משנה כלאים ט דפוסים
משנה כלאים, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים.
ואינו מטמא בנגעים אלא צמר ופשתים.
אין הכהנים לובשין לשמש בבית המקדש אלא צמר ופשתים .
צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה בזה, אם רוב מן הגמלים, מותר, ואם רוב מן הרחלים, אסור. מחצה למחצה, אסור.
וכן הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה.
השיריים והכלך אין בהם משום כלאים, אבל אסורים מפני מראית העין.
הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים, ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בהן .
אין עראי לכלאים.
ולא ילבש כלאים אפילו על גבי עשרה, אפלו לגנוב את המכס.
מטפחות הידים, מטפחות הסְפרים, מטפחות הספג, אין בהם משום כלאים.
רבי אלעזר אוסר.
ומטפחות הסַפּרים, אסורות משום כלאים.
תכריכי המת ומרדעת של חמור, אין בהם משום כלאים.
לא יתן המרדעת על כתיפו אפילו להוציא עליה זבל.
מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים.
והצנועים מפשילין במקל (לאחוריהם).
תופרי כסות תופרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים.
והצנועים תופרים בארץ.
הברסין והברדסין והדלמטיקיון ומנעלות הפינון, לא ילבש בהן עד שיבדוק.
רבי יוסי אומר, הבאים מחוף הים וממדינת הים אינן צריכין בדיקה, מפני שחזקתן בקנבוס.
ומנעל של זרד אין בו משום כלאים.
אין אסור משום כלאים אלא טווי וארוג, שנאמר (דברים כב) לא תלבש שעטנז, דבר שהוא שוע טווי ונוז .
רבי שמעון בן אלעזר אומר, נלוז ומליז הוא את אביו שבשמים עליו.
הלבדים אסורים, מפני שהם שועים.
פיו של צמר בשל פשתן אסור, מפני שהם חוזרין באריג.
רבי יוסי אומר, משיחות של ארגמן אסורות, מפני שהוא מולל עד שלא קושר.
לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן לחגור בו את מתניו, אף על פי שהרצועה באמצע.
אותות הגרדין ואותות הכובסים, אסורות משום כלאים.
התוכף תכיפה אחת, אינה חבור, ואין בה משום כלאים, והשומטה בשבת פטור.
עשה שני ראשיה לצד אחד, חבור, ויש בה משום כלאים, והשומטה בשבת חייב.
רבי יהודה אומר, עד שישלש.
השק והקופה מצטרפין לכלאים.
משנה כלאים, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב