(איוב כח כה): "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה";

- ה' עשה לרוח (לאויר) משקל מדוייק - מספיק כבד כדי להחזיק את האטמוספירה צמודה לכדור-הארץ, ומספיק קל כדי לאפשר חיים;    ותיכן (מדד ותיכנן) את המים במידה מדוייקת - מספיק מים כדי להרוות, אבל לא יותר מדי כדי לא להציף.

גם בתופעות-טבע שנראות לנו חסרות כל סדר - יש סדר וחוקיות.

לרוח יש משקל: למרות שהרוח נראית קלה מכל משקל, למעשה ה' עשה לרוח משקל , ומשקל זה הוא המחזיק את האטמוספירה צמודה לכדור הארץ  (ולפי המדענים, "האטמוספירה הראשונה" של כדוה"א היתה קלה מדי - היא היתה מורכבת מגזים קלים - מימן והליום - והם התנדפו לחלל; "האטמוספירה השניה" היתה כבדה מדי - היא היתה מורכבת מגזים כבדים - פחמן דו-חמצני ואדי מים - ולחץ האויר בה היה גדול פי כמה עשרות מבימינו; "האטמוספירה השלישית" היא האטמוספירה שלנו, ובה יש משקל מאוזן ומדוייק של גזים מכל הסוגים, המאפשר לחיים להתקיים) .  גם הרוח נושבת בכל מקום במשקל המדוייק הדרוש לאותו מקום לפי החשבונות של ה': "משקל לרוח - לכל ארץ לפי כחה" ( רש"י ) .

למים יש מידה: למרות שהמים נראים גועשים ולא מוגבלים, למעשה ה' תכן (מדד) מים במידה , מדד אותם באופן שיישארו בימים ולא יציפו את הארץ:  "שיסוד האויר ( הרוח ) - יש לו משקל וכובד, ועל-ידי-זה יעלו האדים לגבול העבים על-ידי כובד האויר התחתון אשר משקלו כבד מן האדים הקלים, ועל-ידי-כן מים תכן במדה , על-ידי-כך מדד את המים - כמה ישארו תלוים למעלה בעבים ועננים, וכמה ירדו אל הימים והנחלים; ולא ישובון לכסות הארץ" ( מלבי"ם ) ;    גם הגשמים ניתנים לכל ארץ במידה המדוייקת הדרושה לאותה ארץ לפי החשבונות של ה':  "המים לפי המדה לפי מה שהיתה ארץ צריכה להשקותה, יש ארץ נגובה וצריכה הרבה גשמים ויש ארץ שאינה צריכה כל כך" ( רש"י ) .

ומה כל זה קשור לנאום של איוב?

1. רעי איוב האשימו אותו שחטא, והראיה - שהוא נענש. איוב טען שלא חטא, הסבל שלו אינו עונש על חטאיו, והראיה - שיש לו חכמה. הוא מבין את סודות הבריאה, והחכמה הזאת חשובה יותר מכל ענייני החומר: "הלא כל קנייני העולם - סופם כלים ואינם, וקנין החכמה - עומדת לעד; אם כן, טובה היא מכל הקניינים, ואין להשיגה מבלי יראת המקום; ואם-כן, מי יבחר ברשע לאבד החכמה היפה?" (מצודות על איוב כח כח) .

2. איוב מתרעם על כך שחכמת ההשגחה הפרטית נסתרת מעיני כל חי. בכל תופעות הטבע רואים סדר והגיון, אפילו ברוח ובמים;  דווקא בעניין השכר והעונש - לא רואים שום סדר, האדם לא יכול להבין מדוע ה' מעניש אדם מסויים ונותן שכר לאדם אחר, (איוב כח כ): "וְהַחָכְמָה - מֵאַיִן תָּבוֹא? וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה?!": "אבל את שכל האדם ברא באופן שאי-אפשר לו להשיג מהות החכמה ועצמותה,  רק יקבלנה מאת החכם העליון בקבלה... ויותר מזה לא יחכם האדם מעצמו, ולא ישיג מהנהגת ה' כל מאומה; וזה מן תרעומותו אשר הוא מתרעם, מדוע נברא האדם באופן זה, אשר לא יחכם ולא יבין דרכי ה', ויצטרך לסמוך כסומא בארובה על האמונה והיראה?!" (מלבי"ם על איוב כח כח) .