רש"י על הש"ס/יבמות/פרק ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי





שני דורות - שנים שפוסקין לאדם בשת לידתו:

זכה מוסיפין לו - והאי אמלא לשון תוספת הוא:

משלו הוסיפו לו - אלא שמתחלה היו רוצים לפחות משניו:

תדע - שמתחלה כשנולד נפסקו לו כל אותו תוספת:

שהרי נביא נתנבא - בימי ירבעם שנים הרבה קודם הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ובשעת חליו של חזקיה עדיין לא נולד מנשה שממנו יצא יאשיהו הוי אומר בשעת חליו גזרו לפחות משניו וכשזכה השלימו לו:

משנה שאינה צריכה - דזיל קרי בי רב הוא עליה בחייה שלא נאסרה אחותה אלא בחייה:

פרק חמישי - רבן גמליאל


מתני' רבן גמליאל אומר - סדר משנה זו שלא תטעה לשבש הגירסא שבספרים סדר יבם אחד ויבמה אחת תחלה מפרש דין גט וחליצה וביאה שאחר מאמר ואח"כ מפרש דין מאמר וביאה וחליצה שאחר הגט ואח"כ דין מאמר וגט וביאה שאחר החליצה ואח"כ דין מאמר וגט וחליצה שאחר הביאה וכן סדר יבם א' ושתי יבמות:

אין גט אחר גט - שתי יבמות לאדם אחד מאח אחד ונתן גט לזו וגט לזו אינו אסור בקרובות שניה דאי קמא אהני הא פקעה זיקה דתרוייהו והוי כמגרש נכרית ואי קמא לא אהני למידחי בתרא נמי לא אהני והלכך לאו גרושתו היא וכן שני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה וטעמא כדפרישית:

ולא מאמר אחר מאמר - בין ביבם אחד לשתי יבמות בין שני יבמים ליבמה אחת האחרון אין כלום לפסול את הראשונה עליו ואינה צריכה הימנו גט ולא ליאסר בקרובות השניה:

ולא בעילה אחר בעילה - בא על זו וחזר ובא הוא או אחיו על צרתה ביאת זנות בעלמא הוא ואין אסור בקרובותיה:

יש גט אחר גט - דקמא לא דחה לגמרי הלכך אכתי איכא פלגא זיקה דהא בעיא חליצה הלכך אהני בתרא והויא גרושתו ואסור בקרובותיה:

כיצד - לאו אפלוגתא קאי אלא מלתא באנפי נפשה היא ואיבם אחד ואיבמה אחת קאי והכי קאמר כיצד דין יבם ויבמה והכי מפרש בגמ':

צריכה הימנו חליצה - ואם רצה לכנוס לא יכנוס דכיון דהתחיל בגירושין קיימא עליה בלא יבנה:

צריכה הימנו גט - דחליצה אפקעתה לזיקתה ובעי גט לאפקועי קדושין דיליה דחליצה לא מפקעת קידושין:

הרי זו כמצותה - מפרש בגמרא אף זו כמצותה:

נתן גט ועשה מאמר - באותה יבמה עצמה אפי' ר"ג מודה דיש מאמר אחר הגט דמספקא ליה אי גט דחי אי לא ודלמא גט לא דחי ואהני מאמר יבמין בה וכ"ש לרבנן דאמרי גט דוחה קצת ומשייר קצת אהני מאמר למיקני שיורא דגט וצריך גט למאמרו וחליצה לזיקתו ויבומי לא דמגט קמא קיימא עליה בלא יבנה:

נתן גט ובעל - אסור לקיימה דקמה עליה בלא יבנה וצריכה גט לביאתו וחליצה לזיקתו גט לביאתו ואפילו לר' עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין דהא הך מתני' כולה ר' עקיבא היא כדמפרש בגמ' הכא מודי דתפסי קידושי ביאה דגט לאו כחליצה דמי לאפקועי כולה זיקה הלכך לא עמדה עליו בלאו גמור:

וחליצה - לזיקתו ובגט לחודיה לא מפטרא [כמו] שאחר כונס את יבמתו שיכול לפוטרה בגט משום דהוי ביאה פסולה משום גט קמא ולא קניא לגמרי:

אין לאחר חליצה כלום - ואע"ג דחליצה פסולה היא דאי הוה בעי לייבומי לא מצי ואפ"ה דחיא לגמרי ואין אחריה כלום דאי הדר ומקדש לה במאמר או בביאה לא בעינן גט וכדרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין והכי מפרש בגמ' דמתני' ר"ע היא:

חלץ ועשה בה מאמר - או נתן גט אחר חליצה או בעל אחר חליצה אינו כלום כדתני בסיפא אין אחר חליצה כלום שאין מאמר וביאה תופסין בה אחר חליצה כר' עקיבא וגט דאחר חליצה לא הוה צריך למיתני לאשמועינן דאין כלום דלמאי ליהני ליתסורי בקרובותיה הא מיתסר וקאי מחמת חליצה אלא איידי דבעי למיתני גט דאחר בעילה כדקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט לאשמועינן דאין לאחר ביאה כלום זיקת יבומים ובהאי גט סגי ליה בלא חליצה תנא נמי גט דאחר חליצה והכי מפרש בגמ':

או בעל ועשה מאמר - או נתן גט אחר ביאה או חלץ אחר ביאה אין לאחר ביאה כלום זיקת יבמים דגט שנתן אחר ביאה מגרש לה כאשתו גמורה ולא בעיא חליצה ואם רצה להחזיר מחזירה וחליצה שעשה אחר ביאה אינה מועלת כלום דאין עליה זיקת יבמין ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למיתני דפשיטא לן דלא מהני דלמאי ליהני הא אפילו מאמר אחר מאמר ביבם אחד ויבמה אחת בתרא כמאן דליתיה דמי דמאי קעביד הא מיתסר וקאי בקרובותיה אלא איידי דתנא רישא חלץ ועשה מאמר דאיצטריך לאשמועינן כר' עקיבא דאין קידושין תופסין בחלוצתו תנא נמי בעל ועשה מאמר והכי מפרש בגמ':

אין אחר חליצה כלום - ארישא קאי וכדפרישית לעיל ואלישנא דסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר או נתן גט וחלץ הוה שייך למיתני אין אחר ביאה כלום ובגמרא קא בעי ליה:



אחת יבמה אחת ליבם אחד ואחת שתי יבמות ליבם אחד - שוין כמו שאמרנו שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר ביאה שבתחלה או אחר חליצה כלום:

כיצד - בשתי יבמות ליבם אחד:

צריכות שני גיטין - כרבנן דיש מאמר אחר מאמר וייבומי לא דהיכי ליעביד אי לייבומי לתרוייהו הוו להו שני בתים ואי לחדא הואיל וחברתה ביה אגידא הוה ליה בונה שני בתים:

וחליצה - לאחת מהן ופוטרת צרתה:

מאמר לזו וגט לזו - פסל גט של אחרונה את הראשונה דקם ליה בלא יבנה וצריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו דחליצה לא מפקעא קידושין וגט לא מפקע זיקה:

מאמר לזו ובעל את זו - אסור לקיימה דהואיל וקמייתא אגידא ביה הוו להו שני בתים וצריכות שני גיטין זו גט למאמרו וזו גט לביאתו וחליצה לאחת מהן ופוטרת צרתה אבל בגט לחודיה לא נפקא בעלת ביאה הואיל דביאה פסולה היא:

מאמר בזו וחלץ לזו - בעלת מאמר הראשונה צריכה גט למאמר דחליצה דאידך לא מפקעה למאמרו:

צריכות הימנו חליצה - אחת ואסור בקרובות שניה דרבנן הוא דאמרי יש גט אחר גט:

גט לזו ובעל את זו צריכה גט וחליצה - ואסור לקיימה דקמה עליה בלא יבנה משום גט דראשונה ובגט לחודיה לא נפקא משום דביאה פסולה היא:

אין לאחר חליצה כלום - דאי הדר מקדש לה לצרתה לא תפסי בה קידושין כרבי עקיבא: חלץ וחלץ או חלץ ועשה מאמר ונתן גט ובעל וקתני סיפא אין לאחר חליצה כלום. והכי פירושו חלץ לזו וחלץ לזו מותר בקרובות שניה שאין אחר חליצה ראשונה שום זיקת יבמין וחליצה בתרייתא לאו כלום היא וכן חלץ לזו ומאמר לזו וכן נתן גט לזו אחר חליצת זו וכן בעל לזו אחר חליצה של זו אין מעשה האחרון כלום:

או בעל - תחלה וחזר ובעל לשניה:

או בעל ועשה מאמר - בשניה או נתן גט לשניה או חלץ לשניה אין אחר ביאה ראשונה כלום ומעשה אחרון לא חשיב ומותר בקרובות שניה:

אין אחר חליצה כלום - ארישא קאי ואסיפא שייך למימר אין אחר ביאה כלום ובגמרא קמיבעיא לה:

בין שני יבמין ליבמה אחת - בכל הדין האמור למעלה ביבם א' ובב' יבמות:

חלץ ועשה מאמר ונתן גט ובעל כו' - איבם א' ואיבמה אחת קמהדר ואע"ג דתניא לעיל הדר תניא הכא משום סיפא דבעי לפלוגי בין ביאה לחליצה כדקתני חליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריה כלום והבעילה בזמן שהיא בתחלה כו' ולאשמועינן פלוגתא דרבי נחמיה ורבנן:

בין בתחלה בין באמצע - בין מאמר לגט כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה מאמר או בבעלת הגט לא מהני מאמר ולא בעיא גט למאמרו:

בסוף - אחר מאמר וגט חלץ אין אחריה כלום וחליצה גמורה היא ואי הדר עביד מאמר לא בעיא גט דחליצה גירושין גמורים היא וקמה בלאו גמור עליה ואע"ג דחליצה פסולה הואי:

הביאה באמצע - כגון גט לזו ובעל לזו וחזר ועשה מאמר בשלישית אסור בקרובותיה:

ובסוף - גט לזו ומאמר לזו וחזר ובא על האחת יש אחר ביאה זו זיקת יבמין וכי מפיק לה בעיא חליצה ולא סגי לה בגט:

אין אחריה כלום - ונפקא בגט ובלא חליצה ואי הדר קדיש לאידך אחר ביאה לא מהני:

גמ' אבל גט אחד ביבמה - או מאמר אחד ביבמה מהני גט ביבמה למיקם עליה בלא יבנה ושוב לא ייבם ומאמר ביבמה מהני לה להצריכה גט למאמרו אי בעי לאפוקה:

מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני - הא מדאורייתא חליצה הוא דמהני בה ומשום גט לא קרינא בה שלא בנה:

משום דבעלמא מהני - בכל הנשים להתגרש ואי אמרת הכא לא מהני ואם רצה לכונסה אחר הגט יכנוס:

אמרי - אינשי גט להוציא וחליצה נמי להוציא מדגט לא מהני ליה כו':

ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני - לאסור חברתה עליו הא מן התורה קנין לא הוי ביבמה אלא בביאה:

משום דמהני בעלמא - קידושי אשה קונים אותה ואתי למבעל אחר ביאה והוה ליה בונה שתי בתים דאיסורא דאורייתא:

ומ"ט אמור רבנן - ביאה פסולה יש אחריה זיקת יבמין כדתנן לעיל מאמר בזו ובעל לזו צריכות שני גיטין וחליצה ולא אמרינן תיסגי לבעלת ביאה בגט בלא חליצה ותיפטר אף חברתה בביאתה מן החליצה:

אי ביאה אחר הגט היא - כגון גט לזו ובעל לזו דאמרינן צריכה גט וחליצה ולא סגי בגט לחודיה כשאר יבמה שכונסה:

גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה - דאי אמרת תיסגי לה בגט אתי למימר מדקניא ביאה אחר הגט בביאה גרידתא אלמא מעליותא היא ואתי למיבעל לכתחלה אחר חליצה:

ואי ביאה אחר מאמר היא - כגון מאמר לזו ובעל לזו להכי תנן צריכות שנים גט וחליצה דאי אמרת בגט סגי לה אמרי ביאה של זו אחר קנין של זו מעליותא היא ואתי למעבד ביאה אחר ביאה וקא פגע באיסור אשת אח:

חליצה פסולה - שאחר גט או אחר מאמר:

אין אחריה כלום - דאי הדר עבד מאמר או גט לשלישית לא מהני:

משום חליצה אחר חליצה - דלא ליתי למיחלץ לשתי יבמות זו אחר זו או שני יבמין ליבמה אחת זה אחר זה:

כל כי הני תחלוץ ותיזיל - כלומר מאי איכפת לן כל ימיה תחלוץ:

משום חליצה אחר ביאה - דלא ליתי למימר יבמה כנוסה יוצאת בחליצה בלא גט לא אתו למימר הכי דאטו חליצה אחר מאמר מי לא בעיא גט למאמרו והא דאמרינן אין אחריה כלום בדבר העשוי אחריה קאמר דאי הדר עביד גט או מאמר או חליצה בחברתה לא מיתסר בקרובותיה:



מאי טעמא דר"ג - דאמר אין גט אחר גט בשתי יבמות או בשני יבמין דלא מיתסר בתרא בקרובותיה:

שיש גט אחר מאמר - מאמר לזו וגט לזו פסל את הראשונה ואסור בקרובות שתיהן:

ומאמר אחר גט - גט לזו ומאמר לזו בעלת מאמר צריכה גט:

וגט אחר ביאה ומאמר - אחר ביאה שאחר מאמר כגון מאמר לזו ובעל לזו וגט לשלישית מהני גט ואסור בקרובותיה: (דביאה פסולה היא בשניה דמאחר שעשה מאמר בראשונה פסולות בשניה):

ומאמר אחר ביאה וגט - גט לזו ובעל לזו ומאמר לשלישית קונה מאמר וצריכה גט ואסור בקרובותיה:

ואי אמרת מספקא ליה - בדחיית הגט וקניית מאמר:

תיהוי - הך ביאה אמצעית כביאה בתחלה ותיקני ולא תהני מעשה שלישית בין בגט אחר ביאה ומאמר בין במאמר אחר ביאה וגט ממה נפשך גט אחר ביאה ומאמר לא ליהני דאי מאמר קמא קני לגמרי תו לא מהני ביאה וגט אבתריה ואי מאמר לא קני מידי נמצאת ביאה של אחריו ביאה בתחלה וכשרה ותו לא מהני גט בשלישית דהא תנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום וכן במאמר אחר ביאה וגט דאי גט קמא דחי תו לא מהני ביאה ומאמר אבתריה ואי גט לא דחי מידי נמצא ביאה שלאחריהן בתחלה וכשרה היא וקונה ומאמר דבתריה לאו כלום היא:

אלא - פשיטא ליה דגט דחי קצת ומאמר קני קצת הלכך ביאה של אחריהן אינה תחלה ומיהו מ"ט יש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר ואין מאמר אחר מאמר ולא גט אחר גט דאמור רבנן בחד צד מהני בה גט לדחות חציה וחד צד מהני בה מאמר לקנות חציה:

גט אחר גט לא דחי דהא דחה ליה קמא - כל כח גט הלכך לאו כלום הוא ומותר בקרובותיה וכן מאמר אחר מאמר דהא קנה קמא כל כח מאמר:

האי מילתא כו' - גט אחר מאמר מאי דשייר מאמר מן קמייתא דחי גט בבתרייתא וכן בשני יבמין מאי דשייר מאמר דקמא דחי גט דבתרא:

מאמר אחר הגט - מאי דשייר גט דקמא מן הזיקה דלא דחייה קני מאמר דבתרא:

ורבנן - דפליגי עליה דר"ג דאמרי יש גט אחר גט אמרי לך:

כל חד וחד - מן היבמין תיקנו ליה רבנן גט ומאמר בכל היבמות הלכך ליכא למימר קמא דחה כל כח הגט דקמא כל כח הגט דידיה דאית ליה בהך יבמה הוא דדחה אבל כח גט דאחוה בהך יבמה וכח גיטא דידיה בצרתה לא דחה וכן לענין מאמר. והאי ביאה פסולה כו'. כלומר להכי אמר ר"ג יש גט אחר ביאה שאחר מאמר ויש מאמר אחר ביאה וגט דהא ביאה אמצעית שהיא פסולה עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר:

עדיפא ממאמר כו' - דאילו ביאה אחר מאמר מהניא כדקתני גט אחר ביאה ומאמר אלמא יש ביאה אחר מאמר:

וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני ליה לכוליה שיורא דגט - כל מה ששייר גט למאמר ואין מאמר אחר מועיל כלום אחריו אם חזר ועשה מאמר בשלישית כדקאמר רבן גמליאל אין מאמר אחר מאמר ולא שנא אי הוה מאמר ראשון אחר גט אי לא אין מאמר אחריו ולא פלוג בין שהיה מאמר ראשון בתחלה בין שהיה אחר הגט מדלא קתני מודה רבן גמליאל שיש מאמר אחר מאמר וגט:

ואילו ביאה אחר הגט לא קניא ליה לכוליה שיורא דגט - כל מה ששייר גט לביאה דיש מאמר אחר ביאה וגט כדתנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום אבל באמצע יש אחריה כלום וכדאמר טעמא לעיל מ"ט אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום כו': ה"ג ונתן גט לזו וגט לזו ר"ג כו':

חולץ לראשונה - וכ"ש דאי חלץ לשניה הוי חליצה מעלייתא לאיפטורי קמייתא דכיון דגט דשניה אין גט חליצה דידה מעלייתא היא אלא עצה טובה אשמועינן שלא יאסור עצמו בקרובות שניה שאם יחלוץ לה נמצא זו גרושתו וזו חלוצתו ואסור בקרובות שתיהן:

וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת - נתן זה גט וזה גט ר"ג אומר חולץ לה הראשון והשני מותר בקרובותיה ולדברי חכמים שניהם אסורין בקרובות:

מאמר בזו ומאמר בזו ר"ג אומר נותן גט לראשונה כו' - לקמן פריך כיון דאין מאמר אחר מאמר ייבומי נמי תתייבם קמייתא דהא לא איפסלה עליה:

לימא תיהוי תיובתא דשמואל דאמר שמואל חלץ לבעלת הגט - נפלו לפניו שתי יבמות ונתן גט לאחת מהן ואח"כ חלץ לה לא נפטרה צרתה משום דקלישא זיקתה ולא אלימא חליצה לאפקועי זיקה אלימתא דצרתה והא הכא כיון דאמר ר"ג אין גט אחר גט נמצאת זיקה שניה שלימה וקתני חולץ לראשונה וקשה לשמואל ומדרבנן ליכא לאותובי לשמואל אע"ג דאמרי רבנן וחליצה לאחת מהן אלמא חליצת בעלת גט פוטרת צרתה לא קשה לשמואל דהכא היינו טעמא דתרוייהו זיקתא קלישא דהא אמרי רבנן יש גט אחר גט:

יש זיקה - אלימא זיקתה ולא פקעה זיקה שלימה אלא בחליצה מעלייתא:

ר"ג סבר אין זיקה - כדאמר בפרק ב"ש (לקמן דף קט.) אם מיאנה מיאנה כו' הלכך כיון דלאו אלימא זיקה פקעה בחליצה כל דהו:



רבנן סברי יש זיקה - לאקשויי אתי כלומר קס"ד דכי היכי דפליגי רבנן ארבן גמליאל בגט אחר גט הכי פליגי בזיקה ואע"ג דממילתייהו לא שמעינן ליה:

וקתני סיפא וכן אתה אומר בשני יבמין - דאם נתנו שניהם גט חולץ לה אחד מהם ואפילו לרבנן דאמרי יש זיקה סגי לה בהך חליצה רעועה דחד מינייהו:

לימא תיהוי תיובתא כו' - דהא נמי חליצה פסולה היא שאחר הגט באה:

הכי גרסינן בין לרבן גמליאל בין לרבנן אין זיקה והכא כו' - ואנא דאמרי אליבא דמאן דאמר יש זיקה:

קנין גמור - לא גמור ממש אלא קנין חשוב:

הא דאמרן - אין מאמר אחר מאמר אלמא חשיב קמא למיקני כל כח מאמר:

אשתו עמו - דקניה במאמר וכי נפלה אחותה לא רמיא קמיה דאחות אשה היא ולא מיתסרא קמייתא עליה משום אחות זקוקה:

והלזו תצא - אף מן החליצה:

הלזו - כמו הארץ הלזו הנשמה (יחזקאל לו):

אמר להם ר"ש כו' - לקמן בפרק האשה רבה בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו וחזר ובא אחיו בן תשע שנים ויום אחד עליה פסולה על ידו דביאת בן תשע שנים כמאמר שויוה רבנן והוה ליה מאמר אחר מאמר ומקודשת אף לשני ופסלה אף על ראשון כרבנן דאמרי יש מאמר אחר מאמר ר"ש אומר לא פסלה:

אמר להם ר' שמעון אם ביאת ראשון ביאה - קניה לגמרי:

ביאת שני אינה ביאה - דהביאה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום ואינה מקודשת לשני ולא פסלה על הראשון ואי משום דזינתה דקי"ל ביאתו ביאה דתנן (נדה דף מה.) בא על אחת מכל העריות שבתורה מתות על ידו אפילו הכי לא מיתסרא על בעלה דקיימא לן (כתובות דף ט.) אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עיסקי קינוי וסתירה:

כמאמר שויוה רבנן - דהכי תניא בפרק האשה עשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול וקאמר רבי שמעון ביאת שני אינה ביאה אלמא מאמר ראשון חשוב לקנות כל כח מאמר:

ה"ג יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת - דכל חד וחד תקינו ליה רבנן מאמר בה:

ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד - דכל כח שתקנו חכמים במאמר קנה במאמר ראשון לשון מורי ל"א ה"ג אין מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת דדומיא דקידושין בעלמא תקינו רבנן למאמר ואין קידושין אחר קידושין באשה אחת ויש מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד דהא תרוייהו קמיה רמיין וכל חדא אית לה כח יבמין דלא כח ביאה יהבי רבנן למאמר למיקני לגמרי ולא פקע זיקה דחברתה דביאה הוא דפטרה ולשון ראשון עיקר דלקמן מוכחא מילתא בפירקין:

והא ביאה פסולה כמאמר שויוה רבנן - דלא נפקא מיניה בגט דקא בעיא נמי חליצה לזיקתו:



האי גט אחר גט הוא - בתמיה וכי זהו גט אחר גט דקתני רישא וחכמים אומרים יש גט אחר כו' ומפרש כיצד עשה מאמר כו' דהיינו גט אחר מאמר:

כדאמרן - בברייתא דלעיל כיצד אר"ג כו' ובמתני' לא פירש:

הואיל דאמר מר - בפרק ד' אחין (לעיל דף כט:):

והתניא לוקה - ואין מלקות ארבעים אלא על דברי תורה אלמא דאורייתא היא והיכי אמרת קנה וקמשני האי לוקה לאו מלקות ארבעים הוא אלא מכת מרדות מכת רידוי מדרבנן שנהג קלות ראש בעצמו ולעולם קנה:

דרב מנגיד - מכת מרדות:

אמאן דמקדש בביאה - משום פריצותא:

ואמאן דמקדש בשוקא - אפילו בכספא דמנהג זילות ופריצות היא:

דמתפקר - לשון חוצפא שמעיז פניו להתריס עם שליח ב"ד:

מידם הוה דיימא חמתיה מיניה - חשודה היתה חמותו ממנו:

נתן לה כסף או שוה כסף - ואמר לה התקדשי לי במאמר יבמין ואע"ג דיהב לה מידי לאו קידושין גמורים הן כקידושי תורה שהרי אין קידושין תופסין באשת אח והתורה לא התירתה לו ליעשות כאשה נכרית אלא כסדר המצוה וביאה הוא דכתבה בה רחמנא:

ובשטר כיצד - ואם קידש בשטר כיצד כתב בו והוינן כיצד בתמיה והא כיון דקידושי כסף אמרת נתן לה כסף כשאר נשים ממילא שמעינן שטר נמי כשאר כל שטר אירוסין בעלמא כדאמר בקידושין כתב על הנייר או על החרס אע"פ שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת כו':

אמר אביי - האי תנא לאו אשטר מאמר קאי אלא אשטר כתובה קאי:

על נכסי בעלה הראשון - ולא על של יבם מאי טעמא כדאמר בהחולץ (לעיל דף לט.) אשה הקנו לו מן השמים:

נתן לה גט - יבם ליבמתו:

מהו - לפוסלה על אחיו ועליו בהאי גיטא דתיקום עליה בלא יבנה האי גט לא מהני באשת איש להתירה לינשא והכא נמי לאו גירושין למיקם בלא יבנה:

לאיחלופי בגיטא - ולכנוס יבמה אחר הגט:

הכא פסיל בכהונה - כהן שנתן גט כזה לאשתו אסרה עליו והלכך תיבעי לן אי מהני מדרבנן:

אלא מאישה - ולא התירה לכל אדם:

הרי זה גט - ואם נתנו משכנסה הרי זו מגורשת הואיל ובידו לגרשה משנכתב ואי משום גט ישן דקי"ל (גיטין דף עט:) בית הלל פוסלין ותנן איזהו גט ישן כל שנתייחד עמה אחר כתיבה הא איתמר בפרק הזורק (שם) אם נתגרשה תנשא לכתחלה:



ולאשה בעלמא - וכנסה וגירשה בו אינו גט הואיל כשנכתב לא היה ראוי לגירושין:

ליבמתו מהו - כתבו קודם שכנסה וכשכנסה נתנו לה מהו שתתגרש בו:

כתב גט לזיקתו ולא למאמרו או למאמרו ולא לזיקתו - והוא עשה בה מאמר תחלה מהו שתיפסל עליו בכך:

מאמר עילוי זיקה רמי - כשעשה מאמר נדבק עם הזיקה וניתוסף עליה ואין גט מועיל לזה בלא זה וכיון שנכתב בתוך הגט שלא עשאו אלא לאחד מהן הוה ליה מגרש חצי אשה ולא כלום היא ומותרת לו:

או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי - ומהני והיכא דכתב לזיקתו ולא למאמרו אסורה עליו ועל אחיו דפקע זיקה וקמה בלא יבנה ואי כתב למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד שקליה ופשה ליה זיקה כמעיקרא:

נתן גט למאמרו - ולא לזיקתו בארבעה אחין (לעיל לב.) גבי זיקת יבמין ג' אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות כו' וקאמר רבא עלה נתן גט למאמרו ואח"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה לאחיו השני דאי לאו גט הוה אסורה עליו משום זיקת שני יבמין אלמא האי לחודיה קאי מדאהני גט לאישתרויי צרתה לאחיו השני והוא הדין דהיא גופה נמי שריא לאחיו אלא דמחלפא בבעלת גט גמור לזיקה דמקמי מאמר או לזיקה ומאמר והכי אמרינן בארבעה אחין:

זו דברי רבי עקיבא - אחלץ ועשה בה מאמר קאי דקתני לא תפיס מאמר:

אחר שילוח - כלומר מדכתיב אשר שלחה קרא יתירא דלא צריך הכי קאמר יש לך משלח שאסור להחזיר אחר שילוח אפילו לא נישאת ואיזו זו יבמה וכיון דבלאו קאי היכי מהני בה תו מאמר:

אימתי - יש אחר חליצה תפיסת קידושין:

בזמן שקדשה לשום אישות - בקידושין גמורים ולא במאמר יבמין דודאי קידושין תופסין בחייבי לאוין:

אבל קדשה לשום יבמות - אינן קידושין שהרי אין כאן צד ייבום והוו להו קידושי טעות:

כעודר - חופר וכסבור שלו הן שהיה קרקע הגר סמוך לקרקעו ומת הגר ואין לו יורשין והמחזיק בנכסיו קנה וזה חופר בקרקע הגר וכסבור שזה קרקע שלו ולא נתכוון להחזיק דלא קני והאי נמי סבור שקידושי יבמה תופסין בה ולא נתכוון לקנות אלא מכח ייבומי אחיו והא פקעו להו:

התם לא קמיכווין למיקני - דהא סבור שלו הן:

הכא מכווין למיקני - מ"מ:

הא לא דמיא כו' - אביי הוא דאקשי ואזיל:

וכסבור של גר אחר הוא - ומתכוון לקנות מכל מקום והאי נמי קסבר לקנות מכח אחיו ואינו קונה אלא מכחו ומ"מ קנין הוא:

מאמר עילוי זיקה רמי - מאמר דתקינו רבנן לכל היבמין לא תקון אלא היכא דקיימא זיקה ואתא מאמר ואיתוסף עלה והכא ליכא למימר הכי דאתיא חליצה מפקעה לזיקה:

האי לחודיה קאי כו' - ולא מהני זיקה למאמר הילכך השתא כמעיקרא מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי במאמר יבמין מי לא קני ואף על גב דלא מהניא ליה זיקה דהאי לחודה קיימא השתא נמי מהני:



יש זיקה - האי דתפיס מאמר בעלמא בכי האי לישנא משום דיש זיקה והשתא אתאי חליצתה פקעתה וליכא למימר הכי:

אין זיקה - אין כח לזיקה ואפי' הכי מעיקרא הוי מאמר:

רב שרביא אמר - אי דאמר לה בזיקת יבמין כ"ע לא פליגי דלא מהני דיש זיקה ואתיא חליצה ואפקעתה:

והכא בחליצה פסולה - כגון שחלץ אחר הגט קמיפלגי רבנן סברי לא אפקעתה שפיר ויש אחריה כלום הלכך קני מאמר:

יש תנאי בחליצה - שחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז רבי סבר אין תנאי מועיל בחליצה ואפילו לא נתנה לו אין תנאי מועיל והוי חליצה הלכך לא תפיס מאמר שעשה בלשון זיקת יבמין אבתרה דהא אפקעתה לזיקתו ולרבנן יש תנאי וכל כמה דלא קיימא לא פקע זיקה וכי אמר לה התקדשי לי ע"י כסף זה בזיקת יבמין קני:

ה"ג רבינא אמר דכ"ע יש תנאי בחליצה - אע"ג דקי"ל (לקמן דף קו.) חליצה מוטעת כשירה הני תנאי לא סבירא להו:

והכא בתנאי כפול קמיפלגי - וכגון דלא כפליה לתנאי לרבי בעינן תנאי כפול כתנאי בני גד ובני ראובן והאי דלא כפליה אם תתני תהא חליצה ואם לא תתני לא תהא חליצה לא הוי תנאי לבטולי לחליצה:

וניתני נמי אין לאחר ביאה כלום - דהא ביאה שייכא למימר בסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט וחלץ דהא או או קתני ובבעל ועשה מאמר או בבעל ונתן גט מאי חליצה איכא:

תני אין לאחר ביאה כלום - ולא צריך למיתני נמי אין לאחר חליצה כלום דכיון דתנא אין אחר ביאה כלום ה"ה נמי דאין אחר חליצה כלום ולישנא קלילא הוא למיתני חדא או ביאה או חליצה:

ותנא דידן - דלא נקט ביאה ואע"ג דאיירי בה בסיפא משום דהיתר יבמה לשוק חביבא ליה לאורויי ומינה שמעינן דאין אחר ביאה כלום וטריחא לתנא למיתני תרתי אין אחר ביאה ואין אחר חליצה כלום:

מתניתין - דקתני אחת שתי יבמות עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין:

דלא כבן עזאי - דאמר אין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד ומתני' בשתי יבמות ויבם אחד קא מיירי וללישנא בתרא דגרסינן למילתיה דבן עזאי איפכא קיימא הך אתקפתא אסיפא דמתני' דקתני בין יבם אחד לשתי יבמות בין שני יבמין ויבמה אחת ומיסתברא כלישנא קמא דא"כ לא הוה לן לאיתויי הך אתקפתא הכא אלא בגמרא דסיפא דלקמן:

לימא מסייע ליה לשמואל - אמאמר לזו וחלץ לזו קאי מדלא נקט חליצה אבעלת מאמר מסייע לשמואל דאמר חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרתה דכיון דבעי גט למאמרו לא הויא חליצה מעלייתא לאפוקי זיקה דחברתה:

ותיובתא דרב יוסף - דאמר בהחולץ (לעיל דף מד.) לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם דהא הכא דחלץ לחברתה וקמייתא בעיא גט ונמצא פוסל את שתיהן מן הכהונה ולא אמרינן ליחלוץ לקמייתא ותהא חברתה כשירה:

צריכות - משמע חליצה לכל אחת דכיון דחליצת שתיהן רעועה אין אחת מהן פוטרת חברתה וקתני סיפא וכן שני יבמין ליבמה אחת דאם נתן זה גט וזה גט צריכה חליצה משניהן: לימא מסייע ליה לרבה כו':

ה"ג גט לזו וחלץ לזו לימא מסייע ליה לשמואל - מדלא נקט חליצה לבעלת הגט אלא לחברתה מסייע ליה לשמואל דאמר בפ' ד' אחין חלץ לבעלת הגט לא נפטרה צרה:

וליתני נמי אין אחר ביאה כלום - בסיפא דקתני או בעל ובעל או בעל ועשה מאמר כו' דהא משום הכי נקט לה דהתם לא שייך למיתני אין אחר חליצה כלום דהא ליכא חליצה:

כולה ביתא - כל האחין על החלוצה ועל צרתה בלאו בעלמא כחולץ עצמו דשליחות דידהו עבד:

איצטריך לאשמועינן - מתני' חלץ לזו ועשה מאמר בזו אינו כלום דאע"ג דלאו בעלמא היא גביה לא תפסי קידושין וסתים לן בכולן כר' עקיבא וכן בשני יבמין ויבמה אחת:

אלא לר"ש בן לקיש דאמר - בפ"ק (דף י:) כוליה ביתא בכרת קאי לבד מחולץ בחלוצה אבל חולץ לגבי צרה וכל האחין בין בחלוצה בין בצרה בכרת מאי איצטריך למיתני גבי ב' יבמות ויבם אחד וב' יבמין ויבמה אחת דאין מאמר השני תופס אחר חליצה:

וליטעמיך סיפא - בב' יבמין ויבמה אחת דקתני בעל הראשון ועשה השני מאמר אין אחר ביאה כלום מי איצטריך לאשמועינן דאין קידושין תופסין בא"א הרי כנסה וכאשתו היא לכל דבר:

אלא איידי דתני התרת יבם ויבמה אחת - דאיצטריך לאשמועינן אפילו לר"ל דאין מאמר אחר חליצה דהא ליתא גביה אלא בלאו דלא יבנה ואיצטריך למיסתמיה כרבי עקיבא תנא נמי כו':



חלץ ועשה מאמר - איבם אחד ויבמה אחת קאי דאוקמיה דצריך למתנייה:

בשלמא חלץ ועשה מאמר איצטריך - למיתני דאינו כלום:

סד"א - אפי' לר' עקיבא:

ליגזור מאמר דבתר חליצה - דליבעי גט אטו מאמר דמקמי חליצה קמ"ל דלא גזרינן:

אלא חלץ ונתן גט - ביבם אחד ויבמה אחת למה לי כו' למאי ליהני האי גט אי למיסרה הא איתסרא היא וקרובותיה עליו:

ולטעמיך בעל ועשה מאמר - ביבם ויבמה אחת למה לי בשלמא בעל ונתן גט איצטריך למתני אין אחר ביאה כלום דנפקא בהאי גיטא ולא בעיא חליצה דביאה קמייתא אפקעתה לזיקה:

סד"א לגזור גט דבתר ביאה - דלא תיסגי ליה בגט בלא חליצה אטו גט דמקמי ביאה דלא לימרו גט סגי ביבמה במקום חליצה:

אלא בעל ועשה מאמר - למאי קבעי איתנויי הלא אשתו היא:

אלא - איידי דתנא חלץ ועשה מאמר דאיצטריך ליה כדאמרן תנא נמי כו':

ושלש מחלוקת בדבר תנא קמא - דמתניתין דאמר חליצה פסולה אין אחריה כלום אבל ביאה פסולה יש אחריה כלום:

ורבי נחמיה - דאמר אחת זו ואחת זו אין אחריה כלום:

ואבא יוסי בר חנן - דאמר אחת זו ואחת זו יש אחריה כלום באמצע ובסוף. כדפרישנא ליה במתניתין ביאה דאיכא למיגזר כדאמרן בריש פירקין (לעיל נ:) אי ביאה אחר הגט היא גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה דלא ליתי למיבעל אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר כו' חליצה ליכא למיגזר כדאמר בריש פירקין (שם):

פרק שישי - הבא על יבמתו


מתני' הבא על יבמתו שוגג - כסבור שהיא אשתו או אשה אחרת:

מזיד - לשם זנות ולא לשום מצוה:

אפי' - מפרש בגמרא:

המערה - שלא גמר ביאתו:

קנה - וזכה בנחלה ויוציאה בגט אם בא להוציאה:

בין ביאה לביאה - [בין ביאה כדרכה לשלא כדרכה ובין העראה לגמר ביאה]:

וכן הבא על אחת מכל העריות - באחת מכל הביאות הללו:

או פסולות - לכהונה כגון אלמנה כו':

פסלה לכהונה - משום זונה [וגרושה מיפסלא מתרומה דבי נשא אם היא בת כהן דשויה חללה] ודוקא עריות או פסולות אבל ביאת זנות דפנויה לא משויה לה זונה ולא פסלה מן הכהונה דלא אשכחנא תנא דפסל אלא רבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה לקמן בפירקין:

ממזרת ונתינה - לאו אפסולה לכהונה קאי דהא פסולה וקיימא ולענין תרומה דבי נשא נמי ליכא למימר ועוד ביאת כשר מאי מגרעא לה אלא לענין העראה נקטה ולמילקי עליה האי ישראל בהעראה כגמר ביאה:

גמ' אלא אפילו הוא שוגג - כסבור אשה אחרת היא:

והיא מזידה - לביאת זנות מכוונת:

דתרוייהו לא מיכווני למצוה - אפילו הכי קני:

אלא בישן - שנתקשה כשהוא ישן: