משנה כלאים ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) המבריך את הגפן בארץ -

אם אין עפר על גבה שלשה טפחים - לא יביא זרע עליה,

אפילו הבריכה בדלעת או בסילון.

הבריכה בסלע -

אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות - מותר להביא זרע עליה.

הארכובה שבגפן -

אין מודדין אלא מעיקר השני.

(ב) המבריך שלש גפנים, ועיקריהן נראין -

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר:

אם יש ביניהן מארבע אמות ועד שמונה - הרי אלו מצטרפות;

ואם לאו - אינן מצטרפות.

גפן שיבשה -

אסורה - ואינה מקדשת.

רבי מאיר אומר: אף צמר גפן,

אסור - ואינו מקדש.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, משמו: אף על גבי הגפן,

אסור - ואינו מקדש.

(ג) ואלו אוסרין, ולא מקדשין -

מותר חורבן הכרם,

מותר מחול הכרם,

מותר פסקי עריס,

מותר אפיפירות;

אבל -

תחת הגפן,

ועבודת הגפן,

וארבע אמות שבכרם - הרי אלו מקדשין.

(ד) המסכך את גפנו, על גבי תבואתו של חברו -

הרי זה קידש, וחייב באחריותו.

רבי יוסי, ורבי שמעון אומרים:

אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.

(ה) אמר רבי יוסי:

מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית,

ובא מעשה לפני רבי עקיבה, ואמר:

אין אדם מקדש את שאינו שלו.

(ו) האנס שזרע את הכרם, ויצא מלפניו -

קוצרו - ואפילו במועד.

עד כמה הוא נותן לפועלים? - עד שליש;

יותר מכן - קוצר כדרכו והולך, ואפילו לאחר המועד.

מאמתי הוא נקרא אנס? - משישקע.

(ז) הרוח, שעילעלה את הגפנים על גבי תבואה -

יגרוד מיד.

ואם אירעו אונס - מותר.

תבואה שהיא נוטה תחת הגפן, וכן בירק -

מחזיר - ואינו מקדש.

מאמתי תבואה מתקדשת? - משתשריש.

וענבים? - משייעשו כפול הלבן.

תבואה שיבשה כל צורכה,

וענבים שבשלו כל צורכן - אינן מתקדשות.

(ח) עציץ נקוב - מקדש בכרם;

ושאינו נקוב - אינו מקדש.

רבי שמעון אומר:

זה וזה - אסורין, ולא מקדשין.

המעביר עציץ נקוב בכרם -

אם הוסיף במאתיים - אסור.

הדף הראשי של משנה כלאים ז

משנה כלאים, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב