מצודות על שמואל ב כא י
<< | מצודות על שמואל ב • פרק כ"א • פסוק י' |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתִּקַּ֣ח רִצְפָּה֩ בַת־אַיָּ֨ה אֶת־הַשַּׂ֜ק וַתַּטֵּ֨הוּ לָ֤הּ אֶל־הַצּוּר֙ מִתְּחִלַּ֣ת קָצִ֔יר עַ֛ד נִתַּךְ־מַ֥יִם עֲלֵיהֶ֖ם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנָה֩ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם לָנ֤וּחַ עֲלֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וְאֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה לָֽיְלָה׃
מצודת ציון
"השק" - יריעה עבה
"הצור" - הסלע
"נתך" - נפשך כמו (שמות ט לג)ומטר לא נתך ארצה
"לנוח" - רוצה לומר להתעכב
מצודת דוד
"ולא נתנה" - בעוד שהיו תלוים
"ותטהו לה" - נטתה ופרשה לעצמה את השק לשבת תחתיו לשמור התלוים מן החיות והעופות
"הצור" - הוא ההר שנתלו בו
"עד נתך מים" - שמרה אותם מעת נתלו עד נתך המים עליהם כי אז הורידום ובהשגחת המקום ירד גשם מעט למען יורידום ולמען דעת אשר בעון אביהם היתה עצירת הגשמים בראותם אשר לאחר שנעשה משפט התחילו הגשמים לרדת