ביאור:המיקום של ערי פלשת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



<meta content="OpenOffice.org 1.1.4 (Linux)" name="GENERATOR" /> </meta> <meta content="Erez Segal" name="AUthOR" /> </meta> <meta content="19990506;22470000" name="CREATED" /> </meta> <meta content="Erez Segal" name="CHANGEDBY" /> </meta> <meta content="19990517;19580000" name="CHANGED" /> </meta> <style type="text/css"> </style>

כללי[עריכה]

ידוע שערי פלשתים היו בחוף הדרום-מערבי של א"י. אזור פלשתים נקרא גם "חבל הים" (צפניה ב ה).

ערי פלשתים היו בנחלת שבט יהודה – השבט הדרומי. ביהושע טו מה-מז נזכרות: " "עקרון ובנותיה וחצריה" , "מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן" , "אשדוד בנותיה וחצריה" , "עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגדול וגבול" .", וגם שאר הערים נזכרות באזור יהודה (ע' בהמשך).

מאותם פסוקים ניתן ללמוד שאשדוד היתה בערך ממערב לעקרון, ושעזה היתה עיר דרומית ביותר: תחומה הגיע עד נחל מצרים -- הגבול הדרומי של א"י.

עקרון היא עיר-הפלשתים הצפונית[עריכה]

עקרון היתה העיר הפלשתית הצפונית ביותר, כמו שכתוב ביהושע יג ג: " "מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה" -- "לכנעני תיחשב" ; "חמשת סרני פלשתים" (= "העזתי והאשדודי האשקלוני הגיתי והעקרוני" ) "והעווים" ".

כל ערי פלשתים היו בנחלת שבט יהודה, ועקרון היתה בגבול הצפוני של שבט יהודה (יהושע טו יא) – הגבול בין יהודה לדן. עקרון נזכרת גם ברשימת ערי דן (יהושע יט מג) -- כי כמו ערי-גבול אחרות גם היא התחלקה בין יהודה לדן [ע' גם במאמר " הגבול הצפוני של יהודה " ]

.

מלכים ב א ב: " "וייפול אחזיה בעד השבכה" , "בעלייתו אשר בשומרון" , "ויחל" ; "וישלח מלאכים ויאמר אליהם" ' "לכו דרשו בבעל זבוב אלוהי עקרון אם אחיה מחולי זה" ": לא ברור לי למה אחזיה, המלך של ישראל הצפונית, שלח לדרוש דווקא באלהי עקרון. יכול להיות שמסיבה כלשהי הוא רצה לשלוח שליחים דווקא דרומה. עקרון (שבנחלת דן) היתה העיר הדרומית ביותר בתחומי א"י שבה עדיין היו אלילים, כי בתחום יהודה מלך יהושפט, והוא הסיר את האלילים מהארץ.

עזה היא עיר-הפלשתים הדרומית[עריכה]

כאמור למעלה בסעיף הראשון, עזה היא העיר הפלשתית הדרומית.

עזה נזכרת כעיר הגבול הדרומית של כל כנען (בראשית י יט): " "ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה" ...".

היא גם עיר הגבול הדרומית של כל עבר הנהר (מלכים א ה ד – מלכות שלמה): " "כי הוא רודה בכל עבר הנהר" , "מתפסח ועד עזה" , "בכל מלכי עבר הנהר" ..."

יש עוד כמה פסוקים שנזכר בהם "עד עזה", אבל אני לא בטוח שהם קשורים לכאן:

דברים ב כג: " "והעווים היושבים בחצרים עד עזה" -- "כפתורים היוצאים מכפתור השמידום ויישבו תחתם" "
שופטים ו ד: מדין ועמלק ובני-קדם ".. "ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה" "
מלכים ב יח ח: חזקיהו: ".. "הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה" "

ביהושע י מא (מלחמת מלכי הדרום) כתוב: " "ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה" ; "ואת כל ארץ גושן" , "ועד גבעון" " קדש ברנע נמצאת מדרום-מזרח לעזה (קדש ברנע נמצאת באמצע הגבול הדרומי של א"י -- במדבר לד ד). לכן נראה לי שהכוונה כאן היא, שיהושע היכה את המלכים שנמצאו בדרום הנגב – מקדש ברנע בדרום-מזרח עד עזה בצפון-מערב. אבל את עזה עצמה, וגם את שאר ערי פלשתים (שהיו מצפון לעזה) הוא לא כבש, כמו שכתוב ביהושע יג ב: " "זאת הארץ הנשארת" : "כל גלילות הפלשתים" , "וכל הגשורי" . "מן השיחור אשר על פני מצרים" , "ועד גבול עקרון צפונה" , "לכנעני תיחשב" ; "חמשת סרני פלשתים" (= "העזתי והאשדודי האשקלוני הגיתי והעקרוני" ), "והעווים" ".

המפה[עריכה]

המידע שאספנו עד כאן (בתוספת מידע ממפה של ארץ ישראל) ניתן לצייר מפה סכימטית ביותר של אזור פלשת ושל הגבול הצפוני של שבט יהודה (ע' גם יהושע טו ה-יא): (...)

ע' גם במאמר " הגבול הצפוני של יהודה "

 

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/pljt_miqum