מצודות על ירמיהו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ירמיהו · ט · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עצרת" - קבוצת אנשים בוגדים

"ואעזבה" - אז הייתי עוזב את עמי ללכת מאתם אל מלון המדבר

"מי יתנני במדבר" - מי יתן לי לצרכי להיות במדבר מקום מלון להולכי אורח

מצודת ציון

"מלון" - מקום ללון

"אורחים" - הולכי אורח

"עצרת" - קבוצת וכן קראו עצרה (יואל ב)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מרעה וגו'" - כי יוצאים מעבירה אחת אל עבירה שנית ואינם נותנים לב לדעת אותי ולעשות אמונה

"ולא לאמונה גברו בארץ" - מה שמקצתן מתגברים על קצתם אין דעתם למען תחזק ידם לעשות אמונה

"וידרכו" - הזמינו את לשונם שהיא להם לקשת להרוג אנשים ממרחק כמו שהורגין בקשת אותם הזמינו לדבר שקר ולפי שהמשילם לקשת אמר לשון הדרכה הנופל בקשת

מצודת ציון

"וידרכו" - הדרך לדרוך ברגל על הקשת למתחו היטב לירות למרחוק

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רכיל יהלוך" - מדבר רכילות על רעהו

"ועל כל אח" - על שום אח

"עקוב יעקב" - יעקם ויעוות דרכו מול אחיו

"השמרו" - היו נשמרים זה מזה לבל הגלות מסתרי לבבו

מצודת ציון

"עקוב יעקב" - ענין עקום ועוות וכן והיה העקוב למישור (ישעיהו מ)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למדו" - הרגילו את לשונם לדבר שקר כי מתמידים בזה

"העוה נלאו" - כאלו נתייגעו לעוות דרכם כי הרבה עוות עשו והוא ענין מליציי

"ואיש" - כל איש מהתל ומלעיג ברעהו

מצודת ציון

"יהתלו" - ענין לעג כמו הנה התלת בי (שופטים יז)

"למדו" - ענין ההרגל כמו פרה למד מדבר (לעיל ב)

"העוה" - מלשון עוות ועקום

"נלאו" - ענין יגיעה כמו ונלאתי כלכל (לקמן כ)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שבתך בתוך מרמה" - ר"ל המרמה מקפת אותך מסביב וכאלו א"א לך להפרד ממנו ובעבור עסקם במרמה ממאנים לדעת אותי כי המרמה נוח להם מלדעת את ה'

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי איך אעשה וגו'" - ר"ל אם אניחם להיות משוקעים בעון הלא המה עדת עמי וראוים המה להיות עם קדוש אם אעשה עמהם כלייה הלא המה עדת עמי ורחמי עליהם ולכן אצרפם ביסורים למרק מהם העון למען ישארו מנוקים מעון

"צורפם ובחנתים" - כדרך הכסף שצורפים אותו בכור להסיר הסיג ולבחון הכסף הטוב הוא אם רע כן אביא עליהם פורעניות למרק ולהסיר מהם סיגי העון

מצודת ציון

"צורפם" - ענין זקוק

"ובחנתים" - מלשון בחינה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרמה דבר" - כל אחד מדבר מרמה כי בפיו ידבר שלום עם רעהו ובקרב לבו ישים מארב עליו

"חץ שחוט לשונם" - נדמה לשונם לחץ הנמשך על יתר הקשת כי בלה"ר הורגים למרחוק כמו חצי הקשת

מצודת ציון

"שחוט" - משוך כמו זהב שחוט (מלכים א' י)

"ארבו" - מלשון מארב

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם בגוי" - וכי בגוי אשר וגו'

"העל אלה" - וכי על מעשים כאלה לא אשגיח בם להפרע מהם

מצודת ציון

"אפקד" - ענין השגחה כמו פקדו נא וראו (שמואל א יד)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נדדו הלכו" - נדדו ממקומם והלכו להם כי רוב העופות ישכנו במקום אנשים כי שם ימצאו פירות ופרחי אילנות וזרעים למאכלם וכאשר יהיה שממה ילכו להם והבהמות יקחם האויב

"ועל נאות מדבר" - על חורבן אהלי הרועים אשר במדבר ארים קינה כי נעשו שממה ואין איש עובר שם ולא נשמע קול מקנה כי האויב שללם עצמו

"על ההרים" - על חורבן ההרים אשר לא צמחו ארים קול בכי ויללה

מצודת ציון

"ונהי" - ענין יללה כמו יודעי נהי (עמוס ה)

"נאות" - ענין מדור כמו בנאות דשא (תהלים כג)

"מדבר" - לפעמים אמר לשון מדבר על מקום המרעה סמוך למדבר וכן הצאן ההנה במדבר (שמואל א יז)

"נצתו" - מלשון ציה ושממה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לגלים" - כי ינתצו הבתים ויהיו גלי אבנים ויהיו מדור לתנים כי דרכם לשכון בין גלי אבנים

"מבלי יושב" - כי כולם ילכו בגלות

מצודת ציון

"לגלים" - ענין תל ודגור כמו עד הגל הזה (בראשית לא)

"מעון" - מדור כמו למעון קדשו (דברי הימים ב' ל)

"תנים" - מין נחש

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשר דבר" - ר"ל ומי האיש אשר ה' דבר בו הוא הנביא

"ויגידה" - ויגיד מדעתו בעבור מה אבדה הארץ ונעשה שממה כמדבר מבלי מי עובר שמה ר"ל מהו הדבר העיקרי בדבר החורבן וכאומר אין מי בהם יגיד זאת

"ויבן את זאת" - האמור למטה על מה אבדה וגו'

מצודת ציון

"נצתה" - מלשון ציה ושממה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר ה'" - המקום בעצמו אמר שהעיקר הוא על אשר עזבו את תורתי וגו' ר"ל שלא למדו את התורה ולכן לא שמעו בקולי בכל הדברים ולא הלכו בדרך התורה לקיים מצוותיה כי אם עסקו בתורה היה המאור שבה מחזיר אותם למוטב אבל בעבור שלא עסקו בה באו לכל אלה הפשעים ואבדה הארץ בעונם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר למדום אבותם" - אשר הרגילום אבותם

"שרירות לבם" - מה שלבם ראה וחמד

מצודת ציון

"שרירות" - ענין ראיה כמו אשר שוררו אנשים (איוב לו)

"למדום" - ענין הרגל כמו פרה למוד מדבר (לעיל ב)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני מאכילם וגו'" - ר"ל אביא עליהם צרות שונות

מצודת ציון

"לענה" - שם עשב מר

"מי ראש" - מי סחיטת ראש והוא שם עשב מר

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושלחתי" - אל המקומות אשר ינוסו ויתפזרו הנה והנה שמה אשלח את חרב האויב עד אכלה אותם

"והפיצותים" - אפזר אותם במקומות אשר לא הכירו מעולם גם המה גם אבותם

מצודת ציון

"והפיצותים" - ענין פזור

"כלותי" - מלשון כליון

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותבואינה אליכם" - לעורר קינות ויללות

"ואל החכמות" - הן הבקיאות למהר לסדר אמרי עצבון רוח ויגון להדאיב נפשות השומעים

"התבוננו" - תנו לב להבין בהרעה הזאת המעותדת לבוא ומעתה קראו למקוננות הם הנשים היודעות לספוד ולקונן על המתים

מצודת ציון

"המקוננות" - מלשון קינה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותמהרנה" - הן תמהרנה להרים בעבורינו קול יללה למען יתעוררו לבבינו ותרדנה עינינו דמעה

"יזלו מים" - יטיפו מי דמעת הבכי וכפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"ותשנה" - כמו ותשאנה באל"ף

"ותרדנה" - מלשון ירידה

"ועפעפינו" - הוא אישון העין

"יזלו" - מלשון הזלה ונטיפה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי קול" - כי מציון נשמע קול יללה שאומרים איך שדדנו ובושנו מאד כי חשבנו להשגב בציון ועתה לא כן היה כי עזבנו ארץ נחלתנו כי השליכו משכנותינו את השוכנים בהם חוצה וכענין שנאמר ולא תקיא הארץ אתכם וגו' כאשר קאה וגו'

מצודת ציון

"שדדנו" - ענין עושק

"משכנותינו" - מלשון משכן ומקום מדור

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נהי" - דברי יללה

"ואשה רעותה" - ואשה תלמד את רעותה קינה

"דבר ה'" - שאמר שהפורענות מעותדות לבוא

"ותקח וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"ותקח" - ר"ל תקבל

"רעותה" - חברתה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחורים" - וכן הכרית הבחורים מן הרחובות ששם מנהגם ללכת תמיד

"כי עלה וגו'" - אף כי סגרנו שערי הארמון לבלי תת לבוא האויב הממית הנה עלה דרך החלונות ודרך שם בא אל הארמונות ור"ל לא הועלנו בכל התחבולות וההתחכמות למנוע האויב

"להכרית" - והיה בדעתו להכרית קבוצת העוללים מן החוץ שהוא מקום ששוחקים שם התינוקות כי הרג כולם ואין מי ישחק בחוצות

מצודת ציון

"בארמנותינו" - מלשון ארמון ופלטרין

"עולל" - כן יקרא ילדים רכים כמו עוללים שאלו לחם (איכה ד)

"מחוץ" - משוק

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין מאסף" - אין מי יכנס את ההרוגים אל הקבר כי הנשארים יתפחדו לצאת ממקום מחבואם

"דבר כה" - מאמר ה' אל הנביא כה דבר אל ישראל נאם ה' וגו'

"ונפלה" - הרבה פגרי אדם יפלו על הארץ כמרבית הזבל על פני השדה וכמרבית עומרי התבואה המושלכים מאחרי הקוצר אשר דרכו לעשות עומרים ומניחם ע"פ השדה והולך להלן לקצור עוד

מצודת ציון

"נבלת" - כן נקרא פגר המת

"כדומן" - כזבל

"וכעמיר" - כן נקרא אגודת שבלי התבואה כמו ושכחת עומר (דברים כד)

"מאסף" - ענין הכנסה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל יתהלל חכם" - כי לא יוכל להציל נפשו בחכמתו והגבור לא יוכל להציל נפשו בגבורתו והעשיר לא יפדה נפשו בעשרו וא"כ אין להם להתהלל באלו כי לא יבוא להם אז תועלת מאלה

מצודת ציון

"יתהלל" - מלשון הלול והתפארות

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אם בזאת יתהלל המתהלל" - המשבח את עצמו ישבח את עצמו בזאת וחוזר ומפרש במה שהשכיל ויודע אותי אשר אני ה' ואין עוד מלבדי ואני הוא העושה חסד לאוהבי ולשומרי מצותי ואני הוא העושה משפט להפרע מן הרשעים ואני הוא העושה צדקה לקבל את השבים ולהסיר מעליהם המשפט ולא שיש ח"ו פועל טוב ופועל רע כי בכל אלה חפצתי אני לתת לכ"א כגמולו והמשכיל את זאת ראוי להתהלל בעצמו כי בזה יבוא לו תועלת רב

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כל מול בערלה" - מלות על כל עומדת במקום שתים על כל מול ועל כל אשר בערלה ר"ל על ישראל ועל העכו"ם

"הנה ימים באים" - זהו בעת התגברות נ"נ

"ופקדתי" - אשגיח לענוש ולהביא גמול

מצודת ציון

"ופקדתי" - ענין השגחה

"מול" - מלשון מילה

"בערלה" - עד שלא נמול

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כל הגוים וגו'" - ר"ל כי כמו שכל העכו"ם המה ערלי בשר כן כל בית ישראל ערלי לב לבלי שמוע בקול ה' ולכן בדין הוא שילקו ישראל עם העכו"ם

"על מצרים" - עתה מפרש מי הם המקבלים העונש והגמול ליפול ביד נבוכדנצר

"קצוצי פאה" - הנפרדים ומפוזרים בהעבר ההיא היושבים במדבר

מצודת ציון

"קצוצי" - ענין חתוך כמו וקצץ פתילים (שמות לט)ור"ל נפרדים וכאלו הם קצוצים אלה מאלה

"פאה" - ענין עבר וצד וכן על ארבע הפאות (שם כה)

"ערלי לב" - אטומי לב כאלו מכוסה בשומן