משנה נדרים י ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק י · משנה ג | >>
נדרה והיא ארוסה, נתגרשה בו ביום, נתארסה בו ביום, אפילו למאה, אביה ובעלה האחרון מפרין נדריה.
זה הכלל ט כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת, אביה ובעלה האחרון מפרין נדריה.
נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה,
- נִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, נִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, אֲפִלּוּ לְמֵאָה,
- אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ.
- נִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, נִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, אֲפִלּוּ לְמֵאָה,
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת,
- אָבִיהָ וּבַעְלָה הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ:
נדרה - והיא ארוסה,
- נתגרשה - בו ביום,
- נתארסה - בו ביום,
- אפילו למאה,
- אביה, ובעלה האחרון - מפירין נדריה.
- זה הכלל -
- כל שלא יצאת ברשות עצמה - שעה אחת,
- אביה, ובעלה האחרון - מפירין נדריה.
הנדרים שנדרה בפני ארוס ראשון, מפר אותם ארוס אחרון, אחר שאינה ברשות עצמה, לפי שהיא נשארה ברשות האב אחר היותה נערה:
נתגרשה בו ביום - ששמע האב, ז שאם עבר היום שוב אינו יכול להפר:
ונתארסה - לאחר, בו ביום:
אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה - שנדרה בפני הארוס הראשון, שהארוס מיפר בקודמין ח:
כל זמן שלא יצאה לרשות עצמה - לא מחמת בגר ולא מחמת נשואין:
נתגרשה בו ביום. פירש הר"ב ששמע האב וכו' בדוקא נקט ששמע האב. כלומר ולא הבעל דהכי מוקמינן לה בגמרא דף ע"ב דלא תפשוט מינה הא דאיבעי לן גירושין כשתיקה דמיא או כהקמה דמיא ואי מתניתין דקאמרה בו ביום והיינו משום דבשמען מיירי איצטריך למימר דכולהו עניני ביה ביומא הוון וקאמרת דשמיעה הוה בין לאב בין לבעל תפשוט דגירושין כשתיקה דאי כהקמה אין עוד הפרה. ודוקא נתגרשה אבל מת פשיטא דלאו כהקמה שבעל כרחו מת ואי נמי אמרת דגרושין לאו כהקמה. תנן נתגרשה ולא מת לרבותא:
אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. פירש הר"ב שהארוס מיפר בקודמין. גמרא. דכתיב (במדבר ל') ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה נדרים שהיו עליה כבר. ובגמרא דף ס"ז דמדכתיב הויה שמע מיניה דבקדושין מיירי לא בנישואין אבל לגבי נשואה כתיב (שם) ואם בית אישה נדרה דמשמע ולא מה שקודם לכן. וזה שכתב הר"ב ארוס. וכן הוא בכולי דוכתא דבגמרא. ונמצא שם התואר על זה המשקל כמו עצום וכן שרוע וקלוט צרוע שבוע כי פתחות העי"ן מפני שהיא גרונית. וכן תמצא גם כן עוד בדבריהם בפ"ק דב"מ [ח:]. רכוב שהוא כמו רוכב ועיין עוד מ"ש בסוף פ"ב דע"ז. ועוד נמצא בדבריהם מסור ולא אמרו מוסר כי בא השם על זה המשקל. ול' הקדש על לשונם ז"ל יותר ממנו כמ"ש בריש תרומות. ואני שמעתי בדרשה מפי רבינו מהר"ר ליווא ז"ל שאמר בשם מסור לפי שאף על פי שלשעתו הוא הפועל ומוסר אחרים. אבל קראוהו מסור להורות כי בא יבא יומו ולא יאחר והרי הוא נמסר. ועל פי זה אפשר לי גם כן לתת טוב טעם לשם ארוס שאף ע"פ שלפי האמת הוא המארס ומקדש לאשה. עם כל זה הרי גם הוא מתחייב ע"י כן בכמה דברים שהאיש נתחייב לאשתו. ולפיכך יצדק גם בו שם ארוס שהרי גם הוא נכנס בזה בכמה חיובים. ובזה שב הוא פעול:
זה הכלל. לאתויי הלך האב או שלוחיו עם שלוחי הבעל. גמרא פרק בתרא דף פ"ט ע"א ועיין במשנה ה':
(ז) (על הברטנורא) בדוקא נקט ששמע האב כלומר ולא הבעל דהכי מוקמינן לה בגמרא. ועתוי"ט:
(ח) (על הברטנורא) בגמרא יליף ליה ודקדק מלת ארוס ולא קרי ליה מארס. עתוי"ט:
(ט) (על המשנה) זה הכלל. לאתויי הלך האב או שלוחו עם שלוחי הבעל. גמרא:
נתגרשה בו ביום כו' אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה: גמרא אמר שמואל מנא ה"מ דארוס אחרון מפר נדרים שנראו לארוס ראשון דמשמע ליה וגם קבלה מרבו דהא דקתני מתני' בו ביום בשביל ארוס נקטיה ולאו משום שמיעת אב דשמע ארוס בו ביום ומש"ה דוקא בו ביום אבל ביום שלאחריו לא ועל כרחך בשמע עסיקינן דאי לא בו ביום למה לי ומשני דאמר קרא ואם היו תהי' לאיש ונדריה עליה והאו עליה קרא יתירה הוא דה"מ למיכתב ואם היו תהיה לאיש ונדרה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה והוה שמעי' מינה דארוס מפר בקודמין מדקאמר אשר אסרה דמשמע לשעבר למה לי למיכתב עליה אלא מופנה ויתר הוא לרבות אף נדרים שנראו לארוס ראשון ארוס אחרון מפר שארוס מפר בקודמין אבל אין הבעל מפר בקודמין כדתנן בסמוך:
זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה וכו': פי' שהרי זו לא יצאת לרשות עצמה שכשנתגרשה היתה ברשות אביה ה"ר יהוסף ז"ל. ומפ' בגמרא בפ' ואלו נדרים (נדרים דף פ"ט) לאתויי הלך האב עם שלוחי הבעל או שלוחי האב עם שלוחי הבעל שאע"פ שהיא עם שלה"ב כיון שהאב או שלוחיו הלכו עמה לא יצאת מרשות אביה ואביה ובעלה מפירין נדריה. ועי' בפירקין דלקמן סוף סי ט'. ובטור יו"ד סי' רל"ד ושם בבית יוסף נתן טעם אמאי שינה בטור והחליף לכתוב ומת הבעל במקום ונתגרשה דקתני במתני':
יכין
נדרה והיא ארוסה: ושמע אביה ולא הבעל:
זה הכלל: לאתויי אפילו כשנמסרה כבר לשלוחי הבעל ולא נכנסה לחופה עדיין, מקרי לא יצאת, דברשות אב היא עדיין:
כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת: ע"י נשואין או בגרות:
אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה: שארוס מפר בקודמין [שם ה']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש