רי"ף על הש"ס/שבועות/פרק א
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רבינו חננאל |
רמב"ן |
הרשב"א |
הריטב"א |
המאירי
אחרונים על הפרק: מהרש"ל | מהרש"א | רש"ש
(דף ב.)
(דף רי"ף א.) שבועות שתים שהן ארבע ידיעות הטומאה ב' שהן ד' יציאות השבת ב' שהן ד' מראות נגעים ב' שהן ד' ((ד"ת מ"ז) את שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בנתיים הרי זה בעולה ויורד יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים תולה עד שיודע לו ויביא בעולה ויורד אין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ ויום הכפורים מכפר) וכל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים דברי ר' יהודה ר"ש אומר שעירי רגלים מכפרין אבל לא שעירי ראשי חדשים ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל טמא ר"מ אומר כל השעירין כפרתן שוה על טומאת מקדש וקדשיו:
גמ' אמר רב יהודה אמר רב מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (במדבר כח) ושעיר עזים אחד לחטאת לה' חטא שאין מביד בו אלא ה' יהא שעיר זה מכפר והאי מיבעי ליה לכדר"ש בן לקיש דאמר מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנא' בו לה' אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה עלי שמעטתי את הירח א"כ לימא קרא על ה' מאי לה' ש"מ תרתי.
עיקר הא מילתא בפ' אלו טריפות (חולין ס:) דאמרינן התם ר"ש בן פזי רמי כתיב (בראשית א) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב שם את המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד אמר לה הקב"ה לך ומעט עצמך אמרה לפניו רבון של עולם מפני שאמרתי לפניך דבר הגון אמעט את עצמי אמר לה ולמשול (דף רי"ף א:) ביום ובלילה אמרה ליה מאי רבותא דשרגא בטיהרא מאי מהניא א"ל לך וימנו בך ישראל ימים ושנים לדידיה נמי לא סגיא דלא מנו ביה דכתיב בראשית א והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים א"ל צדיקים יקראו על שמך יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן לא הוה מיתבה דעתה אמר הקדוש ברוך הוא הביאו כפרה לפני שמיעטתי את הירח והיינו דאמר ריש לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו לה' אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה עלי שמיעטתי את הירח כלומר כיון שאמר לה הקב"ה ולמשול ביום ובלילה ולא נתישבה דעתה אמר לה עוד לך וימנו בך ישראל ימים ושנים ולא נתישבה דעתה אמר לה לך צדיקים יקראו על שמך ועוד לא נתישבה דעתה אמר לה הקב"ה הנני עושה לך כבוד שמישב דעתך תחת שמיעטתיך ומאי ניהו שיהו ישראל בכל ר"ח מקריבין קרבן לפני לכפר עונותיהם לפיכך אמר הקב"ה הביאו כפרה לפני בר"ח לכפר עליכם כדי שתשלימו עלי בקרבן כפרה זה את הכבוד שאמרתי לעשות לירח בשביל שמיעטתיו וזה הוא פירוש הביאו כפרה עלי שמיעטתי וכו':
ירושלמי ר' יעקב בר אחא בשם רבי יוסי העובר לפני התיבה בי"ט של ר"ה אין צריך להזכיר של ר"ח בר אביי עבר קומי תבותא ולא אידכר דירחא וקלסוניה וה"נ אסיקנא בגמרא דילן בעירובין (דף מ:) שאומר זכרון אחד עולה לכאן ולכאן תנא דבי ר' ישמעאל כך היא מדת הדין נוהגת יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב:
הדרן עלך שבועות שתים