עיקר תוי"ט על יבמות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה יבמות ה: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) יש גט כו'. מדרבנן וטעמא דגזרו מפרש בגמרא:

(ב) (על הברטנורא) לא קאי אלא אגט ומאמר ולא אבעילה וחליצה כמ"ש במ"ג:

(ב)

(ג) (על המשנה) כמצותה. דהכי תקינו רבנן שלא יבא עליה עד שיקדשה קידושין גמורים ואם בעל ולא קידש קנה ולוקה מכות מרדות על שנהג קלות ראש בעצמו כדאיתא בגמרא:

(ג)

(ד) (על הברטנורא) ומה"ט אפילו ר"ג מודה דיש מאמר אחר גט ויש גט אחר מאמר וכן ביאה יש אחר מאמר וכן אחר גט כדאיתא בגמרא:

(ה) (על הברטנורא) ומ"מ לא הוי גט כחליצה לאפקועיה כולה זיקה הלכך לא עמדה עליה בלאו גמור ואפילו לר"ע דמתניתין כוותיה מודה דקדושין תפסי בה:

(ו) (על המשנה) חלץ כו'. או או קתני ועשה מאמר או נתן גט או בעל וגט דלאחר חליצה לא הוה צריך למתניתין לאשמועינן דלאו כלום דלמאי אהני לתסור בקרובותיה הא מתסר וקאי מחמת חליצה אלא איידי דבעי למתני גט דאחר בעילה לאשמועינן דאין לאחר ביאה כלום תנא נמי גט דאחר חליצה והכי מפרש בגמרא. רש"י:

(ז) (על המשנה) או בעל כו'. (ה"נ או או קתני) ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למתני דאפילו אחר מאמר ביבמה אחד מאי מהני אלא איידי דתני רישא חלץ ועשה מאמר דאיצטריך לאשמעינן כר"ע דאין קדושין תופסין כו' והכי מפרש בגמרא. רש"י:

(ח) (על המשנה) אין אחר חליצה כו'. ארישא אחלץ ועשה מאמר כו' קאי ואלישנא דסיפא או בעל כו' הוה שייך למתני אין אחר ביאה כלום. ולישנא קלילא הוא למתני חדא והתרת יבמה לשוק עדיפא ליה למתני. גמרא:

(ט) (על הברטנורא) וכן בהא דאין אחר ביאה כלום לרבנן נמי משכחת לה דיש אחריה בב' יבמות ויבם א' א"נ בב' יבמים שאם בעל האחת וקידש הוא או אחיו השנייה תפיס כדמסקי הרי"ף והרא"ש דלא הוה צרה אחר בעילה אלא עשה דבית אחד כו' ולאו הבא מכלל עשה עשה. ולגירסת התוספ' דף י"א בלאו. ועתוי"ט:

(ד)

(י) (על המשנה) כיצד. בשתי יבמות ליבם א'. רש"י:

(יא) (על המשנה) ב' גיטין. ויבומי לא דהיכי ליעבד אי ליבומי לתרווייהו ה"ל ב' בתים ואי לחדא הואיל וחברתה ביה אגידה ה"ל בונ' ב' בתים. רש"י. ומכיון דיהיב גיטא כחדא קם עליה בלא יבנה אף לשניה:

(יב) (על המשנה) ב' גטין וחליצה. דבגט לחודא לא נפקא בעלת ביאה דביאה פסולה היא וכמ"ש הר"ב בסמוך ופסולה לא סגי לה בגט וטעמייהו מפרש בגמרא:

(יג) (על המשנה) חליצה. היינו חליצה אתת ופוטרת צרתה מאי צריכות צריכות דעלמא. גמרא:

(יד) (על הברטנורא) דליכא למיגזר בחליצה פסולה כמו בביאה פסולה כדמפרש בגמרא. ועתוי"ט:

(ה)

(טו) (על המשנה) ב' יבמין כו' ואצ"ל בב' יבמין לב' יבמות, דאיכא למ"ד בגמרא דצרה על האחין בכרת דבדקיימא קיימא:

(ו)

(טז) (על הברטנורא) משום דהאי לישנא מתניא במ"ג ביבם אחד ויבמה אתת קא מפרש הכי אבל לקושטא דמלתא קא מהדרי אכולהו דבולהו שוים בין ביבם אחד ויבמה אחת בין ב' יבמות. וה"ט דהדר אסברא להו בב' יבמות כגון גט לזו כו' ולא בא לומר אלא דאין זה דין חדש:

(יז) (על הברטנורא) ולעיל במ"ב בעשה מאמר וחליצה לא תנן אין אחריו כלום כיון שצריכה מעשה דגט אחריו על המאמר שקדמו. תוספ':

(יח) (על הברטנורא) וה"מ למימר ועשה מאמר בבעלת הגט דהא תנן לעיל גט ומאמר באחד שצריכה גט וחליצה אלא משום איסור קרובות נקט בשלישית דאלו בעלת גט בלאו הכ' משום גיטא נאסרו הקרובות:

(יט) (על המשנה) אחת בעילה כו'. טעמיה מפרש בגמרא: