תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)
תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) מתוך
תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ״ד–1964
תקנות בדבר כללים לאישור ולניהול קופת גמל
ק״ת תשכ״ד, 1302; תשכ״ה, 1693; תשכ״ח, 561; תשכ״ט, 1457; תש״ל, 602, 1639; תשל״א, 836, 1469; תשל״ב, 607, 1250; תשל״ג, 178, 913, 1361; תשל״ה, 120, 672; תשל״ו, 400, 680, 817; תשל״ז, 362, 462, 2100, 2368; תשל״ח, 1330, 1555, 1688; תשל״ט, 540, 1184, 1626; תש״ם, 880, 1084, 1235, 1804, 2067; תשמ״א, 112, 409, 1121; תשמ״ב, 487, 630, 971, 1380; תשמ״ג, 27, 40, 1579; תשמ״ד, 854, 1406, 1460, 1980; תשמ״ו, 20, 194, 954, 1087, 1087, 1100, 1348; תשמ״ז, 231, 524, 755; תשמ״ח, 34, 35, 278, 472, 719, 876; תשמ״ט, 90, 216, 474, 1097, 1236; תש״ן, 107; תשנ״א, 190; תשנ״ב, 579; תשנ״ג, 870, 910, 1010, 1011; תשנ״ד, 871; תשנ״ה, 327, 418, 1882; תשנ״ו, 226, 306, 554, 1348; תשנ״ז, 140, 276, 277, 340, 588; תשנ״ח, 360, 1148; תשנ״ט, 206, 284, 366, 519, 521, 880; תש״ס, 570, 572; תשס״א, 277, 522, 804; תשס״ב, 382, 632; תשס״ג, 575, 784, 827, 1002, 1136; תשס״ד, 8, 19, 441, 856; תשס״ה, 162, 562, 566, 567, 567, 602, 606, 936; תשס״ו, 58; תשס״ח, 432, 619, 633, 1120, 1134; תשס״ט, 210, 553, 584, 1068; תש״ע, 336; תשע״א, 435, 748; תשע״ב, 702, 860, 1211, 1265, 1494; תשע״ג, 226, 504; תשע״ד, 247, 314; תשע״ה, 55; תשע״ו, 631; תשע״ח, 1002; תשפ״ג, 2098.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 47 ו־243 לפקודת מס הכנסה, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשל״ז־4, תשל״ט, תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א־3, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשמ״ח־5, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ה־3, תשנ״ו־3, תשנ״ו־4, תשנ״ז־3, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשנ״ט־4, תש״ס־2, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ג־3, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשע״ד־2]
בתקנות אלה –
”איגרת חוב מסוג ערד“ – איגרת חוב בלתי סחירה בבורסה שהוצאה לקופות גמל לקצבה בלבד, לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”ערד“), התשנ״ה–1995;
”אמצעי שליטה“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
”דמי חופשה“ – סכומים המשתלמים לעובד, אם לפי חיקוק ואם לפי חוזה, בעד ימי חופשה;
”הון עצמי“ – סך כל שלושת המפורטים להלן, בניכוי הפסדים וקרנות הון בחובה:
(1)
הון עצמי נפרע;
(2)
קרנות הון;
(3)
עודפים;
”הוראות זכאות לדמי מחלה“ – כל אחד מאלה:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
הוראות בענין זכאות לדמי מחלה בהסכם קיבוצי החל על עובדי העמית;
”הממונה“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר;
”חברה קרובה“ – חברה אשר חברה אחרת שולטת בה או שהיא שולטת בחברה אחרת או חברה אחרת שהיא בשליטה של אחת מהחברות כאמור;
”חברה מנהלת“ – חברה שכל עיסוקה בניהול קופות גמל אשר קיבלה אישור הנציב לפעול כחברה מנהלת;
”חברה מנהלת מורשית“ – (פקעה);
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – (פקעה);
”חוק פיצויי פיטורים“ – חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963;
”חשבון קופת גמל“ – לרבות חשבון בקופת ביטוח;
”יום עסקים“ – כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”ימי המיזוג“ – (פקעה);
”כספי קופת גמל“ – סך כל הכספים וההכנסות שנתקבלו על ידי קופת גמל, ולאחר ניכוי –
(1)
כספים ששילמה קופת הגמל לעמיתיה או לאחר פטירתם – לזכאים לכך;
(2)
סכומים שנפרעו מנכסי קופת הגמל בהתאם לתקנה 41ח(א);
(3)
דמי ניהול שנגבו מעמיתים לפי תקנות אלה;
(4)
תשלומים ששילמה קופת הגמל בעד ביטוח של עמיתיה לפי תקנות אלה;
(5)
כספים שהועברו על ידי קופת גמל לקופת גמל אחרת;
”מבטח“ – חברה שקיבלה רישיון לעסוק בעסקי ביטוח לפי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן (כולל פירות וירקות) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מסלול השקעה“ – אפיק השקעה לכספי העמיתים המאופיין במגבלות השקעה שנקבעו בתקנון קופת הגמל;
”מעביד“ – אדם המשלם משכורת;
”מרכיב תגמולי המעביד“, ”מרכיב תגמולי העובד“ ו”מרכיב הפיצויים“ – כמשמעותם בתקנה 49א;
”משכורת“ – כל אחד מאלה:
(1)
לענין קופת גמל לתגמולים או לקצבה – הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד;
(2)
לענין קופת גמל לפיצויים או לדמי מחלה – הכנסת עבודה, למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו ולמעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד;
”עמית“ – אדם המשלם כספים או שמשתלמים כספים בשלו לקופת גמל בעד תגמולים, קצבה, פיצויים, השתלמות, חופשה, מחלה או מטרה אחרת, או הזכאי לקבל כספים מקופת גמל כאמור;
”עמית–מושב שיתופי“ – מושב שיתופי אשר ניתנה לגביו הוראה לפי סעיף 61 לפקודה, המשלם כספים לקופת גמל בשל חבריו;
”עמית–מעביד“ – אדם המשלם כספים לקופת גמל מרכזית בשל עובדיו;
”עמית–עצמאי“ – עמית יחיד, לרבות עובד בשל תשלום שהוא משלם לקופת גמל בלא תשלום מקביל של מעביד;
”עמית–קיבוץ“ – קיבוץ כמשמעותו בסעיף 54(א) לפקודה, המשלם כספים לקופת גמל בשל חבריו;
”עמית–שכיר“ – עובד אשר מעבידו משלם בעדו כספים לקופת גמל לתגמולים, קצבה, פיצויים לחופשה או לקרן השתלמות;
”פוליסת ביטוח“ – פוליסה שהוציא מבטח על פי תכנית ביטוח מאושרת, כמשמעותה בתקנה 42;
”פיצויים“ – סכום הון המשתלם בידי מעביד לעובד או לשאיריו אחריו, כמענק עקב פרישה או מוות;
”צדדים קשורים“ – כל אחד מאלה:
(1)
צדדים שאחד מהם –
(א)
מחזיק במישרין או בעקיפין ב־10% או יותר מהון המניות המונפק של הצד האחר או מכוח ההצבעה בו או מהסמכות למנות לו דירקטורים;
(ב)
רשאי למנות, במישרין או בעקיפין, את המנהל הכללי של האחר;
(ג)
מכהן כדירקטור או כמנהל הכללי באחר;
(2)
תאגידים שהחברות באחד מהם מותנית בחברות באחר;
(3)
צדדים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ותאגיד נוסף שאחד מהם מחזיק ב־25% או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או מהסמכות למנות לו דירקטורים;
(4)
חברה מנהלת וקופות הגמל שאותן היא מנהלת;
(5)
קופות גמל המהוות קבוצת משקיעים כהגדרתה בתקנה 41א;
(6)
צדדים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שאחד מהם הוא חברה מנהלת וקופות הגמל שאותן היא מנהלת;
”קופת ביטוח“ – קופת גמל המתנהלת בידי מבטח ושאושרה לפי תקנה 42;
”קופת גמל“ – כמשמעותה בסעיף 47(א)(2) לפקודה;
”קופת גמל אישית לפיצויים“ – קופת גמל לפיצויים המתנהלת בחשבונות אישיים על שם העובדים;
”קופת גמל לדמי מחלה“ – קופה שהעמיתים בה הם מעבידים, ואשר נועדה לתשלום דמי מחלה בהתאם להוראות זכאות לדמי מחלה;
”קופת גמל לחופשה“ – קופת גמל שנועדה לתשלום דמי חופשה; שהוקמה לפי חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951, ואשר עמיתיה הם עובדים יומיים כמשמעותם בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי בשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ״ג–1993;
”קופת גמל למטרה אחרת“ – קופה שנועדה לתשלום דמי הבראה, וכן קופה שנועדה לתשלום דמי מחלה, דמי תאונה, ותשלומים אחרים כיוצא באלה, פעלה כדין בשנת המס 2003 ואינה קופת גמל מרכזית;
”קופת גמל מסלולית“ – קופת גמל המנהלת מספר מסלולי השקעה, ואשר על פי תקנונה רשאי העמית לבחור מתוכם את מסלולי ההשקעה שבהם יושקעו כספיו;
”קופת גמל מרכזית“ – קופת גמל מרכזית לפיצויים, קופת גמל לדמי מחלה וקופת גמל מרכזית לקצבה כהגדרתה בתקנה 49ה;
”קופת גמל מרכזית לפיצויים“ – קופת גמל לפיצויים שעמיתיה הם מעבידים בלבד;
”קופת גמל לפיצויים“ – קופת גמל שנועדה לתשלום פיצויים;
”קופת גמל לקצבה“ – קופת גמל שנועדה לתשלום קצבה;
”קופת גמל לתגמולים“ – קופת גמל שנועדה לתשלום תגמולים;
”קצבה“ – תשלומים תקופתיים המשולמים לעמית–עצמאי, לעמית–שכיר או לעובד זכאי של עמית מעביד בקופת גמל מרכזית לקצבה, כהגדרתם בתקנה 49ה, או לזכאים לכך לאחר מות העמית על ידי קופת גמל, כמתחייב מתקנותיה, מדי חודש באופן רציף, בסכומים שווים או בסכומים שווים בצירוף תוספת הנובעת מהוראות שבתקנון הקופה לענין הצמדה או ריבית, לרבות הצמדה למדד, לשכר הממוצע במשק או לתשואת הקופה, ובקופת גמל לקצבה שיש לה מנגנון לשמירה על איזון אקטוארי – בכפוף להוראות המנגנון האמור;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, וצאצאי בן הזוג ובן זוגו של כל אחד מהם;
”קרן השתלמות“ – קופת גמל שנועדה לתשלום דמי השתלמות לעובדים, לעצמאים לחברי קיבוץ או לחברי מושב שיתופי;
”קרן השתלמות מיוחדת למורים“ – קרן השתלמות למורים שהיא מהמנויות בהגדרה ”עובד הוראה“ שבסעיף 3(ה) לפקודה;
”קרן ותיקה“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995);
”קרן חדשה מקיפה“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי היא זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג ”ערד“;
”קרן חדשה כללית“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי אינה זכאית לרכוש איגרת חוב מיועדת, כהגדרתה בתקנה 41א;
”שכר חודשי ממוצע לעובד שכיר“ – השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח, לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי מזמן לזמן;
”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיימת בו אחת מאלה:
(1)
הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
(2)
בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; לענין זה לא יראו במחזיק אמצעי שליטה בתאגיד כשולט בו רק משום שיש בידיו יכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד לצורך הגנה על זכויותיו כמיעוט בתאגיד ולא יראו את מדינת ישראל כשולטת בחברה ממשלתית, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”תגמולים“ – סכום הון שמשלמת קופת גמל, בהתאם לתקנותיה לעמית–שכיר או לעמית–עצמאי מכספים שנצטברו בקופת הגמל לזכותו, או לזכאים לכך לאחר מותו;
”תקרה חודשית של השכר המבוטח“ – תקרה חודשית לשכר המבוטח בקרן חדשה מקיפה בגובה של פעמיים שכר חודשי ממוצע לעובד שכיר, ומחושבת על פי הנוסחה שבתוספת השביעית;
”תקרת הפקדה חודשית“ – 20.5% מהתקרה החודשית של השכר המבוטח.
[תיקון: תשל״א, תשל״ח־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תש״ל־2, תשל״ג־2, תשל״ו, תשל״ז־2, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ח, תשל״א־2, תשל״ב, תשל״ג, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ב־3, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטלה).
פרק שני: אישורים
בקשות לאישור [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשנ״ג, תשס״א]
(א)
חברה המבקשת אישור לפעול כחברה מנהלת או חברה מנהלת המבקשת אישור בעבור קופת גמל שבניהולה, תגיש לנציב בקשה בכתב בטופס שהורה עליו הנציב ויצרפו לה:
(1)
העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של החברה וכן העתק מהתקנון או מהתכנית של קופת הגמל (להלן – התקנון);
(2)
אם התאגיד הוא קופת גמל לקיצבה – ידיעות אקטואריות שבהן יפורטו, בין היתר, שיעורי התשלומים לקופת הגמל ותנאי הקיצבה;
(3)
כל מסמך אחר שידרוש הנציב;
(4)
תצהיר בכתב של מנהל קופת הגמל או של עורך דין כי אין במסמכים המפורטים בפסקה (1) או במסמכים שדרש הנציב לפי פסקה (3) הוראה המונעת מהתאגיד המבקש אישור כקופת גמל לקיים הוראות תקנות אלה או המתיר לה לעשות דבר שנאסר על קופת גמל לעשותו לפי תקנות אלה.
(א1)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הנציב לאשר כקופת גמל תאגיד שהוא קופת גמל או קופת גמל המנוהלת בידי תאגיד שאינו חברה מנהלת, אם קופת הגמל אושרה לראשונה לפני יום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).
(ב)
מעביד המבקש אישור לתשלום סכומים שלא בתור השתתפות שנתית סדירה כאמור בסעיף 17(5) לפקודה, יגיש לנציב באמצעות קופת הגמל, בקשה בטופס שייקבע על ידי הנציב, לא יאוחר מתשעים יום מיום התשלום לקופת הגמל.
סוגי האישור [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ט־3, תשס״א, תשס״ג]
(א)
הנציב רשאי לאשר כקופת גמל כאמור בסעיף 47 לפקודה, קרן או קופה שלגביה הוגשה בקשה כאמור בתקנה 5, בכפוף לאמור בתקנות אלה.
(ב)
אישור כאמור בתקנת משנה (א) אין כוחו יפה אלא לקופת הגמל שניתן לה, ולענין זה אין נפקא מינה אם קופת הגמל היא של תאגיד שיש לו קופות גמל נוספות או שהוא מנהל קופות גמל נוספות, אם מסמכי היסוד של התאגיד מתירים ניהול קופות גמל נוספות ואם יש לקופות הגמל הנוספות אישור כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)
הנציב רשאי לאשר קרן חדשה כללית למפרע מיום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995).
סייגים לאישור [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2, תשמ״ח־5, תשנ״ו־4, תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״א, תשס״ד־4]
(א)
לא יאשר הנציב קופת גמל, אלא אם כן –
(1)
היא מנוהלת כנאמנות בידי חברה מנהלת, ואולם הוא רשאי לאשר קופת גמל שאושרה לראשונה לפני יום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) אף אם אינה מנוהלת כאמור;
(2)
תקנונה אוסר העברת זכויות עמית או שעבודן לאחר וכן הפליה בין הזכויות המוקנות לעמיתים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ובתקנון קופת גמל, לא יראו שעבוד של כספים בקופת גמל לתגמולים או להשתלמות, החל במועד שהעמית היה זכאי למשוך את הכספים מהקופה, כשעבוד לאחר, וכן לא יראו במימוש שעבוד כאמור, בדרך של משיכת הכספים לטובת הנושה, כהעברת זכויות עמית לאחר, ואולם משמומש השעבוד לא יהיה העמית רשאי להפקיד בקופה כספים נוספים.
(ג)
(בוטלה).
(ד)
אישור קרן ותיקה לא יחול אלא על עמיתים שהצטרפו לקרן עד יום כ״ז באדר ב׳ התשנ״ה (29 במרס 1995) (להלן בתקנה זו – המועד הקובע), או על עמיתים שהצטרפו לקרן אחרי המועד הקובע, אם נתקיימו בעמית כאמור כל אלה:
(1)
הוא הצטרף לקרן הוותיקה לא יאוחר משישה חודשים לאחר היום שבו החל להיות מועסק אצל מעביד חדש במקום עבודה חדש (להלן בתקנה זו – יום המעבר), והתקיים בו אחד מאלה:
(א)
במועד הקובע ועד יום המעבר, היה לו כתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 (להלן – חוק המינויים);
(ב)
ביום המעבר היה לו כתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק המינויים, ובמועד הקובע היה מועסק לפי כתב הרשאה כאמור בסעיף 37 לחוק המינויים, לפי הרשאה להעסקה לשעה כאמור בסעיף 38 לחוק המינויים או לפי הרשאה להעסקה בתקופת ניסיון כאמור בסעיף 39א לחוק המינויים;
(ג)
ביום המעבר היה לו כתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק המינויים או שהיה מועסק באחת הדרכים המנויות בפסקת משנה (ב), ובמועד הקובע ועד היום שבו קיבל כתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק המינויים או החל להיות מועסק באחת הדרכים המנויות בפסקת משנה (ב), היה עמית בקרן ותיקה אשר בינה ובין המדינה היה קיים ביום המעבר הסכם לפי סעיף 86 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (בתקנה זו – חוק הגמלאות);
(2)
למעביד במקום העבודה החדש אין מחויבות לשלם לעמית קצבה;
(3)
העמית אינו זכאי לגמלה מאוצר המדינה;
(4)
העמית בחר בזכויות על פי הסכם, שנערך בהתאם להוראות סעיף 86 לחוק הגמלאות, בשל העסקתו בשירות המדינה כאמור בפסקה (1);
(5)
מעבר העמית למקום העבודה החדש נעשה עקב שינוי מבני, שבמסגרתו עברה קבוצת עובדים משירות המדינה למקום העבודה החדש, וניתן אישור שר האוצר להצטרפות עובדים מקבוצה זו שמתקיימים בהם התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4), לקרן ותיקה.
קביעה בתקנון קופת הגמל
הנציב רשאי לדרוש כתנאי למתן אישור לפי תקנה 6 כי בתקנון קופת הגמל ייקבעו שני אלה:
(1)
שמנהלי קופת הגמל חייבים לעשות כל פעולה שתקנות אלה מחייבות את הקופה לעשותה ולהימנע מלעשות כל פעולה שתקנות אלה אוסרות לעשותה;
(2)
שקופת הגמל אינה רשאית לעסוק בכל עיסוק שתקנות אלה אינן מתירות אותו באורח מפורש, אלא אם כן ניתן על כך אישור מאת הנציב.
תיקון התקנון
קופת גמל לא תתקן בתקנונה כל תיקון שיש בו כדי לפגוע בהוראות תקנות אלה.
בקשה לשינוי [תיקון: תשמ״ו, תשנ״א, תשס״א]
(א)
קופת גמל או תאגיד המנהל קופת גמל המבקשים לשנות את המסמכים שהוגשו על פי תקנה 5(א)(1) או (3) יבקשו מראש את אישור הנציב לשינוי.
(א1)
ראה הנציב כי השינוי המוצע בתקנון קופת הגמל משנה את הגדרת מי שזכאי להיות עמית בקופה או שיש בו, לדעתו, כדי לשנות באופן מהותי את אופיה של הקופה או כדי להשפיע באורח מהותי על אופן ניהולה, רשאי הוא להתנות את אישורו בשינוי התקנון כך שניהול הקופה ייעשה כנאמנות המנוהלת בידי חברה מנהלת.
(ב)
שינתה קופת גמל את המסמכים האמורים בתקנת משנה (א) ללא אישור מראש של הנציב, יפקע אישורה לפי תקנה 6 מיום שנעשה השינוי.
(ג)
התקנון כמשמעותו בתקנה 5(א)(1), לרבות כל שינוי שיחול בו, יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי הקרן או הקופה.
תקופת אישור
כל אישור לפי תקנה 6 יפקע בתום שלוש שנים מיום שניתן, מלבד אם הנציב הגביל תקפו של האישור לתקופה קצרה יותר.
חידוש אישור [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ג]
בקשה לחידוש אישור תוגש על ידי קופת גמל בטופס שייקבע על ידי הנציב לא יאוחר מחדשיים לפני מועד פקיעת האישור. לבקשה יצורפו המסמכים שקופת הגמל חייבת להגישם לפי תקנה 5 אלא אם מנהל קופת הגמל יצהיר כי לא חל כל שינוי במסמכים אלה.
ביטול אישור [תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ד־4]
(א)
הנציב רשאי לבטל אישור, שניתן לקופת גמל לפי תקנה 6, אם לא קויימה הוראה מהוראות תקנות אלה. ביטול האישור יהיה כולו או מקצתו, לחלוטין או לזמן מסויים, להבא או למפרע, הכל כפי שיקבע הנציב.
(ב)
מבלי לגרוע מהסמכות האמורה בתקנת משנה (א) רשאי הנציב לבטל את האישור לפי סעיף 9(2) לפקודה לגבי כל סכום מכספי קופת גמל שבו עברה קופת הגמל על הוראה שבתקנות אלה.
(ג)
מבלי לגרוע מהסמכויות האמורות בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי הנציב לבטל את אישורה של קופת גמל אם בתוך שנה מיום אישורה לא הופקדו בה 1,000,000 שקלים חדשים לפחות, לבטל את אישורה של קרן חדשה מקיפה אם בתוך שנתיים מיום אישורה לא הגיע מספר עמיתיה ל־1,500, ולבטל את אישורה של קרן חדשה כללית אם בתוך חמש שנים מיום אישורה לא הגיע מספר עמיתיה ל־1,500.
[תיקון: תשנ״ג, תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־2]
(בוטלה).
החלת הוראות על חברה מנהלת ועל קופת גמל [תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־2]
על חברה מנהלת ועל קופת גמל שהיא תאגיד יחולו הוראות חוק החברות המפורטות להלן, כאילו היו חברה ציבורית –
(1)
(2)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) בסעיף 95 למעט ההפניה לסעיף 121(ג);
(3)
הוראות סעיפים 114 עד 117, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א)
בועדת הביקורת אפשר שיכהנו רוב הדירקטורים החיצוניים ולא כולם;
(ב)
בקופת גמל שהיא אגודה שיתופית, ימונו חברי ועדת הביקורת שלא מקרב הועד המנהל, ואפשר שבועדה לא יכהנו דירקטורים חיצוניים;
(4)
הוראות סעיף 219(ג) לחוק החברות יחולו, בשינויים המחויבים, על חברה מנהלת ועל קופת גמל שהיא תאגיד שאינו אגודה שיתופית, ואולם בקופה כאמור שהממונה אישר לה לגבות דמי ניהול על בסיס הוצאות בפועל לפי תקנה 41ח(ב)(2) אפשר שיכהן דירקטור חיצוני אחד בלבד.
[תיקון: תשנ״ג]
פרק שלישי: גוף מפקח (בוטל)
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטלה).
פרק רביעי: הוראות בדבר תשלומים לקופת גמל
שיעורי תשלום של מעביד ושל עמית שכיר [תיקון: תשכ״ה, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ד־3, תשמ״ח־5, תשמ״ט, תשנ״ו־4, תשמ״ח־5, תשמ״ח־6, תשמ״ט, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ג, תשס״ג־3, תשס״ג־5, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשע״ח, תשפ״ג]
(א)
אישור לפי תקנה 6 לקופת גמל המקבלת תשלומים מאת מעביד יחול רק על אותם הכספים שהיא תקבל ממנו בדרך של תשלומים חדשיים רצופים בשיעור שווה ממשכורתו של עמית–שכיר, העובד אצל אותו מעביד ובלבד שהתשלום החדשי של המעביד שעליו יחול אישור כאמור, יהיה בשיעור או בשיעורים, הכל לפי הענין, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להלן:
(1)
(א)
לקופת גמל לתגמולים למרכיב תגמולי המעביד – שיעור שלא יעלה על 7.5% מן המשכורת, ואולם –
(1)
בתכנית ביטוח המבטיחה תשואה יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5% לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בתכנית לאותה מטרה; בתקנה זו, ”תכנית ביטוח המבטיחה תשואה“ – תכנית ביטוח המזכה את המבטח באיגרות חוב שמנפיקה הממשלה לפי חוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ״ג–1962, או לפי חוק המילווה (ביטוח חיים), התשכ״ה–1965;
(2)
בקופת גמל המבטיחה תשואה, כהגדרתה בתקנה 38ב1, יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5%, לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה לאותה מטרה;
(3)
בתכנית ביטוח שביום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית תשלומים, שעל פי תנאי הפוליסה לא ניתן להגדילם, יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5%, לחשבון אחר שאינו כולל הגבלה כאמור, בתכנית לאותה מטרה;
(4)
בתכנית ביטוח שביום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית על פי תנאי הפוליסה שאושרו לפני יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004), והובטחו בה לעמית מקדמי קצבה קבועים, יכול שהתשלום שמעבר ל־5% יהיה לחשבון אחר, ובלבד שישולם בתכנית לאותה מטרה;
(ב)
(1)
לקופת גמל לפיצויים – שיעור שלא יעלה על השיעור הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד עבור אותו עמית שכיר לפי חוק פיצויי פיטורים או לפי הסכם עבודה, ובלבד שלא יעלה על השיעור של 81⁄3% מאותה משכורת;
(2)
נצבר בתום שנת המס בקופת גמל לפיצויים שבה לא מתנהל חשבון אישי לכל עמית–שכיר סכום העולה ביותר מ־10% על הסכום שהיה המעביד חייב כפיצויים לכל עובדיו אילו פרשו מעבודתם באותה עת, כשהוא מחושב לפי משכורת של חודש לכל שנת עבודה, כשהוא מוגדל בשיעור תוספת היוקר הראשונה ששולמה לאחר תום שנת המס, יוקטנו תשלומי המעביד על פי פסקת משנה (1) בשנת המס שלאחריה בסכום העודף; בפסקה זו, ”שנת מס“ – לרבות תקופת שומה מיוחדת;
(ג)
לקופת גמל לקצבה –
(1)
למרכיב תגמולי המעביד – שיעור שלא יעלה על 7.5% מן המשכורת; ואולם בתכניות ביטוח כאמור בפסקאות משנה (א)(1), (3) ו־(4) יחול האמור בפסקאות המשנה האמורות;
(2)
למרכיב הפיצויים – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד שבקופת גמל משלמת לקצבה שפסקת משנה (ג1) אינה חלה עליה, שולם למרכיב תגמולי המעביד, באותו חשבון קופת גמל לקצבה, תשלום בשיעור של 5% לפחות מהמשכורת;
(ג1)
למרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שהיא –
(1)
קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ״א–1981 – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד ששולם למרכיב תגמולי המעביד, באותו חשבון קופת גמל, תשלום בשיעור הקבוע בסעיף 78יא לחוק האמור;
(2)
תכנית ביטוח שביום ו׳ באדר התשנ״ט (22 בפברואר 1999) שילם לה עמית כספים – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד ששולם למרכיב תגמולי המעביד בקופת ביטוח לקצבה, תשלום בשיעור של 5% לפחות מהמשכורת;
(ד)
הנציב רשאי להורות על הקטנת שיעורי התשלומים כאמור בתקנת משנה (א)(1)(ב) ו־(א)(1)(ג), אם, לדעתו, נצטברו בקופת הגמל סכומים העודפים על הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד כלפי כל העמיתים השכירים העובדים אצלו;
(ה)
סך כל התשלומים של המעביד לקופות גמל לתגמולים, לפיצויים ולקיצבה, בכפוף לסייגים שבתקנת משנה זו, לא יעלו על שיעור של 15.83% מהמשכורת;
(1א)
לקרן השתלמות – לפי הקבוע בפקודה;
(2)
לקופת גמל לחופשה לא יעלה שיעור התשלום על –
(א)
משכורת בעד חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית, תשי״א–1951, ולא יותר מהסכום שנקבע בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי לפי הגבוה משניהם;
(ב)
(בוטלה);
(3)
לקופת גמל למטרה אחרת – לפי הסכמי עבודה קיבוציים;
(4)
לקופת גמל לדמי מחלה – לפי מחויבותו של העמית לעובדיו לפי הוראות זכאות לדמי מחלה, בשנה שקדמה לשנה שבה שולמו כספים לקופה (להלן – השנה הקודמת), ועד לסכום שלא יעלה על 2.5% מכלל המשכורות ששילם העמית לעובדיו בשנה הקודמת או עד לסכום שהוא ההפרש שבין תקרת הצבירה של העמית לבין סך כל הסכומים העומדים לזכותו בקופה, בניכוי סכומים שגבתה הקופה בהתאם לתקנה 41ח, לפי הנמוך מביניהם; לענין זה, ”תקרת צבירה“ של עמית בשנה פלונית – סכום השווה ל־7.5% מכלל המשכורות ששילם לעובדיו בשנה הקודמת.
(ב)
אישור כאמור בתקנת משנה (א) לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה יחול רק אם נתקיימו כל אלה:
(1)
כנגד תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביד עד שיעור של 5% ממשכורתו של העמית השכיר, משלם העמית השכיר אף הוא, מדי חודש, למרכיב תגמולי העובד באותו חשבון קופת גמל, סכום השווה לסכום ששילם המעביד, למעט במקרים שמפורטים בפסקת משנה (4);
(2)
שיעור תשלומי העמית השכיר למרכיב תגמולי העובד אינו עולה על 7% ממשכורתו, ואם שיעור תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביד אינו עולה על 5% ממשכורתו של העמית השכיר יהיה שיעור תשלומי העמית השכיר שווה לשיעור תשלומי המעביד;
(3)
תשלומי העמית השכיר הועברו בדרך של תשלומים חודשיים רצופים בשיעור שווה ממשכורתו;
(4)
כל תשלומי העמית השכיר ששולמו לפי תקנת משנה זו למרכיב תגמולי העובד, ישולמו לאותו חשבון קופת גמל שאליו שילם המעביד למרכיב תגמולי המעביד בשל אותה משכורת לפי תקנת משנה (א) ולאותה מטרה, ואולם –
(א)
בתכנית ביטוח המבטיחה תשואה יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1) לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בקופת גמל שיבחר המבוטח לאותה מטרה, ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה;
(ב)
בקופת גמל המבטיחה תשואה, כהגדרתה בתקנה 38ב1, יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1), לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בקופת גמל שיבחר המבוטח לאותה מטרה ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(2), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה;
(ג)
בתכנית ביטוח שביום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית תשלומים, שעל פי תנאי הפוליסה לא ניתן להגדילם בה, יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1), לחשבון אחר שאינו כולל הגבלה כאמור, בקופת גמל שיבחר המבוטח לאותה מטרה ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(3), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה;
(ד)
בתכנית ביטוח שביום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית על פי תנאי הפוליסה שאושרו לפני יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004), והובטחו בה לעמית מקדמי קצבה קבועים, יכול שהתשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1) יהיה לחשבון אחר, ובלבד שישולם בקופת גמל שיבחר המבוטח לאותה מטרה ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(4), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה.
(ב1)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) –
(1)
הפקדות המעביד והעובד בקרן חדשה מקיפה לא יעלו על תקרת ההפקדה החודשית;
(2)
(אינה חלה על פוליסת ביטוח שהוצאה לפני 1.9.2023 או הועברה מפוליסת ביטוח אחרת שהוצעה לפני המועד האמור): הפקדות המעביד והעובד לקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח יהיו רק בשל חלק מן המשכורת העולה על התקרה החודשית של השכר המבוטח, ובלבד שהופקד בעבור העובד בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, בחודש שבו בוצעה הפקדה לקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח, סכום העומד על תקרת ההפקדה החודשית לפחות.
(ב2)
(1)
אישור כאמור בתקנת משנה (א) לקרן השתלמות יחול רק אם העמית ישלם אף הוא מדי חודש בחודשו לקרן שליש לפחות מהסכום ששילם המעביד.
(2)
הוראות פסקה (1) לא יחולו על עמית–רופא אשר תשלומיו לקרן הם לפי הוראות הסכם קיבוצי שנחתם עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), ושאושר בידי שר האוצר; לעניין זה, ”עמית–רופא“ – רופא שביום כ״ח בסיוון התשס״ח (1 ביולי 2008) התקיימו בו שני אלה:
(א)
היה עמית בקרן השתלמות;
(ב)
היה זכאי על פי הסכם העבודה של רופאים שחל עליו, שיופקדו בעבורו תשלומים לקרן שאינם לפי הוראות פסקה (1).
(ג)
אישור כאמור בתקנת משנה (א) לא יחול על –
(1)
(נמחקה);
(2)
תשלומי מעביד לקופת גמל בעד עובד הזכאי לקצבה בשל אותה משכורת, על פי דין או חוזה, למעט אישור לקרן השתלמות ולקופת גמל אישית לפיצויים לחשבון שנפתח עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) ועל פי הסכם קיבוצי שנחתם עד יום ה׳ בחשון התשס״ד (31 באוקטובר 2003) ושאושר בידי שר האוצר, לגבי תשלומים חודשיים רצופים בשיעור שווה מהמשכורת ואשר אינו עולה על שני אחוזים ושליש ממנה.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (א), קופת גמל מרכזית לפיצויים או קופת גמל לדמי מחלה תהיה רשאית לקבל תשלומים מאת עמית–מעביד שלא בדרך של תשלומים חדשיים רצופים.
תשלומי עמית–
(א)
אישור לפי תקנה 6 לקרן השתלמות לא יחול על כספים שהפקיד עמית–עצמאי, אלא אם כן הוא יחיד שיש לו הכנסות מעסק או ממשלח יד.
(ב)
אישור לפי תקנה 6 לקופת גמל לקיצבה שאינה קופת ביטוח, בשל עמית עצמאי, יחול רק על אותם הכספים שהיא תקבל ממנו בתשלומים חודשיים או רבעוניים רצופים, ולפי אחד מאלה:
(1)
בקרן ותיקה – סכום [צ״ל: שיעור] שלא יעלה על הקבוע בתקנונה או בהסכם חברות שנכרת בהתאם להוראות שבתקנונה, ואם אין הגבלה כאמור, שיעור שלא יעלה על 22.83% מהגבוה מבין שני אלה:
(א)
הכנסתו של העמית לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה בתקופה שבשלה הוא משלם לקרן;
(ב)
הכנסתו המזכה כהגדרתה בסעיף 47 לפקודה;
(2)
בקרן חדשה מקיפה – שיעור כאמור בפסקת משנה (1), ובלבד שסך כל התשלום החודשי לא יעלה על תקרת ההפקדה החודשית;
(3)
בקרן חדשה כללית – ללא הגבלה,
ובלבד שכספים ששולמו בעבור העמית כעמית שכיר או כעמית עצמאי בקרן אחרת יופחתו מהסכומים כאמור.
(ג)
אישור לפי תקנה 6 לקופת גמל לתגמולים בשל עמית עצמאי שנולד בשנת 1961 ואילך, יחול על אותם הכספים שהיא תקבל ממנו, ובלבד שהתקיים אחד משני אלה:
(1)
שולמו בשלו מהכנסתו המזכה בעבור אותה שנת מס כספים לקופת גמל לקצבה בסכום שלא יפחת מ־16% של 12 פעמים השכר החודשי הממוצע לעובד שכיר;
(2)
לעמית הסדר, לפי דין או הסכם, אשר מקנה לו בשל עבודתו באותה שנת מס, זכות לקבל לאחר פרישתו מעבודה סכום חודשי, מאוצר המדינה או מקופת המעביד או מקופת תאגיד קשור למעביד שאינו קופת גמל; לענין זה, ”קופת גמל“ – למעט קופת גמל מרכזית לקצבה.
(ד)
(אינה חלה על פוליסת ביטוח שהוצאה לפני 1.9.2023 או הועברה מפוליסת ביטוח אחרת שהוצעה לפני המועד האמור): חברת ביטוח תהיה רשאית לקבל הפקדות מעמית עצמאי בשנת מס מסוימת לקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח, רק אם העמית הפקיד באותה שנת מס לקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, סכום העומד על מכפלת תקרת ההפקדה החודשית ב־12, לפחות.
אופן תשלומי המעביד לקופה וזמנם [תיקון: תש״ל־2, תשמ״ד־3, תשמ״ח־5, תשמ״ט, תשס״ד־4, תשס״ה־5, תשס״ו]
קופת גמל תקבל מהמעבידים רק סכומים כמפורט בתקנה 19(א). התשלומים יתקבלו במזומנים בלבד ולא יאוחר מהמועד המוקדם מבין אלה (להלן – מועד התשלום):
(1)
שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד;
(2)
חמישה עשר ימים מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד.
[תיקון: תשכ״ט, תש״ל־2, תשמ״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ה־5, תשע״ה]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ט־2, תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ד־4, תשע״ה]
(בוטלה).
[תיקון: תשע״ה]
(בוטלה).
תשלומי עמית קיבוץ ועמית מושב שיתופי [תיקון: תשל״ז־4, תשל״ט, תשמ״ח]
חובת מתן אישורים [תיקון: תשל״ז־4, תשל״ט, תשמ״ח־4, תשמ״ח־5, תשמ״ט־4]
(א)
קופת גמל תמסור למעבידים, לעמיתים קיבוצים, לעמיתים מושבים שיתופיים ולעמיתים עצמאיים, לסוף שנת המאזן שלהם, ולפי דרישתם, תעודה בה תאשר את הסכום שקיבלה מהם במשך השנה, ולעמיתים קיבוצים ולעמיתים מושבים שיתופיים גם את הסכום ששילמה להם במשך השנה.
(ב)
קופת גמל תמסור לעמית מעביד, תוך 3 חדשים מתחילת שנת המס, אישור לגבי הסכומים שקיבלה ממנו בשנת המס הקודמת; אישור כאמור יינתן על גבי הטופס הקבוע בתוספת החמישית ויכלול את כל הפרטים המפורטים בו.
[תיקון: תשמ״ח־3]
פרק חמישי: הוראות בדבר השימוש בכספי קופת גמל
[תיקון: תש״ל־2, תשל״ב־2, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ז־2, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־3, תשמ״ו, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ו־2, תשל״ו־3, תש״ם, תשמ״א־3, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ה, תש״ל־2, תשל״ז־2, תש״ם־2, תש״ם־5, תשמ״ו־4, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ה, תש״ל־2, תש״ם־2, תש״ם־4, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תש״ם־2, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ה, תשל״ט, תשל״ט־3, תש״ם־2, תשמ״א־2, תשמ״ד, תשמ״ד־3, תשמ״ו, תשמ״ו־7, תשמ״ח־3, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ו־4, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ו־4]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־3, תשמ״ח־5, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ח־2, תשס״ג־3, תשס״ד־4, תשע״ג, תשע״ג־2]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־3, תשמ״ח־5, תשנ״א, תשנ״ג, תשס״ב־2, תשס״ג־3, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ג־4, תשנ״ה, תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשנ״ח־2, תשנ״ט־3, תשס״ג, תשס״ג־3, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ח־3]
(בוטלה).
העברת כספים בין מסלולי השקעה בקופת גמל [תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־5, תשע״ד־2, תשע״ו]
(א)
כספים שהופקדו בקופת גמל מסלולית ניתנים להעברה ממסלול השקעה אחד למסלול השקעה אחר באותה קופה רק במקרים אלה:
(1)
העברה בידי עמית–שכיר, של כספים במסלול השקעה בקופת גמל לתגמולים, בקרן השתלמות, או בקופת גמל לקצבה למסלול השקעה אחר באותה קופה, ובלבד שהעברת סכומים בקופת גמל אישית לפיצויים תיעשה באישור המעביד, אלא אם כן אין למעביד זכות לקבל כספים אלה; בקרן השתלמות לחברי קיבוץ ובקרן השתלמות לחברי מושב שיתופי שניתנה לגביו הוראה לפי סעיף 61 לפקודה, יחולו הוראות פסקה זו כאילו היה העמית עמית–שכיר והקיבוץ או המושב השיתופי, לפי הענין, מעבידו;
(2)
העברה בידי עמית–שכיר, של כספים במסלול השקעה בקרן חדשה מקיפה, בקרן חדשה כללית ובקופת ביטוח, למסלול השקעה אחר באותה קופה, ובלבד שהעברת מרכיב הפיצויים תיעשה לפי פסקה (4) והעברת סכומי פיצויים תיעשה באישור המעביד, אלא אם כן אין למעביד זכות לקבל כספים אלה;
(3)
העברה בידי עמית–עצמאי, בידי עמית–קיבוץ או בידי עמית–מושב שיתופי של כספים ממסלול השקעה בקופת גמל לתגמולים, בקרן השתלמות, בקרן חדשה כללית ובקופת ביטוח, למסלול השקעה אחר באותה קופה;
(4)
העברה בידי עמית–שכיר, באישור מעבידו או בידי המעביד, של כספים ממסלול השקעה בקופת גמל אישית לפיצויים למסלול השקעה אחר באותה קופה;
(5)
העברת כספים בידי זכאי שבחר להשאיר את התגמולים או הפיצויים המגיעים לו בחשבון תגמולים שיירשם על שמו, כאמור בתקנה 34ב(ב)(1), למסלול השקעה אחר באותה קופה;
(6)
העברה בידי עמית–מעביד של כספים ממסלול בקופת גמל מרכזית למסלול השקעה אחר באותה קופה.
(ב)
העברת כספים ממסלול למסלול תיעשה בתוך שלושה ימי עסקים, אלא אם כן נקבעה בתקנון הקופה תקופה קצרה יותר; על העברת הכספים כאמור יחולו ההוראות הקבועות בתקנות 41יא עד 41יח.
(ג)
(פקעה).
פרק ששי: הוראות בדבר תשלומים לעמיתים
תשלום לעמית שכיר [תיקון: תשל״ה, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ז־3, תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תש״ם־3, תשמ״א־3, תשמ״ב־4, תשמ״ג־2, תש״ן, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ז־5, תשס״ג, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשס״ה־6, תשס״ו, תשס״ח־3]
(א)
קופת גמל אישית לפיצויים תשלם לעמית שכיר את המגיע לו – לפי תקנות קופת הגמל והסכם העבודה – מכספי הפיצויים שהצטברו בה לזכותו, רק לאחר פרישתו מהעבודה או – לאחר פטירתו לזכאים לכך. משעשתה כן תודיע על כך קופת הגמל, בכתב, לפקיד השומה, תוך שבעה ימים מיום התשלום, זולת אם נעשה התשלום לעובד יומי וזולת אם התשלום נעשה באמצעות המעביד.
(ב)
קופת גמל לתגמולים תשלם לעמית תגמולים המגיעים לו לפי תקנונה מחשבונו כעמית–שכיר, באחד מאלה:
(1)
בהגיעו לגיל 60 שנים אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון;
(2)
אין לו ולבן זוגו הכנסות העולות על סכום ההכנסה המזערית בחודש מסוים, והגיש הצהרה לקופת הגמל בדבר גובה הכנסותיו והכנסות בן זוגו לאותו חודש, בתוך 60 ימים מתום אותו חודש (להלן – ההצהרה); הוגשה הצהרה כאמור, תשלם קופת הגמל לעמית מהתגמולים העומדים לזכותו, סכום שהוא ההפרש שבין סכום ההכנסה המזערית לבין סכום הכנסות בני הזוג כאמור בהצהרה; ההצהרה תהיה בתוקף לתקופה של חודשיים נוספים על החודש שלגביו ניתנה (להלן – תקופת הזכאות), זולת אם בתקופת הזכאות הוגשה לקופת הגמל הצהרה מתקנת של העמית או שניתנה לה הודעה מטעם הנציב על הפסקת התשלום על פי פסקה זו, כולו או חלקו; בתום כל תקופת זכאות יהיה העמית רשאי להגיש הצהרה חדשה; בפסקה זו, ”סכום ההכנסה המזערית“ – סכום שכר מינימום לחודש, לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987, ואם בשנת המס היה לעמית ולבן זוגו לפחות ילד אחד שטרם מלאו לו 18 שנה – כפל הסכום האמור;
(3)
ההוצאות הרפואיות בשנת המס של העמית או של קרובו, למעט הוצאות לטיפול שיניים, גבוהות ממחצית ההכנסה השנתית שלו, של בן זוגו, של קרובו שלטובתו נשא בהוצאות הרפואיות ושל בן הזוג של קרובו האמור; הסכום שתשלם קופת גמל על חשבון התגמולים לפי פסקה זו, לא יעלה על סכום ההוצאות הרפואיות כאמור;
(4)
לאחר שהיה לעמית באותו חשבון, הוא או קרובו חלה או נפגע ונקבעה לו נכות צמיתה בדרגה של 75% או יותר על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א) לפקודה או על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 9(5)(ב) לפקודה;
(5)
לאחר פטירתו – לזכאים לכך;
(6)
לגבי סכומים העומדים לזכותו שמקורם בתשלומים ששולמו לקופת הגמל לפני יום כ״א בטבת התשס״ה (2 בינואר 2005) וכן הרווחים שמקורם באותם תשלומים – גם בהתקיים אחד מאלה:
(1)
בהגיעו לגיל 60 שנה אם פרש מעבודתו או צמצם את עבודתו בשיעור של 50% לפחות;
(2)
פרש ממקום עבודה כתוצאה מפיטורין או התפטרות ולא החל לעבוד במקום עבודה אחר בתוך שישה חודשים מיום פרישתו או שהחל לעבוד במקום עבודה אחר שהמעביד בו אינו משלם בעבורו כספים לקופת תגמולים או לקצבה וחלפו 13 חודשים מיום שהחל לעבוד במקום העבודה האחר.
הפקיד העמית כספים בחשבונו בקופת הגמל לאחר ששולמו לו כאמור בתקנת משנה זו, תשלמם קופת הגמל רק אם עברו חמש שנים מיום שהפקיד לראשונה כספים בקופה לאחר ששולמו לו לאחרונה.
(ג)
קופת גמל לקיצבה תשלם את המגיע לעמית–שכיר לפי תקנונה, כקצבה באחד מאלה:
(1)
מלאו לו 60 שנים לפחות; ובקרן ותיקה, לאישה – אם מלאו לה 55 שנים לפחות;
(2)
איבד את כושרו לעבוד, באופן מלא או חלקי;
(3)
לאחר פטירתו – לשאירים הזכאים לכך.
(ד)
קופת גמל לקצבה תשלם לעמית שכיר את המגיע לו לפי תקנונה שלא בדרך של קצבה, רק באחד מאלה:
(1)
בהתקיים התנאים כאמור בתקנת משנה (א) ולפי האמור בה – את הסכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל, שיועדו לכיסוי התחייבויות המעביד לפי חוק פיצויי פיטורים;
(2)
בהתקיים התנאים כאמור בתקנות משנה (ב)(1) עד (6) ולפי האמור בהן – את הסכומים העומדים לזכותו במרכיב תגמולי המעביד ובמרכיב תגמולי העובד, כמשמעותם בתקנה 49א, באופן יחסי, ואולם תקנת משנה (ב)(1) ו־(6) תחול רק על סכומים ורווחים שמקורם בתשלומים ששולמו לקופת הגמל לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000).
(ה)
קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, תשלם לעמית שכיר לפי תקנונה, לאחר פרישתו מעבודתו כתוצאה מפיטורין או התפטרות, את כל הסכום שנותר בה, אם מלאו לו 60 שנים לפחות, ואם פחת סכום הקצבה החודשית שהוא זכאי לה מ־5% מסכום שכר המינימום לחודש, לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987; שילמה הקופה כאמור, יראו לענין חבות המס את הסכום ששולם כהיוון קצבה.
(ו)
(בוטלה).
(ז)
על אף האמור בתקנון קופת הגמל –
(1)
לא תתנה קופת גמל כל תשלום לעמית–שכיר לפי תקנות משנה (ב), (ג), (ד)(2) ו־(ה) באישור המעביד ולא תתנה קרן השתלמות תשלום לפי התנאים הקבועים בפקודה לענין משיכת כספי המעביד בפטור ממס באישור המעביד, למעט אישור הנדרש ממעביד בתקנון הקרן לגבי סכומים שישמשו את העובד לצורך השתלמותו;
(2)
לא תחזיר קופת גמל כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי למשכם לפי תקנה זו, ובקרן השתלמות – אם היה העמית השכיר רשאי למשכם בפטור ממס לפי התנאים הקבועים בפקודה, ולא תחזיר קופת גמל או קרן השתלמות כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי להעבירם בלא אישור המעביד, לפי הוראות כל דין.
תגמולים ופיצויים של עמית–
(א)
עמית שכיר בקופת גמל לתגמולים או עמית בקופת גמל אישית לפיצויים, הזכאי למשוך סכומים מקופת הגמל, רשאי לבחור באחת מאלה:
(1)
אם הסכימה לכך הקופה – להשאיר את התגמולים או הפיצויים המגיעים לו בחשבון התגמולים בקופה ולמשוך סכומים בכל עת שיבחר ללא זכות להפקיד לחשבון כספים נוספים;
(2)
להעביר את כל סכום התגמולים או הפיצויים המגיעים לו לחשבון עמית–עצמאי באותה קופה או בקופת גמל לתגמולים אחרת, או להעביר את כל הסכום האמור למרכיב התגמולים בחשבון בקופת גמל משלמת לקצבה;
(3)
(נמחקה);
ובלבד שסכום הפיצויים שיישאר בקופה או שיועבר לקופת גמל אחרת יהיה הסכום שנותר לאחר תשלום המס המגיע מן העמית לפי הנחיות פקיד השומה.
(ב)
בחר העמית להעביר את כל סכום התגמולים או הפיצויים המגיעים לו, כאמור בתקנת משנה (א)(2) לקופת גמל שאינה קופת גמל לקצבה רשאי הוא למשוך סכומים מן החשבון בכל עת שיבחר בלא זכות להפקיד בחשבון כספים נוספים.
[תיקון: תשס״ח־5, תשנ״א, תשנ״ד, תשנ״ה, תשס״ה־6, תשס״ו, תשס״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״א־3, תשמ״ב־4, תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, תשנ״א, תשנ״ד, תשס״ג, תשס״ד־4, תשס״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־5, תשנ״א]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ב־4, תשמ״ו־6, תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשמ״ח־2, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ח־3]
(בוטלה).
איסור על הפקדת כספים לאחר משיכה [תיקון: תשמ״ב־4, תשמ״ז־3, תשנ״ו־4]
(א)
משך עמית כספים המגיעים לו מחשבונו בקופת גמל לתגמולים או בקרן השתלמות, לא יהיה רשאי להפקיד כספים נוספים באותו חשבון.
(ב)
החל מהמועד שבו שעבד עמית כספים בקופת גמל לתגמולים או בקרן השתלמות כאמור בתקנה 7(ב) ועד למועד ביטול השעבוד, לא יהיה העמית רשאי להפקיד בה כספים נוספים.
תשלום לעמית–
(א)
קופת גמל תשלם לעמית תגמולים המגיעים לו לפי תקנונה כעמית–עצמאי, מחשבונו או מחשבונו של ילדו הקטין אם הוא אפוטרופסו, באחד מאלה:
(1)
בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 34(ב)(2) עד (5), ולפי האמור בהן;
(2)
לגבי כספים שהופקדו עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005), בהתקיים אחד מאלה:
(א)
אם עברו חמש עשרה שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;
(ב)
אם הגיע לגיל 60 – אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;
לגבי כספים שהופקדו ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) ואילך – אם הגיע לגיל 60 ועברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
לענין פסקאות (2) עד (4) –
כספים שהעביר עמית–עצמאי מקופת גמל אחת לאחרת יראום, לענין חישוב התקופות, כאילו לא הועברו;
(6)
בתום שלושה חדשים מיום פרישתו מהשירות של עמית–שוטר או עמית–סוהר או עמית–משרת קבע אם עברו חמש שנים מיום היותו עמית–שוטר או עמית–סוהר או עמית–משרת קבע – בכפוף לאמור בתוספת הראשונה, ואולם לגבי מי שביום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002) היה עמית–משרת קבע, תשלם לו קופת הגמל בהתקיים האמור בפסקה זו, גם אם לא עברו חמש שנים מיום היותו עמית–משרת קבע;
בתקנה זו –
”עמית–שוטר“ – עמית–עצמאי שהוא שוטר, כמשמעותו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, למעט שוטר מיוחד;
”עמית–סוהר“ – עמית–עצמאי שהוא סוהר, כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
”עמית–משרת קבע“ – עמית–עצמאי שהוא חייל, כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, המשרת לפי התחייבות לשירות קבע;
”קטין“ ו”אפוטרופוס“ – כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;
(7)
לאחר פטירתו – לזכאים לכך;
(8)
(נמחקה).
(ב)
עמית–עצמאי שהגיע לגיל 55 שנים, רשאי להפקיד בקופת גמל לתגמולים סכום חד פעמי כמפורט בתוספת הראשונה אשר יוחזר לו בתשלומים על פי כללים שקבע הנציב.
(ג)
עמית עצמאי רשאי להפקיד בקופת גמל לתגמולים כספים שקיבל כפיצויים עקב תאונה או פטירת בן־זוג, ואם הוא קטין גם עקב פטירת הורה, לאחר שימציא את הראיות הדרושות להנחת דעתה של הקופה על מקור הכספים; הקופה תחזיר לעמית כאמור את הפקדון על פי כללים שייקבעו בתקנונה ויאושרו בידי הנציב.
(ד)
קופת גמל לקצבה תשלם את המגיע לעמית–עצמאי לפי תקנונה –
(1)
כקצבה בהתקיים התנאים שבתקנה 34(ג);
(2)
שלא בדרך של קצבה רק בהתקיים התנאים שבתקנת משנה (א)(1) ולפי האמור בה, ואולם לגבי סכומים ורווחים שמקורם בתשלומים שהופקדו לקופת גמל לקיצבה לפני יום כ״ג בניסן התשנ״ז (30 באפריל 1997) או לפוליסות ביטוח שהוצאו לפני המועד האמור והופקדו לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) – גם בהתקיים התנאים שבתקנת משנה (א)(2) עד (5), ובלבד שהעמית לא היה זכאי לקצבת נכות מקופת הגמל.
(ד1)
קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, תשלם לעמית עצמאי, לפי תקנונה, את כל הסכום שנותר בה, אם התקיימו כל אלה:
(1)
מלאו לעמית 60 שנים לפחות;
(2)
סכום הקצבה החודשית שזכאי לה העמית מכל קופות הגמל לקצבה שבהן הוא עמית, פחת מ־5% מסכום שכר המינימום לחודש לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
(3)
לא היו לעמית הכנסות לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה;
שילמה כאמור, יראו לענין חבות המס את הסכום ששולם כהיוון קצבה.
(ה)
(בוטלה).
תשלומים לעמית קיבוץ ולעמית מושב שיתופי [תיקון: תשל״ז־4, תשל״ט, תשל״ט־2, תש״ם־3, תשמ״א־3, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ו־5, תשמ״ח, תשנ״ה־3, תשס״ד־4]
(א)
עמית קיבוץ או עמית מושב שיתופי רשאי למשוך סכומים מחשבונו בקופת גמל לתגמולים, החל בשנת המס הששית שלאחר השנה שבה הופקדו הכספים בחשבון (להלן – שנת ההפקדה), ובלבד שהיתרה שתעמוד לזכותו בחשבון בכל עת לא תפחת מהסכום המתקבל מן הנוסחה הבאה:
A × 1.041⁄12 × 0.85N × מדד חדשמדד יסודי
כאשר:
A – סך כל הסכומים שהופקדו בחשבון בשנת ההפקדה, בתוספת הרווחים שנצברו עליהם עד תום אותה שנה;
L – מספר החדשים השלמים שבין תום שנת ההפקדה לבין מועד המשיכה;
N – מספר שנות המס שעברו מתום שנת ההפקדה, פחות 4;
מדד חדש – המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד המשיכה;
מדד יסודי – המדד שפורסם לחודש ינואר שלאחר שנת ההפקדה.
(ב)
החל בשנת המס השש־עשרה שלאחר שנת ההפקדה, רשאי עמית קיבוץ או עמית מושב שיתופי למשוך את יתרת הסכומים שנותרו לזכותו בחשבון.
(ג)
כספים שהעביר עמית קיבוץ או עמית מושב שיתופי מקופת גמל לתגמולים אחת לאחרת, יראום לענין חישוב התקופות כאילו לא הועברו.
[תיקון: תשל״ט, תשמ״א־3, תשמ״ב־4, תשמ״ח־3, תשמ״ח־5, תשנ״א]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־3, תשמ״ח־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, תשנ״א, תשס״ח־3]
(בוטלה).
תגמולים של עמית–
(א)
לאחר פטירתו של עמית–עצמאי (להלן – העמית המוריש) בקופת גמל מבטיחת תשואה כמשמעותה בתקנה 38ב1 (בתקנה זו – הקופה), תעביר הקופה את הכספים שהגיעו לו כעמית–עצמאי, לחשבון חדש כמפורט להלן:
(1)
נודע לקופה על פטירתו של העמית המוריש ממי שזכאי לקבל את התגמולים המגיעים לו כעמית עצמאי (להלן – הזכאי), תעביר הקופה את הכספים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה לפי בחירתו של הזכאי, ויחולו על הכספים הוראות תקנה 38ג; לא בחר הזכאי בחשבון כאמור בפסקה זו, תעביר הקופה את הכספים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה באותה קופה;
(2)
נודע לקופה על פטירתו של העמית המוריש בטרם פנה אליה זכאי כאמור בפסקה (1), תעביר הקופה את הכספים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה באותה קופה.
(ב)
בתקנה זו –
”הכספים“ – התגמולים המגיעים לעמית המוריש ביום פטירתו, בתוספת הפרשי הצמדה למדד וריבית מיום פטירתו עד סוף החודש שבו נפטר, ומחצית הריבית מהיום הראשון שלאחר החודש שבו נפטר, ועד יום העברת התגמולים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה;
”ריבית“ – הריבית המזערית המובטחת בחשבונו של העמית המוריש.
[תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־5, תשס״ח־5, תשנ״ד, תשס״ד־4, תשס״ו, תשס״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשע״ב]
(בוטלה).
הגבלה על תשלום מקופת חופשה [תיקון: תשמ״ב־2]
קופת גמל לחופשה תשלם לעמית את המגיע לו על פי חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951.
תשלום לעמית מקופת גמל לדמי מחלה [תיקון: תשס״ג־3, תשס״ד, תשס״ה־2]
(א)
קופת גמל לדמי מחלה תשלם לעמית סכומים לכיסוי הוצאות ששילם לעובד בעד תקופת מחלה כהגדרתה בהוראות זכאות לדמי מחלה, לפי הענין, ואשר הגיעו לעובד בשל ימי מחלה בשנה שבה היה המעביד עמית בקופה; הנציב יפרסם בהודעה ברשומות את המסמכים שעל הקופה לקבל מאת העמית להוכחת קיום האמור בתקנת משנה זו.
(ב)
עמית בקופת גמל לדמי מחלה יגיש לקופת הגמל, עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה, אישור של רואה חשבון בטופס שיורה עליו הנציב, בדבר סך כל המשכורות הזכאיות לדמי מחלה ששולמו בשנה שקדמה למועד הדיווח; רואה החשבון יאשר גם כי העמית אינו עמית בקופת גמל לדמי מחלה נוספת; העמית יעביר עותק מאישורים כאמור לנציב.
(ג)
קופת גמל לדמי מחלה לא תקבל מעמית הפקדות בשל שנה חדשה עד שיוגשו לה האישורים כאמור בתקנת משנה (ב), בצירוף אסמכתה על משלוח עותק האישורים לנציב; לא הגיש העמית את האישורים והאסמכתה –
(1)
עד יום 1 באוקטובר של אותה שנה, לא יהיה העמית רשאי להפקיד כספים בקופה באותה שנה;
(2)
עד סוף אותה שנה, לא יהיה העמית רשאי להפקיד כספים בקופה בשנה שלאחריה.
(ד)
עלה הסכום העומד לזכותו של עמית בקופה ביום שבו הגיש את האישורים כאמור בתקנת משנה (ב) או בכל יום אחר שבו הפקיד כספים בקופה, לאחר הפחתת סכומים שגבתה הקופה לפי תקנה 41ח, על תקרת הצבירה של העמית, כהגדרתה בתקנה 19(א)(4), ביותר מ־10%, תחזיר הקופה לעמית את ההפרש שבין הסכום העומד לזכותו כאמור, לבין תקרת הצבירה שלו (בתקנה זו – הצבירה העודפת).
(ה)
הקופה תחזיר לעמית את הצבירה העודפת בתוך 30 ימים מיום הגשת האישורים כאמור בתקנת משנה (ב) או מיום הפקדת כספים לקופה, לפי הענין; לא החזירה הקופה את סכום הצבירה העודפת או סירב העמית לקבלו, עד למועד האמור, לא תהיה הקופה רשאית לקבל מאת העמית הפקדות נוספות.
(ו)
הסכום שיוחזר לעמית יופחת תחילה מסכומים ששילם באותה שנה, ורק לאחר מכן מסכומים שנצברו בחשבונו לפני אותה שנה.
(ז)
קופת גמל לדמי מחלה תחזיר לעמית את כל יתרת הצבירה העומדת לזכותו בקופה עד לסוף שנת המס שבה על פי אישור רואה חשבון כאמור בתקנת משנה (ב) אין העמית מעסיק עוד עובדים הזכאים לדמי מחלה.
איסור תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה [תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ג, תשנ״ה־3, תשס״ג־3]
קופת גמל לדמי מחלה לא תשלם ולא תחזיר לעמית–מעביד, בין במישרין ובין בעקיפין, סכום כלשהו מכספיה, זולת כאמור בתקנה 39א או אם פורקה.
[תיקון: תשס״ג־3, תשס״ה־2, תשס״ח־3]
(בוטלה).
איסור תשלום למעביד מקופת פיצויים [תיקון: תשמ״ח־5, תשס״ד־4]
קופת גמל לפיצויים לא תשלם ולא תחזיר למעביד בין במישרין ובין בעקיפין, סכום כלשהו מכספיה, אלא על פי תקנונה שאושר על ידי הנציב, או אם פורקה הקופה, והכל בכפוף להוראות הממונה.
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3, תשע״ב־3]
פרק ששי 1: הוראות בדבר השקעת כספים של קופות גמל, שערוך נכסיהן, חישוב רווחיהן וחלוקתם
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3]
חלק ראשון: הגדרות
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשמ״ט־4, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג־2, תשנ״ג־4, תשנ״ה, תשנ״ה־3, תשנ״ז־5, תשנ״ח־2, תשנ״ט־3, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ב־2]
חלק שני: קופות גמל שאינן קופות גמל לקצבה
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3]
סימן א׳: השקעת כספי קופות גמל
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ח־3, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשמ״ט־4, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג־2, תשנ״ג־4, תשנ״ה, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשנ״ט־4, תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשס״ו, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3, תשנ״ו־4, תשנ״ח־2, תשנ״ט־4, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח־3, תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ה־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשס״ה־5, תשס״ט־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3]
סימן ב׳: חובת נאמנות
חובות קופה לעמיתיה [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־2, תשע״ב־3]
(א)
(בוטלה).
(ב)
קופה או חברה מנהלת אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה.
(ג)
קופה אינה רשאית לשפות נושא משרה בה בשל חבות או הוצאה שהוטלו עליו בקשר עם מילוי תפקידו בה; חברה מנהלת, למעט חברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות, רשאית לשפות נושא משרה בה רק בשל חבות או הוצאה כמפורט בפסקאות (1), (1א) ו־(2) לסעיף 260(א) לחוק החברות, שהוטלה עליו עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בה ובתנאי שנקבעה בתקנונה הוראה לענין שיפוי, שיכול שתהיה כל אחת מאלה:
(1)
הוראה המתירה לחברה לתת התחייבות מראש לשפות נושא משרה בה, ובלבד שיתקיימו בהתחייבות שני אלה:
(א)
ההתחייבות מוגבלת לסוגי אירועים שלדעת הדירקטוריון ניתן לצפותם, בעת מתן ההתחייבות לשיפוי, ולסכום שהדירקטוריון קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין;
(ב)
בהתחייבות נקבע כי גובה השיפוי מוגבל לכך שלאחר ביצועו לא יפחת ההון העצמי של החברה המנהלת מההון העצמי המזערי הנדרש ממנה בהתאם לתקנות 3 ו־5 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012 (להלן בתקנה זו – תקנות ההון העצמי);
(2)
הוראה המתירה לחברה לשפות נושא משרה בה בדיעבד ובלבד שגובה השיפוי מוגבל לכך שלאחר ביצועו לא יפחת ההון העצמי של החברה המנהלת מההון העצמי המזערי הנדרש ממנה בהתאם לתקנות 3 ו־5 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012 (להלן בתקנה זו – תקנות ההון העצמי).
(ג1)
על אף האמור בתקנת משנה (ג), חברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות רשאית לשפות נושא משרה בה בתנאים הקבועים בתקנת משנה (ג) ובלבד שסכום השיפוי לא יעלה על 1,000,000 שקלים חדשים; החזיקה החברה המנהלת בהון עצמי השווה לסכום ההון העצמי המזערי הנדרש מחברה מנהלת לפי תקנות 3 ו־5 לתקנות ההון העצמי, רשאית היא לשפות נושא משרה בה בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים ובלבד שסכום השיפוי יוגבל לכך שלאחר ביצועו לא יפחת ההון העצמי של החברה המנהלת מההון העצמי המזערי הנדרש מחברה מנהלת בהתאם לתקנות 3 ו־5 לתקנות ההון העצמי.
(ד)
קופה או חברה מנהלת לא תתקשר בחוזה לביטוח אחריותו של נושא משרה, ולא תשפה נושא משרה ולא תפטור אותו מאחריותו בשל אחד הענינים הנזכרים בסעיף 263 לחוק החברות.
(ה)
התחייבות לפטור מאחריות, לשיפוי או לביטוח שניתנה בניגוד להוראות תקנה זו – בטלה.
(ו)
קופה וחברה מנהלת רשאיות לבטח כל נושא משרה בהן בשל חבות שתוטל עליו עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בהן בכל אחד מאלה:
(1)
הפרת חובת זהירות כלפיהן או כלפי עמיתיהן;
(2)
הפרת חובת אמונים כלפיהן, ובלבד שנושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת הקופה או העמיתים;
(3)
חבות כספית שתוטל על נושא המשרה לטובת עמית.
(ו1)
קופה וחברה מנהלת יערכו ביטוח אחריות מקצועית לכיסוי חבותן בשל מעשה או מחדל רשלני כלפי עמיתיהן וכן ביטוח לכיסוי מעילה באמון של עובדיהן כלפי העמיתים בסכום כולל שלא יפחת מהסכומים המפורטים בתקנה 4 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים ועובדים בהם), התשנ״ו–1995, ובתנאים הקבועים בתקנה האמורה; ביטוח כאמור –
(1)
יכול שיהיה במסגרת ביטוח קבוצת מבוטחים, ובלבד שבהתקיים עילת הביטוח יהיו הקופה והחברה המנהלת זכאיות לסכומי הביטוח כאמור לעיל;
(2)
ייעשה אצל מי שהוא בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 או אצל מי שהוא בעל רישיון לעסוק בביטוח במדינות שאישר הממונה ובתנאים שעליהם יורה הממונה, ככל שיורה, ובאופן שיכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה גם אם הוגשו בתוך שנה מתום תקופת הפוליסה;
(3)
סכום ההשתתפות העצמית לפי תנאיו לא יעלה על 250,000 שקלים חדשים.
(ז)
האמור בתקנה זו אינו בא לגרוע מהוראות כל דין.
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ט־4]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ב־2]
סימן ב׳1: ועדת השקעות
ועדת השקעות [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־4]
(א)
דירקטוריון של קופה או של חברה מנהלת ימנה ועדת השקעות בהתאם להוראות תקנונה.
(ב)
(בוטלה).
(ב1)
מונה למבטח שהוא קופת גמל או שהוא מנהל קופת גמל מנהל מורשה לפי סעיף 68 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981, או מנהל מיוחד לפי סעיף 78ד לחוק האמור (כל אחד מאלה להלן – המנהל), ימנה המנהל את חברי ועדת ההשקעות, באישור המפקח על הביטוח; המנהל יהיה חבר ועדת ההשקעות, אך לא יושב ראש הועדה, וכיושב ראש הועדה יכהן נציג חיצוני.
(ג)
הוראות סעיפים 241, 245 עד 247 ו־249 לחוק החברות יחולו לגבי נציג חיצוני בועדת השקעות, ואולם בכל מקום שנאמר בו ”האסיפה הכללית“ יראו כאילו נאמר במקומו ”הדירקטוריון“, ובאגודה שיתופית – ”הועד המנהל“.
(ד)
בועדת ההשקעות יהיה מספר אי זוגי של חברים שלא יפחת משלושה ולא יעלה על שבעה.
(ה)
רוב חברי ועדת ההשקעות ויושב ראש הועדה יהיו נציגים חיצוניים; בועדת השקעות של קופה שהממונה אישר לה לגבות דמי ניהול על בסיס הוצאות בפועל לפי תקנה 41ח(ב)(2) (בתקנה זו – קופה על בסיס הוצאות בפועל), יכול שהנציגים החיצוניים יהיו מיעוט, ואולם מספרם לא יפחת ביותר מאחד ממספר יתר החברים בועדה.
(ו)
חבר ועדת ההשקעות לא יכהן כחבר ועדת השקעות משתתף של מבטח או קופה אחרת, אלא אם כן הם מהווים חלק מקבוצת משקיעים אחת; נציג חיצוני בועדת השקעות של קופה על בסיס הוצאות בפועל שאינה מהווה חלק מקבוצת משקיעים יהיה רשאי לכהן כנציג חיצוני בועדות השקעות של עוד שתי קופות כאמור; לענין זה, ”ועדת השקעות משתתף“ – כמשמעותה בתקנה 28 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעות ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס״א–2001.
(ז)
עובד קופת גמל כלשהי או עובד חברה מנהלת כלשהי, העוסקים בניהול השקעות לא יכהנו כחברים בועדת השקעות של קופה.
(ח)
יועץ חיצוני של קופה או של חברה המנהלת אותה העוסק בניהול השקעות, לא יכהן בועדת השקעות של הקופה.
תפקידי ועדת השקעות [תיקון: תשס״ב־2]
(א)
אלה תפקידי ועדת ההשקעות:
(1)
קביעת מדיניות ההשקעות של הקופה במסגרת מדיניות ההשקעות הכוללת שקבע הדירקטוריון;
(2)
אישור עסקאות מסוימות טרם ביצוען ואישור שיעורי החזקה בניירות ערך מסוגים שונים טרם רכישתם;
(3)
קביעת נכסי הבסיס של אופציות וחוזים עתידיים שתרכוש או תיצור הקופה;
(4)
קביעת השיעור המרבי של בטוחות שהקופה תהיה רשאית להעמיד בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים ומכירות בחסר;
(5)
קביעת סוגי ניירות הערך שהקופה רשאית למכור בחסר;
(6)
הנחיית בעלי התפקידים שעוסקים בהשקעות הקופה ביישום מדיניות ההשקעות שנקבעה ופיקוח עליהם;
(7)
קביעת מדיניות ההשקעות שתבוצע בידי הגורמים המנהלים ישירות את ההשקעות ומתן הוראות לגופים אלה, וכן אופן הפיקוח עליהם – אם קבע הדירקטוריון כי חלק מניהול השקעות הקופה ייעשה שלא ישירות בידי הקופה;
(8)
קביעת אמות מידה לבחינת יישום מדיניות ההשקעות שנקבעה;
(9)
כתיבת כללים ונהלים לניהול השקעות הקופה;
(10)
קבלת ההחלטות הנוגעות לשימוש באמצעי השליטה בתאגידים שמחזיקה הקופה; בקופה אשר היא או החברה המנהלת אותה נשלטת בידי בנק יתקבלו ההחלטות על ידי הנציגים החיצוניים בועדת ההשקעות.
(ב)
דירקטוריון של קופה או של חברה מנהלת אינו רשאי ליטול לעצמו מסמכויות ועדת ההשקעות; ועדת ההשקעות אינה רשאית לאצול מסמכויותיה לאחר או לועדות משנה, למעט כאמור בתקנה 41ד15(א)(1).
כשירות חבר בועדת השקעות [תיקון: תשס״ב־2]
(א)
דירקטוריון הקופה או דירקטוריון החברה המנהלת יקבע כללים להבטחת רמת ידע וניסיון מתאימים לחברי ועדת השקעות.
(ב)
לא יכהן אדם כחבר בועדת השקעות, אלא אם כן נתקיימו בו לפחות תנאים אלה:
(1)
הוא יחיד;
(2)
הוא בעל ניסיון בתחום שוק ההון במשך שנתיים לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
(א)
הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל שהכירה בו המועצה להשכלה גבוהה בישראל;
(ב)
הוא בעל רישיון רואה חשבון בישראל;
(ג)
הוא בעל רישיון ניהול תיקי השקעות;
(3)
הוא לא הורשע בפסק דין חלוט בעבירה מהעבירות המפורטות להלן, אלא אם כן חלפו 5 שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע, זולת אם בית המשפט קבע כי אין בהרשעה, בהתחשב במהותה, חומרתה ונסיבותיה, למנוע כהונה כאמור; ואלה העבירות:
(א)
עבירה לפי סעיפים 290 עד 297, 392, 415, 418 עד 420 ו־422 עד 428 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ולפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו־54 לחוק ניירות ערך;
(ב)
בבית משפט מחוץ לישראל – בעבירות של שוחד, מרמה, עבירות מנהלים בתאגיד או עבירות של ניצול מידע פנים;
(ג)
בעבירה אחרת אשר הממונה קבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדת השקעות.
ישיבות ועדת השקעות [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4]
(א)
ישיבות ועדת השקעות יתקיימו אחת לשבועיים לפחות; מנין חוקי בישיבות ועדת ההשקעות הוא רוב החברים.
(ב)
החלטות ועדת השקעות יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים, ובמקרה של שוויון בהצבעה תהיה זכות הכרעה ליושב ראש הועדה.
(ג)
כל חבר בועדת ההשקעות רשאי לבקש כינוס ישיבה מיוחדת; ישיבה מיוחדת תכונס בקרות אירוע חריג בשוק ההון או בתיק ההשקעות של הקופה.
(ד)
ועדת השקעות רשאית לקבוע מראש נושאים מסוימים אשר בשל אופיים יהיה ניתן לקיים בהם ישיבות באמצעות תקשורת המאפשרת לחברי הועדה המשתתפים קשר בו־זמני; החלטות דחופות יתקבלו לאחר התייעצות באמצעות תקשורת המאפשרת לחברי הועדה המשתתפים קשר בו־זמני.
(ה)
ישיבות ועדת ההשקעות יתועדו בפרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; לפרוטוקול יצורפו כל ניירות העבודה שהוצגו לצורך קבלת החלטות; הפרוטוקול החתום בידי יושב ראש ועדת ההשקעות ונספחיו יעמדו לעיון כל דירקטור, כל חבר בועדת השקעות והמנהל הכללי של הקופה; פרוטוקול ישיבה יאושר בישיבה הבאה אחריה.
עובד העוסק בניהול השקעות ויועץ השקעות [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־2, תשס״ד־4]
(א)
עובד של קופה או של חברה מנהלת או מי שמועסק על ידן, המשתתף בקבלת החלטות שעניינן ניהול השקעות בניירות ערך, יתקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף 8(א)(1) עד (4) לחוק לייעוץ ולניהול השקעות.
(ב)
על עובד או מועסק כאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות –
(1)
סעיף 4 לחוק לייעוץ ולניהול השקעות, בשינויים המחויבים;
(2)
תנאי הכשירות לפי תקנה 41ה5(ב)(3), בשינויים המחויבים.
(ג)
אדם המייעץ לקופה או לחברה מנהלת בקשר לקבלת החלטות שענינן ניהול השקעות בניירות ערך, יהיה בעל רישיון יועץ לפי החוק לייעוץ ולניהול השקעות.
מינוי דירקטור מטעם קופה [תיקון: תשס״ב־2]
(א)
מינוי דירקטור מכוח אמצעי שליטה שבהחזקת קופה (בתקנה זו – דירקטור מטעם קופה), ייעשה בידי ועדת ההשקעות, ובקופה או בחברה מנהלת המצויים בשליטה של בנק – בידי הנציגים החיצוניים שבועדת ההשקעות.
(ב)
דירקטור מטעם קופה, לא יכהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד השולט בקופה או בחברה המנהלת אותה, ויהיה בלתי תלוי בתאגיד השולט בקופה או בחברה המנהלת.
(ג)
שכר וכל טובת הנאה אחרת אשר דירקטור מטעם קופה זכאי לקבל, יועברו לקופה וייתוספו לנכסיה; קופה או חברה מנהלת רשאית לתגמל דירקטור מטעם קופה באופן ישיר מאמצעיה.
(ד)
חברה מנהלת רשאית לשמש דירקטור מטעם קופה.
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3]
סימן ג׳: שערוך נכסי קופה וחישוב רווחים
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ג־4, תשנ״ה, תשס״ב־2, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשס״ה־5, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ט־2]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשנ״ג, תשס״ב־2]
(בוטלה).
סכום שניתן לנכות מקופה [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשנ״ח־2, תשנ״ט־4, תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשס״ה־6, תשס״ו, תשע״ב־4]
(א)
ההוצאות שייפרעו מנכסי הקופה יהיו רק אלה:
(1)
עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך סחירים ועמלות הנובעות באופן ישיר מקניה או ממכירה של נכסים שאינם ניירות ערך סחירים ודמי שמירה בשל ניירות ערך;
(2)
מסים החלים על הקופה, על נכסיה, על הכנסותיה ועל עסקאות שנעשו בנכסיה;
(3)
עמלות ניהול חיצוני.
(א1)
ההוצאות שייפרעו מתשלומי עמית או מחשבונו בקופה יהיו רק אלה:
(1)
דמי ניהול בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתקנון הקופה, כפי שאישר הנציב ובכפוף לקבוע בתקנת משנה (ב);
(2)
החזרי הלוואה שהקופה רשאית לנכות, בהתאם להוראות תקנה 30;
(3)
דמי ביטוח הנגבים לפי תקנה 31.
(ב)
(נמחקה).
(ג)
קופה וחברה המנהלת קופה לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול קופת הגמל מעבר לדמי הניהול המשולמים להן.
(ד)
תאגיד השולט בקופה או בחברה המנהלת את הקופה, ותאגיד בשליטה של תאגיד כאמור, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקופה מעבר לאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(4).
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־3]
(בוטלה).
חלקו של עמית ברווחי קופה [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשס״ד־4, תשס״ה־5, תשס״ה־6]
הרווחים הנצברים בקופה מדי יום עסקים, כפי שהתקבלו מחישוב ערכם של נכסי הקופה כאמור בתקנה 41ו ולאחר ניכוי דמי הניהול, ייזקפו לזכות העמיתים ליום העסקים האחרון של כל חודש, ולגבי עמית המושך או מעביר כספים מהקופה – במועד החישוב שקדם למועד שבו התקבלו הכספים בידי העמית או למועד שבו הועברו; לענין זה, יראו כל מסלול השקעה בקופת גמל מסלולית כאילו היה קופה נפרדת.
מועדי התשלום לעמית המושך כספים [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשס״ה־5, תשס״ה־6, תשע״ד־2]
עמית הזכאי לכספים על פי הוראות תקנות אלה אשר העביר לקופה בקשה לקבל את הכספים המגיעים לו מן הקופה, כולם או חלקם, יקבל את הכספים כאמור בתוך 4 ימי עסקים מהיום שהגיעה בקשתו לקופה; ואולם אם חל מועד קבלת הכספים באחד משלושת ימי העסקים הראשונים בחודש פלוני, רשאית הקופה לדחות את מועד התשלום ליום העסקים הרביעי באותו חודש; ביקש העמית לקבל את הכספים בתשלומים חודשיים רצופים, תעביר לו הקופה את התשלומים ביום קבוע בכל חודש בהתאם לתקנונה, ואם אין בתקנונה קביעה כאמור, ביום העסקים הראשון בכל חודש.
מועדי התשלום לעמית המושך כספים מקופה עם תשואה מזערית [תיקון: תשס״ה־6]
על אף האמור בתקנה 41יא, בקופת גמל המבטיחה תשואה כמשמעותה בתקנה 38ב1, יקבל העמית את הכספים כאמור בתקנה 41יא בתוך 3 ימי עסקים מתום החודש שבו הגיעה בקשתו לקופה.
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשס״ה־5]
(בוטלה).
משיכה חלקית [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשס״ג, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשס״ה־5, תשע״א־2]
(א)
(בוטלה).
(ב)
בקופת גמל לתגמולים ובקרן השתלמות, תשלם הקופה לעמית המבקש למשוך חלק מן הכספים העומדים לזכותו, כאמור בתקנה 41יא, לפי הוראות אלה:
(1)
בתשלום שחלות עליו הוראות סעיף 87 לפקודה, ישולמו הסכומים באופן יחסי מכל אחד מחלקי מרכיבי חשבון קופת הגמל, כהגדרתם בתקנה 49א;
(2)
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח־2, תשס״ד־4, תשס״ה־5]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשס״ג־3, תשס״ד־4, תשס״ה־5]
(בוטלה).
צבירת רווחים לעמית בחודש ההפקדה [תיקון: תשמ״ז, תשס״ד־4, תשס״ה־5]
רווחי קופת גמל של עמית שהפקיד כספים לקופת גמל ביום עסקים כלשהו, ייצברו לזכותו החל ביום העסקים שלמחרת.
העברת זכויות [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשמ״ט־4, תשנ״ג, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ה־5, תשס״ה־6, תשס״ו, תשס״ח־3, תשס״ח־4]
(א)
(בוטלה).
(ב)
(בוטלה).
(ג)
העברת זכויות של עמית ממסלול השקעה בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופת גמל תיעשה במזומנים; ואולם העברת זכויות כאמור יכול שתיעשה שלא במזומנים אם נעשתה לפי הוראות הממונה.
(ד)
(בוטלה).
ריבית פיגורים [תיקון: תשנ״ה־3, תשס״ד־4, תשס״ח־3]
לא שילמה קופה לעמית הזכאי לקבל ממנה כספים או לא העבירה זכויותיו במסלול השקעה בקופה למסלול השקעה אחר באותה קופה במועד שנקבע לכך לפי הוראות פרק זה, תשלם לו הקופה או תזכה את חשבונו, לפי הענין, בריבית פיגורים בשיעור הריבית בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שקובע החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מפעם לפעם, בשל התקופה המתחילה במועד שנקבע לתשלום הכספים או להעברתם ועד מועד תשלומם או העברתם בפועל; סכום הריבית שתשלם הקופה לעמית או שבו תזכה את חשבונו כאמור, ינוכה מדמי הניהול שהקופה רשאית לנכות מכלל חשבונות העמיתים.
[תיקון: תשמ״ז, תשנ״ג, תשס״ח־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח־3, תשס״ד־4, תשס״ט־2]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ב־2]
חלק שלישי: קופות גמל לקיצבה
[תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ב־2]
סימן א׳: השקעות ומאזן של קופת גמל לקיצבה וקופות גמל אחרות (הכותרת נמחקה)
[תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ט־3, תשס״א־3, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשע״ב־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ב־2]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה־3, תשס״ב־2, תשס״ד־3, תשס״ט־2]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ב־2]
סימן ב׳: חובות קופות גמל לקיצבה (הכותרת נמחקה)
חובות קופת גמל לקצבה לעמיתיה [תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ב־2]
קבלת עמיתים חדשים [תיקון: תשמ״ח־3, תשמ״ח־5]
(א)
קופת גמל לקצבה לא תקבל ולא תתחייב לקבל עמיתים חדשים, בין כבודדים ובין בקבוצה, אלא לאחר שקיבלה חוות דעת אקטוארית ערוכה וחתומה בידי אקטואר בדבר יכולתה של הקופה לקיים את ההתחייבויות שהיא נוטלת על עצמה בצירוף העמיתים החדשים ובדבר השפעת צרופם והתנאים בהם יצורפו על מצבה האקטוארי של הקופה.
(ב)
חוות דעת אקטוארית כאמור בתקנת משנה (א) תישמר בקופה ותוצג לממונה, על פי דרישתו.
(ג)
בתקנה זו, ”עמיתים חדשים“ – למעט אלה:
(1)
עמיתים המצטרפים לקופה לפי הסדר או הסכם קיבוצי או לפי הסכם בין מעסיק לקופה, אשר נכרת לפני יום י״א בטבת התשמ״ח (1 בינואר 1988);
(2)
עמיתים בודדים המצטרפים לקופה מכוח הסכם שנחתם לאחר יום י״א בטבת התשמ״ח (1 בינואר 1988) ובהתקיים הוראת תקנת משנה (א).
זכויות למפרע [תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה־3, תשנ״ט־3, תש״ס]
(א)
עמית בקופת גמל לקיצבה רשאי לרכוש זכויות שתחולתן למפרע –
(1)
בקרן ותיקה – אם לא חלפו יותר מ־24 חודשים ממועד שהופסקו תשלומיו לקרן הותיקה ורכישת הזכויות למפרע היא לתקופת ההפסקה;
(2)
בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית – ובלבד שהרכישה היא בשל אותה שנת מס שבה זו מתבצעת;
(3)
על אף האמור בפסקה (2), בשנת המס 2000 ניתן יהיה לרכוש זכויות בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית, בעד עמית שכיהן כראש עיריה, יושב ראש מועצה מקומית, יושב ראש מועצה דתית או סגנו של כל אחד מאלה, גם בשל חודשים בשנת המס 1998 שבהם כיהן בתפקיד כאמור,
והכל בכפוף לכך שהקופה בדקה ומצאה כי תשלומי העמיתים לקופה מאזנים את התחייבויותיה שכנגד זכויות אלה, על פי חישוב אקטוארי שנערך ונחתם בידי אקטואר; חישוב אקטוארי כאמור יישמר בקופה ויוצג לממונה, על פי דרישתו.
(ב)
בתקנה זו, ”זכויות שתחולתן למפרע“ – לרבות אלה:
(1)
זכויות עבור תקופה שבה העמית לא היה חבר בקופה, אך למעט זכויות שנרכשו לפי הסדר להבטחת רציפות זכויות לקיצבה;
(2)
זכויות עבור רכיבי שכר שקיבל העמית בתקופה שבה היה חבר בקופת הגמל לקיצבה, אם רכיבי שכר אלו לא נלקחו בחשבון בקביעת שיעור התשלום לקופה; לענין זה, ”רכיבי שכר“ – לרבות חלק כלשהוא בשכרו של העמית אף אם לא ניתן לזהותו כרכיב נפרד.
(ג)
הקנתה קופת גמל לקיצבה לעמיתיה זכויות שתחולתן למפרע בניגוד לחישוב האקטוארי שהוגש לה, רשאי הממונה להורות על ביטולו של ההסכם למפרע; בוטל הסכם כאמור יוחזרו הכספים לעמיתים, בניכוי הסכומים הדרושים לכיסוי ביטוח נכים ושאירים על פי חישוב אקטוארי.
זכויות העמיתים ותקנון [תיקון: תשמ״ח־3]
(א)
זכויות וחובות העמיתים בקופת גמל לקיצבה לא ייקבעו אלא בתקנונה; לענין זה, ”זכויות העמיתים“ – לרבות הגדרת הזכאים והזכאויות, שיטת חישוב השכר הקובע, שיטת הצמדת הקיצבה, רכיבי שכר הנכללים בבסיס הקיצבה ומועד תשלום הקיצבה.
(ב)
קופת גמל לקיצבה לא תקנה לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנונה, אף אם שולם עבורם.
(ג)
קופת גמל לקיצבה לא תקבל על עצמה התחייבויות חדשות לענין זכויות העמיתים בקופה, אלא בהתאם ליכולתה לעמוד בהן, לפי חישוב אקטוארי, אשר יישמר בקופה ויוצג לממונה, על פי דרישתו.
[תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ב־2]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ד־3, תשס״ה־6, תשע״ב־4]
(בוטלה).
ערכי פדיון [תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ט־3, תשס״ג, תשס״ה־6, תשס״ח־3]
(א)
משיכת כספים מקרן ותיקה שלא בדרך של קיצבה, תיעשה לפי נוסחה לערכי פדיון שתהיה מבוססת על חישוב סך כל התשלומים שהועברו בשל העמית לקופה, בניכוי דמי ניהול ועלות הכיסוי הביטוחי שבוטח בו העמית, בתוספת הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית כמפורט להלן, והכל לגבי התקופה שמיום הצטרפותו לקופה ועד מועד משיכת הכספים ממנה –
(1)
אם לא חלפו יותר מחמש שנים ממועד היותו לעמית בקופה – הפרשי הצמדה למדד בלבד;
(2)
אם חלפו יותר מחמש שנים אך לא יותר מחמש־עשרה שנים ממועד היותו לעמית בקופה – הפרשי הצמדה למדד וריבית צמודה בשיעור של 1.5% לשנה;
(3)
אם חלפו יותר מחמש־עשרה שנים ממועד היותו לעמית בקופה – הפרשי הצמדה למדד וריבית צמודה בשיעור של 2% לשנה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) –
(1)
(נמחקה);
(2)
בקרן ותיקה רשאי הממונה להורות על נוסחת ערכי פדיון אחרת, אך כל עוד לא הורה כן תחול הנוסחה האמורה בתקנת משנה (א) על אף האמור בתקנון הקופה.
(ג)
(בוטלה).
(ג1)
(בוטלה).
(ד)
במשיכת כספים מהיתרה הכספית הצבורה של עמית בקרן חדשה מקיפה או בקרן חדשה כללית שלא בדרך של קצבה יהיה הסכום שיתקבל בידי מושך הכספים זהה לסכום שייגרע לבקשתו מהקרן.
(ה)
על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד), אם קיימת לעמית–שכיר בקרן מקיפה או בקרן חדשה כללית זכאות בלא תנאי לענין משיכה ממרכיב הפיצויים בשל תקופת עבודה אצל מעביד פלוני, יהיה סכום המשיכה הנמוך מבין שני אלה (להלן – התשלום המזערי):
(1)
הגבוה מבין שני אלה:
(א)
סך כל התשלומים ששולמו למרכיב הפיצויים בשל תקופת העבודה האמורה, כשהם צמודים למדד;
(ב)
הסכום שהיה מתקבל בידי מושך הכספים אילו היה מושך את חלק הפיצויים, בשל תקופת עבודתו, לפי תקנת משנה (ג) או (ד), לפי הענין;
(2)
הסכום שהיה מתקבל בידי מושך הכספים אילו משך את מלוא הכספים במרכיבי חשבון קופת הגמל, בשל תקופת עבודתו, לפי תקנת משנה (ג) או (ד), לפי הענין; היה הסכום לפי פסקה (1)(א) גבוה ממרכיב הפיצויים שבסכום לפי פסקת משנה (1)(ב), תנוכה ההשלמה לתשלום המזערי ממרכיב תגמולי המעביד וממרכיב תגמולי העובד, בהתאם לחלקם היחסי של התשלומים למרכיבים אלה.
(ו)
בתקנה זו –
”זכאות בלא תנאי“ – זכאותו של העובד ליתרת מרכיבי חשבון קופת הגמל בלא הסכמת המעביד, למעט על פי סייג לזכאות, שאינה ניתנת לשינוי או לביטול על פי תנאי קופת הגמל ועל פי הסכם העבודה שהמציא המעביד לקופת הגמל בעת הצטרפות העמית אליה, והכל אם ניתנה ביום התשלום הראשון של המעביד לקופת הגמל, גם אם נקבע במועד האמור כי הזכאות תתגבש רק בתום לא יותר משלוש שנות עבודה אצל אותו מעביד;
”סייג לזכאות“ – התניה בתקנון קופת הגמל לקצבה ובהסכם העבודה, שלפיה העובד לא יהיה זכאי לקבל את כל הכספים שבקופת הגמל, אם התקיימו בו התנאים המצדיקים פיטורים בלא פיצויים, בהתאם לסעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים.
שמירת דינים [תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה־3, תשס״ב־2]
אין באמור בחלק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
מתן ידיעות והסברים לעמיתים [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־3]
(א)
ביקש עמית בקופת גמל לקיצבה למשוך את הכספים המגיעים לו, כולם או חלקם, שלא בדרך של קבלת קיצבה, תשלח לו הקופה דף הסבר של הנוסחה שלפיה יחושבו הסכומים שיהיה זכאי לקבל מהקופה, ולפי דרישתו – גם פירוט מלא של חישוב הסכום המגיע לו בהתייחס לכל סכום שהופקד לזכותו.
(ב)
היה עמית זכאי לקיצבת זיקנה, נכות או שאירים, תשלח לו הקופה את כל המידע המפורט להלן:
(1)
חישוב המשכורת שתשמש בסיס לחישוב הקיצבה, תוך פירוט המרכיבים השונים לחישוב;
(2)
חישוב שיעור הקיצבה שתשולם לו, תוך פירוט התקופות שבהן לא נצבר שיעור מלא והשיעורים שנצברו בהן;
(3)
בקיצבת נכות – גם שיעור הנכות שאושר, המועד שאושר לתחילת הזכות לקיצבה, ומועד הפסקת תשלום הקיצבה – אם נקבע מועד כזה;
(4)
בקיצבה ליתום – גם המועד האחרון לתשלום הקיצבה.
(ג)
הופסקו התשלומים בשל עמית לקופת גמל לקיצבה והוקפאו זכויותיו בקופה, תודיע לו הקופה על הקפאת זכויותיו ועל האפשרות לרציפות זכויות – אם ישנה כזו, וששה חודשים לפני הגיע עמית כאמור לזכאות לקיצבה, תשלח לו הקופה הודעה המפרטת את זכויותיו כאמור בתקנת משנה (ב).
(ד)
בכל הודעה או הסבר הנשלח או הנמסר לעמית לפי תקנה זו יצוינו הוראות תקנון הקופה שלפיהן פועלת הקופה באותו ענין.
[תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ד־3, תשס״ד־4]
(בוטלה).
פרק שביעי: חברות ביטוח
אישור תכנית ביטוח [תיקון: תשס״ג]
קוימו כל ההוראות הקבועות בתקנות אלה, רשאי הנציב לאשר כקופת גמל כאמור בסעיף 47 לפקודה (להלן – קופת ביטוח), כל אחת מתכניות הביטוח האלה:
(1)
תכנית ביטוח פיצויים לעובד או לעובדים – כקופת ביטוח לפיצויים או כקופת ביטוח מרכזית לפיצויים, לפי הענין;
(2)
תכנית ביטוח תגמולים לעובד – כקופת ביטוח לתגמולים;
(3)
תכנית ביטוח קצבה לעובד – כקופת ביטוח לקצבה;
(4)
תכנית ביטוח תגמולים או קצבה לעמית עצמאי – כקופת ביטוח לתגמולים או לקצבה, לפי הענין;
(5)
בתכנית ביטוח פיצויים ותגמולים לעובד, את חלק התכנית לפיצויים – כקופת ביטוח לפיצויים, ואת יתרת תכנית הביטוח – כקופת ביטוח לתגמולים (להלן – תכנית ביטוח מאושרת לפיצויים ותגמולים); אישר הנציב כאמור בפסקה זו, יראו כל אחת מקופות הביטוח כקופת גמל נפרדת לכל דבר וענין.
בקשות לאישור
(א)
חברת ביטוח המבקשת אישור תכנית ביטוח לפי תקנה 42 כקופת ביטוח תגיש לנציב בקשה בכתב בטופס שייקבע על ידי הנציב ותצרף לה –
(1)
סקירה מפורטת על פרטי התכנית;
(2)
דוגמת פוליסת הביטוח המוצאת על פי אותה תכנית שאת אישורה היא מבקשת;
(3)
כל אותם מסמכים וידיעות שיידרשו על ידי הנציב.
(ב)
הוראות תקנה 5(ב) יחולו על מעביד המבקש אישור לענין סעיף 17(5) לפקודה לתשלום סכומים נוספים על פי תכנית ביטוח מאושרת.
סייגים לאישור [תיקון: תש״ס, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ח־3]
(א)
(בוטלה).
(ב)
(בוטלה).
(ג)
תקנות 19 עד 23 יחולו גם על תשלומים מקופת ביטוח.
(ד)
עמית שכיר שהיה עמית בקופת גמל אחרת לאותה מטרה, לפני תחילת עבודתו אצל מעביד המשלם בעדו כספים לקופת ביטוח, רשאי לשלם את תשלומיו כעמית שכיר באותו חשבון קופת גמל שבה היה עמית כאמור, אם שונה לקופת גמל לעמית שכיר, ואם מעבידו משלם את תשלומיו לאותו חשבון קופת גמל, ובלבד שתקנונה אינו מונע זאת; הוראה זו תחול בשינויים המחויבים, גם על עמית שכיר לענין פוליסת ביטוח שהתקיימו בה כל אלה:
(1)
במועד רכישתה אושרה כקופת גמל;
(2)
שונתה כדין לתכנית חיסכון;
(3)
במועד תחילת עבודתו אצל המעביד הנוכחי שונתה לקופת גמל לעמית שכיר, לאותה מטרה שהוגדרה בקופת הגמל המקורית, באישור הנציב ובתנאים ובתיאומים שקבע;
(4)
מעבידו משלם את תשלומיו לאותו חשבון קופת גמל;
(5)
תקנונה אינו מונע תנאי מהתנאים האמורים;
בחר כך העמית השכיר, יראו את המועד שבו שולמו תשלומים לראשונה לתכנית לאחר ששונתה לקופת גמל לעמית שכיר, כמועד התשלום הראשון לקופת הגמל.
(ה)
על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד), עמית שכיר שהוא בעל שליטה, כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה, שהכנסת עבודתו משולמת על ידי מעביד אחד בלבד, רשאי לשלם את תשלומיו כעמית שכיר לקופת ביטוח לתגמולים, עד לגובה של 7% מהכנסתו המזכה, כהגדרתה בסעיף 47 לפקודה, אם מעבידו שילם את תשלומיו לקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח.
[תיקון: תשס״ג, תשע״ג, תשע״ג־2]
(בוטלה).
ערך פדיון ביטול [תיקון: תשס״ג, תשס״ה]
(א)
ערך פדיון ביטול פוליסה ישולם לבעל הפוליסה או ינהגו לגביו על פי התנאים הקבועים בפרק הששי, הכל לפי הענין.
(ב)
ערך הפדיון של מרכיב הפיצויים בחשבון קופת ביטוח, יהיה סך כל התשלומים ששולמו למרכיב הפיצויים בחשבון קופת הגמל, בתוספת רווחי הקופה, כפי שיוחסו למרכיב הפיצויים על פי תקנה 49ב, והכל בניכוי ההוצאות שיוחסו למרכיב זה (להלן – צבירת הפיצויים).
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) –
(1)
לענין חשבון קופת גמל בקופת ביטוח לקצבה, שקיימת בו לעמית זכאות בלא תנאי, יהיה ערך הפדיון של מרכיב הפיצויים, אם שולמו לעמית, לפי הגבוה מבין אלה:
(א)
צבירת הפיצויים;
(ב)
סך התשלומים ששולמו למרכיב הפיצויים, כשהם צמודים למדד, אך לא יותר מסך הצבירה בפוליסה; תשלום ההשלמה להפרשי הצמדה כאמור בפסקת משנה זו, ינוכה ממרכיב חשבון קופת הגמל של תשלומי המעביד ושל תשלומי העובד, באופן יחסי.
(2)
בתכנית ביטוח מאושרת לפיצויים ותגמולים, רשאי מעביד במועד פדיון הפוליסה, לייעד סכומים ששילם לקופת הביטוח לתגמולים, לתשלום על חשבון מחויבותו על פי חוק פיצויי פיטורים, עד לגובה ההפרש; ואולם לענין חישוב חבות המס של העובד, יראו בסכומים שייעד המעביד כאמור, כסכומים ששילם המעביד לעובד כמענק פרישה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א)
לעמית השכיר זכאות בלא תנאי;
(ב)
צבירת הפיצויים נמוכה מסך כל התשלומים ששולמו לקופת הביטוח לפיצויים כשהם צמודים למדד;
(ג)
לא חלפו שבע שנים מיום שהוצאה פוליסת הביטוח או מהיום שבו הועברה הפוליסה לבעלותו של מעביד חדש, לפי המאוחר.
(ד)
בתקנה זו –
”ההפרש“ – ההפרש שבין סך כל התשלומים ששולמו לקופת הביטוח לפיצויים, כשהם צמודים למדד, לבין צבירת הפיצויים;
”זכאות בלא תנאי“ – זכאותו של העובד על פי תנאי קופת הביטוח, ליתרת מרכיבי חשבון קופת הביטוח, למעט על פי סייג לזכאות, שאינה ניתנת לשינוי או לביטול, אם ניתנה ביום התשלום הראשון של המעביד לקופת הביטוח, גם אם נקבע במועד האמור כי הזכאות תתגבש רק בתום לא יותר משלוש שנות עבודה אצל אותו מעביד;
”סייג לזכאות“ – התניה בתכנית הביטוח, ולפיה העובד לא יהיה זכאי לקבל את כל הכספים שבקופת הגמל, אם התקיימו בו התנאים המצדיקים פיטורים בלא פיצויים בהתאם לסעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים.
חובת נאמנות [תיקון: תשנ״ה]
הוראות תקנה 41ה יחולו על מבטח המנהל קופת ביטוח.
משיכה חלקית [תיקון: תשס״ג]
הוראות תקנה 41יג יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין קופת ביטוח שאינה קופת גמל לקצבה.
איסור שיעבוד הפוליסה
אין להפקיד או לשעבד פוליסה שהוצאה לפי תכנית ביטוח מאושרת לצורך קבלת הלוואה, הן במישרין והן בעקיפין, אלא לפי תכנית הביטוח שאושרה.
דינים וחשבונות
(א)
חברת ביטוח תגיש לנציב העתקים מכל הדינים והחשבונות התקופתיים המוגשים למפקח על הביטוח, בהתאם לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951, ושענינם עסקי הביטוח האמורים בתקנה 42. העתקי הדינים והחשבונות יוגשו לנציב במועדים הקבועים להגשתם למפקח על הביטוח.
(ב)
חברת ביטוח תגיש לנציב מדי שנה בשנה ולא יאוחר מתשעים יום מתום שנת המאזן שלה – בטופס שייקבע על ידי הנציב – דין וחשבון שיכלול פרטים על ביצוע תכניות הביטוח המאושרות המתנהלות על ידיה וכן רשימת מעבידים שהצטרפו במשך השנה שחלפה אל כל אחת מתכניות הביטוח שאושרו לפי תקנה 42, ורשימת מעבידים שהפסיקו תשלומיהם בחברה באותה שנה.
(ג)
חברת ביטוח תגיש לנציב, לפי דרישתו, כל דין וחשבון, מסמך או ידיעה אחרת הנוגעים לניהול עניניה.
ביטול אישור
(א)
הנציב רשאי לבטל אישור שניתן על ידיו על פי תקנה 42, אם חדלה קופת ביטוח למלא אחר הוראה מהוראות תקנות אלה.
(ב)
ביטול אישור כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לחלוטין או לזמן מסויים, להבא או למפרע, הכל כפי שיקבע הנציב.
[תיקון: תשס״ג]
פרק שביעי 1: ניהול חשבון קופת גמל
ניהול מרכיבי חשבון קופת גמל [תיקון: תשס״ג, תשס״ה־2]
(א)
קופת גמל תנהל בעבור עמית שכיר, רישום נפרד בחשבון קופת הגמל לגבי מרכיבים אלה (להלן – מרכיבי חשבון קופת הגמל):
(1)
מרכיב תגמולי המעביד;
(2)
מרכיב תגמולי העובד;
(3)
בקופת גמל שיש בה תשלומים בעד מחויבות המעביד על פי חוק פיצויי פיטורים, גם תשלומים על חשבון מחויבותו כאמור (להלן – מרכיב הפיצויים).
(ב)
קופת גמל לתגמולים או קרן השתלמות תנהל בעבור כל עמית לכל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל, רשומות נפרדות (להלן – חלקי מרכיבי חשבון קופת הגמל), לפי הוראות אלה:
(1)
תשלומים ששולמו לקופת הגמל (להלן בתקנות אלה – חלק מרכיב התשלומים), שבו תפריד קופת גמל לעמית עצמאי וקופת גמל לעמית שכיר – במרכיב תגמולי המעביד ובמרכיב תגמולי העובד, בין אלה:
(א)
תשלומים ששולמו עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002), ובתשלומים לקרן השתלמות לעצמאים – עד יום כ״ה בכסלו התשס״ג (30 בנובמבר 2002) (להלן כל אחד מאלה – תשלומים עד המועד הקובע);
(ב)
תשלומים ששולמו לקופת הגמל למן המועד הקובע, לפי הענין, ואילך, בהפרדה בין:
(1)
תשלומי ההפקדה המוטבת, כהגדרתה בסעיף 9(16א) או (16ב) לפקודה, לפי הענין, או תשלומי תקרת ההפקדה המוטבת כהגדרתה בסעיף 9(18א) לפקודה, לפי הענין (להלן – תשלומי ההפקדה המוטבת);
(2)
תשלומים אחרים (בתקנות אלה – התשלומים החייבים);
(3)
תשלומי ההפקדה המוטבת והתשלומים החייבים, כאמור בפסקת משנה (1), יתחלקו בקופת גמל לעמית שכיר, בין מרכיב תגמולי המעביד ובין מרכיב תגמולי העובד, בהתאם ליחס שבין תשלומי המעביד לתשלומי העובד;
(2)
קופת ביטוח או קופת גמל לתגמולים הרוכשת כיסוי ביטוחי כאמור בתקנה 31, תנהל בעבור העמית, בכל מרכיב ממרכיבי חשבון קופת הגמל, נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), רשומה בשל תשלומים ששולמו כאמור בה, לאחר שהופחתו מהם כל ההוצאות, לרבות עלות רכישת הכיסוי הביטוחי (להלן – חלק מרכיב התשלומים לחיסכון);
(3)
הפרשי הצמדה המחושבים על חלק מרכיב התשלומים, ובקופת ביטוח וקופת גמל כאמור בפסקה (2), על חלק מרכיב התשלומים לחיסכון (להלן – חלק מרכיב הפרשי ההצמדה), ובמרכיבי תגמולי המעביד והעובד, בהפרדה בין הפרשי ההצמדה שמקורם בתשלומים עד למועד הקובע, לבין הפרשי הצמדה שמקורם בתשלומי ההפקדה המוטבת ולבין הפרשי ההצמדה שמקורם בתשלומים חייבים;
(4)
ריבית ורווחים אחרים, בניכוי ריבית ורווחים שנרשמו בחלק מרכיב הפרשי ההצמדה, שנרשמו כאמור בפסקה (3), שהופקו או שנצמחו על חלק מרכיב התשלומים, ובקופת ביטוח ובקופת גמל כאמור בפסקה (2), על חלק מרכיב התשלומים לחיסכון (להלן – חלק מרכיב הריבית), ובמרכיבי תגמולי המעביד והעובד, בהפרדה בין ריבית שמקורה בתשלומים עד המועד הקובע, לבין ריבית שמקורה בתשלומי ההפקדה המוטבת, ולבין ריבית שמקורה בתשלומים החייבים;
(5)
קופת ביטוח וקופת גמל כאמור בפסקה (2), ינהלו נוסף על האמור בפסקה (4), רשומה בשל ריבית ורווחים אחרים, בניכוי ההוצאה המותרת (להלן – חלק מרכיב הריבית החייבת), בשיעור שקבע הנציב.
(ג)
קופת גמל לקצבה תנהל בעבור כל עמית במרכיבי חשבון קופת הגמל כאמור בתקנת משנה (א) רשומות נפרדות לענין חלק מרכיב התשלומים כדלקמן:
(1)
תשלומים ששולמו לקופת הגמל עד יום כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999);
(2)
תשלומים ששולמו לקופת הגמל ביום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ואילך, ובמרכיב תגמולי המעביד בקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, תוך הפרדה בין תשלומים בשל משכורתו של העובד עד ארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודה, לבין תשלומים אחרים.
(ד)
קופת גמל תנהל בעבור כל עמית רישום מפורט בדבר תשלומים ששילמה לעמית מחשבון קופת הגמל, או בשלו, תוך פירוט מרכיבי חשבון קופת הגמל וחלקי מרכיבי חשבון קופת הגמל מהם שולמו התשלומים וכן בדבר המס שנוכה במקור בשל תשלומים ששילמה כאמור.
(ה)
הנציב יורה כיצד תחושב היתרה בקופות הביטוח ליום התחילה.
ייחוס רווחי חשבון קופת הגמל למרכיביו [תיקון: תשס״ג]
ייחוס רווחי חשבון קופת הגמל למרכיבי חשבון קופת הגמל, למעט בקרן ותיקה ובקרן חדשה מקיפה, ייעשה פעם בחודש לפחות, לפי חלקן היחסי של היתרות בכל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל; רווחים שיוחסו כאמור יירשמו בחלק מרכיב הפרשי ההצמדה עד גובה מלוא עליית המדד, ובחלק מרכיב הריבית, בהתאמה.
ייחוס הוצאות חשבון קופת הגמל [תיקון: תשס״ג]
ייחוס הוצאות של חשבון קופת הגמל, למעט בקרן ותיקה, ייעשה פעם בחודש לפחות, בהתאם להוראות אלה:
(1)
הוצאות הנגבות מתוך התשלומים המשולמים למרכיבי חשבון קופת הגמל, ייוחסו למרכיבי חשבון קופת הגמל לפי חלקם היחסי;
(2)
כל הוצאה אחרת תיוחס ליתרות של מרכיבי חשבון קופת הגמל, בהתאם ליחס היתרות בכל מרכיב ממרכיבי חשבון קופת הגמל;
(3)
בתקנה זו, ”הוצאה“ – לרבות עמלה, הנגבית באופן חד פעמי או שוטף, ולרבות דמי ניהול בעד ניהול הנכסים או ההשקעות, עמלת קניה ומכירה של ניירות ערך סחירים ועמלה הנובעת מקניה או ממכירה של נכסים שאינם ניירות ערך סחירים וכן עמלה אחרת בעד החזקת נכסי קופת הגמל, וכן קנס, ערכי פדיון, או מס, והכל במישרין או בעקיפין, בין שההוצאה נגבית מנכסי הקופה ובין מתשלומי העמיתים, לרבות מתשלומים המועברים לקופת הגמל בשל העמיתים.
ניכוי תשלום בשל כיסוי ביטוחי [תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ה־2]
(א)
תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי במסגרת קופת גמל, או עלות הכיסוי הביטוחי בקרן חדשה כללית או בקרן חדשה מקיפה, ינוכה באופן יחסי מכל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל, למעט ממרכיב הפיצויים.
(ב)
בקופות גמל לפיצויים לא ינוכה כל תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי.
הוראות מיוחדות לענין העברת זכויות [תיקון: תשס״ה־2]
במועד העברת זכויות של עמית–שכיר או עמית–עצמאי מקופת גמל אחת לאחרת, תעביר קופת הגמל המעבירה לקופת הגמל האחרת את כל הרישומים השנתיים בשל חשבון קופת הגמל, כאמור בתקנה 49א, כפי שהורה הנציב.
[תיקון: תשס״ג־3, תשע״ג]
פרק שביעי 2: קופת גמל מרכזית לקצבה (בוטל)
[תיקון: תשס״ג־3, תשס״ה־6, תשע״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשע״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשע״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשע״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשע״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשס״ה־6, תשע״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשס״ט־2]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשע״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשע״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשע״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג־3, תשע״ג]
(בוטלה).
פרק שמיני: ניהול חשבונות והגשת דינים וחשבונות
ניהול חשבונות הקופה
(א)
קופת גמל תנהל את פנקסי חשבונותיה בהתאם לכללים לשיטת ניהול הפנקסים שעליהם יורה הנציב.
(ב)
קופת גמל, אשר בה עמיתים שכירים ועמיתים עצמאיים, תנהל פנקסי חשבונות נפרדים לכל סוג של עמיתים.
הפרדת חשבונות ונכסים [תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ה־6]
תאגיד המנהל מספר קופות גמל, ינהל חשבונות נפרדים לכל קופה ויחזיק את נכסיה של כל קופה בנפרד מנכסים של קופות אחרות; בביצוע הפרדה כאמור יעשה התאגיד, בין השאר, את אלה:
(1)
חשבונות הבנק של כל קופה ינוהלו ויוחזקו בנפרד, והחשבונות יירשמו כנאמנות בעבור העמיתים;
(2)
זכויות במקרקעין המוחזקים במשותף בידי מספר קופות גמל יירשמו בלשכת רישום המקרקעין, במינהל מקרקעי ישראל או בכל מקום אחר על שם כל קופה וקופה לפי חלקה היחסי בזכות;
(3)
כל השקעה אחרת תירשם על שם הקופה שלה היא שייכת והשקעות שהבעלות בהן משותפת למספר קופות יירשמו על שם כל קופה לפי חלקה היחסי בבעלות.
הגשת דינים וחשבונות [תיקון: תש״ל־2, תשמ״ח־3, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ז־5, תשנ״ח־2, תשס״א, תשס״ג־3, תשס״ד־4]
(א)
קופת גמל תגיש לנציב, מדי שנה, דין וחשבון שנתי הכולל דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון, כמשמעותו בחוק רואי חשבון, תשט״ו–1955, וכן דוחות נוספים במתכונת ובאופן שעליהם יורה הנציב; בקופת גמל שהיא אגודה שיתופית יכול שהדוחות יהיו מבוקרים על ידי רואה חשבון מטעם ברית הפיקוח שהיא מסונפת לה.
(ב)
קופת גמל מרכזית לפיצויים וקופת גמל לדמי מחלה יגישו לנציב מדי שנה בשנה ולא יאוחר מתשעים יום מתום שנת המאזן שלה – בטופס שייקבע על ידי הנציב – רשימת מעבידים שהצטרפו אליה במשך השנה וכן רשימת מעבידים שהפסיקו חברותם בקופת הגמל במשך אותה שנה.
(ג)
קופת גמל תגיש לנציב דוחות כאמור בתקנת משנה (א) לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת המאזן שלה, ואולם קופת גמל לקיצבה תגישם ביחד עם המאזן האקטוארי כאמור בתקנה 51א.
(ג1)
קופת גמל שהיא קרן השתלמות תגיש לנציב ביום ה־15 בכל חודש דין וחשבון בדבר פרטיהם של מי שקיבלו סכומים לצורך השתלמות בתקופה שבין היום ה־14 בחודש הקודם לבין היום ה־13 לחודש שבו מוגש הדין וחשבון ובדבר הסכומים ששילמה לכל אחד מהם.
(ד)
קופת גמל תגיש לנציב, לפי דרישתו, כל דין וחשבון, מסמך או ידיעה אחרת הנוגעים לניהול עניניה במתכונת ובאופן שעליהם יורה הנציב.
(ד1)
תאגיד המנהל קופת גמל יגיש דינים וחשבונות ומאזנים כאמור בתקנה זו ביחס להכנסותיו והוצאותיו של התאגיד.
(ה)
דינים וחשבונות ומאזנים כאמור בתקנה זו, למעט בתקנת משנה (ג1), יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדי קופת הגמל.
מאזן אקטוארי [תיקון: תשמ״ח־3, תשמ״ט־5, תשמ״ט־5, תש״ן, תשנ״ז, תשס״ב, תשס״ד־4]
(א)
קופת גמל לקיצבה תגיש לממונה, עד סוף חודש מרס של כל שנה, דין וחשבון אקטוארי שיכלול מאזן אקטוארי ליום 31 בדצמבר של השנה הקודמת; הדו״ח ייערך וייחתם בידי אקטואר.
(ב)
אחת לחמש שנים תגיש הקופה את המאזן האקטוארי, כאמור בתקנת משנה (א), כשהוא ערוך וחתום בידי אקטואר חיצוני; לענין זה, ”אקטואר חיצוני“ – אקטואר שאינו עובד של הקופה, של ארגון או קופת גמל אחרת אשר להם זיקה ארגונית לקופה; נערך המאזן האקטוארי לשנה הקודמת בידי אקטואר חיצוני, ייערך וייחתם המאזן האקטוארי לפי תקנת משנה זו בידי אקטואר חיצוני אחר.
(ג)
מאזן אקטוארי כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יוכן בהתבסס על כל התחייבויות הקופה, וייערך לפי המתכונת הקבועה בחלק א׳ לתוספת הרביעית, ולגבי קופת גמל לקיצבה שאושרה לאחר יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) – במתכונת שעליה יורה הממונה; נכסים שנצברו בקופה יירשמו לפי המאזן החשבונאי המאושר בידי רואה החשבון של הקופה לאותו מועד.
(ד)
במאזן אקטוארי כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יצויינו ההנחות ששימשו בבסיס החישוב לפי הוראות הממונה, ויתייחסו בין השאר לענינים אלה:
(1)
הגידול השנתי בשכר הריאלי;
(2)
שיעור הריבית להיוון;
(3)
הוצאות הניהול.
(ה)
למאזן אקטוארי כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) תצורף הצהרת האקטואר, בנוסח שיורה עליו הממונה.
חובת פרסום [תיקון: תשמ״ח־3, תשמ״ט־5, תשס״ד־4]
לא יאוחר מ־15 ימים לאחר הגשת המאזן האקטוארי כאמור בתקנה 51א, תפרסם קופת גמל לקיצבה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ובעיתון נוסף בשפה הערבית, את מאזנה האקטוארי כפי שהוגש לממונה לפי תקנה 51א, ללא כל הערות או תוספות אחרות, ותמצית של מאזנה השנתי ותדאג לכך כי ניתן יהיה להשיג עותק של אותם מאזנים בכל אחד מסניפי הקופה.
תחזית זרמי כספים [תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה־3, תשנ״ז]
(א)
קופת גמל לקיצבה תגיש לממונה, מדי שנה, תחזיות זרמי כספים של הקופה כלהלן:
(1)
תחזית חודשית לטווח של שלוש שנים, אשר תוגש עד סוף חודש מרס של כל שנה;
(2)
תחזית שנתית לטווח של שמונים שנה אשר תוגש ביחד עם המאזן האקטוארי כאמור בתקנה 51א;
ואולם הממונה יהיה רשאי להורות לקופת גמל לקיצבה שאושרה לאחר יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995), להגיש את תחזיות זרמי הכספים של הקופה, במועדים שונים ובשל תקופות שונות.
(ב)
תחזיות כאמור בתקנת משנה (א) יוכנו וייחתמו בידי אקטואר, על פי לוחות חיים וגורמים ביומטריים ואחרים, אשר שימשו להכנת המאזן האקטוארי.
הגשת דין וחשבון תקופתי [תיקון: תש״ל, תשמ״ח־2, תשנ״ג, תשנ״ח־2]
(א)
קופת גמל תגיש לממונה, מדי חודש, דין וחשבון בטופס שקבע לכך.
(ב)
דין וחשבון כאמור לגבי כל חודש יוגש תוך חמישה עשר ימים מתום אותו חודש, ואולם רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לכך, להאריך את התקופה.
(ג)
דינים וחשבונות שקופת גמל תגיש לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) יכללו גם את מחירי הרכישה של הנכסים.
(ד)
(נמחקה).
פרק תשיעי: שיערוך נכסי קופות גמל
דיווח לעמיתים [תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ח־3, תשנ״א, תשנ״ג־2, תשנ״ה, תשנ״ח־2, תשנ״ט־4, תשס״ב־2, תשס״ג־3, תשס״ד־4]
קופת גמל תשלח לעמיתיה מדי שנה, בתוך שלושה חודשים מתום שנת המאזן שלה, דין וחשבון לגבי השנה שנסתיימה (להלן – שנת הדיווח) שיכלול פרטים ונתונים שעליהם יורה הממונה במתכונת ובאופן שיורה, וכן את הענינים הבאים:
(1)
בקופת גמל לקיצבה שאינה קופת ביטוח –
(א)
פירוט של כל תשלומי העובד ותשלומי המעביד שנתקבלו בקופה לחשבון העמית בכל חודש בשנת הדיווח, וסכומים שנמשכו מחשבון העמית בכל חודש באותה שנה;
(ב)
הסכום החודשי ששימש בסיס לתשלומים האמורים בפסקת משנה (א);
(ג)
מספר החודשים המצטבר שבשלהם שולמו תשלומים לקופה לזכותו של העמית עד תום שנת הדיווח ושיעור הקיצבה שנצבר לזכותו של העמית עד אותו מועד;
(ד)
פירוט השינויים שחלו בתקנון קופת הגמל בשנת הדיווח, אם היו כאלה, והסבר תמציתי של משמעות השינויים כאמור;
(ה)
לדין וחשבון יצורף שובר לעדכון פרטים אישיים של העמית בקופה;
(ו)
הקפיא עמית את זכויותיו בקופה – יחולו הוראות פסקאות משנה (א) עד (ה) בשינויים המחויבים;
(2)
בקופת גמל לתגמולים, בקופת גמל אישית לפיצויים ובקרן השתלמות, שאינה קופת ביטוח למעט קרן השתלמות מיוחדת למורים במסלול הרגיל –
(א)
לגבי חשבון עמית–שכיר – פירוט של כל תשלומי העובד והמעביד שהועברו לקופה לחשבון העמית בכל חודש בשנת הדיווח, תוך הפרדה בין תשלומי העובד והמעביד לתגמולים ובין תשלומי המעביד לפיצויים, ופירוט הסכומים שנמשכו מחשבון העמית בכל חודש באותה שנה;
(ב)
לגבי חשבון עמית–עצמאי – פירוט של כל הסכומים שהפקיד העמית בקופה בכל חודש בשנת הדיווח, והסכומים שמשך ממנה בכל חודש באותה שנה;
(ג)
הסכום הכולל העומד לזכות העמית בקופה בתום שנת הדיווח, ולגבי עמית–שכיר – תוך הפרדה בין חשבונות העובד והמעביד וחשבון הפיצויים;
(ד)
התשואה שהשיגה הקופה על נכסיה בשנת הדיווח, כשהיא מחושבת שנתית לגבי כל חודש לפי הנוסחה שבחלק א׳ בתוספת השישית, תוך ציון נפרד של התשואה הנומינלית לפני ניכוי דמי הניהול ואחריו, התשואה הריאלית בניכוי דמי הניהול והתשואה האישית לחשבונו, המחושבת לפי הנוסחה שבחלק ב׳ בתוספת השישית, אחרי ניכוי דמי הניהול; ואולם הקופה לא תהיה חייבת לפרסם תשואה אישית לחשבון ביחס לחשבון של עמית שהצטרף לקופה במהלך אותה שנה;
(ד1)
ריבית קופת הגמל במונחים שנתיים, בכל חודש של השנה שאליה מתייחס הדין וחשבון;
(ה)
דמי ניהול –
(1)
השיעור המרבי שקופת הגמל רשאית לגבות בהתאם לתקנונה;
(2)
השיעור מנכסי העמית שנגבה בפועל במהלך השנה, המחושב לפי הנוסחה שבחלק ג׳ בתוספת השישית, ואם נגבה שיעור מדורג – השיעורים לפי בסיס הדירוג שנקבע;
(3)
סכומים בשקלים חדשים ששילם העמית בפועל במהלך השנה;
(4)
השיעור מכלל נכסי קופת הגמל שגבתה קופת הגמל בפועל מכלל העמיתים במהלך השנה, המחושב לפי הנוסחה שבחלק ג׳ בתוספת השישית;
(ה1)
השיעור מכלל נכסי קופת הגמל של סך כל העמלות ששולמו בפועל לפי תקנה 41ח(א)(4) במהלך השנה, המחושב לפי הנוסחה שבחלק ג׳ בתוספת השישית, תוך הפרדה בין התשלומים לצדדים הקשורים לקופת הגמל, לחברה המנהלת את קופת הגמל או למי ששולט בהן, לבין תשלומים אחרים;
(ו)
סכום פרמיית הביטוח שנגבתה, סכום הביטוח ושיעור הפרמיה השנתית מתוך סכום הביטוח, וכן פרטי הביטוח, לרבות שם המבטח ותקופת הביטוח, וכן האם הביטוח מכסה סיכוני תאונה, מחלה או נכות, וכן דרך גביית הביטוח מאת העמית, ולגבי עמית שאינו מבוטח יצויין כי אינו מבוטח;
(ז)
פירוט נכסי הקופה ליום המאזן, בשיעורים לפי הקבוצות האלה: איגרות חוב של מדינת ישראל, איגרות חוב סחירות אחרות, ניירות ערך סחירים אחרים, מזומנים ופקדונות לזמן קצר שהופקדו לתקופה של עד שלושה חודשים, פיקדונות והלוואות והשקעות אחרות, וכן שווי סך כל נכסי קופת הגמל בשקלים חדשים ליום המאזן;
(ז1)
סך כל הסכומים שהופקדו בקופת הגמל במהלך השנה, לרבות סכומים שהועברו מקופות גמל אחרות, סך כל הסכומים שנמשכו מקופת הגמל במהלך השנה, לרבות סכומים שהועברו מקופת הגמל, כשהם מתואמים ליום האחרון של השנה, וסך הצבירה נטו של קופת הגמל המחושבת כהפרש בין סך כל הסכומים שהופקדו לסך כל הסכומים שנמשכו כאמור;
(ז2)
שיעור הסכומים שהעמיתים בקופת הגמל רשאים למשוך ממנה מתוך כלל נכסי קופת הגמל;
(ח)
סכום הרווחים שנצברו במהלך התקופה המדווחת, לאחר ניכוי דמי ניהול;
(ח1)
המדד לפיזור סיכון בקופה ליום המאזן, וכן ממוצע משוקלל של המדד לפיזור סיכון בשנים עשר החודשים שקדמו ליום המאזן;
(ט)
שיעור עליית המדד בשנת הדיווח, לפי המדד הידוע ליום המאזן לעומת המדד הידוע ליום המאזן הקודם;
(י)
מועד תחילת צבירת הוותק והמועד שבו יהיה העמית זכאי למשוך כספים מקופת הגמל;
(יא)
קופות המתמחות בהשקעה מיוחדת – תצוין ההשקעה ושיעורה;
(יב)
יצוין כי ניתן לקבל מידע נוסף על פעולות הקופה, את תקנון הקופה ודוחות כספיים מבוקרים שלה, במשרדיה (בציון מעניהם), ובקופה המתנהלת בידי בנק – גם בסניפי הבנקים;
(3)
בקרן השתלמות מיוחדת למורים –
(א)
פירוט חודשי של כל תשלומי העובד ותשלומי המעביד שהועברו לקופה לחשבון העמית בכל חודש בשנת הדיווח;
(ב)
הסכום החודשי ששימש בסיס לתשלומים האמורים בפסקת משנה (א);
(ג)
שווי זכויותיו של העמית בתום שנת הדיווח אילו פרש באותו מועד ללא זכאות ליציאה להשתלמות;
(ד)
הענינים המפורטים בפסקה (2)(ה) עד (יב);
(4)
בקופת ביטוח –
(א)
לגבי חשבון עמית–עצמאי – סכום הביטוח וערך הפדיון למועד הדיווח, וכן פירוט של הסכומים שהפקיד העמית בקופה בכל חודש בשנת הדיווח, והסכומים שמשך ממנה בכל חודש באותה שנה;
(ב)
לגבי חשבון עמית–שכיר – סכום הביטוח וערך הפדיון למועד הדיווח, כשלגבי ערך הפדיון תיעשה הפרדה בין ערך הפדיון של התגמולים לבין ערך הפדיון של הפיצויים לפי המעביד הנוכחי, וכן פירוט של כל תשלומי העובד והמעביד שהועברו לקופה בכל חודש בשנת הדיווח, תוך הפרדה בין תשלומי העובד והמעביד לתגמולים ובין תשלומי המעביד לפיצויים, ופירוט הסכומים שנמשכו מחשבון העמית בכל חודש באותה שנה;
(5)
בקופת גמל מרכזית לפיצויים –
(א)
פירוט של כל תשלומי העמית–מעביד לקופה בכל חודש בשנת הדיווח, והסכומים שמשך ממנה בכל חודש באותה שנה;
(ב)
הסכום הכולל העומד לזכותו של העמית–מעביד בתום שנת הדיווח;
(ג)
התשואה שהשיגה הקופה על נכסיה בשנת הדיווח, כשהיא מחושבת לכל חודש לפי הנוסחה הקבועה בפסקה (2)(ד);
(ד)
הענינים המפורטים בפסקה (2)(ה) עד (יב);
(6)
בקופת גמל לדמי מחלה –
(א)
פירוט של כל תשלומי העמית–מעביד לקופה בכל חודש בשנת הדיווח, והסכומים שמשך ממנה בכל חודש באותה שנה, תוך הפרדה בין סכומים שמשך לצורך תשלום לעובדי העמית לבין סכומים אחרים שמשך;
(ב)
הסכום הכולל העומד לזכותו של העמית–מעביד בתום שנת הדיווח;
(ג)
התשואה שהשיגה הקופה על נכסיה בשנת הדיווח, כשהיא מחושבת לכל חודש לפי הנוסחה כאמור בפסקה (2)(ד);
(ד)
סכומים שהפקיד העמית מעבר לתקרת הצבירה, כהגדרתה בתקנה 19, סכומים שהוחזרו לו בשל כך, ובמקרה שסכום הצבירה קטן מתקרת הצבירה, ההפרש שבין סכומים אלה;
(ה)
הענינים המפורטים בפסקה (2)(ה) עד (ז1), ו־(ט) עד (יב).
דיווח לעמית מושך או מעביר [תיקון: תשס״ד־4]
(א)
קופת גמל תשלח לעמית המושך כספים מקופת הגמל או לעמית המעביר ממנה כספים, דין וחשבון במתכונת ובאופן שיורה עליהם הממונה.
(ב)
קופת גמל שהועברו אליה כספים מקופת גמל אחרת תשלח לעמית שלחשבונו הועברו הכספים דין וחשבון במתכונת ובאופן שיורה עליהם הממונה.
[תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־6, תשע״ב־4, תשע״ב־5]
(בוטלה).
פרק עשירי: פירוק קופת גמל
[תיקון: תשס״ד־4]
(בוטלה).
פירוק קופה או חברה מנהלת [תיקון: תשנ״ג, תשס״ד־4]
קופת גמל או חברה מנהלת המבקשות להתחיל בהליכי פירוק או להפסיק את פעילותן, לא יקבלו החלטה על הפירוק, אלא אם כן קיבלו קודם לכן אישור לכך מאת הממונה.
[תיקון: תשנ״ג, תשס״ד־4]
(בוטלה).
פרק אחד עשר: הוראות שונות
שמירת מסמכים [תיקון: תשנ״ח־2]
(א)
קופת גמל תשמור את המסמכים הנוגעים לעמיתיה כל עוד הם עמיתים בקופה ולמשך תקופה של שבע שנים לאחר שחדלו להיות עמיתים בה.
(ב)
קופת גמל תשמור את המסמכים הנוגעים לדרכי השקעת כספי העמיתים לתקופה של שבע שנים מיום מימוש כל השקעה.
תחולת התקנה על קופות קיימות
כל אישור שהוצא לקופת גמל, לתכנית ביטוח או לפוליסת ביטוח על פי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור קרנות תגמולים, פנסיה, פיצויים וחופשה), תשי״ז–1957, ושהוא בר־תוקף ערב פרסומן של תקנות אלה ברשומות יראו אותו כאילו הוצא לפי תקנות אלה.
העברת סמכויות [תיקון: תש״ן, תשנ״ח־2]
הנציב רשאי להעביר לממונה את סמכויותיו לפי תקנות אלה, ובלבד שהממונה לא יאשר לראשונה קופת גמל אלא בהסכמת הנציב.
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־4, תשע״ב־2, תשע״ב־3]
(בוטלה).
הוראות מעבר
(א)
הוראות תקנה 38(1)(ג) לא יחולו על עמית–עצמאי שהצטרף לקופת גמל לפני כ״ג באלול תש״ך (15 בספטמבר 1960). לעמית כאמור תהיה קופת הגמל רשאית לשלם את המגיע לו לאחר הפסקת עמיתותו בקופת הגמל וכתום חמש שנים לפחות מיום שהיה לעמית.
(ב)
כספים שהופקדו במוסד בנקאי לצורך השקעה מוכרת לפני ז׳ באדר תשכ״א (23 בפברואר 1961) ייחשבו להשקעה מוכרת עד ליום בו יכולה היתה קופת הגמל לראשונה לקבל את הפקדון כאמור.
(ג)
כל השקעה שנעשתה לפני ב׳ באלול תשי״ז (29 באוגוסט 1957) במקרקעין או בניירות ערך יראו אותה כאילו היתה השקעה מוכרת.
כללי פרסום [תיקון: תשמ״ח־5, תשמ״ט, תשס״ב־2, תשס״ד־4]
הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר פרסום קופות גמל, לרבות פרסום נתוני תשואות ודמי ניהול והשוואתם לקופות גמל אחרות.
דרכי הגשת מסמכים [תיקון: תשנ״ח־2]
הנציב רשאי להורות כי כל דין וחשבון, מסמך או העתק מסמך מסמכים שהוא רשאי לדרוש לפי תקנות אלה יוגש בדרך שיורה, לרבות באמצעים אלקטרוניים.
ביטול
תקנות מס הכנסה (כללים לאישור קרנות תגמולים, פנסיה, פיצויים וחופשה), תשי״ז–1957 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ״ד–1964“.
[תיקון: תשמ״ב־4, תשמ״ז]
תוספת ראשונה
(תקנות 34, 38 ו־38א)
[תיקון: תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשס״ד־4]
תגמולים מכספים שהופקדו בקופת הגמל בשנת מס אחת במועד הנקוב בטור א׳ בסכום העולה לכל עמית, על הסכום הנקוב בטור ב׳, ישולמו רק לאחר תום התקופה מיום הפקדתם כנקוב בצידם בטור ג׳; אם העמית הגיע לגיל 60 שנים, או שהוא עמית–שוטר, עמית–סוהר או עמית–משרת קבע, ישולמו התגמולים כאמור לאחר חמש שנים מיום הפקדתם. כספים שהועברו מקופת גמל אחת לאחרת יראום, לענין חישוב התקופות, כאילו לא הועברו.
[תיקון: תשמ״ט־4]
לגבי כספים שהופקדו אחרי יום כ״ז בסיון התשמ״ט (30 ביוני 1989) יחול האמור בפסקה (א) רק על כספים שהופקדו כאמור שם במשך חמש השנים שקדמו למועד שבו הכספים היו ניתנים למשיכה לפי תקנות אלה או שהופקדו בחשבון שבו הכספים ניתנים למשיכה בכל עת.
[תיקון: תשמ״ז־3, תשמ״ט־4]
הפקדה של סכום חד פעמי בידי עמית–עצמאי שהגיע לגיל 55 שנים, כאמור בתקנה 38(ב), לא תעלה על הסכום הנקוב בטור ד׳.
[תיקון: תשמ״ד־3, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז־3, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״ג־2, תשנ״ה־2, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2]
| טור א׳ מועד ההפקדה | טור ב׳ הסכום בשקלים | טור ג׳ משך התקופה מעת ההפקדה בשנים | |
|---|---|---|---|
| בין ה׳ בשבט התשל״ה (17 בינואר 1975) לבין ט׳ בטבת התשל״ו (13 בדצמבר 1975) | 960 | 10 | |
| בין י׳ בטבת התשל״ו (14 בדצמבר 1975) לבין כ״ט באדר ב׳ התשל״ו (31 במרס 1976) | 960 | 15 | |
| בין א׳ בניסן התשל״ו (1 באפריל 1976) לבין י״ב בניסן התשל״ז (31 במרס 1977) | 1200 | 15 | |
| בין י״ג בניסן התשל״ז (1 באפריל 1977) לבין ג׳ בניסן התשל״ט (31 במרס 1979) | 2400 | 15 | |
| בין ד׳ בניסן התשל״ט (1 באפריל 1979) לבין י״ח באב התש״ם (31 ביולי 1980) | 6000 | 15 | |
| בין י״ט באב התש״ם (1 באוגוסט 1980) לבין כ״ד בטבת התשמ״א (31 בדצמבר 1980) | 12000 | 15 | |
| בין כ״ה בטבת התשמ״א (1 בינואר 1981) לבין כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (31 במרס 1981) | 24000 | 15 | |
| בין כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981) לבין ה׳ בטבת התשמ״ב (31 בדצמבר 1981) | 60000 | 15 | |
| בין יום ו׳ בטבת התשמ״ב (1 בינואר 1982) לבין יום ז׳ בניסן התשמ״ב (31 במרס 1982) | 150,000 | 15 | |
| בין יום ח׳ בניסן התשמ״ב (1 באפריל 1982) לבין יום ט״ו בטבת התשמ״ג (30 בדצמבר 1982) | 300,000 | 15 | |
| בין יום י״ז בטבת התשמ״ג (2 בינואר 1983) לבין יום כ״ג בתשרי התשמ״ד (30 בספטמבר 1983) | 600,000 | 15 | |
| בין יום כ״ה בתשרי התשמ״ד (2 באוקטובר 1983) לבין יום כ״ד בטבת התשמ״ד (30 בדצמבר 1983) | 1,200,000 | 15 | |
| בין יום כ״ו בטבת התשמ״ד (1 בינואר 1984) לבין יום כ״ו באדר ב׳ התשמ״ד (30 במרס 1984) | 1,800,000 | 15 | |
| בין יום כ״ח באדר ב׳ התשמ״ד (1 באפריל 1984) לבין יום ג׳ באלול התשמ״ד (31 באוגוסט 1984) | 2,500,000 | 15 | |
| בין יום ה׳ באלול התשמ״ד (2 בספטמבר 1984) לבין יום ט׳ בניסן התשמ״ה (31 במרס 1985) | 5,000,000 | 15 | |
| בין יום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985) לבין יום י״ג באלול התשמ״ה (30 באוגוסט 1985) | 10,000,000 | 15 | |
| טור א׳ מועד ההפקדה | טור ב׳ הסכום בשקלים חדשים | טור ג׳ משך התקופה מעת ההפקדה בשנים | |
| בין יום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985) לבין יום י״ג באלול התשמ״ה (30 באוגוסט 1985) | 10,000 | 15 | |
| טור א׳ מועד ההפקדה | טור ב׳ הסכום בשקלים חדשים | טור ג׳ משך התקופה מעת ההפקדה בשנים | טור ד׳ הסכום בשקלים חדשים |
| בין ט״ו באלול התשמ״ה (1 בספטמבר 1985) לבין כ״ב באייר התשמ״ו (31 במאי 1986) | 20,000 | 15 | 60,000 |
| בין כ״ג באייר התשמ״ו (1 ביוני 1986) לבין כ״ט בכסלו התשמ״ז (31 בדצמבר 1986) | 25,000 | 15 | 75,000 |
| בין ל׳ בכסלו התשמ״ז (1 בינואר 1987) לבין ג׳ בתשרי התשמ״ט (15 בספטמבר 1988) | 40,000 | 15 | 120,000 |
| בין ד׳ בתשרי התשמ״ט (15 בספטמבר 1988) לבין ג׳ בטבת התש״ן (31 בדצמבר 1989) | 50,000 | 15 | 150,000 |
| בין ד׳ בטבת התש״ן (1 בינואר 1990) לבין ז׳ בטבת התשנ״ב (14 בדצמבר 1991) | 60,000 | 15 | 180,000 |
| בין ח׳ בטבת התשנ״ב (15 בדצמבר 1991) לבין כ״ג באייר התשנ״ג (14 במאי 1993) | 80,000 | 15 | 240,000 |
| בין כ״ה באייר התשנ״ג (16 במאי 1993) לבין י״א בטבת התשנ״ה (14 בדצמבר 1994) | 100,000 | 15 | 300,000 |
| בין יום י״ב בטבת התשנ״ה (15 בדצמבר 1994) לבין יום ל׳ בכסלו התשנ״ו (23 בדצמבר 1995) | 120,000 | 15 | 360,000 |
| בין יום א׳ בטבת התשנ״ו (24 בדצמבר 1995) לבין יום ו׳ בסיון התשנ״ח (31 במאי 1998) | 130,000 | 15 | 390,000 |
| החל ביום ז׳ בסיון התשנ״ח (1 ביוני 1998) | 155,000 | 15 | 465,000 |
[תיקון: תשמ״ז, תשס״ב־2]
תוספת שניה
(תקנה 41א, הגדרה ”ערך משוקלל של הנכסים“)
שיעורים לצורך חישוב מדד לפיזור סיכון לפי סוגי נכסים
| השיעור מערך הנכס לצורך חישוב המדד לפיזור סיכון | סוג הנכסים |
|---|---|
| נכסים סחירים | |
|
1. איגרות חוב
| |
| 95% |
(א) מק״מ
|
| 90% |
(ב) איגרות חוב של מדינת ישראל, למעט מק״מ
|
| 85% |
(ג) איגרות חוב קונצרניות בדירוג AA− ומעלה או ניירות ערך מסחריים בדירוג A−1
|
| 80% |
(ד) איגרות חוב קונצרניות בדירוג BBB− ועד דרוג AA− לא כולל או ניירות ערך מסחריים בדירוג A−2 עד A−3
|
| 50% |
(ה) איגרות חוב קונצרניות בדירוג נמוך מ־BBB− ובלא דירוג או ניירות ערך מסחריים בדירוג נמוך מ־A−3
|
| 90% |
(ו) איגרות חוב של מדינת חוץ מאושרת בדירוג שלא יפחת מדירוגה של מדינת ישראל
|
| 85% |
(ז) איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג A− ומעלה או ניירות ערך מסחריים בדירוג A−2 ומעלה
|
| 80% |
(ח) איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג BBB− ועד דירוג A− או ניירות ערך מסחריים בדירוג A−2 עד A−3
|
| 50% |
(ט) איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג נמוך מ־BBB− ובלא דירוג או ניירות ערך מסחריים בדירוג נמוך מ־A−3
|
|
2. מניות
| |
| 75% |
(א) מניות תל אביב 25 ואופציות רכש 001
|
| 65% |
(ב) מניות ת״א 100 שאינן מניות תל אביב 25
|
| 50% |
(ג) מניות הנסחרות בישראל שאינן מוגדרות בפרטי משנה (א) ו־(ב)
|
| 65% |
(ד) מניות הנסחרות בחוץ לארץ
|
| נכסים שאינם סחירים | |
|
1. איגרות חוב, הלוואות ופיקדונות
| |
| 100% |
(א) איגרות חוב מיועדות ופיקדון חשכ״ל
|
| 85% השיעור הנקוב בסעיף 1 |
(ב) איגרות חוב, הלוואות ופיקדונות כמפורט בסעיף 1 לענין איגרות חוב
|
| 100% |
(ג) הלוואות לעמיתים
|
|
2. יחידות השתתפות בקרנות נאמנות
| |
| 85% |
(א) יחידות השתתפות בקרנות נאמנות ששיעור השקעתם באיגרות חוב בדירוג BBB− לפחות, עולה על 80 אחוזים ושאינן משקיעות בנכסים נגזרים
|
| 65% |
(ב) יחידות השתתפות בקרנות נאמנות אחרות
|
| 100% |
3. מזומנים ופיקדונות לזמן קצר שהופקדו לתקופה של עד 3 חודשים בבנקים
|
| 30% |
4. מניות או זכות בשותפות
|
| 40% |
5. זכות במקרקעין
|
| 25% | נכסים אחרים, בין סחירים ובין שאינם סחירים |
”אופצית רכש 001“ – כהגדרתה בתקנה 41ד6;
”מניות ת״א 25“ – מניות הכלולות ברשימת ת״א 25 של הבורסה או כל רשימה אחרת שתבוא במקומה על פי קביעה של הבורסה;
”מניות ת״א 100“ – מניות הכלולות ברשימת ת״א 100 של הבורסה או כל רשימה אחרת שתבוא במקומה על פי קביעה של הבורסה.
[תיקון: תשמ״ז, תשס״ב־2]
תוספת שלישית (בוטלה)
[תיקון: תשמ״ח־3]
תוספת רביעית
(תקנה 51א)
[תיקון: תשמ״ט־5]
חלק א׳
פרטי המאזן האקטוארי
(הטופס הושמט)
[תיקון: תשס״ד־4]
חלק ב׳ (בוטל)
[תיקון: תשמ״ח־4, תשמ״ט־4]
תוספת חמישית
(תקנה 24)
אישור על תשלומי מעביד לקופת גמל*
1.
שם קופת הגמל: . . . . . . . . . .
מטרת הקופה: פיצויים/
לגבי קופת גמל לפיצויים – האם מתנהל חשבון אישי לכל עמית–שכיר: כן/לא (מחק את המיותר).
2.
שם המעביד: . . . . . . . . . .
3.
הרינו מאשרים בזה כי המעביד שפרטיו מצויינים לעיל, שילם לקופתנו בשנת המס, לרבות תוך 30 יום מסיומה . . . . . . . . . .
| במהלך שנת המס | תוך 30 יום מתום שנת המס | סך הכל | |
|---|---|---|---|
|
א. לפיצויים סך
| . . . . . . . . . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . . . . . . . . . |
|
ב. לתגמולים סך
| . . . . . . . . . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . . . . . . . . . |
|
ג. לקיצבה סך
| . . . . . . . . . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . . . . . . . . . |
|
ד. למטרה אחרת סך
| . . . . . . . . . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . . . . . . . . . |
ובנוסף לנ״ל, השלמות ופיגורים בתשלומיו לקופת גמל לפצויים או השלמות לקצבה בגין הגדלה ראלית בשכר, שלא בתור השתתפות שנתית סדירה.
לפצויים סך . . . . . . . . . .
לקצבה סך . . . . . . . . . .
4.
(מיועד לקופת גמל מרכזית לפיצויים)
כמו כן הרינו מאשרים כי תשלומי המעביד לרבות תשלומיו בשנת המס (להלן – קרן) בתוספת הרווחים שנצברו לתום שנת המס הסתכמו לפי המפורט להלן:
| קרן | רווחים | סך הכל | |
|---|---|---|---|
|
1. תשלומים עד תום שנת המס הקודמת
| . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . |
|
2. תשלומים בגין שנת המס הקודמת ששולמו תוך 30 יום מסיומה
| . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . |
|
3. תשלומים בשנת המס להשלמות ופיגורים לגבי שנים קודמות
| . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . |
|
4. סכומים ששולמו בשנת המס לרבות רווחים שנצברו בשנת המס
| . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . |
|
5. סכומים ששולמו תוך 30 יום מתום שנת המס
| . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . |
|
6. סך הכל תשלומי קופת הגמל לעמית או לעובדיו בשנת המס
| ( . . . . . . ) | ( . . . . . . ) | ( . . . . . . ) |
|
7. סה״כ נצבר בקופה לתום שנת המס לכיסוי התחייבות המעביד
| . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . |
תאריך . . . . . . . . . .
* קופת גמל, לרבות קופת ביטוח לגבי תכנית ביטוח מאושרת לפי תקנה 42 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964.
[תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־4]
תוספת שישית
(תקנה 53(2)(ד))
חלק א׳
נוסחה לחישוב תשואה נומינלית יומית ברוטו באחוזים ליום עסקים:
![{\displaystyle {\mathit {Yd}}_{b}=\left[{\frac {N_{1}-H+D}{N_{0}-M}}-1\right]\times 100}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/26209e9e8919dfc6748a8ae43d1d6cee8e30765e)
כאשר –
– תשואה נומינלית יומית ברוטו באחוזים ליום עסקים;
– סך כל נכסי הקופה בתום יום העסקים שלגביו נערך החישוב;
– סך דמי הניהול בגין יום העסקים שלגביו נערך החישוב;
– סך כל הכספים שהופקדו במזומן בקופה ביום העסקים, לרבות סכומים שהועברו מקופות אחרות ולרבות תקבולים ממבטח משנה;
– סך כל נכסי הקופה בתום יום העסקים האחרון שלפני יום החישוב;
– סך כל הסכומים שנמשכו במזומן מן הקופה ביום העסקים, לרבות סכומים שהועברו מהקופה ולרבות תשלומים שנוכו מהקופה בגין ביטוח חיים קבוצתי או בגין ביטוח משנה.
נוסחה לחישוב תשואה נומינלית יומית נטו באחוזים ליום עסקים:
![{\displaystyle {\mathit {Yd}}_{n}=\left[{\frac {N_{1}-H}{N_{0}-M}}-1\right]\times 100}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/6c0507adf6fddaa8ddd909f1badb8b2fcad2d0c8)
כאשר –
– תשואה יומית נטו באחוזים ליום עסקים;
– סך כל נכסי הקופה בתום יום העסקים שלגביו נערך החישוב;
– סך כל הכספים שהופקדו במזומן בקופה ביום העסקים, לרבות סכומים שהועברו מקופות אחרות ולרבות תקבולים ממבטח משנה;
– סך כל נכסי הקופה בתום יום העסקים האחרון שלפני יום החישוב;
– סך כל הסכומים שנמשכו במזומן מן הקופה ביום העסקים, לרבות סכומים שהועברו מהקופה ולרבות תשלומים שנוכו מהקופה בגין ביטוח חיים קבוצתי או בגין ביטוח משנה.
נוסחה לחישוב התשואה הנומינלית שהשיגה קרן חדשה על נכסיה המנוהלים כקופה ליום עסקים:
כאשר –
– תשואה נומינלית יומית ברוטו באחוזים על כל נכסי הקרן ליום עסקים;
– התשואה היומית הנומינלית ברוטו באחוזים על נכסי הקרן המנוהלים כקופה;
– שיעור התשואה הנומינלית היומית ברוטו על אגרות החוב המיועדות מסוג ערד המוחזקות על ידי הקרן;
– אחוז ההחזקה ליום החישוב באגרות חוב מיועדות מסוג ערד מתוך סך נכסיה המשוערכים של הקרן;
= .
נוסחה לחישוב התשואה הנומינלית לתקופה :
![{\displaystyle Y_{t}=\left[\prod _{d=1}^{t}(y_{d}+1)-1\right]\times 100}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/4831e94afa1b538e0e62ddbcac5009e78faa8cff)
![{\displaystyle Y_{t}=\left[(Y_{1}+1)\times (Y_{2}+1)\times \cdots \times (Y_{t}+1)-1\right]\times 100}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/0be351736a8383cd9982b79b9303a5e2d20dc4db)
[צ״ל: ]
![{\displaystyle Y_{t}=\left[(y_{1}+1)\times (y_{2}+1)\times \cdots \times (y_{t}+1)-1\right]\times 100}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/950ba04da2aeb818c9edd55020f1e2dca3a429fe)
כאשר –
– תשואה נומינלית באחוזים (ברוטו או נטו, לפי הענין) לתקופה ;
– תשואה נומינלית יומית (ברוטו או נטו, לפי הענין) ליום עסקים;
– מספר ימי העסקים בתקופה .
נוסחה לחישוב התשואה הריאלית לתקופה :
![{\displaystyle Y_{\mathit {tr}}=\left[{\frac {Y_{t}+1}{1+i}}-1\right]\times 100}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/7eb33efcef82359c38d37bd42d5fd540616da209)
כאשר –
– תשואה ריאלית באחוזים (ברוטו או נטו, לפי הענין) לתקופה ;
– שיעור עליית המדד הידוע בתקופה שלגביה נערך החישוב.
חלק ב׳
(תקנה 53(2)(ד))
נוסחה לחישוב התשואה האישית לחשבונו של עמית:
![{\displaystyle Y=[(1+r)^{y}-1]\times 100}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/3aa105b7d37391613d13e2475772679050cbf8e8)
כאשר –
– שיעור התשואה האישית השנתית לחשבונו של העמית;
– מספר ימי העסקים בשנה;
– שיעור התשואה האישית ליום עסקים לחשבונו של העמית, שתחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:
כאשר –
– סך כל נכסיו של עמית בקופה נטו בסוף השנה שקדמה לשנת החישוב;
– סך כל נכסיו של עמית בקופה נטו בסוף שנת חישוב;
– סך כל הסכומים שהופקדו בחשבונו של עמית בקופה ביום עסקים x, לרבות סכומים שהועברו לחשבונו מקופות אחרות באותו היום;
– סך כל הסכומים שנמשכו מחשבונו של עמית בקופה ביום עסקים x, לרבות סכומים שהועברו מחשבונו לקופות אחרות באותו היום ולרבות תשלומים בעבור ביטוח חיים קבוצתי;
– מספר היום שלגביו נערך החישוב ();
– מספר ימי העסקים בשנה.
חלק ג׳
(תקנה 53(2)(ה)(1), (2) ו־(4))
[תיקון: תשס״ו]
נוסחה לחישוב שיעור דמי ניהול מתוך נכסים על בסיס שנתי:
כאשר –
– דמי הניהול שנגבו בחודש מסוים בגין כל אחד מאלה:
(1)
יתרת הנכסים שעמדה במהלך כל החודש בלא תנועה בתוספת רווחי החודש בשל אותה יתרה;
(2)
סך הכספים שהופקדו במהלך החודש בתוספת רווחי החודש בשל אותן הפקדות;
(3)
סך הכספים שנמשכו באותו חודש;
– יתרת הנכסים בסוף החודש לפני ניכוי דמי ניהול בתוספת סך הכספים שנמשכו במהלך החודש.
[תיקון: תשס״ה־6]
נוסחה לחישוב שיעור עמלות מתוך סכומי עסקאות על בסיס שנתי:
כאשר –
– סכום העמלות לפי תקנה 41ח(א)(4) ביום עסקים מסוים;
– סך הקניות והמכירות בערך מוחלט שבעדן שולמו עמלות קניה ומכירה לפי תקנה 41ח(א)(4) בתוספת שווי הנכסים שבעד החזקתם שולמו עמלות ישירות אחרות לפי התקנה האמורה, ביום עסקים מסוים;
– מספר ימי עסקים בשנה.
[תיקון: תשנ״ט־2]
תוספת שביעית
(תקנה 1)
נוסחה לחישוב תקרה חודשית של השכר המבוטח
חישוב התקרה החודשית של השכר המבוטח ייעשה על פי הנוסחה הבאה:
כאשר –
= החודש שלגביו מחושבת התקרה החודשית של השכר המבוטח
= תקרה חודשית של השכר המבוטח בחודש
= שכר חודשי ממוצע לעובד שכיר בחודש
= משכורת מבוטחת בחודש
[תיקון: תשס״ג־3]
תוספת שמינית
(תקנה 49ז(א)(3)(ג))
חברת חשמל לישראל בע״מ.
כ״ח באייר תשכ״ד (10 במאי 1964)
- פנחס ספיר
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.