"הוי אריאל" - ת"י מדבחא דה' ואף יחזקאל קראו כן שנאמר (יחזקאל מג) והאריאל שתים עשרה על שם אש של מעלה שהיתה רובצת כארי על גבי המזבח כמו ששנינו בסדר יומא ורבותינו פירשו על ההיכל שהיה צר מאחוריו ורחב מלפניו
"קרית חנה דוד" - דאיתבני בקרתא דשרא בה דוד
"ספו שנה על שנה" - ותמיד עונותיכם הולכים וחזקים עד שחגיים שלכם ינקופו ויכרתו ל' נוקף זית (לעיל יז)
"והיה כחלום" - שדומה שרואה ולא ראה כך יהיה המון כל הגוים ידמו לכבוש ולא תעלה בידם
"וכל צוביה" - המציבים עליה מצב ומשחית שקורין (צנבי"ל בלע"ז) כמו שנאמר בשאול (שמואל א יד) המצב והמשחית חרדו
"השתעשעו" - ל' ועיניו השע (לעיל ו) היו עורים מראות
"שכרו" - עצמכם ולא מיין למה כי נסך
"עליכם ה' וגו'" - לשון מזג כמו מסכה יינה (משלי ט) או לשון נסיכות השליט בכם רוח תרדמה על פושעי ישראל היה ניבא שהיו חוזים בכוכבים ובקיאים להשביע השרים של מעלה כל אחד בשם הראוי להשביעו בו לכך הם אומרים מי יחת עלינו אם יבא האויב עלינו יכולנו לעשות לה חומת אש סביב או להקיפה ים הגדול אמר הקב"ה אני אחליש השרים של מעלה הממונה על האש נתמנה על המים כשמשביע לשר של אש להביא לו אש הוא משיבו אין זו משלי וכן שר של מים ואף שם שאתה משביעני בו איני מכיר זו הוא עצום העינים וכיסוי ראשי החוזים בכוכבים
"חזות הכל" - כל מה שהייתם חוזים במזלות יהיה מכוסה מכם כדברי אגרת החתומה בשעוה אשר יתנוה לקרותה ליודע לקרות אגרת ואמר לא אוכל שהרי אין אני רואה בתוכה לפי שהיא חתומה
"ונתן הספר על אשר לא ידע ספר" - וכשנוטלין ממנו ופותחין חותמה ונותנין אותה למי שאינו מכיר ל' אגרת ואומרין לו קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר כך כשתשביע שר האש יאמר לא אוכל כי חתום הדבר ממני וכשתשביע את חבירו יאמר איני מכיר את השם הזה שאתה משביעני בו שאין זה שמי וזהו שאמר ירמיהו הנני מיסב את כלי המלחמה אשר בידכם (ירמיהו כא) זה השם המפורש במדרש תהילים
"יען כי נגש העם הזה" - יונתן תירגם חלף דאיתרברב עמא הדין כלומר נגשו להגביה עצמן עד לשמים הם מראין עצמן כמכבדין אותי בפה ושפה אבל את לבם הרחיקו ממני
"ותהי יראתם אותי" - לא בלב שלם כי אם במצות האנשים המלמדים אותם התראו כנכנעים מלפניו כדי לפתותו בפיכם
"לכן הנני" - הוא אשר יוסיף להפליא פלא נוסף על פלא כיסוי על כיסוי אוטם על אוטם ומהו הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו קשה סילוקם של חכמי ישראל כפלים כחורבן בית המקדש וכל קללות שבמשנה תורה שכולן אינו אלא הפלאה אחת והפלא ה' את (מכותך דברי' כח) וכאן שתי הפלאות
"הפככם אם כחומר היוצר יחשב" - תהפוכות שלכם הזאת אתם יודעים שהוא כחומר היוצר שאין החומר יכול לומר לעושהו לא עשאני כך אינכם יכולין לומר שאיני מבין מעשיכם
"אם כחומר וגו'" - ל' תמיה הוא ויש תמיהות המתקיימות
"לעושהו" - כמו על עושהו ודוגמתו ואמר פרעה לבני ישראל (שמות יד) פן יאמרו לי אשה הרגתהו (שופטי' ט)
"ויצר אמר ליוצרו לא הבין" - אמר על יוצרו לא הבין מה ביצרי והלא הוא בנה את המטמוניות והחדרים והמחשבות
