קטגוריה:שמואל ב כא י

<< · מ"ג שמואל ב · כא · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּקַּ֣ח רִצְפָּה֩ בַת־אַיָּ֨ה אֶת־הַשַּׂ֜ק וַתַּטֵּ֨הוּ לָ֤הּ אֶל־הַצּוּר֙ מִתְּחִלַּ֣ת קָצִ֔יר עַ֛ד נִתַּךְ־מַ֥יִם עֲלֵיהֶ֖ם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנָה֩ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם לָנ֤וּחַ עֲלֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וְאֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה לָֽיְלָה׃

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"עד נתך מים" - בימות הגשמים בתשרי, שלא נתנו לקבורה.

והלא כתיב (דברים כא כג): "לא תלין נבלתו"! אלא אמרו, מוטב תיעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא.

שהיו עוברין ושבין אומרים: "מה טיבן של אלו?"

אומרים להם "מבני מלכים הם."

"ומה עשו?"

"פשטו ידם בגרים גרורים."

אומרים "אין לך אומה ראויה לידבק בה כאומה זו". (יבמות עט א)

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

"השק" - יריעה עבה

"הצור" - הסלע

"נתך" - נפשך כמו (שמות ט לג)ומטר לא נתך ארצה

"לנוח" - רוצה לומר להתעכב 

"ולא נתנה" - בעוד שהיו תלוים

"ותטהו לה" - נטתה ופרשה לעצמה את השק לשבת תחתיו לשמור התלוים מן החיות והעופות

"הצור" - הוא ההר שנתלו בו

"עד נתך מים" - שמרה אותם מעת נתלו עד נתך המים עליהם כי אז הורידום ובהשגחת המקום ירד גשם מעט למען יורידום ולמען דעת אשר בעון אביהם היתה עצירת הגשמים בראותם אשר לאחר שנעשה משפט התחילו הגשמים לרדת