קטגוריה:משלי ד טז

הפסוק הקודם דרש להתרחק מדרכם של הרשעים, והפסוק שלנו מנמק: "כי לא ישנו אם לא ירעו". נימוק תמוה למדי - "תתרחק מדרכם של הרשעים, כי הרשעים לא יכולים לישון אם אינם עושים רע". האם זו הסיבה שצריך להיות צדיק - רק כדי לישון יותר טוב בלילה?!

נראה שהחכם יודע, שלא כל התלמידים שלו יכולים להיות צדיקים, והמטרה שלו היא, לפחות, להרחיק אותם מדרכם של הרשעים.

יש אנשים שעוזבים את התורה כי האתגרים שהיא מציבה בפניהם קשים מדי, הם עייפים, הם רוצים לנוח. לאנשים כאלה אומר החכם: "שלא תחשבו שהחיים של הרשעים קלים יותר: גם הם לא ישנים בלילה, רק שהאתגרים שלהם שונים: אנשים שמתמכרים לרע, לא יכולים ללכת לישון אם לא עשו רע, וגם אם עשו רע - יש להם נדודי-שינה ואינם ישנים שינה עריבה אם לא הכשילו אחרים. אז אם קשה לכם מדי לקיים את אתגרי התורה - לפחות אל תכניסו את עצמכם לדרך הרשעים, כי גם שם לא תהיה לכם מנוחה".

כמה נביאים הוכיחו את האומה הישראלית על כך שהיא רודפת אחרי עבודות-זרות חדשות שיספקו לה ריגושים חדשים, ואין לה מנוחה, (ישעיהו נז י): "בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ, לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ..."*, (ירמיהו ב כה): "מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וגורנך[וּגְרוֹנֵךְ] מִצִּמְאָה, וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ; לוֹא, כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ!"*.

יש אנשים שחוטאים מתוך עצלות, ויש שלהיפך - חוטאים מתוך עודף אדרנלין, כי לא ישנו אם לא ירעו. מי גרוע יותר?

-

בפסוקנו נאמר, שהרשעים לא יכולים לישון בשקט; בפרק הקודם נאמר, שההולך בדרך החכמה יכול לישון בשקט, (משלי ג כד): "אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ".

המילים ונגזלה שנתם רומזות לכך, שהמושג גזל מתייחס לא רק לחפצים מוחשיים אלא גם לשינה; מכאן, שהאיסור האמור ב(ויקרא יט יג): "לֹא תִגְזֹל", חל גם גם על שינה - אסור לגזול את שנתו של הזולת. גזל שינה נרמז גם ב(משלי כז יד): "מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים - קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ"*.