תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו)

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו) מתוך

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס״א–2001

---

ק״ת תשס״א, 607; תשס״ג, 480; תשס״ד, 885; תשס״ט, 1113; תשע״ב, 1211.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 36 ו־112 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (להלן – החוק), ולענין תקנות 5, 8, 14 ו־16 לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), אני מתקין תקנות אלה:

---

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: סוגי התחייבויות של מבטח (בוטל)

פרק ג׳: הגבלות על השקעות המבטח (בוטל)

פרק ד׳: הוראות כלליות (בוטל)

פרק ה׳: דירקטוריון המבטח וועדות השקעה

פרק ו׳: השקעות נגד התחייבויות (בוטל)

פרק ז׳: הוראות שונות

תוספת ראשונה: חישוב מח״מ, מח״מ מתוקן (מחמ״מ) וריבית ממוצעת

תוספת שניה: שיעורים לצורך חישוב מדד לפיזור סיכון לפי סוגי נכסים

תוספת שלישית

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ד]

בתקנות אלה –

”אופציה“ – אופציית רכש או אופציית מכר אשר לנכס הבסיס שלה נקבע שווי הוגן מדי יום, ואופציית הרכש או אופציית המכר או נכס הבסיס שלהן ניתנים למימוש מיידי;

”אופציית מכר“ – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש שבין שווי נכס הבסיס לבין מחיר המימוש, והכל במועדים ובתנאים הנקובים בה;

”אופציית רכש“ – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש שבין שווי נכס הבסיס לבין מחיר המימוש, והכל במועדים ובתנאים הנקובים בה;

”איגרת חוב“ – כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999 (להלן – חוק החברות), לרבות איגרת חוב שהנפיקה המדינה ואיגרת חוב שהנפיקה אגודה שיתופית;

”איגרת חוב מיועדת“ – כל אחת מאלה:

(1)

איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ״ג–1962 (להלן – חוק המילווה חברות ביטוח);

(2)

איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;

”איגרת חוב של מדינת ישראל“ – איגרת חוב שמנפיקה המדינה לפי חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979, או לפי חוק מילווה פיתוח, התש״ך–1960, או לפי חוק מילווה קצר מועד, התשמ״ד–1984, או לפי חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, אשר נסחרת בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר;

”בורסה“ – בורסה לניירות ערך בישראל, שקיבלה רישיון על פי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 (להלן – חוק ניירות ערך);

”בורסת חוץ“ – בורסה לניירות ערך במדינת חוץ מאושרת;

”ביטוח אשראי למגורים המובטח במשכנתה“ – כהגדרתו בהודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), התשמ״ה–1985;

”ביטוח חיים“, ”ביטוח חיים משתתף ברווחים“, ”ביטוח כללי“, ”דוח כספי“, ”דמי ביטוח“, ”הוצאות רכישה נדחות“, ”חברה בת“ ו”חברה מוחזקת“, ”כתב אופציה“, ”מדד“, ”מדד המחירים לצרכן“, ”נכסים כספיים“, ”נכסים לא כספיים“, ”צדדים קשורים“ – כהגדרתם בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998 (להלן – תקנות פרטי דין וחשבון);

”ביטוח מפני מחלות ואשפוז“ – כמשמעותו בפסקה (6) בסעיף 1א בהודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), התשמ״ה–1985 (להלן – הודעת ענפי ביטוח), ובלבד שפוליסות הביטוח הונפקו לתקופה העולה על שנה והן אינן פוליסות לביטוח קבוצתי;

”בנק“ – תאגיד שקיבל רישיון לפי סעיף 4(א)(1)(א), או (ב), או 4(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, בנק הדואר לפי חוק בנק הדואר, התשי״א–1951, וכן בנק בחוץ לארץ, שהוא תושב מדינת חוץ מאושרת, ונמצא בפיקוח ממלכתי של המדינה שבה הוא תושב;

”בעל ענין“ במבטח – כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה ”בעל ענין“ בתאגיד שבחוק ניירות ערך;

”בעל רישיון ניהול תיקי השקעות“ – כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995 (להלן – חוק לייעוץ ולניהול השקעות);

”דירוג“ – דירוג חוב בישראל או במדינת חוץ מאושרת, שקבעה חברה מדרגת שאושרה בידי המפקח;

”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו בחוק החברות;

”הון עצמי“, ”יחס הלוואה לביטחונות“, ”נכס“, ”שליטה“ – כהגדרתם בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ״ח–1998 (להלן – תקנות ההון העצמי);

”החזקה“ – בין לבד ובין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; לענין זה יראו החזקה בידי תאגיד – גם החזקה בידי חברה מוחזקת, והחזקה בידי יחיד – גם החזקה בידי יחיד וקרובו הגר עמו או שפרנסת האחד על האחר, כהחזקה בידי אדם אחד; לענין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו בחוק החברות;

”הסכמי ביטוח חיים צמוד“ – הסכמים בין ממשלת ישראל לבין חברות ביטוח חיים, מכוח חוק המילווה חברות ביטוח, בדבר השקעה באיגרות חוב;

”הסכם לרכישה מחדש“ – הסכם בין צדדים לרכישה ולמכירה של איגרת חוב של מדינת ישראל כנגד מזומנים לתקופה מוגבלת וידועה מראש כאשר מחיר העסקה העכשווי והעתידי נקבעו בו מראש;

”זכות במקרקעין“ – זכות בעלות או חכירה לדורות במקרקעין, לרבות זכות חוזית לקבל זכות כאמור;

”חבות“ – התחייבויות הנובעות מהלוואות כהגדרתן בתקנה 8(ה);

”חברה אחות“ – חברה אשר בעלי המניות שלה זהים לבעלי המניות של המבטח;

”חברה אם“ – חברה אשר מחזיקה ב־50% או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של תאגיד או מכוח ההצבעה בו או חברה הרשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים של תאגיד כאמור או את המנהל הכללי שלו;

”חוזה עתידי“ – כהגדרתו בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994 (להלן – חוק השקעות משותפות בנאמנות);

”חשבון השקעה“ – חשבון שבו מתנהלים נכסים לכיסוי התחייבויות בביטוח חיים משתתף ברווחים לפי הרכב שנקבע בתכנית שאישר המפקח;

”חשיפה לנכס הבסיס“ – סך כל אלה:

(1)

נכס הבסיס;

(2)

נכס הבסיס הנגזר מהחזקות באופציה על פי הפרמטרים שמפרסמת הבורסה מזמן לזמן בתקנון המסחר, או שקבע המבטח ונתן להם ביטוי בביאור מתאים בדוח הכספי;

(3)

חוזה עתידי על נכס הבסיס בכמות הקבועה בתנאיו;

”יחידות השתתפות בקרן להשקעות משותפות בנאמנות“ – יחידות השתתפות בקרנות להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעות יחידה לפי סעיף 3(א) לחוק להשקעות משותפות בנאמנות;

”לווה“ – אדם בעל חבות לרבות בן־זוג וכן מספר לווים, כאשר ההחזר הצפוי של החבות מתבסס בעיקרו על אותו מקור, ולאף אחד מהם אין מקור משמעותי נוסף להחזר החבות;

”מדד לפיזור סיכון“ – היחס בין סכום הערך המשוקלל של הנכסים המוחזקים לכיסוי התחייבות מסוג כלשהו, לסכומה של אותה התחייבות;

”מדינת חוץ מאושרת“ – מדינה שדורגה בדירוג A ומעלה;

”מחיר מימוש“ – המחיר שבו ימומשו האופציה או החוזה העתידי;

”מחמ״מ“ (משך חיים ממוצע מתוקן) – תקופה, בשנים, ממועד הדוח הכספי ועד לפירעון הנכסים, לפי ממוצע משוקלל; חישוב המחמ״מ ייעשה לגבי הנכסים ועל פי הנוסחאות שבתוספת הראשונה;

”מסלקה“ – תאגיד שהוסמך על ידי רשות פיקוח בישראל או במדינת חוץ מאושרת לסליקת ניירות ערך;

”מקרקעין מניבים“ – זכות במקרקעין המניבים הכנסה שוטפת לבעל הזכות בהם בתקופת הדוח לפחות;

”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;

”ניירות ערך“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך ולרבות איגרת חוב לא סחירה, תעודות שמנפיקה הממשלה, אופציה, חוזה עתידי, יחידות השתתפות בקרן להשקעות משותפות בנאמנות, זכויות בשותפות, בין שהשותפות רשומה ובין שאינה רשומה, ניירות ערך מסחריים, והכל בין אם הם על שם ובין אם הם למוכ״ז;

”נייר ערך חוץ“ – נייר ערך שאינו נייר ערך ישראלי;

”נייר ערך ישראלי“ – נייר ערך אשר הקרן או הריבית לפיו או הדיבידנד המשולם בשלו הם בשקלים חדשים או שניתן לדרוש שישולמו בשקלים חדשים, וכן נייר ערך של תאגיד הרשום בפנקס חברים בישראל או איגרת חוב של מדינת ישראל;

”ניירות ערך ממשלתיים“ – איגרות חוב של מדינת ישראל, לרבות תשלומים על חשבון איגרות חוב כאמור, ופיקדונות שהופקדו אצל החשב הכללי בתנאים שאישר המפקח;

”ניירות ערך מסחריים“ – אגרות חוב שאינן צמודות למדד שהנפיק תאגיד לתקופה שאינה עולה על שנה;

”נייר ערך סחיר“ – נייר ערך הרשום למסחר בבורסה, בבורסה זרה, או בשוק מוסדר;

”נכס בסיס“ – הנכס נושא ההתחייבות באופציה או בחוזה עתידי;

”נכסים מחוץ לישראל“ – כל אחד מאלה:

(1)

מטבע חוץ, פיקדונות נקובים במטבע חוץ וזכות במקרקעין מחוץ לישראל;

(2)

(א)

נייר ערך חוץ המונפק או הנסחר במדינת חוץ מאושרת;

(ב)

איגרת חוב שהונפקה על ידי תאגיד או על ידי מדינה, אשר נסחרת מחוץ לאותה מדינה, ובלבד שהמדינה שהנפיקה או שבה התאגד התאגיד המנפיק דורגה בידי חברה מדרגת בדירוג A לפחות;

”נכסים נזילים“ – כל אחד מאלה:

(1)

איגרות חוב של מדינת ישראל, למעט ניירות ערך שהופקדו בהתאם לסימן ג׳ לפרק ג׳ לחוק;

(2)

מזומנים וסכומי קרן וריבית בשל פיקדונות שהופקדו בבנקים, ואשר מועד פירעונם יחול בתוך שלושה חודשים;

(3)

סכומי קרן וריבית בשל איגרות חוב בדירוג BBB ומעלה, שאינן של מדינת ישראל, ואשר מועד פירעונם יחול בתוך שלושה חודשים;

”ערך משוקלל של הנכסים“ – מכפלת ערך הנכס בשיעור שנקבע לו בתוספת השניה;

”פיקדון“ – סכום כסף המופקד אצל מבטח, מבטח משנה, חבר בורסה או בבנק;

”קבוצת לווים“ – כל אחד מאלה:

(1)

הלווה יחד עם אדם השולט בו כל מי שנשלט על ידם;

(2)

לווים שמתקיים בהם אחד מאלה:

(א)

אחד מהם לפחות ערב לחלק מהותי מחבות הלווה האחר;

(ב)

אחד מהם לפחות ערב בערבות בלתי מוגבלת בסכום, להבטחת חבות לווה אחר;

(ג)

חבות כל אחד מהם למבטח עולה על 5% מההון העצמי שלו וקיימת ביניהם תלות מסחרית מהותית שאינה מוגבלת לזמן קצר, לרבות על ידי הבטחת זכויות;

(3)

כל מי שהמפקח על הביטוח קבע אותו כחלק מקבוצה, למעט מי שהמפקח גרע אותו ממנה, לצורך תקנה זו;

”קופת גמל“ – כמשמעותה בסעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה;

”רישום משכנתה“ – לרבות רישום הערת אזהרה בדבר רישום משכנתה, מישכון זכות במקרקעין ומתן ייפוי כוח בלתי חוזר למבטח המקנה לו זכות לרישום משכנתה או למישכון כאמור;

”שווי הוגן“ – הסכום שתמורתו ניתן להחליף נכס או לסלק התחייבות במהלך העסקים הרגיל בין קונה מרצון ומוכר מרצון שיש להם המידע הדרוש לצורך ביצוע העסקה;

”שוק מוסדר“ – שוק לנכסים הנמצא בפיקוח ממלכתי;

”שטר חוב“ ו”שטר חליפין“ – כמשמעותם בפקודת השטרות.

[תיקון: תשע״ב]

פרק ב׳: סוגי התחייבויות של מבטח (בוטל)

2.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

[תיקון: תשע״ב]

פרק ג׳: הגבלות על השקעות המבטח (בוטל)

3.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

4.

[תיקון: תשס״ד, תשע״ב]

(בוטלה).

5.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

5א.

[תיקון: תשס״ג, תשע״ב]

(בוטלה).

6.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

7.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

8.

[תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשע״ב]

(בוטלה).

9.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

10.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

11.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

12.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

13.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

14.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

15.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

16.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

17.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

18.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

[תיקון: תשע״ב]

פרק ד׳: הוראות כלליות (בוטל)

19.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

20.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

21.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

22.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

23.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

24.

[תיקון: תשס״ט]

(בוטלה).

25.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

26.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

27.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

פרק ה׳: דירקטוריון המבטח וועדות השקעה

28.

ועדות השקעה

מבטח יהיה רשאי לנהל את השקעותיו בהתאם להוראות תקנות אלה ובלבד שדירקטוריון המבטח מינה שתי ועדות השקעה כמפורט להלן, שתפקידיהן, הרכבן ודרך פעולתן יהיו לפי הוראות פרק זה:

(1)

ועדה לניהול ההשקעות הנובעות מהתחייבויות מסוג 20 (להלן – ועדת השקעות משתתף);

(2)

ועדה לניהול ההשקעות הנובעות מסוגי ההתחייבויות המנויים בתקנה 2, למעט סוג 20 (להלן – ועדת השקעות נוסטרו).

29.

תפקיד ועדות השקעה

תפקידי ועדות ההשקעה יהיו, בין השאר:

(1)

קביעת מדיניות ההשקעות של המבטח במסגרת המדיניות העסקית הכוללת של המבטח;

(2)

אישור עסקאות מסוימות ושיעורי אחזקה בניירות ערך מסוגים שונים טרם ביצוען;

(3)

הנחיית בעלי התפקידים שעוסקים בהשקעות המבטח ביישום מדיניות ההשקעות שנקבעה בהחלטותיהן;

(4)

קביעת אמות מידה לבחינת יישום מדיניות ההשקעות שנקבעה;

(5)

בקרת יישום מדיניות ההשקעות שנקבעה.

30.

הרכב ועדות ההשקעה

(א)

בכל אחת מועדות ההשקעה יהיו שלושה חברים לפחות ולא יותר משבעה.

(ב)

רוב חברי ועדת השקעות משתתף, ובהם היושב ראש וממלא מקומו, יהיו נציגים חיצוניים; לענין זה, ”נציג חיצוני“ – מי שמתקיימים בו כל תנאי הכשירות למינוי דירקטור חיצוני, הקבועים בסעיף 240 לחוק החברות.

(ג)

יושב ראש ועדת השקעות משתתף וממלא מקומו יהיו נציגים חיצוניים.

(ד)

חבר ועדת השקעות משתתף לא יכהן כחבר ועדת השקעות נוסטרו של אותו מבטח.

(ה)

חבר ועדת השקעות משתתף לא יכהן כחבר ועדת השקעות של מבטח אחר או של קופת גמל או חברה המנהלת קופת גמל, אלא אם כן הם מוחזקים בידי אותו בעל שליטה.

(ו)

עובד מבטח העוסק בניהול השקעות או יועץ חיצוני של מבטח העוסק בניהול השקעות, לא ישמש חבר ועדת השקעות משתתף.

31.

כשירות חבר ועדת השקעות

(א)

דירקטוריון המבטח יקבע כללים להבטחת רמת ידע וניסיון מתאימים של חברי ועדת ההשקעות.

(ב)

לא יכהן אדם כחבר ועדת השקעות אלא אם כן נתקיימו בו לפחות תנאים אלה:

(1)

הוא יחיד;

(2)

הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל שהכיר בו מוסד להשכלה גבוהה בישראל בתחומים: כלכלה, חשבונאות, מינהל עסקים או כל תחום מקביל אחר, או שהוא בעל רישיון רואה חשבון בישראל;

(3)

הוא בעל ידע או ניסיון בתחום שוק ההון במשך שנתיים לפחות;

(4)

הוא לא הורשע בפסק דין חלוט בעבירה מהעבירות המפורטות להלן, אלא אם כן חלפו 5 שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע, זולת אם בית המשפט קבע כי אין בהרשעה, בהתחשב במהותה, חומרתה ונסיבותיה, למנוע כהונה כאמור:

(א)

עבירות לפי סעיפים 290 עד 297, 392, 415, 418 עד 420 ו־422 עד 428 לחוק העונשין ולפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו־54 לחוק ניירות ערך;

(ב)

בבית משפט מחוץ לישראל – בעבירות של שוחד, מרמה, עבירות מנהלים בתאגיד או עבירות של ניצול מידע פנים;

(ג)

בעבירה אחרת אשר המפקח קבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת השקעות.

32.

ישיבות ועדות ההשקעה

(א)

ישיבות ועדת השקעות משתתף יתקיימו אחת לשבועיים לפחות, וישיבות ועדת השקעות נוסטרו יתקיימו אחת לחודש לפחות; מנין חוקי בישיבות האמורות הוא רוב החברים הקבועים.

(ב)

בישיבות ועדות השקעה ייערך פרוטוקול שיירשמו בו שמות הנוכחים ועיקרי הדיון ויצורפו לו כל ניירות העבודה שהוצגו לצורך קבלת החלטות; הפרוטוקול ונספחיו יעמדו לעיונו של כל דירקטור ושל המנהל הכללי של המבטח.

(ג)

החלטות ועדות ההשקעה יתקבלו ברוב החברים הנוכחים.

(ד)

ועדות ההשקעה רשאיות לקבוע מראש נושאים שבהם ניתן יהיה לקיים ישיבות באמצעות תקשורת המאפשרת לחברי הועדה המשתתפים קשר בו זמני; על ישיבות כאמור יחולו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחייבים.

33.

עובד מבטח העוסק בניהול השקעות

(א)

לא יעסוק עובד של מבטח בניהול השקעות בניירות ערך, אלא אם כן הוא בעל הכשרה מקצועית של מנהל תיקים וזכאי לרישיון מנהל תיקים; לענין העסקת עובד כאמור, יראו את המבטח כחברה בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות; בתקנה זו, ”מנהל תיקים“ ו”מנהל תיקי השקעות“ – כהגדרתם בחוק לייעוץ ולניהול השקעות.

(ב)

על עובד של מבטח העוסק בניהול השקעות יחולו הוראות –

(1)

סעיף 4 לחוק לייעוץ ולניהול השקעות, בשינויים המחויבים;

(2)

תקנה 31(ב)(4), בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשע״ב]

פרק ו׳: השקעות נגד התחייבויות (בוטל)

[תיקון: תשע״ב]

סימן א׳: סוג 10 – השקעות כנגד התחייבויות בישראל הנובעות מעסקי (בוטל)

34.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

35.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

36.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

37.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

[תיקון: תשע״ב]

סימן ב׳: סוג 20 – השקעות כנגד התחייבות בישראל הנובעת מעסקי (בוטל)

38.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

39.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

40.

[תיקון: תשס״ד]

(בוטלה).

41.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

42.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

43.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

44.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

45.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

46.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

47.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

[תיקון: תשע״ב]

סימן ג׳: סוג 30 – השקעות כנגד התחייבות בישראל הנובעת מעסקי (בוטל)

48.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

49.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

[תיקון: תשע״ב]

סימן ד׳: סוג 40 – השקעות כנגד התחייבויות בישראל הנובעות מעסקי ביטוח כללי במטבע ישראלי ובמטבע חוץ (בוטל)

50.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

51.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

52.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

53.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

54.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

55.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

[תיקון: תשע״ב]

סימן ה׳: סוג 70 – השקעות כנגד סכום ההון העצמי עד לגובה סכום (בוטל)

56.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

57.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

58.

[תיקון: תשס״ד]

(בוטלה).

59.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

60.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

61.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

פרק ז׳: הוראות שונות

62.

תחולה

תקנות אלה יחולו על מבטח ישראלי לגבי עסקיו בישראל ומחוץ לישראל, ועל מבטח חוץ לגבי עסקיו בישראל בלבד.

63.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

64.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

65.

[תיקון: תשע״ב]

(בוטלה).

66.

ביטול

תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון, הקרנות וההתחייבויות של מבטח), התשמ״ז–1986, למעט תקנה 12 שתעמוד בתוקפה עד ליום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) – בטלות.

67.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנות 25, 38 ו־42 שלושים ימים מיום פרסומן, תחילתה של תקנה 38 שנתיים מיום פרסומן של התקנות, ותחילתן של תקנות 25 ו־42 ביום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002).

68.

תחולה

תקנות אלה יחולו על הלוואות ופיקדונות שנתן מבטח לאחר יום כ״ד באדר ב׳ התש״ס (31 במרס 2000).

69.

סייג לתחולה

תקנות 31(ב)(4) ו־33(ב) לא יחולו על הרשעות שהורשע אדם לפני תחילתן של תקנות אלה.

תוספת ראשונה

(הגדרת ”מחמ״מ“ בתקנה 1)

חישוב מח״מ, מח״מ מתוקן (מחמ״מ) וריבית ממוצעת

הגדרות

$B$ – היתרה המאזנית של ההלוואה.

$C_{t}$ – זרם התקבולים הנובע מתיק ההלוואות בתקופה $t$.

$N$ – מספר התקופות שבהם צפויים זרמי התקבולים מההלוואות.

$R$ – שיעור הריבית הממוצע לחודש של תיק ההלוואות.

$t$ – מספר החודשים עד לקבלת התקבול.

$R_{i}$ – שיעור הריבית לתקופה של הלוואה $i$.

$D$ – משך חיים ממוצע (מח״מ).

${\mathit {MD}}$ – משך חיים ממוצע מתוקן (מחמ״מ).

${\mathit {PMT}}$ – התשלום התקופתי הקבוע בהלוואה שסילוקה נעשה בתשלומים שווים של קרן וריבית מדי תקופה.

נוסחאות

(1)

חישוב שיעור ריבית ממוצע לחודש של תיק ההלוואות –

$B=\sum _{i=1}^{N}{\frac {C_{t}}{{\left(1+R\right)}^{t}}}$

(2)

חישוב משך חיים ממוצע –

$D={\frac {\displaystyle \sum _{i=1}^{N}{\frac {C_{t}\cdot t}{{\left(1+R\right)}^{t}}}}{B}}$

(3)

חישוב משך חיים ממוצע מתוקן –

${\mathit {MD}}={\frac {D}{1+R}}$

הנכסים הנכללים בחישוב:

(1)

איגרות חוב למעט איגרות חוב מיועדות.

(2)

הלוואות.

(3)

פיקדונות.

תוספת שניה

(הגדרת ”ערך משוקלל של הנכסים“ בתקנה 1)

שיעורים לצורך חישוב מדד לפיזור סיכון לפי סוגי נכסים

השיעור מערך הנכס לצורך חישוב המדד לפיזור סיכון	סוג הנכסים
	נכסים סחירים
	1. איגרות חוב
95%	(א) מק״מ
90%	(ב) איגרות חוב של מדינת ישראל, למעט מק״מ
85%	(ג) איגרות חוב קונצרניות בדירוג AA ומעלה או ניירות ערך מסחריים בדירוג A1
80%	(ד) איגרות חוב קונצרניות בדירוג BBB ועד דירוג AA לא כולל או ניירות ערך מסחריים בדירוג A2 עד A1
50%	(ה) איגרות חוב קונצרניות בדירוג נמוך מ־BBB ובלא דירוג או ניירות ערך מסחריים בדירוג נמוך מ־A2
90%	(ו) איגרות חוב של מדינת חוץ מאושרת בדירוג שלא יפחת מדירוגה של מדינת ישראל
85%	(ז) איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג A ומעלה או ניירות ערך מסחריים בדירוג A1 ומעלה השיעור מערך הנכס לצורך חישוב המדד לפיזור סיכון סוג הנכסים
80%	(ח) איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג BBB ועד דירוג A או ניירות ערך מסחריים בדירוג A2 עד A1 ומעלה
50%	(ט) איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג נמוך מ־BBB ובלא דירוג או ניירות ערך מסחריים בדירוג נמוך מ־A2
	2. מניות
75%	(א) מניות תל אביב 25
65%	(ב) מניות ת״א 100 שאינן מניות תל אביב 25
50%	(ג) מניות הנסחרות בישראל שאינן מוגדרות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב)
65%	(ד) מניות הנסחרות בחוץ לארץ
	נכסים שאינם סחירים
	3. איגרות חוב, הלוואות ופיקדונות
100%	(א) איגרות חוב מיועדות
85% השיעור הנקוב בסעיף 1	(ב) איגרות חוב, הלוואות, פיקדונות ויתרות חובה של מבטחי משנה כמפורט בסעיף 1 לענין אגרות חוב
100%	(ג) הלוואות כנגד פוליסות ביטוח חיים
	4. יחידות השתתפות בקרנות נאמנות
85%	(א) יחידות השתתפות בקרנות נאמנות ששיעור השקעתם באיגרות חוב בדירוג BBB לפחות, עולה על 80 אחוזים ושאינן משקיעות בנכסים נגזרים
65%	(ב) יחידות השתתפות בקרנות נאמנות אחרות
100%	5. מזומנים ופיקדונות לזמן קצר שהופקדו לתקופה של עד 3 חודשים בבנקים
30%	6. מניות או זכות בשותפות
40%	7. זכות במקרקעין
25%	8. נכסים אחרים ונכסים לא סחירים אחרים
100%	9. הוצאות רכישה נידחות בביטוח כללי

הערות:

(1)

איגרות חוב ניתנות להמרה שיחס מחיר המניה שלהן קטן או שווה ל־1 יראו אותן כאיגרות חוב.

(2)

איגרות חוב ניתנות להמרה שיחס מחיר המניה שלהן גדול מ־1 יראו אותן כמניות. לענין זה, ”יחס מחיר המניה“, ”מחיר המניה“, ”מחיר ההמרה“ – כהגדרתם בגילוי דעת 53 של לשכת רואי חשבון או גילוי דעת אחר או תקן חשבונאי אחר שיבוא במקומו או נוסף לו.

(3)

בתוספת זו –

”מניות ת״א 25“ – מניות הכלולות ברשימת ת״א 25 של הבורסה או כל רשימה אחרת שתבוא במקומה על פי קביעה של הבורסה;

”מניות ת״א 100“ – מניות הכלולות ברשימת ת״א 100 של הבורסה או כל רשימה אחרת שתבוא במקומה על פי קביעה של הבורסה.

תוספת שלישית

(תקנות 5(ג) ו־8(ה))

שיעור	סוג
20%	ערבויות טיב
20%	ערבויות מכרז
20%	ערבויות מכר לאחר שהדירה נמסרה למשתכן
50%	ערבויות ביצוע
50%	ערבויות פורמליות
50%	ערבויות להזמנת ניירות ערך
60%	ערבויות מכר לפני מסירת הדירה למשתכן
100%	ערבות להבטחת אשראי
100%	ערבות אחרת

---

ב׳ באדר התשס״א (25 בפברואר 2001)

• אברהם (בייגה) שוחט
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.