מצודות על שמואל ב כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על שמואל ב · כ · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתקע" - להיות סימן על המרד

"אין לנו חלק" - כלפי שהיו בני יהודה וישראל מתוכחים למי יש חלק יותר בדוד אמר הוא למה תריבו כולכם אנו אין לנו חלק כלל ולכו איש לאהליו

מצודת ציון

"נקרא" - מלשון מקרה

"בליעל" - בלי עול שמים רוצה לומר רשע

"נחלה" - הוא חלק וכפל הדבר במלות שונות

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דבקו במלכם" - הלכו עמו מהירדן עד בואו לירושלים

מצודת ציון

"ויעל" - ענין סלוק כמו (במדבר ט כא)ונעלה הענן

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד יום מותן וגו'" - כתרגומו ומתקרין עד יום מותהן ארמלן דבעליהן קיים

"צרורות" - קשורות מבלי היתר להנשא לאיש

"ואליהם לא בא" - רבותינו ז"ל (ירושלמי סנהדרין ב ג) נחלקו בדבר מהם אמרו שהיה אסור בהן על שבא אבשלום עליהן ומהם אמרו שמעצמו מנע מהן לא בעבור איסור

"בית משמרת" - במקום משומר לבל יבוא מי עליהן כי אסורות לכל אדם על היותן פילגשי המלך

מצודת ציון

"ויכלכלם" - הספיק מזונם

"צרורות" - קשורות כמו (בראשית מב לה)צרורות כספיהם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלשת ימים" - עד שלשת ימים

"ואתה פה עמוד" - שוב עמהם לעמוד פה כי רצה להעמידו לשר הצבא תחת יואב

מצודת ציון

"הזעק" - אסוף בקול זעקה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויוחר" - נתאחר יותר מהזמן שקבע לו

מצודת ציון

"ויחר" - מלשון איחור ועכוב

"המועד" - הזמן

"יעדו" - ענין קביעות כמו (מיכה ו ט)שמעו מטה ומי יעדה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן מצא" - כמו פן ימצא עבר במקום עתיד

"והציל עיננו" - יציל עצמו מעינינו או יפריש עינינו ממנו

"עבדי אדוניך" - רצה לומר עבדי המלך ולא אמר עבדי כי כן דרך המקרא וכן (בראשית ד כג) נשי למך עם כי למך עצמו אמר

"אל אבישי" - לא רצה מעתה לצוות ליואב כי היה כועס עליו על הרגו את אבשלום

"ירע לנו" - יעשה לנו רעה יותר מן אבשלום

מצודת ציון

"והציל" - מלשון הצלה או הוא מענין הפרשה כמו (בראשית לא טז)אשר הציל אלהים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנשי יואב" - הגבורים אשר היו סרים למשמעתו והלכו עמו מאז אל המלחמה

מצודת ציון

"והכרתי והפלתי" - תרגם יונתן קשתיא וקלעיא

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא יצא" - מהאבן הנזכר ונפלה מתערה בשחיה מועטת אשר שחה לתקן מנעלו כמו שכתוב במלכים א' (ב ה) ולקחה מהארץ בשמאלו

"ועליו" - על הלבוש היה חגור חרב מצומדת על מתניו לרוחב לא תלויה על הירך כדרכה וכוונתו היתה שתפול מתערה בשחיה מועטת לבל ירגיש בה עמשא

"הם עם האבן וגו'" - כשבאו הם סמוך להאבן וגו'

מצודת ציון

"עם האבן" - סמוך להאבן

"מדו לבושו" - היא היא וכפל המלה בשמות נרדפים כמו (דנייאל יב ב)אדמת עפר

"מצומדת" - מחוברת כמו (במדבר יט ט)צמיד פתיל

"בתערה" - היא תיק החרב

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ותוחז" - מלשון אחיזה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רדף" - כל אחד רדף

"אל החומש" - אל צלע החמישית מקום שכבד ומרה תלוין (סנהדרין מט א)

"מעיו" - בני מעיו

"ולא שנה לו" - לא הוצרך להכותו שנית כי בראשונה הומת

"לא נשמר" - לא היה נשמר מהחרב וגו' כי ראה אשר מעצמה נפלה מתערה ולקחה בשמאלו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עליו" - אצל החלל

"אשר לדוד" - אשר אוהב לדוד

"אחרי יואב" - ילך אחרי יואב ולא יעמוד פה על החלל

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר הוגה" - אחר שהוסר מן המסלה עברו כולם אחרי יואב

מצודת ציון

"הוגה" - הוסר כמו (ישעיהו כז ח)הגה ברוחו הקשה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקהלו" - משבטי ישראל ואנשי הברים נקהלו ויבואו אחרי יואב

"וכל הברים" - גם עבר יואב כל הברים והוא שם מחוז ובה מקומות רבות ואנשים מרובים

"ויעבור" - יואב עבר בכל שבטי ישראל ללכת עמו אבלה ובית מעכה והיא אבלה ובית מעכה שנסגר בה שבע בן בכרי

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותעמוד בחל" - אחרי זה קרבה עדת המלחמה אל העיר ועמדה על החל והיא החומה הנמוכה שאצל הגבוה כמו (איכה ב ח) חל וחומה

"משחיתים" - התחילו להשחית החומה כי קרבו אליה לעמוד על החל

"וישפכו סוללה" - דרך כובשי עיר לשפוך עפר מול החומה לעשות תל גבוה ועולים עליה להלחם עם העיר ועל שם שכובשים אותה במקלות וברגלי בני אדם קרויה סוללה מלשון מסילה

"עליו" - על שבע בן בכרי

מצודת ציון

"ויצורו" - מלשון מצור

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמעו שמעו" - כפלה דבריה כדרך הצועק בבהלה וקראה לאנשי המלחמה שהם ישמעו לה אשר אמריה תאמר אמרו ליואב שיקרב אלי ואדברה אליו

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכן התמו" - רצה לומר כאשר שאלו כן היו משלימים השאלה מבלי שנוי כלל

"שאול ישאלו באבל" - רצה לומר דע לך שאם ישאלו שאלת מה באנשי אבל והיא אבלה

"דבר וגו'" - רצה לומר היה לכם לדבר בראשונה לשלום לשמוע מה יאמרו הם כמו שכתוב בתורה (דברים כ י) וקראת אליה לשלום

"ותאמר לאמר" - רצה לומר אמרה ושאלה להשיב על דבריה

מצודת ציון

"התמו" - מלשון תם והשלמה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואם" - רצה לומר עיר גדולה אשר קטנות סביב לה וניזונות ממנה כי כמו שהעיירות הקטנות נקראות בנות הגדולה כמו שכתוב (יהושע טו מה) עקרון ובנותיה כן נקראה הגדולה אם הקטנות

"נחלת ה'" - היא העיר שהנחיל להם המקום בנחלתם

"אתה מבקש" - למה אתה מבקש להמית וגו' כי תמאן לשאול שאלתך הלא שאל ונתנה לך

"אנכי שלומי אמוני ישראל" - אמרה בשם כל בני העיר הן אנכי מעולם מבעלי השלום והנאמנים שבישראל ולא נמצא בי מעולם מרד לשקר במלך

מצודת ציון

"תבלע" - תשחית כמו (שם כה ז) ובלע בהר הזה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם אבלע וגו'" - רצה לומר גם העיר גם אנשיה

מצודת ציון

"חלילה" - חולין וגנאי וכפל המלה לרוב הזרות אצלו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעד החומה" - דרך החומה ממעל לה

"לא כן הדבר" - שאני בוחר ומבקש להמית ולהשחית אלא פה נמצא איש וגו'

"נשא ידו" - רצה לומר מרד במלך

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויכרתו" - ולא מסרוהו חי כי פחדו שלא יגלה לדוד ואנשיו שגם הם היו בקשר המרד

"ויתקע" - לסימן שילכו מן העיר

"בחכמתה" - באמרה אם יכבשו את העיר יהרגו את כולם בעבור החזיקו בידי המורד

מצודת ציון

"ויפצו" - ענין פזור

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובניה" - אף שכבר חשבו למעלה חשבו כאן על כי חשב שאר השרים

"אל כל הצבא" - לפי שרצה דוד להעמיד את עמשא תחתיו להיות שר הצבא ולזה אמר כאשר הומת עמשא נשאר יואב בשררותו על כל הצבא כמו שהיה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על המס" - לגבות המס מישראל ועל שמרדו בו בעצת אבשלום ראה להטיל עליהם מס

"המזכיר" - היה ממונה על ספר הזכרונות

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כהנים" - רצה לומר שרי הכהנים צדוק היה ממונה לכהן גדול לשמש בימי שלמה ואביתר היה סגן במקום בנו אחימלך הנזכר למעלה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגם עירא וגו'" - גם הוא היה שר לדוד ובעל עצתו נוסף על האמורים למעלה כמו (לעיל ח יח) ובני דוד כהנים היו או שהעמידו למשוח מלחמה במקום צדוק כשישמש בכהונה גדולה בימי שלמה ובדברי רבותינו ז"ל (עירובין סג א) שהיה משגר לו מתנותיו