מצודות על ירמיהו ח
<< · מצודות על ירמיהו · ח · >>
פסוק א
מצודת דוד
"יושבי ירושלים" - מיתר העם
"הנביאים" - נביאי השקר
"הכהנים" - כהני הבעל
"יוציאו" - האויבים הבאים יוציאום מקבריהם לבזותםפסוק ב
מצודת ציון
"ושטחום" - ענין פרישה כמו משטח חרמים (יחזקאל כו)
"צבא השמים" - הם הכוכבים ומזלות
"יאספו" - ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)
"לדומן" - לזבל כמו כדומן על פני השדה (לקמן ט)
מצודת דוד
"לדומן" - יהיו מונחים ע"פ האדמה דומה לדומן
"ולא יקברו" - כפל הדבר במ"ש
"לא יאספו" - לא יכניסום אל הקבר
"ואשר וגו'" - כפל הדבר במ"ש להתמדת הדבר
"אשר אהבום" - לקבלם לאלהות
"ושטחום" - ויפרשו אותם אל מול השמש וגו' לבזותםפסוק ג
מצודת ציון
"הדחתיה" - מלשון דחיה
מצודת דוד
"בכל המקומות הנשארים" - הוא הפוך כמו הנשארים בכל המקומות אשר הדחתים שם בגולה
"המשפחה הרעה" - אשר עבדו לבעל
"ונבחר מות מחיים" - הנשארים מן המיתה ההולכים בגולה יהיו בצרה גדולה עד שיבחרו המיתהפסוק ד
מצודת דוד
"אם ישוב" - וכי אם מי מהם ישוב בתשובה האם לא ישוב ה' מחרון אפו בתמיה (דרך המקרא כשאומר שני תמיהות זה אחר זה נאמר בראשונה ה"א התימה ובשנייה מלת אם וכן המאוס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך (לקמן יד))
"היפלו" - וכי בעוונם יפלו ולא יוכלו לקום ר"ל וכי אין תשובה מועלת לשיקומו מנפילתםפסוק ו
מצודת ציון
"הקשבתי" - ענין האזנה
"נחם" - ענין חרטה והפוך מחשבה כמו פן ינחם העם (שמות יג)
"במרוצתם" - ענין רדיפה ומהירת ההליכה
"שוטף" - ענין רדיפה ואמר בלשון שאלה מרדיפת המים
מצודת דוד
"כסוס" - כמו הסוס הרודף במלחמה כנחל שוטף ועם כי הוא בנפשו כן הם רודפים אחר הרעות עם כי מאבדים נפשם בזה
"כלה שב" - ר"ל לא די שאין מי מתחרט אלא אפילו כולם כאיש אחד שב לרוץ במרוצתם שרצו מאז כמו שהיו רודפים מאז אחר הרעות כן הם רודפים גם עתה
"הקשבתי" - אני מקשיב ושומע אשר לא ידברו כן לומר שממאנים לשוב בעבור כי חושבים שאין תשובה מועלת אבל גם אין איש מהם מתחרט על הרעה שעשה לאמר מה עשיתי הלא פגמתי בנפשיפסוק ז
מצודת ציון
"חסידה" - שם עוף מה.
"מועדיה" - ענין זמן, כמו (בראשית יח): "למועד אשוב אליך"
"ותור" - שם תורים, ידוע.
"וסיס ועגור" - גם הם שמות עופות, וכן (ישעיהו לח): "כסוס עגור".
"שמרו" - ענין המתנה, כמו (בראשית לז): "ואביו שמר את הדבר".
מצודת דוד
"גם חסידה בשמים" - אפילו עוף החסידה, השטה באויר השמים, אשר איננה ברשות אדם, הלא תדע זמניה, מתי תלך ומתי תשוב, כי דרכה לעוף בזמן הקור לארצות החמים, ובזמן הקיץ תשוב לארצות הקרים.
"שמרו" - גם המה, בלכתם לארצות החמים, ממתינים את עת בואם, ולא יקדימו ולא יאחרו.
"ועמי וגו'" - רוצה לומר, העופות ההם יודעים דרך מנהג העולם, ועמי לא ידעו משפט והנהגת המקום ברוך הוא, שמשלם לאיש כמפעלו.פסוק ח
מצודת ציון
"איכה" - כמו איך
"לשקר" - על חנם
"עט" - קולמוס כמו עט סופר מהיר (תהלים מה)
מצודת דוד
"אכן" - באמת הנה לחנם עשה העושה את הקולמוס לכתוב ספר התורה ולחנם היו הסופרים שכתבו את התורה הואיל ואינכם מקיימים אותה
"ותורת וגו'" - ר"ל יודעים אנו את התורהפסוק ט
מצודת ציון
"הובישו" - מלשון בושה
"חתו" - ענין שבר ופחד
מצודת דוד
"וחכמת מה להם" - ר"ל מה היא החכמה שבידם הלא בחכמת התורה מאסו ואף לא יוכלו להציל נפשם בחכמה א"כ במה יתפארו
"הובישו חכמים" - הם המחזיקים עצמם לחכמים הלא יבושו בעת יחתו וילכדו ברעה ולא יצילו נפשם בחכמתםפסוק י
מצודת ציון
"בוצע בצע" - גוזל הון
מצודת דוד
"מנביא" - נביא השקר
"כהן" - כהן הבעל
"ליורשים" - כל מי מהעכו"ם שירצו לרשת
"כולם בוצע בצע" - כולם גוזלים הון
"לאחרים" - לעם אחרפסוק יא
מצודת ציון
"וירפו" - מלשון רפואה
"בת עמי" - עדת עמי
"על" - הוא כמו עם
"נקלה" - מלשון קלון ובזיון
מצודת דוד
"וירפו" - הם מרפאים את שבר בת עמי ורעתם העתידה לבוא ר"ל הם מוציאים מלבם דאגת הרעה הבאה
"על נקלה" - עם אמירה נקלה ומבוזה לאמר שלום תהיה ולא תבוא הרעה ובזה המה מרפאים שברם אבל לא יהיה שלום והמה מכחשיםפסוק יב
מצודת ציון
"תועבה" - דבר איסור וגנאי
"והכלם" - מלשון כלימה
"פקודתם" - ענין זכרון
מצודת דוד
"בעת פקודתם" - בעת שאזכור עליהם עוונם להפרע מהם והוא בזמן החורבן אז יכשלו גם המה
"לכן יפלו" - הנביאים והכהנים ההם יפלו בעת יפלו כל הנופלים ע"י האויבים
"והכלם וגו'" - אינם יודעים מה היא כלימה וכפל הדבר במ"ש
"גם בוש וגו'" - ר"ל עשו התועבה וגם לא יבושו בעבורה
"הובישו" - ר"ל עכ"פ היה להם להנביאים והכהנים להיות נכלמים כאשר עשו דבר תועבה כדרך החשובים אשר יכלמו אם בא לידם דבר תועבה במקרהפסוק יג
מצודת ציון
"אסף אסיפם" - ענין כליה כמו אסף אדם ובהמה (צפניה א)
"נבל" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א)
"יעברום" - ענין העברה מן העולם
מצודת דוד
"ואתן להם יעברום" - אזמין להם אויבים אשר יעברו אותם מן העולם
"והעלה נבל" - גם העלים יכמשו ור"ל לא ישאר שארית מה
"אין ענבים בגפן" - באילני הגפן לא ישאר ענבים ר"ל לא יותר דבר
"בתאנה" - באילני תאנה
"אסף אסיפם" - אכלה אותם מן העולםפסוק יד
מצודת ציון
"ונדמה הדמנו" - ענין כריתה כמו אל תדמו בעונה (לקמן לא)
"ראש" - שם עשב מר וכן שורש פורה ראש ולענה (דברים כט)
מצודת דוד
"וישקנו" - הוא השקה אותנו מים הנסחטים מעשב מר ר"ל המקום הכין לנו פורעניות ולא על חנם כי באמת חטאנו לה' ובגמול הוא
"ונדמה שם" - כאומר אבל קרוב הדבר שגם בערי המבצר נהיה נכרתים ואבודים כי ה' הכרית אותנו ואין עצה נגד גזרת המקום
"על מה וגו'" - כשיבוא האויב יאמרו יושבי השדות על מה אנחנו יושבים בשדות להיות נמסרים ביד האויב הבאפסוק טו
מצודת ציון
"מרפה" - מלשון רפואה ועם היא בה"א
"בעתה" - מלשון בעת וחרדה
מצודת דוד
"לעת מרפה" - יקוו לעת מרפא והנה בא בעתה ורעד
"קוה לשלום" - הם יקוו לשלום ולא יהיה טוב כי לא יבוא השלוםפסוק טז
מצודת ציון
"נחרת" - הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן הוד נחרו אימה (איוב ל"ט)
"מצהלות" - ענין הרמת קול גדול כמו אל אשת רעהו יצהלו (לעיל ה)
"אביריו" - מלשון אביר וחוזק
מצודת דוד
"עיר" - יאבדו כל עיר והיושבים בה
"ומלואה" - הדברים שהארץ מלאה מהם
"מדן" - בעוד יהיה האויב בדן בקצה גבול ארץ ישראל יהיה נשמע נחרת סוסיו
"מקול מצהלות" - מהרמת קול גבוריו רעשה כל הארץפסוק יז
מצודת ציון
"משלח" - ענין גרוי והשסה כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים לב)
"צפעונים" - מין נחש רע
"ונשכו" - מלשון נשיכה וכן אם ישך הנחש בלא לחש (קהלת י)
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"מבליגיתי" - ענין התחזקות כמו ואבליגה מעט (איוב י)
"דוי" - מלשון מדוה וחולי
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"שועת" - צעקת
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת ציון
"כלה" - מלשון כליון
"קיץ" - היא עת שטיחת התאנים ליבשם וכן כשלג בקיץ (משלי כו)
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"השברתי" - מלשון שברון
"קדרתי" - ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב)
"שמה" - תמהון ובלבול כמו ונשמו הכהנים (לעיל ד)
"החזיקתני" - ענין אחיזה
מצודת דוד
"קדרתי" - הושחר תארי והתמהון אחז אותי
"על שבר" - על הפורעניות העתידה לבוא השברתי גם אניפסוק כב
מצודת ציון
"הצרי" - הוא נטף המוזכר בסממני הקטורת והוא שרף אילן והוא מיוחד לרפואה וכן קחו צרי למכאובה (לקמן נא)
"ארוכת" - ענין רפואה כמו הנני מעלה לה ארוכה (לקמן לג)
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת ציון
"מי יתן" - ענינו כמו הלואי וכן מי יתן והיה לבבם וכו' (דברים ה)
"מקור" - מעין
"את חללי" - על חללי וכן ויתנכלו אותו (בראשית לז)תרגם אונקלוס וחשיבו עלוהי
מצודת דוד
"מי יתן" - הלואי והיה ראשי מלא מי בכי ועיני היה מקור הנובע דמעה והייתי אז בוכה יומם ולילה על חללי בת עמי
<< · מצודות על ירמיהו · ח · >>