המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כי קול" - כי מציון נשמע קול יללה שאומרים איך שדדנו ובושנו מאד כי חשבנו להשגב בציון ועתה לא כן היה כי עזבנו ארץ נחלתנו כי השליכו משכנותינו את השוכנים בהם חוצה וכענין שנאמר ולא תקיא הארץ אתכם וגו' כאשר קאה וגו'
"כי קול נהי" מבאר מדוע ישלחו אחרי החכמות, מפני "שקול הנהי אשר נשמע מציון", היה מה שאמרו "איך שודדנו", שנשאו נהי על השוד והשבר שקרה להם בעבר, וזה אינו עקר הנהי שצריכים לקונן כי עקר הנהי צריך להיות על החיים עודנה, "כי בושנו מאד כי עזבנו ארץ" לצאת בגולה, ולא למקום קרוב, "כי השליכו משכנותינו" לשכון במקום רחוק כמ"ש וישליכם אל ארץ אחרת, והבושה והרע שישיג את החיים עליו צריך לספוד ולבכות:
ביאור המילות
"השליכו". מוסב על האויבים. וכבר בארתי (התו"ה ויקרא סימן פ"ו) שפעל שלך הוא מרחוק: