מ"ג ישעיהו מז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד

מנוקד: וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד.

עם טעמים: וַתִּבְטְחִ֣י בְרָעָתֵ֗ךְ אָמַרְתְּ֙ אֵ֣ין רֹאָ֔נִי חָכְמָתֵ֥ךְ וְדַעְתֵּ֖ךְ הִ֣יא שׁוֹבְבָ֑תֶךְ וַתֹּאמְרִ֣י בְלִבֵּ֔ךְ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֥י עֽוֹד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חכמתך ודעתך" - חכמתך ורוע לבבך היא שובבתך הפכו לבך להיות שובבה (אינווייז"א בלע"ז) שבבך מדרך שאר הבריות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותבטחי ברעתך", שבכל החוזים שהיו לך לא היה מי שיתבונן על העתיד לבא עליך. והנה עושי רע יצוייר שיעזבו רעתם משני פנים.

  • א) שייראו מפני אחרים הרואים מעשיהם, ועז"א "ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני".
  • ב) שיתירא מפני עצמו עת יפקח עיני שכלו ויראה כי מעשיו לא טובים המה. כמו שיהיה באנשים החוטאים מפני תאותם שבעת ישימו לב על דרכיהם ישובו ויעזבו מעשיהם הרעים, אבל אתה היית בהפך כי לא חטאת מפני הסכלות רק בעצת החכמה והדעת ועז"א "חכמתך ודעתך היא שובבתך" כי חטאתך היה בסבת המינות והכפירה, וגם חוץ מזה "אמרת בלבך אני ואפסי עוד" ולכך לא יראת משום בריה כלל, אבל עתה.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני ואפסי עוד" - אני מצאתי חכמה ואין עוד זולתי

"חכמתך ודעתך" - מה שהיית חכם ובעל דעה זהו עשה אותך שובב ומורד

"ותבטחי ברעתך" - כל בטחוניך היה בכשפים שהוא רע בעיני ה'

"אין רואני" - כי מעשה הכשפים נעשה בלט וסתר וכאומר וכי אין נראה גם לפני

מצודת ציון

"שובבתך" - ענין מרד והליכה בדרכי הלב מבלי הבחנה וכן משובת פתים (משלי א)