קטגוריה:יהושע ח לא
נוסח המקרא
כאשר צוה משה עבד יהוה את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים
כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים.
כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוָּה֩ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהֹוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּכָּתוּב֙ בְּסֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה מִזְבַּח֙ אֲבָנִ֣ים שְׁלֵמ֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא־הֵנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ן בַּרְזֶ֑ל וַיַּעֲל֨וּ עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַֽיִּזְבְּח֖וּ שְׁלָמִֽים׃
כַּ/אֲשֶׁ֣ר צִוָּה֩ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּ/כָּתוּב֙ בְּ/סֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה מִזְבַּח֙ אֲבָנִ֣ים שְׁלֵמ֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־הֵנִ֥יף עֲלֵי/הֶ֖ן בַּרְזֶ֑ל וַ/יַּעֲל֨וּ עָלָ֤י/ו עֹלוֹת֙ לַֽ/יהוָ֔ה וַֽ/יִּזְבְּח֖וּ שְׁלָמִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רלב"ג
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"משה". מוסב למטה שהיו אבנים שלמות, שזה נזכר גם בספר תורת "משה", ר"ל בסדר ואלה שמות סוף פ' יתרו (כ, כב):
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח לא.
וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים
אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ
"אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ ... כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה ... [מ]אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל".
לאחר שאלוהים אמר את עשרת הדברות למשה ובני ישראל, אלוהים הוסיף והורה למשה: "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (ביאור:שמות כ כא). יהושע הקפיד על חוקי אלוהים ונזהר לא לגרום לאלוהים לכעוס עליו בשנית.
אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת ... וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים
בארץ ישראל יש שכבות אבן גיר העשויות מסידן פחמתי. האבן נוצרת בתנאים של ים רדוד, ומתנועות הקרקע האבן נחשפת בגבעות והרים. מבליה, שולי האבן נשמטים ונשברים.
קשה לקרוא לגושי האבן שנפלו מההר - "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת" כי בקלות רואים את הסדקים והשברים באבן. אולם העורך מדגיש שיהושע בחר אבנים ולא הניף ברזל כדי ליצור צורה מתאימה לאבן.
זאת אמנות בנייה באבן המבוססת על (בניה יבשה) בה משתמשים באבנים שלמות, בלי לעצב אותן, ולהתאים ולהשלים חללים באבנים גדולות וקטנות כדי ליצור מבנה יציב וחזק. כיוון שאבן הגיר בישראל יש לה לפחות שתי פאות חלקות (למעלה ולמטה) ושאר ארבעת הצדדים נוצרו משברי מאמץ, יותר קל לבנות מהם מבנים חזקים.
יהושע התכוון להראות את שלמות אלוהים, ושמחת זבח שלמים לאחר הנצחון על העי שפתח את הדרך לשכם ולראש ההר, ולאחר שבני ישראל ניצלו מאסון שמלך העי רצה להרוג את יהושע ולהפוך אותם, עבדים נמלטים, לעבדים שלו.
וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים
לאחר כיבוש העי יהושע ובני ישראל לקחו מהשלל, ברשות אלוהים, ככתוב: "רַק הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הָעִיר הַהִיא, בָּזְזוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (ביאור:יהושע ח כז). ללוחמים של יהושע היה שפע של מקנה, וכיוון שרב העם נשאר בגלגל בערבות יריחו, והלוחמים היו עסוקים בשמירה ותנועה בארץ עוינת, יהושע החליט להקטין את גודל הצאן שבידיו, ולעשות חגיגה לכבוד הנצחון ולאכול בשר בשפע.
- קורבן עולה - קורבן עולה בא כקורבן יחיד וכקורבן ציבור, פעמים הוא בא כחובה ופעמים כנדבה. בשר העולה נשרף כליל באש על המזבח, ואין בו חלקים לכהנים או לבעלי הקורבן. יש עניין של כפרה על חטא בקורבן העולה.
- קורבן שלמים - קורבן שלמים בא בדרך כלל כקרבן נדבה, ובשרו מתחלק: למזבח, לכהנים, ולבעלים. קורבן שלמים משמש גם לחגיגה ושמחה, נדבה לציבור ולעניים, ותודה לאלוהים על הצלה מאסון וישועה.
נראה שהלוחמים של יהושע הגיעו לשכם, וחנו ליד הר עיבל. הם חגגו את הנצחון על העי שאפשר להם להתישב בשכם כאדוני מרכז הארץ.
יהושע נשאר זמן רב במקום וכתב על אבנים את "מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה" (ביאור:יהושע ח לב), כך שבמשך כל הכתיבה והקריאה, יהושע חגג בזבחים, והעם אכל בשר בשפע.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ח לא"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.