מ"ג ישעיהו מז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ט. וְתָבֹאנָה לָּךְ שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד שְׁכוֹל וְאַלְמֹן כְּתֻמָּם בָּאוּ עָלַיִךְ בְּרֹב כְּשָׁפַיִךְ בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹד.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד

מנוקד: וְתָבֹאנָה לָּךְ שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד שְׁכוֹל וְאַלְמֹן כְּתֻמָּם בָּאוּ עָלַיִךְ בְּרֹב כְּשָׁפַיִךְ בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹד.

עם טעמים: וְתָבֹאנָה֩ לָּ֨ךְ שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה רֶ֛גַע בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד שְׁכ֣וֹל וְאַלְמֹ֑ן כְּתֻמָּם֙ בָּ֣אוּ עָלַ֔יִךְ בְּרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בְּעָצְמַ֥ת חֲבָרַ֖יִךְ מְאֹֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שתי אלה" - שאמרת שלא תשבי אלמנה ולא תדעי שכול תבאנה לך פתאום

"שכול" - מיושביך

"ואלמון" - ממלכך כל קבורת בנים וגלות בני הארץ קרוי שכול

"כתומם" - כולם שלמים בגזרתם השכול והאלמנות

"חבריך" - לשון כשפים כמו וחובר חבר (דברים יח)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותבאנה", אולם עתה "יבואו לך שכול ואלמן ביחד", כי בחורבן בבל נקבצו שני אלה בפעם אחד, שתחלה מרדו שרי בלשאצר והרגו את בלשאצר, ועי"כ נעשית מדינת בבל אלמנה מבעלה, ובאותה הלילה באו עליה חיל פרס ומדי והרגו את אנשי המדינה והיה בם שכול ואבדון, ובזה אמר כי שתי אלה שכול ואלמון "באו עליך רגע" היינו שלא היה בהדרגה אחת אחת רק בפעם אחת והיו שניהם ביום אחד.

"כתמם באו עליך", ר"ל כי לפעמים יהיו שני אלה שכול ואלמון מכה מהלכת בכל העולם, כמו שהיה בימי נבוכדנצר שכבש ממלכות רבות והחריב מדינות, ואז לא היה חידוש אם באו שכול ואלמון על איזה מדינה, אבל עתה לא יהיה כן רק "כתמם" ר"ל בעת תמו השכול ואלמון מכל העולם וכל העולם ישבו בהשקט אז באו עליך, על שלא היה זה בסבת מכה מהלכת בעולם, וגם לא היה זה מפני שאתה נפלת ממדרגתך ואבדת חכמת חכמיך, כי זה היה "ברב כשפיך" בעת שכשפיך התרבו מאד "וחבריך עצמו" בחכמת הטבע והאצטגנינות, ובכל זאת.


ביאור המילות

"כתמם", מענין השלמה, תם עונך בת ציון והכ"ף לזמן, כשבת המלך אחורוש, "ברב", בכמות, "בעצמת", באיכות, כי המכשפים היו רבים והחברים רק החכמים. והב' ברוב, בעת רוב:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעצמות" - עם חזקת חבריך אשר חזקו מאד וכפל הדבר במ"ש

"ברוב" - עם רוב כשפיך ר"ל אף שאת מרובה בכשופים לא נצלת מידם

"כתומם" - כדרך השלמתם באו עליך מבלי מחסור

"ביום אחד וגו'" - יפרש בזה מה הם השתים

"שתי אלה" - האלמנות והשכול תבאנה ברגע אחת כי מיד כשנהרג בלשאצר נלכדה העיר וגלו אנשיה

מצודת ציון

"כתומם" - מלשון תם והשלמה

"בעצמת" - ענין חוזק כמו ועצם כחו (דנייאל ח')

"חבריך" - הוא ממין הכשוף כמו וחבר חבר (דברים י"ח)