן בתוך הבית. רבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם שמואל שמואל (אמורא)°, ובלבד מן המוכן. ותני כן. ח_למגופת חבית וחרסיה, מותר לטלטלן בתוך הבית. השליכן לאשפה, אסור ליגע בהן. תנן, °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר לעשות אנדיפי. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא. נראין דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בעשוי כביצה והוא ראוי לכלכול. ודברי °רבי נחמיה רבי נחמיה בחביט רך שראוי למרוח להאדים הפנים

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ה[עריכה]

מתני’: ח_לאאדמה כחותם המרצופין דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. וחכמים אומרים כחותם האיגרות. זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב, דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. וחכמים אומרים, כדי לזבל כרישה. חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד. ח_לבקנה כדי לעשות קולמוס. אם היה עב או מרוסס, כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס:

גמ’: תנן, קנה כדי לעשות קולמוס. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. והוא שיהא מגיע לקישרי אצבעותיו. רבי זעירא רבי זעירא° בעי. ניחא עד הכא ברור שצריך שיגיע לפחות עד קשר תחתון של אצבעות. דילמא עד הכא קשר עליון? תמן תנינן ח_לגמכתב כלי שצידו אחד חד ובו כותבים על לוח שעווה ושני עבה ובו מוחקים שניטל הכותב, טמא מפני המוחק. ניטל המוחק, טמא מפני הכותב. ותניא, והוא שנשאר בו הכותב ומגיעה לקשרי אצבעותיו. רבי זעירא רבי זעירא° בעי. ניחא עד הכא. דילמא עד הכא? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. כל ביצה דתנינן בכלים, כביצה ממש. בשבת, כגרוגרת מביצה. כגון המוציא עצים כדי לבשל גרוגרת של ביצה קלה


ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ו[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נו עמוד ב] מתני’: ח_לדעצם כדי לעשות תרווד, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כדי לעשות חף שן של מפתח זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכר כלי של אורג צרור או אבן כדי לזרוק בעוף. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר כדי לזרוק בבהמה:

גמ’: תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כדי לעשות חף. מהו חף? סרגיד מפתח. תמן תנינן, מפתח שיש לו חפין ונקבים. ח_להניטלו חפיו, טמא מפני נקבים. שאפשר שיעשו מנעול מתאים. נסתתמו נקבים טמא מפני חפים. מחלפה שיטתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? תמן היא עבד חף בלוט שן המפתח והכא הוא עבד חף סרגיד מפתח שלם: תנן, זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכר. תמן תני, ושל זכוכית כדי לצוק בתוכה שמן וחכמים אומרים לכסות פי הפח. והכא את אמר הכין? רבי אחא רב אחא° רבי מיישא רבי מיישא° ורבי כהן רבי כהן° אמרו בשם רבנן דקיסרין. כאן בעבה שאינה מתאימה לגרור בה. כאן בחדה. אית דבעי מימר. כאן לטלטל צריך שם כלי. כאן להוציא די שראוי לשימוש כדי להתחייב על הוצאתו: צרור או אבן כדי לזרוק בעוף. שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כדי שיזרוק ויפגע לאחורי העוף וירגיש. ודכוותה ח_לוכדי שיזרוק לאחורי בהמה ותרגיש. תני, צרור מקורזל שראוי לקינוח בבית הכיסא. כזית וכאגוז וכביצה. נוטלו ומקנח בו את רגליו. °רבי ישמעאל ברבי יוסה רבי ישמעאל ברבי יוסה אמר משום אביו ח_לזעד מלא היד. רב יהודה רב יהודה° אמר, ביתוס בן זונין היה יושב ושונה לפני °רבי רבי יהודה הנשיא כזית כאגוז וכביצה. ואמר לו °רבי רבי יהודה הנשיא, וכי כך אנו אומרים שצריך שיהא יושב ומשקל בידו? אמר ליה, מה שיכול להחזיק ביד הכל מותר, חוץ מן העשוי בחפיסה כלי ובתוכו אבנים. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. בשם רבי ינאי רבי ינאי° שנו, כמלוא רגל מדוכה קטנה של בשם. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. לא אמרו אלא של בושם אחד שהיא קטנה. הא של בשמים גדולה שטוחנים בה הרבה בשמים לא. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. ח_לחצרור שעלו בו עשבים, נוטלו ומקניח בו את רגליו. ח_לטוהתולש ממנו בשבת חייב חטאת. תני רבי חייא רבי חייא רבה°. חרס כל שהוא ח_מאסור לקנח בו מפני הסכנה. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, לא סוף דבר חרש שהוא חד, אלא אפילו אזני חביות שהם חלקות. וכל דבר הנכנס לאור ויוצא. רבי יוסי בן יוסי רבי יוסי בן יוסי° אמר. צרור שקינח בו חבירו, ומים שאין בהם מ' סאה שהיו מגולים אסור לקנח בהן. אמר רבי חנניא רבי חנניא° בשם רבי מנא רבי מנא°. מים שליקלק בהן הכלב, אסור לקנח בהן. ותני כן. אין מקנחין לא בפי הכלב. ולא בפני הכלב. ולא במים שליקלק בהן כלב, ולא במים שאין בהן מ' סאה. וההן מים דמשזגיגו בובני שטפו בהם מרחצאות וההן דמשזג אמבטיתה, רע לטבעות לפי הטבעת. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב הונא רב הונא°. ה' דברים נאמרו בקרומית של קנה. ח_מאאין שוחטין בה. ח_מבואין מוהלין בה. ואין מחצצין בה את השיניים. ואין מחתכין בה את הבשר על גבי השלחן, מפני שמשיר סיבים. ואין מקנחין בה, מפני שרוח רעה שורה עליה.

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ז[עריכה]

מתני’: חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, כדי לחתות בו את האור. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ח_מגכדי לקבל רביעית. אמר °רבי מאיר רבי מאיר. אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר. שנאמר (ישעיהו ל', י"ד) לא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד. אמר לו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. משם ראיה? (ישעיהו ל', י"ד) לחשוף מים מגבא.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

25 ח_כה מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י':

26 ח_כו מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

27 ח_כז מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ו':

28 ח_כח מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

29 ח_כט מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

30 ח_ל מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ז':

31 ח_לא מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

32 ח_לב מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ד', מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה ה':

33 ח_לג מיי' פ י"א מהל' כלים הלכה כ':



[ע"ב]

34 ח_לד מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"ב:

35 ח_לה מיי' פ י"א מהל' כלים הלכה י"ח:

36 ח_לו מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

37 ח_לז מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ב סעיף א':

38 ח_לח טור ושו"ע או"ח סי' שי"ב סעיף ג':

39 ח_לט מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה ג':

40 ח_מ מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ב סעיף ד':

41 ח_מא מיי' פ א' מהל' שחיטה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' ו' סעיף א':

42 ח_מב מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ב':

43 ח_מג מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:


-----------------------------------דף נז[עריכה]

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_נז.ogg


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נז עמוד א] גמ’: רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. מקדשין מי חטאת בשברי כלי חרס. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, אין מקדשין בו. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, למה אין מקדשין בו? מפני שאינו מקבל טומאה? הרי כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה, ח_מדהרי אינן מקבלין טומאה ח_מהומקדשין בהן? אלא משום שאינו מקבל רביעית? ולא מודה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בכלי חרש קטן שלם כל שהוא שמקדשין בו אף שאין בו רביעית? הוי לית טעמא אלא משום שאין עליו תואר כלי. והתורה אמרה, מים חיים אל כלי. וקשיא על דרבי יוחנן רבי יוחנן°. לפסול את המקווה אינו פוסל כשאין בו רביעית. ולקדש מקדשין בו? אלא רבי יוחנן רבי יוחנן° סבר כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שאף כלי קיבול כלשהו פוסל את המקווה. דתנן גבי החוטט כלשהו בצינור מרזב לקבל בו את הלכלוך. לרבנן דווקא בשל עץ נחשבים המים כשאובים. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אף בשל חרש כל שהוא. אי אפשר להוכיח מכאן שרבי יוחנן רבי יוחנן° כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא דכלום אמר °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא לא בשלם? ואילו הכא בשבור אנן קיימין. תני רבי חייה רבי חייא רבה° מסייע לרבי יוחנן רבי יוחנן° שמקדשים בשברי כלי חרס. תני °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי מסייע לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שאין מקדשים, ולא נאמר מה הברייתות.

הדרן עלך פרק המוציא יין