ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק שמיני

פרק שמיני - המוציא יין

כולל שיעורי שמע

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה א

מתני’:

המוציא ^ח_איין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה דבש כדי ליתן על הכתית שמן כדי לסוך אבר קטן מים כדי לשוף את הקילורית ושאר כל המשקין

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

84 ז_פד מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה כ"ב:

85 ז_פה מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ג':

86 ז_פו מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה א':

87 ז_פז מיי' פכ"ג מהל' כלים הלכה ד':

 [ע"ב] 
 

1 ח_א מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ב':

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_נד.ogg

^[דף נד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
ברביעית וכל השופכין ברביעית °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר כולן ברביעית לא נאמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן
גמ’: תנן המוציא יין כדי מזיגת הכוס רבי זעירא° שאל לרבי יאשיה° כמה שיעורן של כוסות אמר לו נלמוד סתום מן המפורש דתני רבי חייה° ארבע כוסות שאמרו יש בכולן יחד רביעית יין באיטלקי ודרך מזיגה להוסיף שלשה חלקים מים נמצא שגודל כל כוס רביעית תמן תנינן מפנין ארבע וחמש קופות רבי זעירא° שאל לרבי יאשיה° כמה הוא שיעורה של קופה אמר לו נלמוד סתום מן המפורש דתנינן תמן בשלוש קופות של שלוש שלוש סאין תורמין את הלשכה אמר רבי יוסה ברבי בון° בשם רבי יוחנן° בר נפחא המשנה שאמרה ששיעור יין כדי מזיגת הכוס ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי היא דתני מים כדי גמייה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמייה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי מזיגת הכוס מזוג בכמה נישמעינה מן הדא מים כדי גמייה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמייה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי מזיגת הכוס הדא אמרה אפילו מזוג שיעורו כדי מזיגת הכוס ^ח_בכמה הוא שיעורן של כוסות מהוא שיעור רביעית.? אמר רבי אבין° טיטרטון ורביע מהו לשתות ארבע כוסות בכרך אחד מן מה דאמררבי יוחנן° בר נפחא ^ח_גבהלל אם שמעה בבית הכנסת יצא ואין צריך לאמרה בבית בן הכוסות הדא אמרה אפילו שתיין בכרך אחד יצא שהרי אם לא אומר הלל אין הפסק בין כוס שלישי לרביעי מהו לשתותן מפוסקין כלום אמרו שישתה ארבע כוסות ויקרא ביניהם לא כדי שלא ישתכר אם הוא שותה אותן מפוסקין אף הוא אינו משתכר מהו לצאת ביין של שביעית שהרי ביעור יין חל בערב פסח ואחר הביעור מותר להשאיר רק שלוש רביעיות האם התירו להשאיר ארבע רבעיות לצורך ארבע כוסות תני רבי הושעיה° יוצאין ביין של שביעית מהו לצאת בקונדיטון מן מה דתני בר קפרא° קונדיטון כיין הדא אמרה ^ח_דיוצאין בקונדיטון מהו לצאת במזוגין הרבה מותר מן מה דתני רבי חייה° דתני רבי חייה° ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן ^ח_הבין חיין בין מזוגין והוא שיהא בהן טעם ומראה יין אמררבי ירמיה° ^ח_ומצוה לצאת ביין אדום מה טעמא כדכתיב (משלי כ"ג, ל"א) אל תרא יין כי יתאדם תני מבושל כדין מתובל



^[דף נד עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

מהו לצאת ביין מבושל רבי יונה° אמר ^ח_זיוצאין ביין מבושל רבי יונה° כדעתיה דרבי יונה° שתי ארבעת כסיי דלילי פיסחא וחזק רישיה עד עצרתא ו°רבי יודא בי רבי אילעאי רבי יודא בי רבי אילעאי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא וחזק רישיה עד חגא וחמתיה חדא מטרונה אפיה נהורין אמר לו סבא סבא חדא מן תלת מילין אית בך אי שתיי חמר את או מלוה בריבית את או מגדל חזירין את אמר לה תיפח רוחה דההיא איתתא חדא מן תלת מילייא לית בי אלא אולפני שכיח לי וכתיב (קהלת ח', א') חכמת אדם תאיר פניו רבי אבהו° נחת לטבריא חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן° בר נפחא אפוי נהירין אמרון קומי רבי יוחנן° בר נפחא אשכח רבי אבהו° סימה אוצר אמר לון למה אמרין ליה אפוי נהירין אמר לון דילמא אוריתא חדתא שמע סליק לגביה אמר לו מאי אוריתא חדתא שמעת אמר לו תוספתא עתיקתא וקרא עליו חכמת אדם תאיר פניו אמררבי חנינא° בר חמא לוגא דאורייתא כשיעור תומנתא עתיקתא שמודדים בה מורייסא דציפרין אמררבי יונה° חכים אנא לה דבית רבי ינאי° הכהן הוון מכיילין בה דבש תני שיעור לוג חצי שמינית טברנית הישנה אמררבי יוחנן° בר נפחא הדא דידן הוות ולמה אמר עתיקתא בגין הרי דהוות ביומוי אית דאמרי דהוות זעירא ורבת גדלה וזערת ושוב קטנה ולא זערת כמה דהוות כמה הוא שיעורו של כוס אמר רבי יוסה° אסי בשם רבי יודה בר פזי° ורבי יוסי ברבי בון° אמר בשם שמואל° בר אבא בר אבא אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע תני ^ח_ח ייןיבש בכזית דברי °רבי נתן רבי נתן רבנן דקיסרין אמרו בשם רבי יוסה° אסי ורבי בון° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא אתיא ד°רבי נתן רבי נתן כ°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה כמה ד°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר ברביעית כן °רבי נתן רבי נתן אומר ברביעית דתנן אמר °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אף כשטמאו °בית הלל בית הלל לא טמאו אלא בדם שיש בו רביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית אמר רבי סימון° בשם רבי יהושוע בן לוי° מעשה בפרדה של בית °רבי רבי יהודה הנשיא שמתה וטהרו דמה משום נבילה רבי אלעזר° בן פדת שאל לרבי סימון° עד כמה ולא אגיביה שאל לרבי יהושוע בן לוי° ואמר לו עד רביעית טהור יותר מיכן טמא שאם יקרש יעמוד על כזית ובאש לרבי אלעזר° בן פדת דלא חזר ליה רבי סימון° שמועתא רב ביבי° הוה יתיב מתני הדין עובדא אמר לו רבי יצחק בר כהנא° עד רביעית טהור יותר מיכן טמא ובעיט ביה אמר לו רבי זריקן° בגין דשאל לך את בעט ביה אמר ליה הא דלא הוות דעתי עלי כדאמר רבי חנין° (דברים כי תבא כח סו)והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח חיטים לשנה ופחדת לילה ויומם זה הלוקח מן הסידקי ולא תאמין בחייך זה הלוקח מן הפלטר שאין לו וקונה כל יום כדי צרכו ואנא סמיך לפלטירא מיי כדון העיד °רבי יהושע בן בתירא רבי יהושע בן בתירא ^ח_טעל דם נבילות שהוא טהור מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמאות מטמא והא תנינן דם השרץ כבשרו מטמא

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

7 ח_ז טור ושו"ע או"ח סי' תע"ב סעיף י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ער"ב סעיף ח':

8 ח_ח מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ב':

9 ח_ט מיי' פ א' מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ד':

תלמוד ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_נה.ogg

^[דף נה עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
ואין לנו כיוצא בו והרי אף דם נבלה מטמא ואינו מכשיר מה שנאמר אין לנו כיוצא בו הכוונה לשיעור טומאתו שגם הדם מטמא כשיעור הבשר בכעדשה אמר רב יוסף° מאן דאמר שדם נבלה טמא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מאן דאמר טהור כ°רבי יהושע בן בתירה רבי יהושע בן בתירא אמר ליה רב אבדומה נחותה° ויאות דהא °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מוריינא דבי נשיא הוה וראינו שבבית °רבי רבי יהודה הנשיא טיהרו דם פרדה עד רביעית אבל יותר מרביעית טמא תני דם כדי לכחול עין אחת אמר רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי יוחנן° בר נפחא בדם עטלף שנו חלב הדא דאת אמר ^ח_יבחלב בהמה טהורה אבל בחלב בהמה טמאה כדי לכחול עין אחת דבש הדא דאת אמר בהין עתיקי שראוי לרפואה ברם בהן דידן שיעורו כגרוגרת שמן כדי לסוך אבר קטן ^ח_יאובלבד אבר קטן של קטן בן יומו מים כדי לשוף את הקילורית אמר רבי אלעזר° בן פדת הדא דאת אמר באילין מיא דטלא וברם באילין דידן כדי להדיח פני מדוכה תנן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר כולן ברביעית לא נאמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן הרי כשהוא מוציא מגלה דעתו שהם חשובים בעיניו ולמה לא מתחייב ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי כמו המצניעה אמר רבי אבא° בשם רב חסדא° במפנה מבית לבית היא מתניתא שאין ההוצאה מראה על חשיבות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר כולם ברביעית משיבין חכמים ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אפשר לומר דבש ברביעית וחומץ ברביעית והוא מתיב לון כמה דאית לכון כל האוכלין מצטרפין בככותבת כן אוף אנן אית לן כל המשקין מצטרפין ברביעית תנן לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למצניעיהון אמררבי מנא° בן יונה למצניעיהן וכי צריך שיעור הרי חייב בכל שהן איכא דתני כן על ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למוציאיהן הא למצניעיהן כל שהן ואיכא דתני כן על דרבנן לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למצניעיהן הא למוציאיהן ברביעית

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ב

מתני’: ^ח_יבהמוציא חבל כדי לעשות ממנו אוזן לקופה גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי לעשות ממנו מידת מנעל לקטן ^ח_יגנייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין המוציא קשר מוכסין חייב נייר מחוק כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטין
גמ’: חבל כדי לעשות וכ"ו הדא דאת אמר בהין רכיכה ברם בהן קשייה כדי לבשל ביצה קלה גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה הדא דאת אמר



^[דף נה עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
בהין גווים הפנימים שהם רכים. ברם בהן ברייא כדי לעשות שני בתים לנפה ולכברה תני ^ח_ידהוצין כדי לעשות אוזן לקפיפה מצרית הדא דאת אמר באילין רכיכיא ברם באילין קשייא כדי לעשות צפירה שנותנים סביב לשפת הסל לחיזוק. הוציא שתי נצרים חייב שמצניעים אותם לעשות בהם כפיפה תורי דקל שנים זמורות לנטיעה שתים אם לבהמה כמלא פי גדי אם לעצים כשיעור העצים ^ח_טוהוציא שתי נימין מזנב הסוס מזנב הפרה חייב שכן מתקינין אותן לנשבין זיפי חזיר אית תניי תני שתים אית תניי תני אחת מאן דאמר שתים באילין רכיכתא מאן דאמר אחת ^ח_טזבאילין קשייתא שראוי לרצענים לראש החוט גלעינים ^ח_יזלנטיעה שתים אם לבהמה כמלוא פי חזיר כמה הוא מלא פיו אחת אחרים אומרים לחשבון חמש שעושים אותם סימן לעשרות בספירה. הוציא סיאה ^ח_יחאזוב או קורנית אם לאוכלין כגרוגרת אם לבהמה כמלוא פי גדי אם לעצים כשיעור העצים אם להזייה כשיעור הזייה גמי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי ליטול ממנו מידת מנעל לקטן ובלבד קטן שהוא יודע לנעול המוציא קשר מוכסין תני הוציא קשר מוכסין עד שלא הראהו למוכס חייב משהראהו למוכס פטור °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר ^ח_יטאף משהראהו למוכס חייב שהוא ראוי להראותו למוכס אחר הוציא שטר חוב עד שלא הראהו לבעל חוב ופרע לו חייב משהראהו לבעל חוב פטור °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר אף משהראהו לבעל חוב חייב שהוא ראוי להראותו לבעל חוב אחר להשתבח שהוא פורע חובות נייר מחוק תני ^ח_כאם יש בו מקום חלק כדי לכתוב שתי אותיות חייב

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ג

מתני ^ח_כאעור כדי לעשות קמיע ^ח_כבדוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה של תפילין שהיא שמע ישראל דיו כדי לכתוב עליו שתי אותיות ^ח_כגכחול כדי לכחול עין אחת זפת וגפרית כדי לעשות נקב שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן
גמ’: עור אית תניי תני כדי ליתן על הקמיע לעטוף אותו. מאן דאמר כדי לעשות קמיע בהין רכיכה שהוא ראוי לכתיבה ומאן דאמר כדי ליתן על הקמיע בהין קשיא קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין שהיא שמע ישראל הדא דאת אמר בקולף פני העור החלק החיצון שכלפי השיער הנקרא קלף, ברם בהין דוכסוסטון החלק שבצד הבשר כדי לכתוב שתי פרשיות שבמזוזה דיו הוציא דיו אם בקולמוס כדי לכתוב שתי אותיות ^ח_כדאם בכלי צריך יותר שחלק דבק בכלי תמן תנינן כמה יהא במים ויהא בהם כדי הזייה כדי שיטבול ראשי גבעולים רבי ירמיה° בעי לא מסתברא אם בכלי צריך יתיר שהרי חלק בטל בכלי?: כחול כדי לכחול עין אחת אמררבי בון בר חייה° שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ויוצאת לשוק אמררבי אבון°

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

13 ח_יג מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"ב:

14 ח_יד מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"ג:

15 ח_טו מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"ג:

16 ח_טז מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ז':

176 ח_יז מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ז':

18 ח_יח מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ט"ו:

19 ח_יט מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ט"ו:

20 ח_כ מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ט"ו:

21 ח_כא מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"ד:

21 ח_כא מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ט"ו:

23 ח_כג מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י':

24 ח_כד מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ט':

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_נו.ogg

^[דף נו עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן אלא שכן אשה החוששת באחת מעינה כוחלת חבירתה ויוצאת לשוק אמר רבי מנא° בן יונה מי תנא חוששת אלא שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת חבירתה ויוצא לשוק ודרך צנועות היא כדכתיב (שיר השירים ד', ט') לבבתני באחת מעיניך רבנן דקיסרין אמרי בשם רבי בון בר חייה° שכן אשה סומא באחת מעיניה כוחלת חבירתה ויוצאת לשוק זפת וגפרית כדי לעשות נקב רבי יוסי בר חנינא° אמר במזניק שנו שהיו עושים חור בחבית ומניחים בתוכו קנה וסותמים בזפת מסביב לנקב: שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן תני רבי חייה° כדי ליתן על פי סדק קטן

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ד

מתני’: ^ח_כהדבק כדי ליתן בראש השבשבת לתפוס עופות שיעמדו עליו ^ח_כוחרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי לעשות פטפוט רגל למושב הכור ^ח_כזסובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב ^ח_כחסיד כדי לסוד קטנה שבבנות °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי לעשות כלכול להשכיב שערות הצדעים °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדיפי להאדים הפנים:
גמ’: מהו חרסית חוורה סוג אדמה. אמר שמואל° בר אבא בר אבא עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה תני שמואל° בר אבא בר אבא ^ח_כטעפר ואפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה תני חרש כל שהוא גמי כל שהוא מותר לטלטלן בתוך הבית רבי זעירא° אמר בשם שמואל° בר אבא בר אבא ובלבד מן המוכן ותני כן ^ח_למגופת חבית וחרסיה מותר לטלטלן בתוך הבית השליכן לאשפה אסור ליגע בהן תנן °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר לעשות אנדיפי אמר °רבי רבי יהודה הנשיא נראין דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי בעשוי כביצה והוא ראוי לכלכול ודברי °רבי נחמיה רבי נחמיה בחביט רך שראוי למרוח להאדים הפנים

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ה

מתני’: ^ח_לאאדמה כחותם המרצופין דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף וחכמים אומרים כחותם האיגרות זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף וחכמים אומרים כדי לזבל כרישה חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד ^ח_לבקנה כדי לעשות קולמוס אם היה עב או מרוסס כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס
גמ’: תנן קנה כדי לעשות קולמוס אמר רבי חייה° בשם רבי יוחנן° בר נפחא והוא שיהא מגיע לקישרי אצבעותיו רבי זעירא° בעי ניחא עד הכא ברור שצריך שיגיע לפחות עד קשר תחתון של אצבעות. דילמא עד הכא קשר עליון? תמן תנינן ^ח_לגמכתב כלי שצידו אחד חד ובו כותבים על לוח שעווה ושני עבה ובו מוחקים שניטל הכותב טמא מפני המוחק ניטל המוחק טמא מפני הכותב ותניא והוא שנשאר בו הכותב ומגיעה לקשרי אצבעותיו רבי זעירא° בעי ניחא עד הכא דילמא עד הכא אמר רבי יוסי° בר זבידא כל ביצה דתנינן בכלים כביצה ממש בשבת כגרוגרת מביצה כגון המוציא עצים כדי לבשל גרוגרת של ביצה קלה



^[דף נו עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ו

מתני’: ^ח_לדעצם כדי לעשות תרווד °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי לעשות חף שן של מפתח זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכר כלי של אורג צרור או אבן כדי לזרוק בעוף °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר כדי לזרוק בבהמה
גמ’: תנן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר כדי לעשות חף מהו חף סרגיד מפתח. תמן תנינן מפתח שיש לו חפין ונקבים ^ח_להניטלו חפיו טמא מפני נקבים שאפשר שיעשו מנעול מתאים נסתתמו נקבים טמא מפני חפים מחלפה שיטתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי תמן היא עבד חף בלוט שן המפתח והכא הוא עבד חף סרגיד מפתח שלם: תנן זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכר תמן תני ושל זכוכית כדי לצוק בתוכה שמן וחכמים אומרים לכסות פי הפח והכא את אמר הכין רבי אחא° רבי מיישא° ורבי כהן° אמרו בשם רבנן דקיסרין כאן בעבה שאינה מתאימה לגרור בה כאן בחדה אית דבעי מימר כאן לטלטל צריך שם כלי כאן להוציא די שראוי לשימוש כדי להתחייב על הוצאתו צרור או אבן כדי לזרוק בעוף שמעון בר אבא° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא כדי שיזרוק ויפגע לאחורי העוף וירגיש ודכוותה ^ח_לוכדי שיזרוק לאחורי בהמה ותרגיש תני צרור מקורזל שראוי לקינוח בבית הכיסא. כזית וכאגוז וכביצה נוטלו ומקנח בו את רגליו °רבי ישמעאל ברבי יוסה רבי ישמעאל ברבי יוסה אמר משום אביו ^ח_לזעד מלא היד רב יהודה° נשיאה אמר ביתוס בן זונין היה יושב ושונה לפני °רבי רבי יהודה הנשיא כזית כאגוז וכביצה ואמר לו °רבי רבי יהודה הנשיא וכי כך אנו אומרים שצריך שיהא יושב ומשקל בידו אמר ליה מה שיכול להחזיק ביד הכל מותר חוץ מן העשוי בחפיסה כלי ובתוכו אבנים. אמר רבי אילא° אילעא בשם רבי ינאי° הכהן שנו כמלוא רגל מדוכה קטנה של בשם אמררבי יוסה° אסי לא אמרו אלא של בושם אחד שהיא קטנה הא של בשמים גדולה שטוחנים בה הרבה בשמים לא אמר רבי אילא° אילעא בשם רבי שמעון בן לקיש° ^ח_לחצרור שעלו בו עשבים נוטלו ומקניח בו את רגליו ^ח_לטוהתולש ממנו בשבת חייב חטאת תני רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי חרס כל שהוא ^ח_מאסור לקנח בו מפני הסכנה אמררבי יוסה ברבי בון° לא סוף דבר חרש שהוא חד, אלא אפילו אזני חביות שהם חלקות. וכל דבר הנכנס לאור ויוצא רבי יוסי בן יוסי° אמר צרור שקינח בו חבירו ומים שאין בהם מ' סאה שהיו מגולים אסור לקנח בהן אמר רבי חנניא° בשם רבי מנא° בן יונה מים שליקלק בהן הכלב אסור לקנח בהן ותני כן אין מקנחין לא בפי הכלב ולא בפני הכלב ולא במים שליקלק בהן כלב ולא במים שאין בהן מ' סאה וההן מים דמשזגיגו בובני שטפו בהם מרחצאות וההן דמשזג אמבטיתה רע לטבעות לפי הטבעת. אמר רבי יוסי בי רבי בון° בשם רב הונא° ה' דברים נאמרו בקרומית של קנה ^ח_מאאין שוחטין בה ^ח_מבואין מוהלין בה ואין מחצצין בה את השיניים ואין מחתכין בה את הבשר על גבי השלחן מפני שמשיר סיבים ואין מקנחין בה מפני שרוח רעה שורה עליה

ירושלמי שבת, פרק ח, הלכה ז

מתני’:

חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי °רבי מאיר רבי מאיר אומר כדי לחתות בו את האור °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר ^ח_מגכדי לקבל רביעית אמר°רבי מאיר רבי מאיר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (ישעיהו ל', י"ד) לא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד אמר לו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא משם ראיה (ישעיהו ל', י"ד) לחשוף מים מגבא

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

25 ח_כה מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י':

26 ח_כו מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

27 ח_כז מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ו':

28 ח_כח מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

29 ח_כט מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

30 ח_ל מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ז':

31 ח_לא מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

32 ח_לב מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ד', מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה ה':

33 ח_לג מיי' פ י"א מהל' כלים הלכה כ':

 [ע"ב] 
 

34 ח_לד מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"ב:

35 ח_לה מיי' פ י"א מהל' כלים הלכה י"ח:

36 ח_לו מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

37 ח_לז מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ב סעיף א':

38 ח_לח טור ושו"ע או"ח סי' שי"ב סעיף ג':

39 ח_לט מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה ג':

40 ח_מ מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ב סעיף ד':

41 ח_מא מיי' פ א' מהל' שחיטה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' ו' סעיף א':

42 ח_מב מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ב':

43 ח_מג מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_נז.ogg

>

^[דף נז עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

גמ’: רבי יוחנן° בר נפחא אמר מקדשין מי חטאת בשברי כלי חרס רבי שמעון בן לקיש° אמר אין מקדשין בו רבי אלעזר° בן פדת שאל על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש° למה אין מקדשין בו מפני שאינו מקבל טומאה הרי כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה ^ח_מדהרי אינן מקבלין טומאה ^ח_מהומקדשין בהן אלא משום שאינו מקבל רביעית ולא מודה רבי שמעון בן לקיש° בכלי חרש קטן שלם כל שהוא שמקדשין בו אף שאין בו רביעית הוי לית טעמא אלא משום שאין עליו תואר כלי והתורה אמרה מים חיים אל כלי וקשיא על דרבי יוחנן° בר נפחא לפסול את המקווה אינו פוסל כשאין בו רביעית ולקדש מקדשין בו אלא רבי יוחנן° בר נפחא סבר כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא שאף כלי קיבול כלשהו פוסל את המקווה דתנן גבי החוטט כלשהו בצינור מרזב לקבל בו את הלכלוך לרבנן דווקא בשל עץ נחשבים המים כשאובים °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר אף בשל חרש כל שהוא אי אפשר להוכיח מכאן שרבי יוחנן° בר נפחא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא דכלום אמר°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא לא בשלם ואילו הכא בשבור אנן קיימין תני רבי חייה° מסייע לרבי יוחנן° בר נפחא שמקדשים בשברי כלי חרס תני °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי מסייע לרבי שמעון בן לקיש° שאין מקדשים ולא נאמר מה הברייתות.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

44 ח_מד מיי' פ א' מהל' כלים הלכה ו':

45 ח_מה מיי' פ ו' מהל' פרה אדומה הלכה ג':

[ע"ב]

הדרן עלך פרק המוציא יין