בבא בתרא פט א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
(דברים כח, א) מוהיה אם שמוע תשמע ועד לעבדם וקללן בעשרים ושתים (דברים כח, טו) מוהיה אם לא תשמע עד ואין קונה:
מקום שנהגו למוד בגסה כו':
(סימן אין מעיינין ואין גודשין באגרדמין ובליטרא שלשה ועשר נפש משקלות ממחק) ת"ר מנין שאין מוחקין במקום שגודשין ואין גודשין במקום שמוחקין ת"ל (דברים כה, טו) איפה שלמה ומנין אשאם אמר הריני מוחק במקום שגודשין ולפחות לו מן הדמים והריני גודש במקום שמוחקין ולהוסיף לו על הדמים שאין שומעין לו ת"ל (דברים כה, טו) איפה שלמה וצדק יהיה לך ת"ר מנין שאין מעיינין במקום שמכריעין ואין מכריעין במקום שמעיינין ת"ל אבן שלמה ומנין שאם אמר הריני מעיין במקום שמכריעין ולפחות לו מן הדמים והריני מכריע במקום שמעיינין ולהוסיף לו על הדמים שאין שומעין לו ת"ל אבן שלמה וצדק אמר רב יהודה מסורא (דברים כה, יד) לא יהיה לך בביתך מה טעם משום איפה ואיפה לא יהיה לך בכיסך מה טעם משום אבן ואבן אבל אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך ת"ר (לא) יהיה לך מלמד שמעמידין אגרדמין למדות ואין מעמידין אגרדמין לשערים דבי נשיאה אוקימו אגרדמין בין למדות בין לשערים א"ל שמואל לקרנא פוק תני להו מעמידין אגרדמין למדות ואין מעמידין אגרדמין לשערים נפק דרש להו במעמידין אגרדמין בין למדות גבין לשערים א"ל מה שמך קרנא תיפוק ליה קרנא בעיניה נפקא ליה קרנא בעיניה ואיהו כמאן סבר כי הא דאמר רמי בר חמא א"ר יצחק מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים מפני הרמאין ת"ר היה מבקש ממנו ליטרא שוקל לו ליטרא חצי ליטרא שוקל לו חצי ליטרא רביע ליטרא שוקל לו רביע ליטרא מאי קמ"ל דדמתקנינן מתקלי עד הכי ת"ר היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא לא יאמר לו שקול לי שלשה רבעי ליטרא אחת אחת אלא השוקל ליטרא ומניח רביע ליטרא עם הבשר ת"ר היה מבקש ממנו עשר ליטרין לא יאמר לו שקול לי אחת אחת והכריע אלא ושוקל לו כולן בבת אחת ונותן הכרע אחד לכולן ת"ר זנפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים וגבוהה מן הארץ שלשה טפחים וקנה ומתנא שלה שנים עשר טפחים חושל צמרים ושל זגגין תלויה באויר שני טפחים וגבוהה מן הארץ שני טפחים וקנה ומתנא שלה ט' טפחים טושל חנווני ושל בעה"ב תלויה באויר טפח וגבוהה מן הארץ טפח וקנה ומתנא שלה ששה טפחים יושל טורטני תלויה באויר שלש אצבעות וגבוהה מן הארץ שלש אצבעות וקנה ומתנא שלה איני יודע ואלא הך קמייתא דמאי
רשב"ם
[עריכה]מוהיה אם שמוע - בפרשת והיה כי תבוא:
מוהיה אם לא תשמע עד ואין קונה - חשוב מוי"ו עד ה' כל האלפ"א בית"א דהיינו שתים ועשרים אותיות:
מנין שאין מוחקין במקום שגודשין - ואפי' מחיל קונה:
ואין גודשין במקום שמוחקין - ואפילו מחיל מוכר:
ת"ל איפה שלמה וצדק - משמע דלא גרסינן הכא וצדק אלא משלמה נפקא לן שצריך שיהא האיפה שלימה שלא יבא לידי רמאות דאם עושין כן שמא יראו אותן אחרים ויאמרו כך המנהג וירמה הלוקח את המוכר או המוכר את הלוקח והא ליכא למימר דבלא מחיל מיירי ברייתא דההוא מלא תעשו עול נפקא שגוזל לו את שלו בידים:
ולפחות לו מן הדמים - תילתא דגודשא תילתא דהשתא לא אתי לרמות כיון דפחת לו משער היוצא כולי עלמא ידעי דבשביל כך פחת לו דאין מנהג בעיר למחוק וכן כשמוסיף יודעין שבשביל כך מוסיף דאין דרך לגדוש:
ת"ל איפה שלמה וצדק - לטפויי אתא וצדק מכל מקום דאף זה יכול לבא לידי רמאות דאיכא דחזי במדידה ולא ידע לא בפחת ולא בתוספת ובספרי יליף לכולהו מוצדק שהוא מיותר:
מעיינין - לשקול עין בעין:
לא יהיה בביתך - ממון מה טעם משום איפה ואיפה שלוקח בגדולה ומוכר בקטנה בביתך קרא יתירא קדריש:
אבל אבן שלמה - ואם בביתך אבן שלמה וצדק יהיה לך ממון כדאמרינן בעלמא (נדה דף ע:) מה יעשה אדם ויתעשר ישא ויתן באמונה:
ת"ר (לא) יהיה לך (בכיסך) וגו' - אב"ד קמזהר וקרא יתירא קא דריש דמצי למיכתב לא יהיה לך אבן ואבן כי אם אבן שלמה וצדק:
אגרדמין - ממונה להלקות ולענוש מעוותי המדות:
ואין מעמידין אגרדמין לשערים - שלא ימכרו ביוקר סברא הוא דאינו צריך דאם זה רוצה למכור ביוקר אותו הצריך למעות יתן בזול וילכו הלוקחין אצלו וימכור זה בזול על כרחו:
נפקא ליה קרנא בעיניה - ואע"ג דאמרינן במסכת שבת (דף קח.) דרב לטייה כשבא מבבל ותהא ליה קרנא אקנקניה איכא למימר דגרמא ליה הא והא:
מפני הרמאין - שממתינין עד שימכור אותו המוכר בזול ואח"כ מוכרין ביוקר. ל"א מפני הרמאין המוכרים ביוקר ואומרים שהוסיפו במדה או שנתן חטין יפות למעלה ורעות למטה או כל מיני רמאות וכדאשכחן שהיו מעמידין פרהדרין שהיו מכין בעלי חנויות והיו אומרים להם מכרו בזול במסכת יומא (דף ט.) (בירושלמי פ"א):
מאי קא משמע לן - הא ודאי מה שקונה שוקל לו:
הכי גרסינן דמתקני מתקלי עד הכי - בית דין קדמונים התקינו המדות עד כאן ופחות מכאן שוקלים במטבעות ואם יבא אדם לתקן בפחות אין שומעין לו פן יבואו לרמות ולומר זהו רביע ליטרא אי נמי מתקני מתקלי בענין זה ולא שליש ליטרא ולא חמישית ליטרא מפני שמטעין בהן בפירוש רבינו חננאל:
לא יאמר לו שקול לי אחת אחת - כל רביע בפני עצמו שאי אפשר לו שלא ישקול בריוח ומפסיד שאי אפשר לצמצם ואית דמפרש בשביל ההכרעות ולא היא דאם היה יכול לצמצם ההכרעות חד שיעורא הוה דרביע הכרע ליטרא הוא מכריע שהרי ההכרעות הוא טפח מכריע רבע ליטרא שהוא דבר קל ואפילו במקום שנוהגין למוד בדקה הני מילי מדות אבל משקלות אין דרך לשקול כי אם הכל ביחד במשקל הגדול:
אלא שוקל לו ליטרא - ונותן ליטרא בכף מאזנים אחד והבשר ורביע ליטרא בכף שניה דהשתא איכא ג' רבעי בשר ובמקום שאין מכריעין עסקינן דאי מכריעין נמצא נותן לו הכרע של אותו רביע שנותן עם הבשר בחנם ובמקום שמכריעין נותן ג' רבעים באחת ומניח בשר בשניה ומכריע:
(קא משמע לן דמתקנינן מתקלי עד הכי. שהתקינו מדת משקל עד כאן ואין המוכר יכול לומר ללוקח לא אשקול לך דבר מועט כזה שאתן לך הכרע בשביל מקח מועט זה אבל בפחות מכאן אין דרך לשקול ולא יתן לו שום הכרע דלא חשיב מקח בפחות ורבינו שמואל פירש דלא מתקנינן משקלות מועטין דלמא אתי למיטעי בהו ואע"ג דבמדות קטנות אמרינן לקמן דלא טעו אינשי שזה חללו מרובה מזה ואיכא היכרא טובא במשקלות טעו ולא נהירא לי):
ונותן הכרע אחד לכולן - משום דאי אפשר לצמצם ומפסיד המוכר כדפרישית:
נפש של מאזנים - הוא ברזל החלול שהלשון קבוע בו:
תלויה באויר ג' טפחים - שיהו ג' טפחים מן הקנה לגג הבית ובמאזנים גדולות ששוקלין בהן נחשת וברזל עסקינן כדלקמן שהן תלויות בגג הבית וקבועות שם לפיכך צריך הרחקת שלשה טפחים מן הגג שלא תגע בגג כשיכריעם:
וקנה - הוא הקנה שהלשון קבוע באמצעיתו ושתי המיתנות תלויין בראשיו:
ומיתנא - הן החבלים שהכפות תלויות בהן:
י"ב טפחים - ד' טפחים הקנה וארבעה טפחים כל אחד מן החבלים התלויות בשני ראשי הקנה אבל אי הוי פחות אין מכריע המאזנים בשביל דבר מועט מתוך שהמשקל מרובה:
וגבוה מן הארץ שלשה טפחים - שלא יגע בקרקע בשעת הכרעה:
צמרים - מוכרי צמר במשקל:
וזגגין - מוכרי כלי זכוכית:
טורטני - מאזנים של כסף וזהב וקטנות הן טורטני הצורף קרוי כן וכל אחת לפי מה שהן גדולות צריכות להרחיק מן הגג ומן הקרקע לפי ששוקל בהן משקל כבד ומכריע יותר:
וגבוה מן הארץ טפח - דכך צריך להכריע:
שלש אצבעות - ואף על גב דאינו יכול להכריע כי אם שלש אצבעות דכי אמרינן דצריך להכריע טפח הני מילי בשר ומיני מאכל אבל באלו אינו צריך כי אם דבר מועט:
איני יודע - תנא דברייתא קאמר ליה:
ומתמה תלמודא ואלא הך קמייתא דמאי - כיון דקחשיב צמרים וזגגין וחנונים ובעל הבית וצורפי זהב וכסף:
(בפירוש זה העמוד יש פרישות נכריות מהופך ומבולבל והספרים שונות זה אומר בכה וזה בכה וכן יש עוד שלש הלכות בפרק זה אשר הם כאלו וכאשר מצאנו בהעתק ישן דפסנו והלכנו אחריו):
תוספות
[עריכה]מנין שאין מוחקין במקום שגודשין. שאם הקנה לו סאה חטין אינו רשאי לומר לו מחוקה הקניתי לך ואין גודשים במקום שמוחקין אפילו הלוקח מוחזק לא יאמר הריני לוקחה גדושה:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]קכה א מיי' פ"ח מהל' גניבה הלכה ט"ז, סמ"ג עשין עב, טור ושו"ע חו"מ סי' רל"א סעיף ח':
קכו ב מיי' פ"ח מהל' גניבה הלכה כ', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"א סעיף ב':
קכז ג מיי' פ"ח מהל' גניבה הלכה כ', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"א סעיף כ':
קכח ד טור ושו"ע חו"מ סי' רל"א סעיף ט':
קכט ה ו מיי' פ"ח מהל' גניבה הלכה ט"ו והלכה יט, טור ושו"ע חו"מ סי' רל"א סעיף י"ד:
קל ז ח ט י מיי' הל' גניבה הלכה ח ט י, טור ושו"ע חו"מ סי' רל"א סעיף י"ג:
ראשונים נוספים
פיס' איפה שלמה וצדק. כפי ששאר בני המקום מודדין כן יעשה ולא יפחות ולא יוסיף. שאם יגדוש והיה נותנו בדמי מחוק היה עון ללוקח ואם היה מוחק במקום שגודש ומוכרו בדמי גדוש היה עון למוכר:
ומניין שאם אמר הריני גודש במקום וכו' ת"ל איפה שלמה וצדק. כשאר בני המקום שלא ישנה:
שאין מעיינין. היינו גבי משקל:
לא יהיה לך בביתך. ליטול שום ממון מה טעם משום אותו עון שהיה לו איפה ואיפה ואבן ואבן אבל אם יהיה לישראל אבן שלמה וצדק יהיה לו בביתו כל טוב:
יהיה להאי דרשא נמי שמעמידין בית דין אגרדמים ממונה שוטר למדות שיעיין שיהיו כולן ישרות. ולא לשערים שכל אדם יש לו רשות להוקיר תבואתו אם יפה הוא משל חבירו וכל כך שלא ימעט המדה:
מפני הרמאין. שלא יערב רעה ביפה וימכרנה ביוקר כיפה אלא היפה ימכור ביפה והרעה ברעה:
דעד הכי. עד רביע:
מתקנינן מתקלי. (לאוכלי נשפת). לפחות אין צריך משקל אלא לפי אומד:
שקול לי ג' רבעים ליטרא כל אחת לבדו. מפני ההכרעות אלא שוקל לו במשקל הליטרא ומניח משקל רביע ליטרא עם הבשר הרי ג' רביעי בשר שוקלין ביחד:
נפש של מאזנים. גדולה ששוקלין בה דבר גדול כמו נחשת ובדיל. נפש היינו הלשון אותו צבת שאוחזין בו צריך להיות ארוך ג' טפחים והוא תלוי באויר ולאותו צבת תלוין המאזנים. וצריך להגביה כפות המאזנים ששוקלין בהן מן הארץ ג' טפחים שלא יבעט הכף שבה המשקל לארץ בכח ויחזיר מהרה למעלה ונראה הכף האחד מכריע ויאמר הרי כבר שקל. וקנה היינו הברזל הארוך שתליין בו הכפות צריך להיות ארוך י"ב טפחים:
ומיתנא. היינו הרצועות שתולין בהן הכפות:
י"ב טפחים. ושל חנוני ושל בעל הבית שמוכרין בהן חפצים:
טורטני. משקלות ששוקלין בהן כסף וזהב:
אלא הך קמייתא דקאמר של חנוני ושל בעה"ב דמאי. כלומר מה שוקלין בהן:
קמ"ל דמתקנינן מתקלי עד הכי. פי' אבל פחות מכאן אין עושין שמינית ליטרא ואע"ג דפלגא לא טעי איניש במשקולות פחותים ביותר טעו משום דדמיין להדדי, ואע"ג דלקמן (בבא בתרא פט ע"ב) תומן ועוכלא נמי עבדינן שאני מדות דפקיעי בהו אינשי אבל במשקולות לא פקיעי אינשי כולי האי משום דדמיין להדדי טפי, וכן היה אומר רבינו הגדול ז"ל.
מתוך: יד רמ"ה על הש"ס/בבא בתרא/פרק ה (עריכה)
קל. ת"ר מניין שאין מוחקין במקום שגודשין ואין גודשין במקום שמוחקין שנאמר איפה שלמה וצדק מנין שאם אמר הריני מוחק במקום שגודשין לפחות לו מן הדמים והריני גודש במקום שמוחקין להוסיף לו בדמים שאין שומעין לו תלמוד לומר איפה שלימה וצדק. ודוקא היכא דלא אתני בהדיה מעיקרא, אבל אתני בהדיה מעיקרא תנאו קיים:
קלא. ת"ר מניין שאין מעינין במקום שמכריעין ואין מכריעין במקום שמעינין ת"ל אבן שלימה וצדק ומניין שאם אמר המוכר הריני מעיין במקום שמכריעין לפחות לו מן הדמים או שאמר הלוקח הריני מכריע במקום שמעינין להוסיף לו על הדמים שאין שומעין לו שנאמר אבן שלמה וצדק. וה"מ היכא דלא אתני בהדיה מעיקרא, אבל אתני בהדיה מעיקרא תנאו קיים:
קלב. ת"ר יהיה לך מלמד שמעמידין אגרדמים למדות. והוא אדם ממונה על המדות לדונן, וחותם אותם בחותמו כדי שלא יהא אדם רשאי למוד במדה שאין עליה חותם, ולא יהא דרך לרמאין למוד במדה יתירה או חסירה. וכל מי שנמצא מודד במדה שאין עליה חותם עונשין אותו. ומדלא קתני אלא למדות שמע מינה למדות הוא דמעמידין אבל לא על השערים, למנות אגרדמים שלא יהא רשות לשום אדם למכור בזול יותר מן השער היוצא בשוק שדבר זה הפסד הוא ללקוחות כדתנן בפ' הזהב (ב"מ ס,א) ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב. ומנא תימרא דהא דקאמרינן אין מעמידין אגרדמים לשערים שלא לפחות את השער הוא, מדקאמרינן לקמן מעמידין אגרדמים לשערים מפני הרמאין כדבענן למימר קמן.
אמר ר' שמעון בן לקיש מעמידין אגרדמין לשערים וכן אמר שמואל מעמידין אגרדמים למדות ולא לשערים. וקימא לן כותיה, דהא דאמר ראמי בר אבא א"ר יצחק מעמידין אגרדמים בין למדות בין לשערים מפני הרמאין ליתה, דהא מתניתא איפכא תניא. מיהו ש"מ דטעמא דמ"ד אין מעמידין מפני הרמאין הוא, וש"מ דהאי אגרדמים דקאמר מעמידין אותם לשערים לאו שלא למכור ביוקר בלחוד הוא, דא"כ מאי מפני הרמאין האי מפני מפקיעי שערים מבעי ליה, אלא שלא למכור בזול יתר מן השער היוצא בשוק, ומאי מפני הרמאין, שמתוך שהוא מראה שהוא מוכר בזול נמצא מרגיל את בני אדם לבוא אצלו והוא מרמה אותן במדה או במשקל או בעירוב פירות רעות ביפות יותר ממה שהוא פוחת להן מן הדמים. מכלל דמאן דאמר אין מעמידין דלא לימנעינהו לזבוני בזול קאמר. וקי"ל כותיה. אבל להעמיד ממונין שלא יפקיעו את השער מעמידין, כדאמרינן ביומא בפ"ק (ט,א) מתוך שפלהדרין הללו חובטין אותן ואומרים להן מכרו בזול מכרו בזול כו', אלמא הכי הלכתא:
קלג. ת"ר היה מבקש ממנו ליטרא שוקל לו ליטרא חצי ליטרה שוקל לו חצי ליטרא בפני עצמה רביע ליטרא שוקל לו רביע ליטרא מאי קמ"ל דמתקנינן מתקאלי עד הכי כלומר במדה הזו, אבל בציר מהכין לא. וכן לא יעשה שני משקלות שתהא תוספת הגדול על הקטן פחות מכפלים ממנו, לפי שמתחלפין זה בזה ונמצא מרמה בו את אחר. לפיכך לא יעשה ליטרא פחות רביע לפי שמתחלף בליטרא או בחצי ליטרא. וכן לא יעשה שלשה ליטרא לפי שמתחלף בחצי ליטרא או רביע ליטרא. אבל עושה הוא ליטרא וחצי ורביע ליטרא, שכיון שכל אחד מהם כפלים בחבירו אינן מתחלפין זה בזה. אבל אינו עושה שמינית ליטרא וחצי שמינית ליטרא, שכיון שהם קטנים וקרובין במראה זה לזה מתחלפין זה בזה. וא"ת אם כן הרי שביקש ממנו שמינית במה הוא שוקל לו, דוקא במתקלי רברבי דמתקרין על שמה דליטרא, אבל מתקלי זוטרי דלא מתקריאן על שמא דליטרא, כגון אוקיא וחצי אוקיא וזוזא ופלגא דזוזא מתקנינן. הילכך מאן דבעי מיניה שמינית ליטרא תקיל אוקיא ופלגא. ואי בעי שלשה שמיני ליטרא תקיל רביע ליטרא ויהיב בהדיהו אוקיא ופלגא, והשאר ע"ז הדרך:
קלד. ת"ר היה מבקש ממנו שלשה רביעי ליטרא לא יאמר לו שקול לי ג' רביעי ליטרא בג' פעמים או בשתים כדי שיתן הכרע לכל משקל ומשקל אלא שוקל לו ליטרא ומניח [רביע] ליטרא עם הבשר:
קלה. ת"ר היה מבקש ממנו עשר ליטרין לא יאמר לו שקול לי אחת אחת והכרעה אלא שוקל לו כלן בבת אחת ונותן הכרע אחד לכלן:
קלו. נפש מאזנים תלויה באויר שלשה טפחים וגבוהה מן הארץ ג"ט וקנה ומתנה שלה מכאן ומכאן י"ב טפח. מאי נפש מאזנים, ברזל העומד באמצעיתו של קנה כעין כובע והלשון באמצעיתו, ופעמים שעושין אותו של חוט או של משיחה, והוא הנקרא חוט המאזנים. ומאי תלויה באויר ג"ט, שכשהשוקל תופש בראשו של חוט זה או בראשו של ברזל יהא החוט או הברזל היוצא מתחת ידו תלוי באויר ג"ט, שנמצא החוט ממקום שיוצא מיד השוקל ועד שמגיע לקנה ג"ט. ואמאי קרו ליה נפש, לפי שהוא גבוה שבמאזנים, כמה דקרו ליה לבנין שעל גבי הקבר נמי נפש. ויש אומרים נפש מאזנים, חוט שקופת המאזנים תלויה בו, והוא החוט שהשוקל תופש בראשו, ולפיכך נקרא נפש לפי שהוא גבוה שבמאזנים, אבל הקנה לא נתנה בה בריתא זו שיעור. וצריכא עיונא.
ומדקתני קנה ומתנה שלה שנים עשר טפח ולא קתני קנה ומתנה שלה שנים עשר טפח, ש"מ (הם) [הני] שנים עשר טפח בין קנה ומתנה מתפלגי קנה ארבעה ומתנה של כף זו ארבעה ומתנה של כף שנייה ארבעה, הרי כאן שנים עשר טפח. ובמאזנים דגרומני קאי כדמיברר לקמן.
תנו רבנן מנין שאין מוחקין במקום שגודשין. פירוש מי שלקח סתם ולא התנה עמו לא לגדוש ולא למחוק מנין שאין המוכר רשאי לגדוש במקום שמוחקין ולא למחוק במקום שגודשין תלמוד לומר איפה שלימה וכו'. ומנין שאם אמר המוכר לאחר שקנה ממנו הלוקח סתם הריני מוחק במקום שגודשין לפתוח מן הדמים שמכרתי לך בהם או הריני גודש במקום שמוחקים להוסיף לי על הדמים שמכרתי לך בהם תלמוד לומר איפה שלימה וצדק כלומר אל תשנה עצמך אלא איפה שהיא שלמה וצדק של אותו מקום תן לו.
תנו רבנן יהיה לך מלמד שמעמידין אגרדמין למדות. פירוש לבית דין קא מזהר רחמנא כלומר יהיה לך אדם ממונה על המדות שיתקן אותם ויחתום עליהם בחותמו כדי שלא ימצא הרמאי מקום לרמות וכל מי שנמצא שהוא מודד במדה שאין עליה חותם מכין אותו ועונשין אותו. וסוגיא דשמעתא דמעמידין אגרדמים בין למדות בין לשערים כלומר שגוזר על בעלי החנויות שלא יהיו מוכרין אלא בכך וכך כדי שלא יפקיעו את השערים וכדאמרינן בפרק קמא דמסכת יומא שהיו מעמידין פלהדרין כו'. תנו רבנן היה מבקש ממנו ליטרא שוקל לו ליטרא חצי ליטרא שוקל לו חצי ליטרא רביע ליטרא שוקל לו רביע ליטרא מאי קמשמע לן דמתקנינן מתקלי עד הכי. פירוש קמשמע לן שאין עושין משקל ליטרא פחות רביע לפי שמתחלף בליטרא וחוששין שמא ירמה בו אחרים ושוקל להם בו במקום ליטרא אבל עושין חצי ליטרא לפי שאינו מתחלף בליטרא ואין עושין שלשה שמיני ליטרא לפי שמתחלף בחצי ליטרא אבל עושין רביע ליטרא לפי שאינו מתחלף בחצי ליטרא. ולענין שמינית ליטרא יש לומר דעושין כדי שאם ירצה ליקח שלשה שמיני ליטרא שוקל לו חצי ליטרא ומניח שמינית ליטרא עם הבשר כמו שעושין למי שרוצה ליקח שלשה רביעי ליטרא ששוקל לו ליטרא ומניח רביעית ליטרא עם הבשר והאי דאמרינן מאי קמשמע לן דמתקנינן מתקלי עד הכי, לאו למעוטי שמינית ליטרא דאין עושין, אלא למעוטי שלשה רביעי ליטרא ושלשה שמינית ליטרא לפי ששלשה רביעית ליטרא מתחלף בליטרא ושלשה שמיני ליטרא מתחלף בחצי ליטרא אבל שמינית ליטרא עושין לפי שאינו מתחלף ברביעית ליטרא מפני שהוא כפלים ממנו. ויש לומר מדאמרינן מאי קא משמע לן דמתקנינן מתקלי עד הכי מכלל דאפילו שמינית ליטרא נמי לא עבדי מפני שמתחלף ברביע ליטרא אף על פי שלא מצינו משקל שהוא מתחלף במשקל אחד שהוא כפלים ממנו שהרי עושין רביע ליטרא וחצי ליטרא וליטרא שכל אחד מהן כפלים כחבירו שמינית ליטרא מיהא אין עושין לפי שאף על פי שרביע ליטרא כפלים ממנו הוא כיון שבמראה קרובין זה לזה חוששין שמא ירמה לו וישקול בו במקום רביע ליטרא. ואם תאמר אם כן מי שרוצה ליקח שלשה שמיני ליטרא היאך עושין. ויש לומר ששוקל לו חצי ליטרא ומניח שלשה משקלות קטנים הנקראים בלשון ערבית אוקיא עם הבשר. והדין סברא דרבינו הרב זצ"ל דשמיע לי מפומיה ומסתברא כוותיה. ואי קשיא לך ההיא דאמרינן לקמן אבל עושה רביע ותומן ועוכלא. ההוא במדות כיון דנפיש לא אתי לאיחלופי אבל משקלות כיון דרביע ותומן משקלות קטנים נינהו ודמיין להו להדדי אתי לאיחלופי. נפש מאזנים קבה אל מיזא"ן. פירוש גרומי פסולת של צמר גפנים והוא הנקרא בלשון ערבי חב אלקט"ן. טורטני יש מי שפירש מאזנים של שולחני. בעץ פירוש ערבי אלרנא"ץ.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה