מצודות על שמואל ב כ ח
<< | מצודות על שמואל ב • פרק כ' • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הֵ֗ם עִם־הָאֶ֤בֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֔וֹן וַעֲמָשָׂ֖א בָּ֣א לִפְנֵיהֶ֑ם וְיוֹאָ֞ב חָג֣וּר ׀ מִדּ֣וֹ לְבֻשׁ֗וֹ וְעָלָ֞ו חֲג֥וֹר חֶ֙רֶב֙ מְצֻמֶּ֤דֶת עַל־מׇתְנָיו֙ בְּתַעְרָ֔הּ וְה֥וּא יָצָ֖א וַתִּפֹּֽל׃
מצודת דוד
"והוא יצא" - מהאבן הנזכר ונפלה מתערה בשחיה מועטת אשר שחה לתקן מנעלו כמו שכתוב במלכים א' (ב ה) ולקחה מהארץ בשמאלו
"ועליו" - על הלבוש היה חגור חרב מצומדת על מתניו לרוחב לא תלויה על הירך כדרכה וכוונתו היתה שתפול מתערה בשחיה מועטת לבל ירגיש בה עמשא
"הם עם האבן וגו'" - כשבאו הם סמוך להאבן וגו'
מצודת ציון
"עם האבן" - סמוך להאבן
"מדו לבושו" - היא היא וכפל המלה בשמות נרדפים כמו (דנייאל יב ב)אדמת עפר
"מצומדת" - מחוברת כמו (במדבר יט ט)צמיד פתיל
"בתערה" - היא תיק החרב