רש"י על שמואל ב כא
<< · רש"י על שמואל ב · כא · >>
פסוק א
"ואל בית הדמים" - שהרג נוב עיר הכהנים
"על אשר המית את הגבעונים" - כשהרג נוב עיר הכהנים המית מהם שבעה שני חוטבי עצים ושני שואבי מים ושמש וחזן וסופר כך מפורש בגמרא ירושלמית בסנהדרין (יז) ורבותינו אמרו מתוך שהרג את הכהנים שהיו מספיקין להם מזון העלה עליו הכתוב כאלו המיתם ואל תתמה שהרי היה הקב"ה תובע כבודו ותובע סרחונו שכך כתוב (צפניה ב ג) אשר משפטו פעלו באשר משפטו שם פעלו כך שנינו ביבמות (עח ב)פסוק ב
"והגבעונים לא מבני ישראל המה" - כלומר והן הראו בעצמם מדת אכזריות שאינן מזרעו של אברהם אבינו ואינן ראויין לידבק בישראל ולכך גזר עליהם דוד שלא יבואו בקהל אמר שלשה סימנים יש באומה זו רחמנים וביישנים וגומלי חסדים מי שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי לידבק בו
"נשבעו להם" - בימי יהושוע כשנתנום חוטבי עצים ושואבי מים למזבח (יהושע ט טו)
"בקנאתו לבני ישראל" - בתתו לב לנקות ולטהר את ישראל ולעשות צרכיהם בקש להרגם וקנאה זו לטובה כמו (במדבר יא כט) המקנא אתה לי וכן (מלכים-ב י טז) בקנאו לה' דיהוא זהו פשוטו ולפי מדרשו לא אמר להרוג אלא את הכהנים וקנאה זו האמורה כאן אינה לטובה כי אם לרעה שידע שלא תמשוך מלכותו מיום שלא שמר מצות הקב"ה בעמלק ומאז נתקנא בהםפסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
"לה'" - לשמו של מקום להודיע משפטו
"בחיר ה'" - בת קול יצאה ואמרה בחיר ה' (ברכות יב ב)פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
והלא כתיב (דברים כא כג): "לא תלין נבלתו"! אלא אמרו, מוטב תיעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא.
- שהיו עוברין ושבין אומרים: "מה טיבן של אלו?"
- אומרים להם "מבני מלכים הם."
- "ומה עשו?"
- "פשטו ידם בגרים גרורים."
- אומרים "אין לך אומה ראויה לידבק בה כאומה זו". (יבמות עט א)
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
"בן יערי אורגים" - שהיו משפחתו אורגים פרוכת למקדש הקרוי יער
"כמנור אורגים" - (תרגום) כאכסן דגרדאין הקרוי אינשובל"א בלע"ז תבא אריגה ותעמוד כנגד אריגהפסוק כ
"שש ושש וגו'" - פירשו רבותינו (בבכורות מה ב) שהוצרך לומר עשרים וארבע שלא תאמר אצבעות שתי ידיו אינן אלא שש ואצבעות רגליו אינן אלא שש לכך נאמר עשרים וארבע ואם כתב עשרים וארבע ולא אמר שש ושש הייתי אומר שבעה באחת וחמשה באחת ומהו מספר שכולן היו נספרות בסדר האצבעות בגב היד
<< · רש"י על שמואל ב · כא · >>