ביאור:משלי טו יח
משלי טו יח: "אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן, וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב."
תרגום מצודות: איש חמה (מי שדרכו לכעוס) יגרה (יחרחר) מדון (מריבה) עם בני אדם; אבל המאריך אף ואינו ממהר לכעוס, ישקיט בזה את המריבה.
תרגום ויקיטקסט: איש חם-מזג, הנוטה להתחמם ולכעוס בקלות, אם ינסה להתערב במריבה של אחרים רק יגרה ביניהם מדון (ריב) גדול יותר; אולם איש ארך אפיים, סבלני ורגוע, יוכל להקשיב לשני הצדדים ולהשקיט את הריב ביניהם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טו יח.
דקויות
[עריכה]יגרה מדון
[עריכה]1. לפי רוב המפרשים, יגרה מדון = יתחיל מריבה חדשה; אולם לפי זה הפסוק בא ללמדנו עובדה פשוטה וידועה, שכעס גורם למריבות (ראו גירה = עורר מריבה).
2. לכן לענ"ד יש לפרש יגרה מדון = יחריף את המריבה הקיימת: "יגרה מדון בין האנשים אשר להם הריב, כאשר יקוץ בטענת אחד מהם ויקצוף עליו, ולא יסבול דברי כל אחד ליישב דעתם במענה רך" (ר' יונה). ולפי זה הפסוק בא ללמדנו, שגם מי שמנסה להשקיט את הריב מתוך כוונה טובה, עלול לגרום נזק אם הוא איש חמה.
מצוה גדולה לעשות שלום בין אדם לחברו ולתווך במריבות, אבל לא כל אחד מסוגל לקיים מצוה זו. איש חמה - אדם הנוטה לכעוס - לא יצליח להקשיב עד הסוף לשני הצדדים. הוא ישמע צד אחד וישתכנע שהוא צודק, ואז יתעצבן שהצד השני לא מסכים, יכעס עליו ויגרה מדון - יחריף את המריבה. ואולי הצד השני יביא "מגשר" משל עצמו שישמע קודם את הצד שלו ויהיה לצידו, כך שבמקום מריבה של 1 מול 1 תהיה עכשיו מריבה של 2 מול 2, וכן הלאה...
האדם המתאים למשימה של גישור הוא אדם ארך אפיים: אדם שיודע לשלוט ברגשותיו ולהקשיב עד הסוף לשני הצדדים, בלי לכעוס ובלי לשפוט אף אחד; להתגבר על הדחף להגיד "אתה צודק / אתה טועה"; לתרגם לכל אחד מהם את טענותיו של הזולת כדי לאפשר להם להגיע להבנה והסכמה - רק אדם כזה ישקיט ריב.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/15-18