שולחן ערוך אורח חיים שיב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

לא יטלטל רגב אדמה לקנח בו מפני שאינה ראויה לקינוח לפי שהיא נפרכת אסור לקנח בחרס אפילו בחול משום סכנה שלא ינתק שיני הכרכשתא (פירוש המעים התלוים בפי טבעת):

מפרשים

 

משנה ברורה

(יד) שאינה ראויה לקינוח - ר"ל וע"כ איסור טלטול בדוכתיה קאי:
 

ביאור הלכה

(*) רגב אדמה:    עיין במאירי דאם הוא רגב קשה כאבנים שאינה עשויה להתפרך מותר ולהכי דייק הגמרא ואמר כרשיני בבלייתא שהיא רכה:.

(*) אפילו בחול:    בגמרא איתא דרבותא יותר הוא בשבת ע"ש:.

(*) משום סכנה:    והא דלא נקט הטעם שלא ישלטו בו כשפים וכדלעיל בסימן ג' משום דבסעיף זה כלול נמי הדין לענין שבת ולענין שבת עיקר הטעם דאין מקנח בחרס הוא משום סכנה דמשום זה איתא בגמרא דעדיף יותר לקנח בצרור אף שהוא מוקצה מלקנח בחרס אף שיש עליו תורת כלי:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש