משנה כלאים ח דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה כלאים ח דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

כלאי הכרם אסורין מלזרוע ומלקיים, ואסורין בהנאה.

כלאי זרעים, אסורים מלזרוע ומלקיים, ומותרין באכילה, (וכל שכן בהנאה).

כלאי בגדים מותרין בכל דבר, ואינן אסורין אלא מללבוש.

כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים , ואינן אסורים אלא מלהרביע.

כלאי בהמה אסורים זה בזה.

משנה ב[עריכה]

בהמה עם בהמה וחיה עם חיה, בהמה עם חיה וחיה עם בהמה, טמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה, טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה, אסורין לחרוש ולמשוך ולהנהיג.

משנה ג[עריכה]

המנהיג סופג את הארבעים, והיושב בקרון סופג את הארבעים.

רבי מאיר פוטר.

והשלישית שהיא קשורה לרצועות, אסורה.

משנה ד[עריכה]

אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון, ולא את הלובדקים לגמלים.

רבי יהודה אומר, כל הנולדים מן הסוס, אף על פי שאביהן חמור, מותרין זה עם זה.

וכן הנולדים מן החמור, אף על פי שאביהם סוס, מותרין זה עם זה.

אבל הנולדים מן הסוס עם הנולדים מחמור אסורים זה עם זה.

משנה ה[עריכה]

הפרוטיות אסורות, והרמך מותר.

ואדני השדה, חיה.

רבי יוסי אומר, מטמאות באהל כאדם.

הקופד וחולדת הסניים, חיה.

חולדת הסניים, רבי יוסי אומר, בית שמאי אומרים, מטמא כזית במשא, וכעדשה במגע.

משנה ו[עריכה]

שור בר, מין בהמה.

ורבי יוסי אומר, מין חיה.

כלב, מין חיה.

רבי מאיר אומר, מין בהמה.

חזיר, מין בהמה.

ערוד, מין חיה.

הפיל והקוף, מין חיה.

ואדם מותר עם כולם למשוך ולחרוש ולהנהיג.

<< | משנה כלאים ח דפוסים | >>