רמב"ם הלכות כלים יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר טהרה · הלכות כלים · פרק אחד עשר | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

כמה שיעור השבר שישבר כלי מתכת ולא יקבל טומאה או יטהר מטומאתו הכל לפי מה שהוא:

הלכה ב[עריכה]

כל זמן שהכלי יכול לעשות מעין מלאכתו עדיין הוא כלי וחשוב כלי שלם כיצד כלי של מתכת שנשבר והרי הוא יכול למלאות בו הרי הוא כלי כשהיה הקומקום כדי לחום בו חמין המיחם כדי לקבל סלעים הלפס כדי לקבל קיתונות של מתכת הקיתון כדי לקבל פרוטות מדות היין כדי למוד בהן היין וכן מדות השמן כדי למוד בהן השמן מסננת של חרדל שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטה זה לתוך זה טהורה לפי שאינה משמשת מעין מלאכתה מגריפה שניטלה כפה אף ע"פ שהיא כקורנס טהורה שאינה עושה מעין מלאכתה אלא מעין הקורנס והיא לא נעשית לתקוע בה כקורנס וכן כל כיוצא בזה:

הלכה ג[עריכה]

מסרק של צמר שניטלו שיניו אם נשתייר בו שלשה במקום אחד טמא היתה החיצונה אחת מן השלשה טהור לפי שאינו יכול לסרוק בו פשתן שהחיצונה אינה מועלת לסרוק וכל שאינו עושה מעין מלאכתו בכלי מתכת טהור נטלו מן המסרק שתים ועשאן למלקטת טמאות אחת והתקינה לנר או ללפוף עליה החוט לריקום מקבלת טומאה ואם היתה השן עבה וגדולה אף על פי שלא התקינה ה"ז מתטמאת בפני עצמה:

הלכה ד[עריכה]

מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתייר בו שתים טמא נשתייר בו אחת טהור:

הלכה ה[עריכה]

הכרומים שנשברו ואונקלי שלהן קיימת טמאין שהרי אפשר להוציא בהן הדלי מן הבאר כשהיו מקודם:

הלכה ו[עריכה]

מגירה שניטלה שן אחת מבינתיים טהורה נשתייר בה מלוא הסיט במקום אחד טמאה שהרי אפשר לגור בנשאר:

הלכה ז[עריכה]

המעצד והאיזמל והמפסלת והמקדח שנפגמו עדיין מקבלין טומאה ניטל חסומן טהורין וכולן שנחלקו לשנים טמאין חוץ מן המקדח שהרי אינו יכול לנקוב בו והרונקי בפני עצמה אינה מקבלת טומאה מפני שהיא מקצת כלי:

הלכה ח[עריכה]

הסייף והסכין והסכין העקום כמו מגל והרומח ומגל יד ומגל קציר וזוג מספריים קטנים של בעלי בתים וזוג מספריים גדולים של ספרים שנחלקו כל חלק מהן מקבל טומאה מפני שהוא עושה מעין מלאכתו:

הלכה ט[עריכה]

מספריים שנחלקה לשנים טהורה לפי שאינה מעברת את השיער אלא בדוחק:

הלכה י[עריכה]

שריון שנחלק לאורכו טהור לרוחבו אם משמש מעין מלאכתו ראשונה טמא מאימתי טהרתו משיבלה ואינו משמש מעין מלאכתו בלה ונשתייר בו רובו אם מלמעלה טמא ואם מלמטה טהור קצץ ממנו ועשה חוליא לתכשיט ה"ז מקבלת טומאה:

הלכה יא[עריכה]

שפופרת של זהבים ושל זוגין ושל נפחים ושל עושי זכוכית שנחלקה לאורכה טהורה לרוחבה אם משמשת מעין מלאכתה ראשונה טמאה ואם לאו טהורה:

הלכה יב[עריכה]

כלביא של ספרים ושל רופאים ושל עושי זכוכית שנחלקה לשנים טהורה ושל נפחים טמאה מפני שהוא בתחילה [חותה בה את הגחלים] ועכשיו חותה בה את הגחלים:

הלכה יג[עריכה]

מראה של מתכת שנשברה או שנטשטשה אם אינה מראה רוב הפנים טהורה היתה מראה רוב הפנים עדיין היא כלי כשהיתה:

הלכה יד[עריכה]

מחט שניטל קצתה הנקוב או עוקצה טהורה ואם התקינה ללפוף עליה החוט לרקום בה טמאה אבל מחט של שקין שניטל קצתה הנקוב טמאה מפני שהוא רושם בקצה השני:

הלכה טו[עריכה]

המחט שלופפין עליה השני או הזהב וכיוצא בהן כדרך שעושין הרוקמין בין שניטל הנקוב שלה בין שניטל עוקצה טמאה שאין מלאכתה התפירה:

הלכה טז[עריכה]

מחט שהעלתה חלודה אם מעכבת התפירה טהורה ואם לאו טמאה:

הלכה יז[עריכה]

הסייף והסכין שהעלו חלודה טהורין שפאן והשחיזן חזרו לטומאתן הישנה וכן צינורא שפשטה טהורה כפפה חזרה לטומאתה הישנה:

הלכה יח[עריכה]

מפתח עקום כמו ארכובה שנשבר מתוך ארכובותיו טהור וכן מפתח העשוי כמין גם שנשבר מתוך גמו טהור שהרי אינו יכול לפתוח בהן והרי אינן משמשין מעין מלאכתן היו בה שינים ונקבים טמא שעדיין הוא מפתח ניטלו השינים טמא מפני הנקבים נסתמו הנקבים טמא מפני השינים ניטלו השינים ונסתמו הנקבים או שנפרצו הנקבים זה לתוך זה טהור:

הלכה יט[עריכה]

כלי שיש בראשו האחד כף להרים בו הדשן ובראשו השני מזלג לצלות בו הבשר ניטלה כפו טמא מפני שיניו ניטלו שיניו טמא מפני כפו וכן מכחול שניטלה כפו שגורפין בה הכחול טמא מפני הזכר שכוחלים בו העין ניטל הזכר טמא מפני הכף:

הלכה כ[עריכה]

כלי שבראשו כף אחד כסבכה לצלות עליו ובקצה השני שינים להוציא מהן הבשר מן הקדירה או מעל האש ניטלה כפו טמא מפני שיניו ניטלו שיניו טמא מפני כפו וכן עט של מתכת שכותבין בראשו האחד ובראשו השני מוחקין ניטל הכותב טמא מפני המוחק ניטל המוחק טמא מפני הכותב וכן כיוצא באלו והוא שיהיה הנשאר יכול לעשות מעין מלאכתן כיצד עט שניטל המוחק שלו ונשאר הכותב אם נשאר מאורכו כדי שיגע לקשרי אצבעותיו טמא שהרי אפשר שיאחז בו ויכתוב בו ניטל הכותב ונשאר המוחק אם נשאר מאורכו מלוא פס ידו טמא שהרי אפשר לו למחוק בו נשאר פחות מזה טהור וכן כל כיוצא בזה:

הלכה כא[עריכה]

קורדום שניטל עושפו והוא הצד שהחרש מנגר בו טמא מפני בית ביקועו ניטל בית ביקועו טמא מפני בית עושפו נשבר מקיפו טהור:

הלכה כב[עריכה]

חרחור שנפגם עדיין הוא כלי עד שינטל רובו נשבר מקיפו טהור:

הלכה כג[עריכה]

המרדע הוא המלמד והוא עץ ארוך עב וכמו מסמר חד תקוע בקצתו מלמעלה וזה הברזל נקרא דרבן ובקצה השני מלמטה ממנו ברזל כמו רומח והעץ נכנס וזה הברזל נקרא חרחור:

הלכה כד[עריכה]

מניקת של מתכת שהיא כמו שפופרת שנטמאה משיקבענה במקל או בדלת ויחברנה עם העץ תטהר לא נטמאה וקבעה במקל או בדלת הרי זו מקבלת טומאה במקומה שכל כלי מתכות שקבעם בקורה או בכותל מקבלין טומאה כשהיו עד שישנה את מעשיהם לפיכך דף של נחתומין של מתכת שקבעו בכותל טמא וכן כל כיוצא בזה משאר כלי מתכות שנקבעו בין מקבליהן בין פשוטיהן מקבלים טומאה כשהיו:

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.