קטגוריה:דברים כג כב
נוסח המקרא
כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא
כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.
כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַ/יהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔י/ךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְ/שַׁלְּמ֑/וֹ כִּֽי־דָּרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜/נּוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙י/ךָ֙ מֵֽ/עִמָּ֔/ךְ וְ/הָיָ֥ה בְ/ךָ֖ חֵֽטְא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי תִדַּר נְדַר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תְאַחַר לְשַׁלָּמוּתֵיהּ אֲרֵי מִתְבָּע יִתְבְּעִנֵּיהּ יְיָ אֱלָהָךְ מִנָּךְ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם תִּידְרוּן נִדְרָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן לָא תוֹחֲרוּן לְשַׁלְמוּתֵיהּ תְּלַת חַגִּין אֲרוּם מִתְבַּע יִתְבְּעִינֵיהּ יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּקוּרְבָּנָא לָא יְהֵי חוֹב וּפְסוּלָא דִבְהַפְתִּיק מָרֵי עַלְמָא קָאִי וְלָא יְהֵי בָךְ חוֹבַת עִכּוּב נִדְרָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" כי דרוש ידרשנו" שאם תאחר לשלם הוא יגבה ממך בעל כרחך:
" והיה בך חטא" ועם מה שתשלם באופן זה יהיה עליך עונש האיחור:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כי תדור נדר לה' . נאמר כאן " נדר " ונאמר להלן " נדר ". מה " נדר " האמור להלן, נדר ונדבה; אף " נדר " האמור כאן, נדר ונדבה. ומה " נדר " האמור כאן, לא תאחר לשלמו; אף " נדר " האמור להלן, לא תאחר לשלמו.
לה' א-להיך . אלו [הדמים] והערכים והחרמים וההקדשות.
לא תאחר לשלמו . הוא ולא חילופיו.
כי דרש ידרשנו . אלו חטאות ואשמות [עולות ושלמים].
ה' א-להיך . (זה הקדש בעל הבית. נוסחא אחרת, בדק הבית.) [אלו צדקות ומעשרות ובכור ופסח].
מעמך . זה לקט שכחה ופאה.
והיה בך חטא . ולא בקרבנך חטא.
וכי תחדל לנדור . ר' מאיר אומר, טוב אשר לא תדור, [משתדור ותשלם]. טוב מזה ומזה, שלא תדור כל עיקר. ר' יהודה אומר, (טוב אשר לא תדור,) טוב מזה ומזה, שנודר ומשלם.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קל.
כי תדור נדר . פ' נדרים נאמר בפרשת מטות. אולם שם מדבר מנדרים שהוא בשב ואל תעשה, כמ"ש לאסור אסר על נפשו , והוא כשהאדם אוסר על נפשו לאכול או להנות מדבר המותר לו. ולא מצינו בנדרי הרשות, שיהיה מוסד (=נאמר) שם "נדר" על קום ועשה. כמו שאמרו ז"ל, דנדר הוא אוסר חפצא עליו. ואם אמר "הריני נודר לאכול", אינו מחוייב לאכול מצד נדר, רק מפני שהוא יד לשבועה. ושבועה היא חלה על הנפש; כמאמרם ז"ל, דבשבועה הוא אוסר נפשו אחפצא. ובשבועה כתיב בפ' ויקרא " להרע או להיטיב ", שפי' חז"ל שהוא "לאו והן", אוכל ושלא אוכל. וכאן מדבר מנדרים, שהם בדבר מצוה, ורק בקום ועשה. כמ"ש "ועשית כו'", היינו שאמר "הרי עלי להביא קרבן" או "לתת צדקה לעניים".
ויש להעיר בפ' הזאת-
0. מדוע הזכיר שעובר בבל תאחר, קודם שהזהירו לקיים נדרו. הי"ל לכתוב מקודם, מוצא שפתיך תשמור , האמור למטה; ואח"כ שבאם לא ישמור, הוא עובר בבל תאחר!
1. ב) מה שאמר " וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא ", איך יעלה על הדעת שיהיה בו חטא!
וליישב זאת נעתיק דברי הרמב"ן ז"ל, וז"ל:
" בעבור שהמקריבים עולה וזבחים לה', י"ל שכר טוב כו'. וע"כ הנדרים הם זירוז במצוה, וכתיב נדרי לה' אשלם . לפיכך יאמר הכתוב השמר בנדריך. כי אע"ג שהם זירוז בקבנות ה', אשר הם לך לרצון; אבל אם תדור, תבא לידי חטא אם לא תשלם או תאחר לשלמו. ואם לא תדור, לא תמצא חטא ועון כלל; כי אפי' לא תקריב קרבן כל ימיך, לא יהיה בך חטא. א"כ, תשמור מוצא שפתיך כאשר תצא הדבר מפיך, ועשית אח"כ כאשר דברת, להשלים כל אשר נדבה רוחך להוציא מפיך.
ועל דרך הזה אמר שלמה, כאשר תדור נדר לה' א-להיך, לא תאחר לשלמו, כי אין חפץ בכסילים. טוב אשר לא תדור, משתדור ולא תשלם . ואמר, שאין חפץ בכסילים החושבים לעשות מצוה, כאשר ידרו נדרים רבים, להיות להם זירוז למצוה שחשבו לעשות. ולא יחשבו בלבם, לא דעת ולא תבונה לאמר, אולי לא תמצא ידי לשלם. כל אלה רק ידמו, שהרצון אשר היה לו בעת נדרו, יחשב לו לטובה. ולפיכך מזהיר עוד, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא . כלו' שלא תרבה בנדרים, כי כאשר לא תקיימם, תאמר לפני המלאך אכזרי אשר ישולח בך, כי שגגה היא. שהייתי סבור להקריבם, ובלב שלם נדרתי, ועתה לא מצאה ידי לעשות כן. כי הא-להים יקצוף על קול נדריך, ויחבול המלאך אכזרי כל מעשה ידיך". עכ"ל.
לפי דבריו, יקדים הכתוב פ' נדרים, לדעת מה שמוטל על האדם כשינדור. ואם לא ינדור, לא יהיה עליו חטא כלל, ולכן יחדל מלנדור. ובין לר"מ ובין לר"י, לכתחלה טוב שלא יכניס א"ע (=את עצמו) בנדרים, שמא לא יקיים. ואין בין ר"מ לר"י, אלא כשנדר וקיים נדרו. שלר"י אז טוב מה שנדר. ולר"מ, אף כשקיים ולא איחר, טוב היה אם לא נדר ולא הכניס א"ע בסכנת נדרים.
ותיבת " תחדל ", מורה על הרוצה לעשות איזה דבר, רק ימנע א"ע מעשותה בשביל איזה דבר. כמו וחדלת מעזוב לו , שלא ירצה לקיים דברי ה', מפני שנאתו לאיש ההוא. ואף כאן מדבר הכתוב, אף כשיהיה האדם בעת צרה או כשנעשה לו איזה נס, שמצוה לנדור; מ"מ (=מכל מקום) לא ינדור, רק ינדוב. פי', שיפריש מיד מה שרוצה להקריב, ויאמר "הרי זו", ולא "הרי עלי".
ומה שיליף הספרי, שגם בנדבה הכתוב מדבר, הוא לענין בל תאחר. שאף שהנדבה שכבר הפריש, "כל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא", אפ"ה (=אפילו הכי) עובר בבל תאחר.
ומ"ש בספרי " לה' א-להיך , אלו הדמים והערכין החרמים והקדשות". פי' דכל אלו הם לה'. "הדמים". פי' הקרבת הדם שהוא רק לה'. "והחרמים". שסובר כמ"ד (=כמאן דאמר) סתם חרמים לבה"ב (=לבדק הבית) ולא לכהנים. וכן אמר בספרי, " כי דרוש ידרשנו , אלו חטאות ואשמות". פי' בשביל שנכתב ב' דרישות -
2. הדרישה הא' שעובר על בל תאחר.
3. והב' שמאחר כפרתו, וידרוש ממנו גם החטא.
ולפי נוסחת הגר"א, שגורס גם עולות ושלמים, יתפרשו הב' דרישות -
4. א'. לחטאות ואשמות שהם חובה.
5. ב'. לעולה ושלמים שהם נדבה.
עוד שם. " ה' א-להיך , מרבה צדקות ומעשרות ובכור ופסח". פי', כי כתיב שם ב' שמות, שהם דין וחסד. הצדקות הם מצד החסד; והמעשרות מצד הדין, כי זאת היא ללוים חלף עבודתם. ובכור, הוא ג"כ מצד הדין, כדכתיב בהעלותך (במדבר ח יז) כי לי כל בכור בבני ישראל וגו' ביום הכותי וגו' . ופסח הוא מצד החסד, זכרון החסד שעשה, שפסח על בתי בני ישראל.
עוד שם בספרי, " מעמך , זה לקט שכחה ופאה". פי', שמרבה דבר שאינו מחוייב לתתו, רק שיעזוב אותו לעני ולגר ולא יהיה עמו. וזהו " מעמך ".
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ק
- קיום נדרים בחגים (6 דפים)
ש
דפים בקטגוריה "דברים כג כב"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.