ירושלמי יבמות ה
מתוך: ירושלמי יבמות ה א (עריכה)
הלכה א משנה[עריכה]
רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט ולא מאמר אחר מאמר ולא בעילה אחר בעילה ולא חליצה אחר חליצה וחכ"א יש גט אחר גט ואחר מאמר אבל לא לאחר בעילה ולא לאחר חליצה כלום
הלכה א גמרא[עריכה]
(דברים כה) יבמה יבא עליה זה הביאה ולקחה לו לאשה זה המאמר יכול כשם שהביאה גומרת בה כך יהא המאמר ת"ל יבמה יבא עליה עודה את כל הפרשה כולה ליבום מה הביאה גומרת בה אף המאמר גומר בה ואם כן מה הועיל בה מאמר לאוסרה לאחין רבי שמעון אומר המאמר או קונה או לא קונה מאי טעמא דרבי שמעון יבמה יבא עליה זה הביאה ולקחה לו זה המאמר וכשם שהביאה גומרת בה כך המאמר גומר בה או יבמה יבא עליה והרי היא לקוחה לו והמאמר לא הועיל בה כלום ר' לעזר בן ערך אומר המאמר קונה קניין גמור ביבמה מה טעמא דרבי לעזר בן ערך ולקחה לו לאשה הרי היא כקידושי אשה מה קידושי אשה קונין קניין גמור אף המאמר קונה קניין גמור אי זה מאמר ביבמה הרי את מקודשת לי בכסף ובשוה כסף כמה דרבנין אמרין המאמר קונה ומשייר כן אינון אמרין הגט פוטר ומשייר ויפטור הגט פטור גמור ביבמה מקל וחומר מה אם האשה שאין חליצה פוטרת בה הגט פוטר בה יבמה שחליצה פוטרת בה אינו דין שיהא הגט פוטר בה תלמוד לומר וחלצה בחליצה היא ניתרת ואינה ניתרת בגט ולא תפטור בה כלום כתיב ולא תהיה לאיש זר מה אנן קיימין אם בשבא עליה אשתו היא אם בשחלץ לה תלך ותינשא לאיש זר אלא כן אנן קיימין בשנתן לה גט ותני חזקייה כן מניין לנותן גט ליבמתו שהיא אסורה עליו ועל אחיו אצלו אני קורא אשר שילח אצל האחין אני קורא אשר שילח' ותתיר חליצה באשה מק"ו מה אם היבמה שאין הגט פוטר בה חליצה פוטר בה אשה שהגט פוטר בה אינו דין שתהא חליצה פוטרת בה ת"ל (דברים כד) וכתב לה ספר כריתות וגו' בגט היא ניתרת ואינה ניתרת בחליצה ותפטור בה ותשייר תמן כתיב ולו תהיה לאשה לא תהיה לאיש זר הכא מה אית לך כמה דרבי שמעון אומר המאמר או קונה או לא קונה כן הוא אומר הגט או פוטר או לא פוטר נישמעינה מן הדא רבי שמעון אומר הבעילה בזמן שהיא בתחילה אין אחריה כלום לא קנה מאמר תקנה הביאה ולא יהא אחריה כלום אלא כן אנן קיימין בבעילה שהיא לאחר הגט הדא אמרה שהגט פוטר ומשייר רבן גמליאל בר רבי שמעון אומר המאמר או קונה או לא קונה והכא מדר"ש הגט פוטר או לא פוטר נישמעינה מן הדא מודה רבן גמליאל לחכמים שיש גט אחר מאמר ומאמר אחר גט גט אחר ביאת מאמר היך עבידה היו שלש יבמות עשה מאמר בזו ובעל לזו ונתן גט לשלישית הדא אמרה שהמאמר קונה ומשייר אי תאמר המאמר או קונה או לא קונה מה נפשך קנה מאמר אין אחר זו כלום לא קנה המאמר תקנה הביאה ולא יהא אחריה כלום הדא אמרה שהמאמר קונה ומשייר מאמר אחר ביאת גט היך עבידה היו שלש יבמות נתן גט לזו ובעל לזו ועשה מאמר בשלישית הדא אמרה שהגט פוטר ומשייר ואם תאמר הגט פוטר או לא פוטר מה נפשך פטר הגט אין אחריו כלום לא פטר הגט תפטור הביאה ולא יהא אחריה כלום הדא אמרה שהגט פוטר ומשייר היך רבן גמליאל כרבי שמעון ואין מאמר אחר מאמר ביבמה כר' שמעון היא אלא דלית טעמא דהן כטעמא דהן טעמא דהן דר"ג כל מה שמאמר השני עתיד לקנו' כבר קנה הראשון כל מה שהגט השני עתיד לפטור כבר פטר הראשון טעמא דרבי שמעון קנה הראשון קנה השני לא קנה הראשון אף השני לא קנה פטר הראשון פטר השני לא פטר הראשון אף השני לא פטר על דעתיה דרב"ג מהו שיהא הגט לאחר גיטו של מאמר ומאמר אחר גיטו של מאמר גט לאחר גיטו של מאמר היך עבידא היו שתי יבמות עשה מאמר לזו ונתן לה גט ונתן גט לשנייה א"ת הגט פוטר כל מה שקנה מאמר כמי שיש כאן גט ואין גט לאחר גיטו של מאמר א"ת אין הגט פוטר כל מה שקנה מאמר כמי שאין כאן גט ויש גט לאחר גיטו של מאמר מאמר אחר גיטו של מאמר היך עבידה היו שתי יבמות עשה מאמר לזו ונתן לה גט עשה מאמר לשנייה א"ת הגט פוטר יותר ממה שקנה מאמר כמין שאין כאן מאמר ויש מאמר אחר גיטו של מאמר וא"ת אין הגט פוטר יותר ממי שקונה מאמר כמי שיש כאן מאמר ואין מאמר לאחר גיטו של מאמר על דעתיה דר"ג מהו שתהא ביאה פסולה אחר ביאה פסולה ביאת בן תשע אחר ביאת בן תשע ביאה פסולה לאחר ביאת בן תשע ביאת בן תשע לאחר ביאת פסולה מהו שיודו חכמים לר"ג ואין מאמר אחר מאמר ביבמה אחת היך עבידא עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט ועשה מאמר אם תאמר יש מאמר אחר מאמר לא נפטרה באותו הגט אם תאמר אין מאמר אחר מאמר נפטרה באותו הגט רבי יודן בעי קידש אשה מעכשיו לאחר שלשים יום ונפלה לה אחותה בתוך שלשים יום אפילו כן אין מאמר אחר מאמר לא אמר רבן גמליאל אלא על ידי גט ולא על ידי מאמר וההוא דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפי' קידושין מאה תופסין בה דלא כרבן גמליאל
מתוך: ירושלמי יבמות ה ב (עריכה)
הלכה ב משנה[עריכה]
כיצד עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה הימינו חליצה עשה מאמר וחלץ צריכה הימינו גט עשה בה מאמר ובעל הרי זו כמצותה
הלכה ב גמרא[עריכה]
הדא אמרה שהגט פוטר יותר ממה שקנה מאמר אם תאמר אין הגט פוטר יותר ממה שקנה מאמר יבם אמר לא יפטור גיטי אלא מה שקנה מאמרי ואפילו מה שקנה מאמרי לא פטר גיטי כריתות אין זו כריתות חליצה פסולה פוטרה ולהידא מילה שאם יבא אחר וקידש את הצרה תפשו בה קידושין בא אחר וקידשה מכיון שנעקרה הימינה זיקת המת תפשו בה קידושין או מאחר שהיא צריכה גט למאמרו לא תפשי בה קידושין א"ר בא בר ממל הדא אמרה שמצוה לקדש ואח"כ לבעול מה אם שאין כתוב בה קידושין את אומר הרי זו כמצותה האשה שכתוב בה קידושין לא כ"ש
מתוך: ירושלמי יבמות ה ג (עריכה)
הלכה ג משנה[עריכה]
נתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה נתן גט וחלץ אין לאחר חליצה כלום
הלכה ג גמרא[עריכה]
גט למאמרו וחליצה לזיקתו הדא אמרה ביאה פסולה אינה פוטרת איתא חמי חליצה פסולה פוטרת וביאה פסולה אינה פוטרת חליצה על ידי שיעקרה פסולה פוטרת ביאה על ידי שאין עיקרה פסולה אינה פוטרת ולא תפטור בה לקול ותפטור בה לחומר וליידה מילה שאם בא אחד וקידש את הצרה תפשו בה קידושין אמר ר' יודן קיימתיה כל יבמה שאין כולה לחוץ לעולם היא בפנים עד שתצא לחוץ
מתוך: ירושלמי יבמות ה ד (עריכה)
הלכה ד משנה[עריכה]
חלץ ועשה בה מאמר נתן גט ובעל או בעל ועשה מאמר נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום אחד יבמה אחת וא' שתי יבמות
הלכה ד גמרא[עריכה]
אף על פי שאמרו אין חליצה אחר חליצה אבל ביאה שלאחר חליצה פוסלתה מן הכהונה בלא כך אינה פסולה מן הכהונה אלא פסולה מלוכל בתרומה הכא על חלוצתו חלוצתו פסולה מלאכל בתרומה אלא כשבאו אחיו עליה ניחא כמאן דמר הוא אינו חייב על חלוצה והאחין חייבין על חלוצה ברם כמאן דמר בין הוא בין אחין אינן חייבין על חלוצה אלא כשבא על הצרה ניחא כמאן דמר הכל מודין בצרה שהוא חייב ברם כמאן דמר הוא אינו חייב לא על חלוצה ולא על הצרה אלא כשבאו אחין עליה ניחא כמאן דמר בין הוא בין אחין אינן חייבין על החלוצה אבל חייבין על הצרה ברם כמאן דמר בין הוא בין אחין אינן חייבין לא על החלוצה ולא על הצרה אלא כר"ע דר"ע אומר יש ממזר בחלוצה א"ר יוסי תיפתר שהיה יבמה כהן ובא עליה וחיללה נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום ולא כבר תנינן אין לאחר חליצה כלום בגין ניתנינה דבתרא אחד יבמה ואחד שתי יבמות אילו המקדש חלוצתו שמא תפשו בה קידושין תיפתר אי כרבי שלא לדעת או דברי הכל במתכוין לקנותה לשום מאמר יבמתו ואינה יבמתו א"ר בא ותני כן המאמר קונה בין לדעת בין שלא לדעת דברי רבי וחכמים אומרים אין קונין אלא לדעת מודה רבי בקדושין שאינן קונין אלא לדעת ומאי טעמא דרבי ביאה קונה ומאמר קונה מה ביאה קונה בין לדעת בין שלא לדעת אף המאמר קונה בין לדעת ובין שלא לדעת וכמה דר' אומר המאמר קונה בין לדעת בין שלא לדעת כך הוא אומר הגט פוטר בין לדעת בין שלא לדעת ולמה רבי אומר המאמר קונה בין לדעת בין שלא לדעת שכן ביאה בגדול קונה בין לדעת ובין שלא לדעת ויפטור הגט שלא לדעת וחליצה אינה פוטרת אלא לדעת
מתוך: ירושלמי יבמות ה ה (עריכה)
הלכה ה משנה[עריכה]
באי זה צד עשה מאמר בזו ומאמר בזו שני גיטין וחליצה מאמר בזו ובעל לזו שני גיטין וחליצה מאמר בזו וגט לזו צריכה גט וחליצה מאמר בזו וחלץ לזו הראשונה צריכה גט
מתוך: ירושלמי יבמות ה ו (עריכה)
הלכה ו משנה[עריכה]
גט לזו וגט לזו צריכות הימינו חליצה גט לזו ובעל לזו צריכה גט וחליצה גט לזו ומאמר לזו צריכה גט וחליצה גט לזו וחלץ לזו אין אחר חליצה כלום
הלכה ו גמרא[עריכה]
על דעתיה דרבי מהו למאמרו שיהא מאמר לבן תשע ביאת גדול גומרתו מאמרו קונה ומשייר ביאת קטן גומרת מאמרו קונה ומשייר מה בין ביאתו למאמרו ואית דבעי מימר מה בין מאמרו של גדול למאמרו של קטן שמואל אמר דברי רבי מאיר עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול וכמה דאת אמר עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול ודכוותה נעשית חליצת בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול ורבנן אמרי אין חליצת בן תשע שנים ויום אחד כלום ולמה עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול שכן ביאה בגדול קונה בין לדעת בין שלא לדעת נעשית חליצה בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול וחליצה בגדול אינה פוטרת אלא לדעת
מתוך: ירושלמי יבמות ה ז (עריכה)
הלכה ז משנה[עריכה]
חלץ וחלץ חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל או בעל ובעל או בעל ועשה מאמר נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום בין יבם אחד לשתי יבמות ובין שני יבמין ליבמה אחת
מתוך: ירושלמי יבמות ה ח (עריכה)
הלכה ח משנה[עריכה]
חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל או בעל ועשה מאמר נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום בין בתחילה בין באמצע בין בסוף הבעילה בזמן שהיא בתחילה אין אחריה כלום רבי נחמיה אומר אחד בעולה ואחד חלוצה בין בתחילה בין באמצע ובין בסוף אין אחריהן כלום
הלכה ח גמרא[עריכה]
תמן אמרין דברי רבי נחמיה ביאה פסולה פוטרת על דעתין דרבנן דתמן ביאה בין שהיא לאחר המאמר בין שהיא לאחר הגט פוטרת ועל דעתין דרבנן דהכא ביאה שהיא לאחר המאמר פוטרת שהיא לאחר הגט אינה פוטרת ולא שמע דאמר רבי הילא בשם רבי יוחנן רבי נחמיה ורבי שמעון ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד דתניא שלש יבמות ליבם אחד עשה מאמר בזו ובעל לזו ונתן גט לשלישית רבי נחמיה אומר הראשונה צריכה גט וחליצה ואין אחר בעילה כלום קל וחומר מה אם חליצה שהיא פוסלתה מן הכהונה אחד בעולה ואחד חלוצה אין אחריה כלום ביאה שאינה פוסלתה מן הכהונה אחד בעולה ואחד חלוצה אינו דין שלא יהא אחריה כלום ורבנן אסור בקרובות שלשתן וצריכות שלשה גיטין וחליצה לאחת מהן