פרק י מפרט את שבעים צאצאיו של נוח, שמהם יצאו שבעים עמי העולם העתיק. מכל העמים האלה, היחיד שגבול מושבו מפורט בפרק הוא הכנעני. מדוע?

ראשית נפרש את הפסוק באופן מילולי.

גבול = קו התוחם שטח, והשטח התחום בקו .    הגבול המתואר בפסוק הוא מעין משולש, שקודקודיו הם: צידון (בצפון מערב), גרר ועזה (בדרום מערב), וערי סדום (בדרום מזרח). אמנם, לא ברור מדוע הגבול הוא בצורה יוצאת-דופן של משולש, ובנוסף לא ברור מקומה של העיר לשע. ניתן להציע שני הסברים:

1. הפסוק מתאר לא רק את הגבול אלא גם את מסלול הנדידה של הכנענים.    כנען, בנו של חם בן נוח, ישב באיזור צפון-מערב לבנון. לאחר מותו, בנו הבכור צידון ירש את אותו איזור, והעיר המרכזית בו נקראת עד היום על שמו - צידון. שאר צאצאיו של כנען נדדו למקומות אחרים:

• חלקם נדדו מצידון דרום-מערבה ובאו לארץ גרר ( = מישור החוף הדרומי ), עד עזה;
• וחלקם נדדו מצידון דרום-מזרחה ובאו אל ערי כיכר הירדן, סדום ועמורה ואדמה וצבויים, עד לשע.

2. ע"פ י"מ גרינץ (מובא בהערה בפירוש דעת מקרא) , העיר לשע היא בעצם לשם, (יהושע יט מז): "וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָּן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָּן וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי חֶרֶב וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָן כְּשֵׁם דָן אֲבִיהֶם".   לשם נקראה גם ליש, והיא נזכרה יחד עם צידון גם ב (שופטים יח כז): "וַיָּבֹאוּ עַל לַיִשׁ עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי חָרֶב וְאֶת הָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם".   לשם נמצאת בצפון-מזרח, ואם כך גבול הכנעני היה מלבן.

כעת נחזור לשאלה: מדוע מפרט הכתוב את גבול הכנעני?

לענ"ד הפסוק נועד להסביר מדוע נתן ה' לאברהם דווקא ארץ זו.

בפרק הקודם סופר שנוח קילל את כנען, (בראשית ט כה): "וַיֹּאמֶר: אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו"( פירוט ).

בפרק שלנו מסופר, שבני נוח התפזרו בעולם וחילקו ביניהם את הארצות השונות. אין זה צודק לקחת ארץ של עם אחד ולתת אותה לעם אחר. אולם הכנענים קוללו מלכתחילה בכך שיהיו עבדים לאחיהם, ולכן גם הארץ שהתיישבו בה אינה שייכת להם, שהרי "מה שקנה עבד - קנה רבו". לכן ה' יכל לתת את "גבול הכנעני" לאברהם.

ואכן, בפרשה המתארת את מעשי אברהם מודגש שהוא מגיע אל גבול הכנעני:

• (בראשית יב ה): "וַיִּקַּח אַבְרָם... וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן"- הם הגיעו אל ארצו של אותו עם מקולל, ואותו עם אכן ישב בארץ זו -
• (בראשית יב ו): "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה, וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ"( פירוט ),  ולכן -
• (בראשית יב ז): "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"- הכנעני יושב כאן רק באופן זמני - למעשה הארץ הזאת תהיה שייכת לזרעך.