המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"חבל הים" - ספר ימא ול' חבל מדת הקרקע היא שמודדין בחבל כלומר הסמוכים לים
"גוי כרתים" - ת"י עמא דמחייבין לאישתצאה ומי הן יושבי חבל הים כנען ארץ פלשתים כי פלשתים יושבים על שפת הים האחרון במערב' של א"י בתוך מצרי תחומיה ואף שדורשו יונתן לכליה גוי כרתים מדינה היא בפלשתים ושמה כרתי וכן הוא אומר בצקלג אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה ות"י על דרום כרתי ולמטה כתוב בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה
"כנען ארץ פלשתים" - פלשתים תחשב לארץ כנען כמ"ש מן השיחור וגו' לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים (יהושע י) ור"ל גם הם יחשבו לכנעני כי היה סמוך לה
"דבר ה'" - הוא האמור בסוף המקרא והאבדתיך וגו'
"הוי יושבי חבל הים" - אוי על היושבים במחוז שפת הים שהוא גוי כרתים הם מפלשתים כמ"ש פשטנו נגב הכרתי (שמואל א ל) ולמטה בענין נאמר את השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים (שם)
"הוי ישבי חבל הים", הם הפלשתים שנקראו "גוי כרתים" (והלשון נופל על שיכרתו), "דבר ה' עליכם", ר"ל כבר דבר ה' ע"י יואל ועמוס וישעיה שהיו קודם לצפניה ועתה מוסיף כי והאבדתיך מן הישוב:
ביאור המילות
"כרתים". כן נקראו הפלשתים והכרתי את כרתים (יחזקאל כ"ה), נגב הכרתי (ש"א ל'):
