קטגוריה:שמואל ב כ ח
הם עם האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשו ועלו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה והוא יצא ותפל.
הֵם עִם הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן וַעֲמָשָׂא בָּא לִפְנֵיהֶם וְיוֹאָב חָגוּר מִדּוֹ לְבֻשׁוֹ וְעָלָו חֲגוֹר חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל מׇתְנָיו בְּתַעְרָהּ וְהוּא יָצָא וַתִּפֹּל.
הֵ֗ם עִם־הָאֶ֤בֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֔וֹן וַעֲמָשָׂ֖א בָּ֣א לִפְנֵיהֶ֑ם וְיוֹאָ֞ב חָג֣וּר ׀ מִדּ֣וֹ לְבֻשׁ֗וֹ וְעָלָ֞ו חֲג֥וֹר חֶ֙רֶב֙ מְצֻמֶּ֤דֶת עַל־מׇתְנָיו֙ בְּתַעְרָ֔הּ וְה֥וּא יָצָ֖א וַתִּפֹּֽל׃
הֵ֗ם הֵ֗ם - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1992
מורפ': HPp3mp עִם עִם - מילת יחס
צורת יסוד: 5973 a
מורפ': HR־הָאֶ֤בֶן הָ - מילית, ה' הידיעה
אֶ֤בֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/68
מורפ': HTd/Ncfsa הַגְּדוֹלָה֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
גְּדוֹלָה֙ - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1419 a
מורפ': HTd/Aafsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr בְּגִבְע֔וֹן בְּ - מילת יחס
גִבְע֔וֹן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/1391
מורפ': HR/Np וַעֲמָשָׂ֖א וַ - ו' החיבור
עֲמָשָׂ֖א - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/6021
מורפ': HC/Np בָּ֣א בָּ֣א - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3ms לִפְנֵיהֶ֑ם לִ - מילת יחס
פְנֵי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc/Sp3mp וְיוֹאָ֞ב וְ - ו' החיבור
יוֹאָ֞ב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/3097
מורפ': HC/Np חָג֣וּר חָג֣וּר - פועל, קל, בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2296
מורפ': HVqsmsa׀ מִדּ֣וֹ מִדּ֣ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4055
מורפ': HNcmsc/Sp3ms לְבֻשׁ֗וּ לְבֻשׁ֗ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3830
מורפ': HNcmsc/Sp3ms ועלו ו - ו' החיבור
על - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R/Sp3ms וְעָלָ֞יו וְ - ו' החיבור
עָלָ֞י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R/Sp3ms חֲג֥וֹר חֲג֥וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2290 a
מורפ': HNcmsc חֶ֨רֶב֙ חֶ֨רֶב֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsa מְצֻמֶּ֤דֶת מְצֻמֶּ֤דֶת - פועל, פועל (Pu'al), בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6775
מורפ': HVPsfsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־מָתְנָיו֙ מָתְנָי - שם עצם, זכר, זוגי, נסמך
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4975
מורפ': HNcmdc/Sp3ms בְּתַעְרָ֔הּ בְּ - מילת יחס
תַעְרָ֔ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b/8593
מורפ': HR/Ncbsc/Sp3fs וְה֥וּא וְ - ו' החיבור
ה֥וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1931
מורפ': HC/Pp3ms יָצָ֖א יָצָ֖א - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3318
מורפ': HVqp3ms וַתִּפֹּֽל וַ - ו' החיבור
תִּפֹּֽל - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/5307
מורפ': HC/Vqw3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הֵ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
עִם־הָאֶ֤בֶן מהפך (משרת, דרגא 5) הַגְּדוֹלָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) בְּגִבְע֔וֹן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַעֲמָשָׂ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
בָּ֣א מונח (משרת, דרגא 5) לִפְנֵיהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְיוֹאָ֞ב גרשיים (שליש, דרגא 4)
חָג֣וּר מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
מִדּ֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) לְבֻשׁ֗וּ רביעי (משנה, דרגא 3)
(ועלו) וְעָלָ֞יו גרשיים (שליש, דרגא 4)
חֲג֥וֹר מרכא (משרת, דרגא 5) חֶ֨רֶב֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מְצֻמֶּ֤דֶת מהפך (משרת, דרגא 5) עַל־מָתְנָיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּתַעְרָ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְה֥וּא מרכא (משרת, דרגא 5) יָצָ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
וַתִּפֹּֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
{ס}
פרשנות מסורתית:
רש"י
"והוא יצא" - כנגד עמשא
"ותפול" - החרב מתערה לפי שהיתה חלקה ולטושה ואינה תלויה לצד ירכו אלא לרוחב מתניו וכמעט ששח עצמו לצד הארץ נפלה מתערה ואחזה בימינו ולא הכיר עמשא בדבר
"כאשר ראה כל הבא עליו ועמד" - כאשר ראה האיש שכל הבא עליו היה עומדמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עם האבן" - סמוך להאבן
"מדו לבושו" - היא היא וכפל המלה בשמות נרדפים כמו (דנייאל יב ב)אדמת עפר
"מצומדת" - מחוברת כמו (במדבר יט ט)צמיד פתיל
"בתערה" - היא תיק החרב
מצודת דוד
"והוא יצא" - מהאבן הנזכר ונפלה מתערה בשחיה מועטת אשר שחה לתקן מנעלו כמו שכתוב במלכים א' (ב ה) ולקחה מהארץ בשמאלו
"ועליו" - על הלבוש היה חגור חרב מצומדת על מתניו לרוחב לא תלויה על הירך כדרכה וכוונתו היתה שתפול מתערה בשחיה מועטת לבל ירגיש בה עמשא
"הם עם האבן וגו'" - כשבאו הם סמוך להאבן וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
משררתו (וכבר בארנו ששם לבוש בא על לבוש המיוחד לאיזה דבר כמו לבוש מלכות (אסתר ו, ח), הוציא לבוש לכל עובדי הבעל (מ"ב י, כב)) "ועליו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה". ר"ל שיש תער שהוא מצומצם כמדת החרב ודבוק לה, ואז תולים החרב על מתניו, והתער לא יפול מעצמו, ויש תער שרחב מן המדה, ויפול מעצמו, ואז תולים התער על מתניו. וכן היה פה שהתער היתה מצומדת אל מתניו, לא החרב, ובזה כשנפל התער יצא החרב מעצמו, ועמשא לא הרגיש בזה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל ב כ ח"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.