משנה כלאים ז ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ז · משנה ג | >>
אלו אוסרין ולא מקדשין.
מותר חרבן הכרם, מותר מחול הכרם, מותר פסקי עריס, מותר אפיפירות.
אבל תחת הגפן, ועבודת הגפן, וארבע אמות שבכרם, הרי אלו מקדשות.
משנה מנוקדת
אֵלּוּ אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין:
- מוֹתַר חֻרְבַּן הַכֶּרֶם,
- מוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם,
- מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס,
- מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת.
- אֲבָל תַּחַת הַגֶּפֶן, וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן, וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם,
- הֲרֵי אֵלּוּ מְקַדְּשׁוֹת:
נוסח הרמב"ם
ואלו אוסרין, ולא מקדשין -
- מותר חורבן הכרם,
- מותר מחול הכרם,
- מותר פסקי עריס,
- מותר אפיפירות;
- אבל -
- תחת הגפן,
- ועבודת הגפן,
- וארבע אמות שבכרם - הרי אלו מקדשין.
פירוש הרמב"ם
כבר הקדמנו שכרם שחרב מאמצעו, אם היו שם שש עשרה אמה, נותנים לו עבודתו, וזורע את המותר.
ומה שאמר, מותר חורבן הכרם - [כשהוא] פחות משש עשרה אמה, ונתן עבודתו, וזרע את המותר. וכן אם יהיו בפסקי העריס פחות משמונה אמות ועוד, ונתן עבודתו, וזורע את המותר. וכן אם הדלה על מקצת אפיפיריות, וזרע תחת השאר, כל אלו אסורים לעשותן.
ועניין שאמר אוסרין, רוצה לומר שאלו הנזכרים, אוסרים המקום ההוא מן הארץ לזרוע בו.
ומקדשים, הוא שישרפו כל הנזרע והגפנים, כפי מה שהקדמנו:
פירוש רבינו שמשון
מותר חורבן הכרם. דלעיל בפרק ד' (משנה א) דתנן קרחת הכרם י"ו אמה והיכא דליכא אלא ט"ו אמות ומוציא בהן ד' אמות לכאן וד' אמות לכאן לעבודת הכרם אותן ז' אמות אמצעיות הוא מותר חורבן אם הביא זרע לשם לא קידש וכן מחול הכרם י"ב אמה היכא דליכא כי אם י"א אמות והביא זרע בג' אמצעיות לא קידש:
מותר פסקי עריס. דתנן לעיל בפרקין (משנה ו) אם אין ח' אמות לשם לא יביא זרע לשם כשתוציא ו' טפחים לכאן לעבודת הגפן וששה טפחים לכאן המותר אם זרע לא קידש והוא הדין עריס עצמו ופסקי עריה דנקט לרבותא דאפילו שיש עריס מכאן ומכאן אינו מקדש המותר:
ומותר אפיפירות. דתנן בפרקין דלעיל (משנה ג) המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות לא יביא זרע לקצת המותר ואם הביא לא קידש:
אבל תחת הגפן. כגון זמורה שמושכת ד' וה' אמות נותן לה ו' טפחים לעבודתה מכל צד והמותר תחתיה אסור ומקדש מן הצד מותר:
ועבודת הגפן. ו' טפחים לרבנן וג' לר"ע:
וד' אמות שבכרם. דתנן לעיל בפ"ד (משנה ה) דקידש ב' שורות:
ירושלמי (שם) מותר מחול הכרם ד"א מותר חורבן הכרם ד' אמות מותר פסקי עריס ו' טפחים מותר אפיפירות ו' טפחים. פי' מד"א ואילך מו' טפחים ואילך ואמתני' דאפיפירות דפרקין דלעיל גרסינן בירושלמי (הל' ג) עד היכן אמר ר' אחא בשם ריש לקיש עד ו' טפחים ואם נפרש דלא נאסר המותר לזרוע אלא עד ו' טפחים אבל השאר מותר לא יתכן לפרש כן גבי אפיפירות מו' ואילך ואין לפרש דעד היכן אאם הביא לא קידש קאי דא"כ הוה משמע דו' טפחים סמוך למקצת המודלה מקדש ולרבי יעקב בר אידי עד ד' אמות ולא מסתבר כלל:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אלו אוסרים - המקום לזרוע בו:
ולא מקדשים - שאם זרע אין הזרע טעון שריפה:
מותר חרבן הכרם - כגון הא דתנן לעיל קרחת הכרם ט"ז אמה אם לא היו שם אלא ט"ו אמה וזרע שבע אמות לא קידש. וכן מותר מחול הכרם י"ב אמה אם לא היו שם אלא י"א אמה והרחיק ד"א מן הכרם וזרע את המותר לא קדש:
מותר פסקי עריס - דתנן בפרקין דלעיל אם יש שם [ח'] אמות לא יביא זרע לשם ואם הרחיק ו' טפחים מכאן וו' טפחים מכאן וזרע את המותר לא קדש. ופסקי עריס דנקט לרבותא ואע"פ שיש עריס מכאן ועריס מכאן, וכ"ש בעריס א':
מותר אפיפירות - דתנן בפרקין דלעיל לא יביא זרע אל תחת המותר אם הביא לא קדש:
אבל תחת הגפן - כגון זמורה שנמשכה חוץ לעבודת הגפן וזרע תחתיה:
ועבודת הגפן - ו"ט שהם עבודת הגפן יחידית:
ועבודת הכרם - ד"א:
פירוש תוספות יום טוב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אבל תחת הגפן: פי' כגון המותח זמורה דתנן בס"פ דלעי' ואיכא מ"ד דאפי' תחת העלין מקדש אם הוסיפו מאתים:
וד"א שבכרם: נראה שר"ע ז"ל הוה גריס ועבודת הכרם אכן אינו בהר"ש ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
מותר חרבן הכרם: קרחת הכרם שצריך טז"א [כפ"ד מ"א]. ולא היה כ"כ. והרחיק ד"א מהגפנים לכל צד. וזרע באמצע:
מותר מחול הכרם: דצריך יב"א [כפ"ד מ"ב] ולא היה כ"כ. וזרע בריחוק ד"א מהכרם:
מותר פסקי ערים: דצריך ח"א וטפח [כפ"ו מ"ו] ולא היה כ"כ. וזרע בריחוק ו"ט מכל צד:
מותר אפיפירות: דאסור לזרוע תחתיו [כפ"ו מ"ג]:
אבל תחת הגפן: כזמורה שנמשכה חוץ לעבודת הגפן וזרע תחתיו:
ועבודת הגפן: תוך ו"ט:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת