ביאור:אפים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אפיים = נחיריים, פנים, כעסים
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
המילה אַפָּיִם היא צורת הזוגי של המילה אַף, ומשמעותה המילולית היא "שני אפים". אמנם אף יש רק אחד, אבל יש בו שני נחירים, וייתכן שהם נקראים "אפיים", על משקל "עיניים" ו"אוזניים".
ניתן לפרש כך את רוב הפסוקים שבהם מופיע הביטוי "אפיים ארצה", למשל:
- (בראשית יט א): "... וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה"- הוא השתחוה עד שהנחיריים שלו נגעו בארץ.
- (שמואל א כד ח): "... וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו, וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ"
- (דברי הימים ב ז ג): "...וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וְהוֹדוֹת לה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
- ועוד כ-6 פסוקים.
ניתן לפרש כך גם את הפסוקים שבהם נזכרה רוח, למשל:
- (בראשית ז כב): "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ"- כל מי שנושם ומוציא אויר מהנחיריים.
- (שמות טו ח): "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִיָם, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם"- בלשון השירה מתארים את הרוח שקרעה את ים סוף כאילו שהיא יצאה מהנחיריים של ה'.
- (איכה ד כ): "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם, אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם"
- ואולי גם (בראשית ב ז): "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה".
אולם, בפסוקים אחרים מסתבר יותר שהמילה אפיים מציינת את כל הפנים:
- (בראשית ג יט): "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ..."- כשאדם עובד קשה, כל הפנים שלו נשטפים בזעה, ולא דווקא הנחיריים.
- (שמואל א כה כג): "וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד, וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר, וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ"- אביגיל השתחוותה לאפי דוד כלומר לפני דוד ( פירוט ). כך גם:
- (במדבר כב לא): "וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם, וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ, וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו"- בלעם השתחווה לפני המלאך.
- (בראשית מח יב): "וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו, וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה"- בני יוסף השתחוו ארצה לאַפָּיו של יעקב, כלומר לפניו.
- (שמואל א א ה): "וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם, כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וה' סָגַר רַחְמָהּ"- אלקנה נתן לה את המנה שלה באופן אישי, בסבר פנים יפות, ונתן לה גם את הפנים שלו, כלומר ישב מולה ואכל יחד עמה ( פירוט ).
ייתכן שהפנים נקראו אפיים בהשאלה, על-שם האיבר הבולט ביותר בהם.
כמו שהמילה אף מציינת כעס, המתגלה בנשימות מהירות וקולניות, כך גם המילה אפיים מציינת כעס, ויש אומרים שהכוונה לכעס כפול - כעס של שני הצדדים במריבה:
- (משלי ל לג): "כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה, וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם, וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב"( פירוט )
- (דניאל יא כ): "וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת; וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר, וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה"- המלך יישבר בלי שיכעסו עליו, כלומר בלי מריבה ובלי מלחמה (ראו בפירושים).
בדרך כלל, המילה אפיים מופיעה בצירופים ארך אפיים או קצר אפיים: ארך אפיים הוא אדם סבלני, שעובר זמן ארוך עד שכעסו מתגלה בפניו, ו קצר אפיים הוא אדם אימפולסיבי, שכל דבר שמכעיס אותו מתגלה מייד על פניו:
- (שמות לד ו): "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא 'ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת'"
- (במדבר יד יח): "ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עון וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עון אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים"
- (יואל ב יג): "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה"
- (יונה ד ב): "וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּה ה' הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה"
- נחום א ג: "ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וגדול[וּגְדָל] כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו"
- (תהלים פו טו): "וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת"
- (תהלים קג ח): "רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד"
- (תהלים קמה ח): "חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד"
- (משלי יד יז): "קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא"( פירוט )
- (משלי יד כט): "אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה, וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת"( פירוט )
- (משלי טו יח): "אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב"( פירוט )
- (משלי טז לב): "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר"( פירוט )
- (משלי כה טו): "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם"( פירוט )
- נחמיה ט יז: "וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וַיִּתְּנוּ רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם בְּמִרְיָם וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב ו[חֶסֶד] וְלֹא עֲזַבְתָּם"
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אפיים - נחיריים, פנים, כעסים
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-15.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/apym