משנה כלאים ז דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה כלאים, פרק ז':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה כלאים ז דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

המבריך את הגפן בארץ,

אם אין עפר על גבה שלשה טפחים, לא יביא זרע עליה, אפילו הבריכה בדלעת או בסילון.

הבריכה בסלע, אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות, מתר להביא זרע עליה.

הארכובה שבגפן, אין מודדין לה אלא מן העיקר השני.

משנה ב[עריכה]

המבריך שלש גפנים ועיקריהם נראים,

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר, אם יש ביניהם מארבע אמות ועד שמונה, הרי אלו מצטרפות , ואם לאו, אינן מצטרפות.

גפן שיבשה, אסורה ואינה מקדשת.

רבי מאיר אומר, אף צמר גפן אסור ואינו מקדש.

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר משמו, אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש.

משנה ג[עריכה]

אלו אוסרין ולא מקדשין.

מותר חרבן הכרם, מותר מחול הכרם, מותר פסקי עריס, מותר אפיפירות.

אבל תחת הגפן, ועבודת הגפן, וארבע אמות שבכרם, הרי אלו מקדשות.

משנה ד[עריכה]

משניות ד-ה מחוברות בדפוסים.

משנה ה[עריכה]

המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו, הרי זה קדש, וחייב באחריותו.

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים, אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.

אמר רבי יוסי, מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית, ובא מעשה לפני רבי עקיבא, ואמר, אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.

משנה ו[עריכה]

האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו, קוצרו אפילו במועד.

עד כמה הוא נותן לפועלים? עד שליש.

יתר מכאן, קוצר כדרכו והולך אפילו לאחר המועד.

מאימתי הוא נקרא אנס? משישקע.

משנה ז[עריכה]

הרוח שעלעלה את הגפנים על גבי תבואה, יגדור מיד.

אם ארעו אונס, מותר.

תבואתו שהיתה נוטה תחת הגפן, וכן בירק, מחזיר ואינו מקדש.

מאימתי תבואה מתקדשת? משתשריש.

וענבים, משיעשו כפול הלבן.

תבואה שיבשה כל צרכה וענבים שבשלו כל צרכן, אין מתקדשות.

משנה ח[עריכה]

עציץ נקוב מקדש בכרם, ושאינו נקוב אינו מקדש.

ורבי שמעון אומר, זה וזה אוסרין ולא מקדשין.

המעביר עציץ נקוב בכרם, אם הוסיף במאתים, אסור .

משנה כלאים, פרק ז':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה כלאים ז דפוסים | >>