רש"י על שמואל ב כ
<< · רש"י על שמואל ב · כ · >>
פסוק א
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ח
"והוא יצא" - כנגד עמשא
"ותפול" - החרב מתערה לפי שהיתה חלקה ולטושה ואינה תלויה לצד ירכו אלא לרוחב מתניו וכמעט ששח עצמו לצד הארץ נפלה מתערה ואחזה בימינו ולא הכיר עמשא בדבר
"כאשר ראה כל הבא עליו ועמד" - כאשר ראה האיש שכל הבא עליו היה עומדפסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק יז
פסוק יח
"שאול ישאלו באבל" - אם שאלו בני חילך בשלום העיר הזאת ששמה אבל
"וכן התמו" - מיד היו בני העיר משלימים עמכםפסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
פסוק כו
"היה כהן לדוד" - לו היה נותן כל מתנות כהונה שלו כך אמרו רבותינו (עירובין סג א) ופשוטו של מקרא שעשאו שר ושופט
<< · רש"י על שמואל ב · כ · >>