קטגוריה:ישעיהו מז יא

(יא) וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי:

פירוש לעם: פסוק זה ממשיך את תיאור העונש שיבוא עקב רשעותם של הבבלים: עוד היום קרוב, אומר הנביא בשם ה', שתבוא עליך פתאום (כינוי לבבל) רעה ושממון נוראי שלא יהיה לו סוף טוב כמו השחר בסוף לילה ארוך, שיש לו סוף. השבר (הוה) של המכה יהיה כה קשה עד שלא תהיה תקומה להסיר (לכפר) אותו לעולם.

להרחבה:

בפסוק זה באים 3 תבניות מקבילות, אשר פותחות במציאות השלילית: רעה, הוה ושואה ומסיימות- לא תדעי את סופן של הרעות- שאין להן סוף. וּבָא עָלַיִךְ רָעָה - לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה - לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ. וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה - לֹא תֵדָעִי (תקבולת חסרה).

"רָעָה"

אבן עזרא ורד"ק- "יום רעה"

"לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ"

1.רש"י ו מצודות- ממי תבקשי עזרה –"את פני מי תשחרי למלטך ממנה". 2. אבן עזרא ו רד"ק- "כלילה שאין לו שחר". 3. רד"ק "ולא תדעי עת בואה, כמו השחר שבא בבקר ברגע". 4. מלבי"ם- ביאור מה יקרה- "ר"ל שלא תדעי להאיר הרעה הזאת ולראות באורה"

"הֹוָה" רד"ק ו מצודות -"כמו שבר" אבן עזרא- "לרע שיהיה פתאום" מלבי"ם- "שהיא המרד של שרי בלשאצר" "כַּפְּרָהּ"

1. רש"י ו רד"ק ו מצודות-"לקנחה ולהעבירה וזהו כל ל' כפרה הוא ל' קינוח וסילוק". 2. אבן עזרא- "לתת כופר להסירה או לבטלה".

"שׁוֹאָה"

אבן עזרא ורד"ק ומצודות- "כמו שממה". מלבי"ם- "ואח"כ באו השואה והחשך של מחנה מדי ופרס אשר נפלו על העיר" "לֹא תֵדָעִי"

מצודת דוד-"טרם בואה להיות נשמר ממנה". מלבי"ם- "כי דבר זה נעשה בפתאום ולא הרגישו בו".

הפניות:

 מצודת דוד "לא תדעי אל מי לדרוש עליה להעבירה ממך ("שחרה ענין דרישה")".
 רד"ק "וי"מ לצאת ממנה אור כי הרעה חשך".
 מצודת ציון -"ענין שבר ומאורע קשה"
 רד"ק -"להסיר אותם"
 מצודת דוד- "ותפול עליך שבר אשר לא תוכלי לקנחה ולהעבירה ממך"