משנה יבמות ה ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ה · משנה ב | >>
כיצד? עשה מאמר ביבמתו, ונתן לה גט, צריכה הימנו חליצה.
עשה מאמר וחליצה, צריכה הימנו גט.
עשה מאמר ובעל, הרי זו כמצוותהג.
כֵּיצַד?
- עָשָׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתוֹ, וְנָתַן לָהּ גֵּט,
- צְרִיכָה הֵימֶנּוּ חֲלִיצָה.
- עָשָׂה מַאֲמָר וַחֲלִיצָה,
- צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט.
- עָשָׂה מַאֲמָר וּבָעַל,
- הֲרֵי זוֹ כְּמִצְוָתָהּ:
כיצד?
- עשה מאמר ביבמתו,
- ונתן לה גט - צריכה ממנו חליצה.
- עשה מאמר, וחלץ - צריכה ממנו גט.
- עשה מאמר, ובעל - הרי זו כמצותה.
אמרו כיצד - רוצה לומר כיצד, לא לאחר בעילה ולא לאחר חליצה כלום.
ואלו המשניות כולם מבוארות ומפורשות, כמו שקדמנו בעיקרים.
ואמרו נתן גט ובעל, צריכה גט וחליצה - אמנם צורך הגט מבואר, לפי שהיא נקנית בבעילה וחזרה אשת איש. וחייבנוה חליצה אף על פי שנבעלה מפני הגט שקדם לבעילה, שאין אנו אומרים בעילה קונה קניין גמור ואין אחריה כלום אלא כשהיתה בעילה כשירה, אבל זאת שהיא בעילה פסולה צריך אחריה חליצה.
ואמרו אין אחר חליצה כלום - יורה שלא יועיל המאמר בחליצתו, ואמנם זהו דעת רבי עקיבא דסבירא ליה אין קדושין תופסין בחלוצה, לפי שכשנחלץ חזרה ערוה כמו שהיתה קודם מיתת אחיו.
ואין הלכה כרבי עקיבא:
כיצד - לאו אפלוגתא קאי אלא מילתא באנפי נפשה, ואיבם אחד ויבמה אחת קאי. והכי קאמר, כיצד דין יבם אחד ויבמה אחת:
צריבה הימנו חליצה - ואם רצה לכנוס לא יכנוס, דכיון דהתחיל בגרושין קיימא עליה בלא יבנה:
צריכה ממנו גט - דחליצה אפקעתא לזיקה, וגט בעי לאפקועי קדושין דיליה, דחליצה לא מפקעא קדושין:
כיצד עשה מאמר כו'. כתב נ"י לעולם מפרש התנא דיני מאמר וגט תחלה משום דהוו דרבנן וחביבא ליה והדר מפרש חליצה וביאה דאורייתא ופתח בחליצה דהתרת יבמה לשוק עדיפא ליה כדאיתא בגמרא. ע"כ. והואיל וגט אינה מתירתה לגמרי לשוק להכי לא אקדימיה למאמר כמו שמקדים חליצה לביאה. ואלא מיהו קשיא סידרא דמתניתין דלעיל דהקדים גט למאמר ואחר כך הקדים בעילה לחליצה. ובמשנה ג' דהקדים נתן גט ובעל י"ל כי היכי דלסיים אין אחר חליצה כלום ובמשנה ד' ברישא דהקדים עשה מאמר ובעל י"ל משום דדמיא לאינך דבעי נמי חליצה. אבל בסיפא דהקדים גט ובעל קודם גט ועשה מאמר לא ידעתי למה:
הרי זו כמצותה. דהכי תקינו רבנן שלא יבא עליה עד שיקדשה קדושין גמורין בפני עדים ובשוה פרוטה ואם בעל ולא קידש קנה ולוקה מכת מרדות על שנהג קלות ראש בעצמו כדאיתא בגמרא:
(ג) (על המשנה) כמצותה. דהכי תקינו רבנן שלא יבא עליה עד שיקדשה קידושין גמורים ואם בעל ולא קידש קנה ולוקה מכות מרדות על שנהג קלות ראש בעצמו כדאיתא בגמרא:
עשה מאמר וכו': היינו בנתן גט סתם אף לזיקתו אבל אם נתן למאמרו שריא אף ליבם:
עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט: הכא לא תני אין אחר חליצה כלום משום דאכתי צריכה גט למאמר ולא תני ליה אלא היכא דאחר חליצה אין צריך לעשות כלום תוס' ז"ל:
הרי זו כמצותה: כתב נמוקי יוסף דמתרץ בגמ' דלאו דוקא זו היא המצוה ע"י מאמר בלבד אלא ה"ק אף זו כמצותה ע"כ. ומ"מ אם בעל ולא קידש קאמר בגמ' דקנה ולוקה מכת מרדות על שנהג מנהג קלות ראש. והילך לשון הגמ' עשה מאמר ובעל ה"ז כמצותה לימא מסייע ליה לרב הונא דאמר מצות יבמין מקדש ואח"כ בועל אימא אף זו כמצותה פשיטא סד"א כיון דאמר מר העושה מאמר ביבמתו פרחה הימנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת אירוסין ונשואין אימא לאו מצוה קעביד קמ"ל ע"כ:
יכין
כיצד: ר"ל כיצד הדין ביבם ויבמה א' דמודו בה כ"ע:
צריכה הימנו חליצה: לזיקתו, ואסור ליבמה, מדהתחיל בגירושין, קיימי עליה בלא יבנה:
צריכה הימנו גט: למאמרו דאע"ג דאמר דאין אחר חליצה ובעילה כלום ה"מ בלא קדים להחליצה מאמר שאוגדה בו, אבל בעשה בה מאמר קודם חליצה הרי צריכה להתיר איסורה לעלמא מה שנאסרה ע"י המאמר שמקודם אף שאח"כ חלץ או בעל:
הרי זו כמצותה: דהכי תקנו חכמים שאם יבוא עליה קודם שיקדשה בפני ב' עדי' בשוה פרוטה חייב מכת מרדות:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת