משנה יבמות ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ה · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד? עשה מאמר ביבמתו, ונתן לה גט, צריכה הימנו חליצה.

עשה מאמר וחליצה, צריכה הימנו גט.

עשה מאמר ובעל, הרי זו כמצוותהג.

נוסח הרמב"ם

כיצד עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה ממנו חליצה עשה מאמר וחלץ צריכה ממנו גט עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה

פירוש הרמב"ם

כיצד עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט כו': אמרו כיצד ר"ל כיצד לא לאחר בעילה ולא לאחר חליצה כלום. ואלו המשניות כולם מבוארות ומפורשות כמו שקדמנו בעקרים. ואמרו נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה אמנם צורך הגט מבואר לפי שהיא נקנית בבעילה וחזרה אשת איש וחייבנוה חליצה אף על פי שנבעלה מפני הגט שקדם לבעילה שאין אנו אומרים בעילה קונה קנין גמור ואין אחריה כלום אלא כשהיתה בעילה כשירה אבל זאת שהיא בעילה פסולה צריך אחריה חליצה. ואמרו אין אחר חליצה כלום יורה שלא יועיל המאמר בחליצתו ואמנם זהו דעת ר"ע דס"ל אין קדושין תופסין בחלוצתו לפי שכשנחלץ חזרה ערוה כמו שהיתה קודם מיתת אחיו ואין הלכה כר"ע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כיצד - לאו אפלוגתא קאי אלא מילתא באנפי נפשה, ואיבם אחד ויבמה אחת קאי. והכי קאמר, כיצד דין יבם אחד ויבמה אחת:

צריבה הימנו חליצה - ואם רצה לכנוס לא יכנוס, דכיון דהתחיל בגרושין קיימא עליה בלא יבנה:

צריכה ממנו גט - דחליצה אפקעתא לזיקה, וגט בעי לאפקועי קדושין דיליה, דחליצה לא מפקעא קדושין:

פירוש תוספות יום טוב

כיצד עשה מאמר כו'. כתב נ"י לעולם מפרש התנא דיני מאמר וגט תחלה משום דהוו דרבנן וחביבא ליה והדר מפרש חליצה וביאה דאורייתא ופתח בחליצה דהתרת יבמה לשוק עדיפא ליה כדאיתא בגמרא. ע"כ. והואיל וגט אינה מתירתה לגמרי לשוק להכי לא אקדימיה למאמר כמו שמקדים חליצה לביאה. ואלא מיהו קשיא סידרא דמתניתין דלעיל דהקדים גט למאמר ואחר כך הקדים בעילה לחליצה. ובמשנה ג' דהקדים נתן גט ובעל י"ל כי היכי דלסיים אין אחר חליצה כלום ובמשנה ד' ברישא דהקדים עשה מאמר ובעל י"ל משום דדמיא לאינך דבעי נמי חליצה. אבל בסיפא דהקדים גט ובעל קודם גט ועשה מאמר לא ידעתי למה:

הרי זו כמצותה. דהכי תקינו רבנן שלא יבא עליה עד שיקדשה קדושין גמורין בפני עדים ובשוה פרוטה ואם בעל ולא קידש קנה ולוקה מכת מרדות על שנהג קלות ראש בעצמו כדאיתא בגמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על המשנה) כמצותה. דהכי תקינו רבנן שלא יבא עליה עד שיקדשה קידושין גמורים ואם בעל ולא קידש קנה ולוקה מכות מרדות על שנהג קלות ראש בעצמו כדאיתא בגמרא:



פירושים נוספים